הספריה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר אילן

04/06/2026

על פרשת שלח לך / עליזה אדלמן

"וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (במדבר יג, כ).

רבי ישראל נג'ארה מוכר לנו מזמירות שבת. הוא חיבר פיוטים רבים ולא רק את אלו המוכרים לנו. הוא חיבר פיוטים רבים המותאמים לפרשיות השבוע השונות.

השבוע רצינו להביא לכאן את הפיוט שחיבר לפרשת שלח-לך:

יָ-הּ הָאֵל מוֹשִׁיב יְחִידִים * מוֹצִיא אֲסִירִים חָפְשִׁים

קַבֵּץ עֲדָרִים נְדוּדִים * וּפְקוֹד אֶת צֹאן קָדָשִׁים

עַד-אָן יִהְיוּ לַעֲבָדִים * וְלִשְׁפָחוֹת נִכְבָּשִׁים

קֵל רִאשׁוֹן, לִפְדּוֹת צֹאן, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים

שָׁלַחְתָּ מִקֶּדֶם תָּרִים * לָתוּר אֶרֶץ וְצִמְחָהּ

עַתָּה קֶרֶן עַמָּךְ תָּרִים * קוּם לָתוּר לוֹ מְנוּחָה

וּזְכֹר בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים * אֶל-עַם מִטּוֹב נוֹאָשִׁים

קֵל רִאשׁוֹן, לִפְדּוֹת צֹאן, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים

רְאֵה גּוֹאֲלִי חַי, כִּי פּוֹר * הִתְפּוֹרְרָה תּוֹחַלְתִּי

וְכִמְעַט חָדְלוּ לִסְפּוֹר * רֻבֵּי שְׁנוֹת גָּלוּתִי

אָנָּא תֵן נַפְשִׁי כְּצִפּוֹר * נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים

קֵל רִאשׁוֹן, לִפְדּוֹת צֹאן, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים

אֶל-אֱלוֹקַי אֲשַׁוֵע * עַד אֲשֶׁר יִשְׁמַע קוֹלִי

יָשִׁיב עָיֵף וְיָגֵעַ * לִדְבִירִי וּלְהֵיכָלִי

אֶל צִיּוֹן אֶהְיֶה נוֹסֵעַ * בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִישִׁים

קֵל רִאשׁוֹן, לִפְדּוֹת צֹאן, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים

פיוט זה מספר על הפרשה, ומדבר על המסע לארץ ישראל ועל שליחת המרגלים לתור את הארץ ואת הצמחים שבה, כפי שמסופר בפרשה בפסוק המופיע למעלה (במדבר יג, כ). הבית הרביעי בפיוט מציין את תפילתו של משה בעקבות חטא המרגלים.

רבי ישראל נג'ארה, נולד ב-1555, צאצא למשפחה יהודית מהעיר נאחרה (Nájera) שבצפון ספרד. למד אצל אביו רבי משה נג'ארה, שעלה לצפת והיה מתלמידי רבי יצחק לוריא (האר"י). רבי ישראל נדד מצפת לדמשק עם אביו ששימש שם ברבנות. לאחר פטירת אביו (בשנת 1581) נשאר רבי ישראל בדמשק כסופר הקהילה היהודית וכדרשן אהוד בה ובעיר ג'ובר הסמוכה. לאחר מכן נדד גם לחלב ולטורקיה, שם הדפיס את חיבורו של אביו. משם היגר למצרים וממנה שב לצפת, כדי להדפיס את ספר שיריו "זמירות ישראל". בשנות חייו האחרונות התיישב בעזה, ובקהילה זו לימד תורה עד מותו בשנת 1625, ושם נקבר. הרב נג'ארה היה משורר ופייטן שעסק בקבלה. בנעוריו כתב שירי חול, כשבגר חיבר רק שירי קודש. במהלך הדורות נפוצו שיריו בקהילות ישראל. קיימים כתבי יד של שיריו שהועתקו בכל העולם מקוצ'ין שבהודו, דרך ארצות המזרח וצפון אפריקה ועד אמסטרדם שבצפון אירופה. שיריו זכו לעיבוד ולתרגום לפרסית יהודית. שיריו נכללים בשירי הבקשות של קהילות רבות.

