31/08/2026
הכירו את הבוגרים והבוגרות שלנו 🎓
רגע לפני שטקסי הענקת התארים שיתקיימו השבוע, אנחנו זוכים להכיר קצת יותר מקרוב כמה מהבוגרים והבוגרות שלנו במכללה האקדמית ספיר.
והפעם: הדר רבינוביץ, בת 44, בוגרת שני תארים בספיר – B.A בתרבות, הפקה ויצירה ותואר שני M.A.A.T בטיפול באמנות.
איפה את היום?
מאז שסיימתי את התואר הראשון אני עצמאית. הקמתי את סטודיו Wabi Sabi – מרחב יצירתי המחבר בין רוח לחומר ובין יצירה להתפתחות אישית, ברוח פילוסופיית הוואבי סאבי, שמזמינה אותנו להכיר ביופי שבחוסר השלמות.
כיום אני עובדת כפרילנסרית במקומות שונים ועם אוכלוסיות מגוונות: בוגרים על הרצף בכפר האירוסים באלו"ט, קשישים במסגרות שונות ובני נוער בסיכון. בהמשך, כשאחזור מהטיול ליפן שאחרי התואר האינטנסיבי הזה, אעבוד כמטפלת באמנות במכון שינויים, המקבל מטופלים בבריאות הנפש.
למה דווקא ספיר?
החוויה שלי מהתואר הראשון הייתה מדהימה. הרגשתי שזה מקום שרואה אותך ומעצים אותך. מכללה שאמנם נמצאת בפריפריה, אבל מביאה לכאן את טובי המרצים והתכנים ונותנת לסטודנטים הזדמנויות יוצאות דופן.
הרגשתי שכל כך הרבה אנשים בדרך – מראשי המחלקה והמרצים ועד המנהלנית שהייתה אז, דנה שור – רוצים בהצלחה שלי ועושים הרבה למענה, מכל הלב.
לשמחתי, גם בתואר הזה חוויתי בדיוק את אותה התחושה. דברה וצוות המרצות שלה היו עבורי בית ועוגן בזמנים הקשים שלנו כמדינה, לצד מענה מקצועי ביותר וקורסים ברמה גבוהה. חוויתי שיח אנושי, אישי ובגובה העיניים.
דבר אחד שאת לוקחת איתך מהתואר?
"היכולת לראות ולהרגיש את מה שנמצא מעבר למילים. היצירה יודעת לספר את מה שהנפש עוד לא מצליחה."
רגע בלתי נשכח מהלימודים?
רגע שקרה לי בקורס "סטודיו פתוח", בהנחיית דברה קלמנוביץ והלן וויינשטיין רול. יצירה שנראתה בהתחלה מקרית פתחה אצלי פצע עמוק והובילה אותי למסע שלם של ריפוי, שהתחיל בקורס והמשיך לטיפול פרטני ממוקד שהסב לי הרבה תמורה בנושא שנפתח ובאדוות שלו.
מי האדם בספיר שהשפיע עלייך במיוחד?
בתואר הזה זו ללא ספק דברה קלמנוביץ. במהלך התואר, שהוא יחסית חדש במכללה ואנחנו המחזור השני שלו, עברנו יחד שלושה סבבי מלחמה.
בימים שבהם היה קל לאבד את הדרך, החזון של דברה והעמידה הבלתי מתפשרת על רף גבוה של מקצועיות – לצד הרגישות והחמלה האנושית שהעניקה לנו – הפכו את הלימודים לחוויה מעצבת ובלתי נשכחת. היא אפשרה לכל אחת מאיתנו למתוח את גבולות עצמה והפיחה בנו תקווה בימים חשוכים, כדי שנוכל להיות אור לאחרים.
בדרכה היא הפכה את מרחב הלמידה למסע של צמיחה מתוך ולמרות הקושי והטראומה, והעניקה לי שיעור לחיים על מנהיגות אמיתית, חזקה ומלאת נשמה.
כמוה, כל אחד ואחת מהמרצים שלי השפיעו עליי בדרכם. מכל אחד קיבלתי משהו ייחודי שאשא איתי כנראה לנצח. הרגשתי מאוד נראית ומועצמת בתואר הזה.
אם היית חוזרת ליום הראשון ללימודים, מה היית אומרת לעצמך?
"את הולכת לעשות זאת שוב. ללמוד, להתפתח, לשדרג גרסה ובעיקר ליהנות. אבל הפעם, דווקא בגלל שהכול מסביב קורס ואת לומדת בתקופה הקשה ביותר שידעה המדינה, זה יהיה עבורך עוגן שלא יסולא בפז. המפגשים הבין-אישיים, היצירה והעשייה ישמרו עלייך ויעניקו לך משמעות ותקווה."
מה הדבר הבא מבחינתך?
לחבר את הכלים הטיפוליים שרכשתי לכל מה שכבר בניתי ועשיתי בעולם האמנות והיצירה, ולהעמיק את הדרך שלי למרחב שבו אנשים יכולים לפגוש את עצמם בעדינות ובאמת. אני חולמת לפתוח מרחבי סטודיו פתוח שנגישים לכל אדם.
ומה ספיר בשבילך?
"ספיר עבורי היא בית ועוגן, מקום של צמיחה, שייכות, יצירה ומשמעות. ביליתי בה שבע שנים של עשייה מאומצת. את שני התארים שלי אני מסיימת בהצטיינות, וזה הרבה בזכות הקורסים המרתקים, מעוררי המחשבה ומרחיבי הלב, שעוררו בי השראה, סקרנות ורצון להעמיק ולהביא אותי במלואי."