מתוך:

1) י' נג'ארה, זמירות ישראל, מחברות לספרות, תל אביב, תש"ו. עמ' 344, 656-655.

2) ט' בארי, "מבוא לשירי ר' ישראל נג'ארה", אתר הפיוט והתפילה, הספריה הלאומית- -
https://www.nli.org.il/he/discover/music/jewish-music/piyut/articles/introductions/piyut/introduction-to-the-songs-of-rabbi-israel-najara

את התמונה המצורפת יצרה כותבת שורות אלה (עליזה אדלמן) יחד עם שירלי לזר באמצעות בינה מלאכותית (Copilot).

28/05/2026

על פרשת בהעלותך / מנשה אלישיב

"ויהי בנסע הארן ויאמר משה, קומה ה' ויפצו איביך וינסו משנאך מפניך. ובנחה יאמר, שובה ה' רבבות אלפי ישראל." (במדבר י, לה-לו)

פסוקים אלו נאמרים בהוצאת ספר תורה ובהכנסתו בימי שבת וחג למנהג הספרדים, ובכל קריאה למנהג האשכנזים. לפניהם ולאחריהם יש סימן יחידאי בתורה, אות נון הפוכה. על צורת כתיבת הנון כתבנו ברשומה (פוסט) לפרשת בהעלותך בשנת תשפ"א. ועתה נביא פירוש לסיבת הסימנים, שהם מעין סוגריים.

על כך דיבר רי"ד סולוביצ'יק בדרשה שנשא. תחילת הפרשה עוסקת בקידוש המנורה והלויים, בפסח שני, בתיאור עמוד הענן, בשתי חצוצרות הכסף לאיסוף בני ישראל, ובמשא ומתן בין משה ליתרו חמיו. בסוף הפרשה מובאים אירועי המתאוננים וקברות התאווה וכן אירוע מרים. בין לבין נמצאים שני הפסוקים בתוך הנונין ההפוכות. תחילת הפרשה מתארת את סיום כל ההכנות למסע כיבוש ארץ ישראל. לולא מה שקרה, תוך כמה ימים בני ישראל היו נכנסים לארץ המבוטחת, משה היה משיח, היה בונה את בית המקדש שלעולם לא ייחרב, ולעולם לא היו יוצאים לגלות. אך חולשת הדעת מקושי זמני של הדרך גרמה לשיבוש התוכנית, לארבעים שנות שהייה במדבר ולכניסה לארץ ללא משה. העם היה ללא משמעת עצמית ונכנע להדוניזם (גישה פילוסופית הגורסת כי תכליתו וסיבתו של כל מעשה אנושי הוא התשוקה להנאה), ונמנעה ממנו ומכל הדורות העתידיים ברכה אדירה. עתה, אין כאן מקומם של שני הפסוקים, ועל כן סומנו בנונין הפוכות.

ר' יוסף דב סולוביצ'יק (1993-1903), למד עם אביו ר' משה בישיבת סבו ר' חיים מבריסק. כאמו, קרא בספרות ההשכלה. למד בגימנסיה ולאחר מכן באוניברסיטת ברלין. באוניברסיטה למד פילוסופיה, מתימטיקה, פיזיקה ופסיכולוגיה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בהרמן כהן. הוא היגר לבוסטון ארה"ב, היה רב קהילה, ועם אשתו ייסד בית ספר יהודי "ישיבת הרמב"ם". ירש את מקומו של אביו כראש ישיבת "רבנו יצחק אלחנן", וכיהן גם כפרופסור להגות יהודית בישיבה יוניברסיטי. משנת 1960 שיעוריו עברו מיידיש לאנגלית. בתחילה, היה חבר ב"אגודת ישראל דאמריקה", ולאחר השואה והקמת מדינת ישראל עבר לתנועת המזרחי. היה המנהיג הבלעדי של האורתודוקסיה המדרונית, והיה פעיל בכל תחומים. כמעט ולא כתב, אך תלמידיו הרבים רשמו ופרסמו את שיעוריו במעל ל-50 ספרים. מדרשותיו תורגמו וכונסו בספר "דרש דרש יוסף".

20/05/2026

על פרשת נשוא / עליזה אדלמן

"איש או אישה כי יפליא לנדור נדר להזיר לה'" (במדבר ו, ב)

חז"ל דרשו שיוסף היה סוג של נזיר. על פי המדרש היה לו שיער ארוך, והוא היה "מסלסל בשערו". המדרש מגנה את יוסף על הסלסול בשערו.

מפקד צוות בסיירת גולני, סרן לירון שניר הי"ד, שואל מה הבעיה בזה שיוסף סלסל בשערו? למה המדרש מגנה אותו על כך?

לירון עונה ומסביר: שיער זה דבר יפה שאנשם בוחנים אותו. אם יוסף סלסל בשערו, זה הפך למצב שהוא התגאה בשיער שלו. אבל האם השיער הוא של יוסף? לא! השיער הוא של הקב"ה, הגוף שלנו הוא של הקב"ה, כל מה שיש לנו הוא בעצם של האלוקים, שהחליט "לשחרר" עבורנו. הקב"ה נתן לך שיער יפה, וברא בך יופי, ומה אתה עושה בו? אתה מתגאה בזה כאילו אתה עשית את היופי הזה, כאילו זה שלך. וזאת חוצפה כלפי שמיא.

הרמח"ל אומר, שאדם נברא להתענ על ה', וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא. כלומר, אנחנו צריכים להעניק משמעות לחיים, משמעות לטוב שקיבלנו מריבונו של עולם ולנצל את הטוב שה' נתן לנו כדי לפעול ולעשות מתוכו טוב בעולם ולא רק להתגאות.

לירון שניר הי"ד הוא בנם של פזית ומרדכי. נולד ביום י"ט בכסלו תשנ"ח (17.12.1997) בעופרה. אח צעיר לגל ותאום של אלון. לירון גדל והתחנך ביישוב עופרה. למד בבית הספר היסודי "נחלת בנימין" ביישובו. כתלמיד בבית ספר יסודי הצטרף כחניך לשבט "נאמן" בסניף עופרה של תנועת הנוער "בני עקיבא", ובנעוריו היה למדריך נערץ. מכיתה ז' למד בישיבת "בני עקיבא בני בנימין" בבית אל. בכיתה ט' עבר לישיבה התיכונית "חספין" שברמת הגולן בתנאי פנימייה, והצטיין בלימודיו. כדי לחזק את האמונה שבו, בחר בסיום התיכון ללמוד במשך שלוש שנים בישיבה הגבוהה "מעלה אליהו" בתל אביב.

ביום 7.8.2019 התגייס לצה"ל ושובץ בחטיבת "גולני". לאחר שעבר גיבוש, התקבל לפלוגת הסיור (פלס"ר) של החטיבה – "סיירת גולני". בתום מסלול ההכשרה המאתגר זכה בתואר "מצטיין מחזור", אך מפאת צניעותו לא סיפר על כך לחבריו. זמן קצר לאחר מכן נשלח לקורס מפקדי כיתה (מ"כים), ובסופו הוטל עליו לפקד על כיתה בפלס"ר. בסיום התפקיד נשלח לקורס קצינים, וגם אותו סיים בהצטיינות. כשחזר ליחידה קיבל לידיו את הפיקוד על צוות טירונים בתחילת מסלול הכשרתם. בתום עשרה חודשים, בתחילת שנת 2023, מונה לתפקיד מפקד צוות של לוחמים ותיקים. הוא יועד להתקדם לתפקיד סגן מפקד פלוגה בבסיס האימונים החטיבתי של "גולני".

במלחמת "חרבות ברזל" השתתף בקרבות בשכונת זייתון שבעיר עזה. הצוות יצא להתקפה, וכשהגיעו ליעד, הוציא לירון את פלג גופו העליון מהנמ"ר (נגמ"ש מרכבה) כדי לסרוק את השטח. באותם הרגעים פגע צרור של קליעי מקלע כבד בנמ"ר. אחד הקליעים פגע באזור המותן השמאלי של לירון. למרות פציעתו הקשה הצליח לחזור לתוך כלי הרכב ולומר לצוות: "מישהו נפצע פה בנמ"ר? אני נפצעתי". לאחר מכן איבד את הכרתו.

סגן לירון שניר נפל בקרב ביום ט' בכסלו תשפ"ד (21.11.2023) בן עשרים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים. הותיר הורים ושני אחים.

נלקח מתוך אתר יזכור: https://www.izkor.gov.il/%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A8/en_fa51c512f5fcb5292855b475019ff863

חומש הגיבורים: לזכרם של נופלי צה"ל וכוחות הביטחון במלחמת 'חרבות ברזל', חומש במדבר, עמותת מנציחים – מפעלי הנצחה בישראל, 2025 תשפ"ו. עמ' 41

מצורפת תמונתו של לירון שניר הי"ד. את התמונה מסר לנו באדיבותו אלון, אחיו התאום של לירון, והוא נתן לנו את רשותו לצרף את התמונה לרשומה זו (פוסט זה).

20/05/2026

הספרייה תהיה סגורה בחג השבועות

בימים חמישי - שישי, 21 - 22 ביוני
חג השבועות
כל ספריות המערך יהיו סגורות

חג שמח

19/05/2026

על חג השבועות / עליזה אדלמן

בהיסטוריה היהודית יש שפע תאריכים חשובים. חלקם של זיכרון גאולה וישועה, חלקם של אבל וחורבן. אולם המאורע המרכזי בתולדות עם ישראל הוא מתן תורה. הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ מסביר, שכלל האירועים היהודיים הם זיכרון לנקודת מפנה כלשהי - זכר ליציאת מצרים, או זכר לחורבן, או בשל נס שהציל את עם ישראל מהכחדה. אולם חג השבועות הוא זכר למעמד הר סיני, שהוא נקודת מפנה מעט שונה.

שאר המועדים בלוח השנה היהודי משפיעים על עם ישראל, אולם הם לא יחודיים רק לעם ישראל - עמים רבים נדדו עד שהגיעו למקומם הקבוע, עמים רבים הקימו מדינה וממלכה, עמים רבים פרקו עול מלכות זרה שנכפתה עליהם. אבל מעמד הר סיני הוא ייחודי רק לעם ישראל. מעמד הר סיני היה מאורע שבו העם כולו מקבל בצורה שווה דרך חיים מסויימת של אמונה בא-ל אחד. זה מאורע חד פעמי והיסטורי בכל העולם כולו ולא רק אצל עם ישראל. וחג השבועות מציין את המאורע הייחודי הזה ובכך נבדל משאר החגים והמועדים שיש.

הרב עדין אבן ישראל-שטיינזלץ (2020-1937) היה מבאר כתבי היסוד של היהדות, חתן פרס ישראל, אינטלקטואל והוגה דעות. נולד בירושלים בשנת תרצ"ז (1937) ובה חי ופעל כל ימיו. גדל בבית לא דתי ואף עם נטיות קומוניסטיות, אך בשנות העשרים של חייו החל להתעניין ביהדות. הוא כתב פירושים רבים לתנ"ך, למשנה, לתלמוד ולספר התניא. כתב מאות ספרים, וספריו תורגמו למגוון שפות. האידיאולוגיה שלו הייתה להנגיש את הידע היהודי לכל אדם, בבחינת LET MY PEOPLE KNOW! לצורך כך מעבר לכתיבת ספרים גם הקים רשתות חינוך בארץ ובעולם. בארץ הוא הקים בית ספר יסודי, שתי ישיבות תיכוניות וישיבה גבוהה אחת בגוש עציון. הוא נודע כאחד מתלמידי הרבי מלובביץ', שימש כרב בית כנסת חב"ד "צמח צדק" בעיר העתיקה. נפטר בי"ז באב תש"ף.

מתוך:

שטיינזלץ, עדין אבן ישראל, "עיצוב הייחוד היהודי", בתוך: שמחון דוד וביג'ל דניאל [עורכים], חיי שנה, ירושלים: מכון הישראלי לפרסומים תלמודיים ולמשכל, 2008, עמ' 231-229.

שפיץ יואל, אש לא יכולה לנוח: עוד רגעי חיים עם הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ראשון לציון: ידיעות ספרים, 2025, עמ' 11-9.

14/05/2026

על פרשת במדבר / עליזה אדלמן

"וַיְדַבֵּ֨ר ה' אֶל־משֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד" (במדבר א', א').

חומש במדבר מתחיל בציון אוהל מועד, כמקום שממנו הקב"ה מדבר עם משה.

בדרך כלל הפסוק הראשון הוא פסוק מהותי שמסמל מסר, ואילו כאן לכאורה יש מידע "סתמי" של מקום התגלות ה' למשה.

פרופ' אליהו עסיס בספרו "תורה פשוטה" אומר, שהמסר הנובע מציון מקום ההתגלות האלוקית דווקא במילים הראשונות של החומש הוא שהקב"ה נמצא בקרב העם דרך משכנו.

בהמשך הספר מסופרים חטאים שונים של עם ישראל במדבר (המתאוננים, המרגלים, בעל פעור ועוד...). ה', מתוך אהבתו לעמו, מעניש את החוטאים, אך עדיין נשאר באוהל מועד, שנמצא בתוך בני ישראל. וזה המסר של החומש – במדבר מתגלית אהבת הקב"ה לעמו! יש עיכובים בכניסה לארץ בשל החטאים, אך הקב"ה נשאר בתוך מחנה בני ישראל באוהל מועד ולא עוזב אותם.

פרופ' אליהו (אלי) עסיס הוא פרופ' במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. הוא נולד להיסטוריון פרופ' יום טוב עסיס, ולקלרה, באנגליה. בשנת 1971 עלתה משפחתו לישראל. עסיס למד בישיבת הר עציון והוסמך לרבנות. את התואר הראשון למד באוניברסיטה הפתוחה. לאחר מכן למד לתואר שני במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן. עבודת המ"א שלו עסקה בנושא "מייאוש לתפילה – עיון ספרותי בקינה השלישית במגילת איכה". עבודת הדוקטור שלו עסקה בנושא "המבנה הספרותי של סיפור כיבוש הארץ בספר יהושע (פרקים א'-י"א) ומשמעותו". עסיס מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן. במסגרת תפקידיו באוניברסיטת בר-אילן הוא שימש בעבר כראש המחלקה וכדקאן הפקולטה למדעי היהדות. כמו כן, פרופ' אלי עסיס היה יו"ר ועדת מקצוע התנ"ך במשרד החינוך.

מקורות:

אליהו עסיס, תורה כפשוטה :ספר במדבר,ירושלים : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' 6

ויקיפדיה אודות אליהו עסיס

13/05/2026

על יום ירושלים / מאת עליזה אדלמן

ירושלים לא מוזכרת בתורה, אלא רק כ"המקום אשר יבחר ה'" (דברים יב, ה). בבראשית רבא כתוב שאברהם קרא לה בשם "יראה" – "בהר ה' יראה", ומלכי צדק קרא לה "שלם". אמר הקב"ה: אצרף את שני השמות, אעשה שלום ביניהם ואקרא לה "ירושלים" כתצרף (=הלחם) בין "יראה" ו"שלם".

הרב אלעזר בן שלמה מציין, שירושלים למעשה מאחדת את עם ישראל. בכל העולם יש שתי ערים נפרדות: העיר שבה קיים השלטון – עיר הבירה, ועיר נוספת היא עיר הדת (למשל, רומא היא עיר הבירה, אך הוותיקן, שהוא עיר הדת, נחשב לטריטוריה ואף למדינה עצמאית). אך במדינת ישראל לאורך כל שנות ההיסטוריה "מקדש מלך" ו"עיר מלוכה" נמצאים באותה עיר, ובכך ירושלים נבדלת משאר ערי בירה שבעולם – יש בה שלום וקשר בין השלטון לחיי הדת והרוח.

הוא מביא את דבריו של הרב משה צבי נריה, שמסביר שבמלחמת השחרור זכינו בעצמאות, ואילו את ירושלים זכינו לקבל רק במלחמת ששת הימים, משום שבקום המדינה לא היינו מאוחדים – היו מחתרות: אצ"ל, הגנה, לח"י. אך במלחמת ששת הימים היה צה"ל אחד, ואת ירושלים שמסמלת שלום אפשר לקבל רק באחדות.

הרב אלעזר בן שלמה הוא מנהל הגרעין התורני "אורות יצחק" במודיעין.

מתוך: בן שלמה, הרב אלעזר, "ירושלים - עוד סיבה מדוע דוקא בכ"ח...", בתוך: אורות יצחק : גרעין תורני מודיעין, [תשע"ד?], אסופת מאמרים לכבוד יום ירושלים, עמ' 27-25.

11/05/2026

יום שישי, יום ירושלים, כ"ח אייר תשפ"ו, 15.5.26 הספרייה תהיה סגורה

11/05/2026

מחכים לכם ביריד!

07/05/2026

על פרשות בהר-בחוקותי / עליזה אדלמן

"אם בחוקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי..." (ויקרא כו, ג-ד)

הרב שמשון בן רפאל הירש (הרש"ר הירש) מסביר שלא סתם מובא בפסוק הפועל "תלכו". הפועל "הלך" משמעו תנועה לעבר מטרה. השאיפה של האדם לזכות בנכסים ובהנאות מניעה אותו ללכת ולפעול. "אם בחוקותי תלכו" – אם תלכו בשאיפותיכם החושניות במסגרת הגבולות שהתורה מורה, אז יהיה לכם כל הטוב שמובטח בהמשך הפרשה. כלומר, אם נלך בחוקות השם, ונשמור ונעשה את מצוותיו, וכבר עשינו את כל מה שדרוש מצידנו כדי לבסס את ישועתנו הפיזית, החברתית והמדינית, כל השאר יבוא מידי השם – גשם, תבואה, שלום בארץ וניצחון על האויבים.

הרב שמשון בן רפאל הירש נולד בהמבורג שבגרמניה בכ"ד בסיון תקס"ח, (19.6.1808). כשהיה בן עשר נפתח בהמבורג בית הכנסת הרפורמי הראשון – אירוע שהשפיע מאוד על הילד. בהמשך התמנה ר' יצחק ברנייס לרב האורתודוקסי של העיר, והרש"ר הירש למד אצלו. ב-1826 הרב הירש נסע למנהיים ללמוד אצל רבי יעקב אטלינגר בעל ה"ערוך לנר". לאחר מכן נסע ללמוד באוניברסיטה בבון ע"נ ריין. משם עבר להיות רב באולדנבורג. שם התחתן בשנת תקצ"א (1831). בתקופת שהותו באולדנבורג נולדו לו חמישה ילדים. באותה תקופה גם הוציא לאור את ספריו: "חורב" המדבר על מצוות התורה; "אגרות צפון – תשע עשרה אגרות על היהדות", שבו הוא מסביר את כל השקפת עולמו הדתית והיהודית; "נפתולי נפתלי" – נגד נפתלי הרץ ויזל.

בשנת 1841 התמנה לרב הקהילה עמדן. גם שם המשיך לכתוב והפיץ את תורתו וכתביו הלוחמים ברפורמה. יסד את שיטתו "תורה עם דרך ארץ" ולחם בעד האמנציפציה. עבר להיות רב בניקלשבורג שבחבל מוראביה בצ'כיה, יסד שם ישיבה על פי דרכו ומשנתו – "להבין את היהדות והתורה ולהשתמש במדעים ככלי עזר להבנתה". משם הרב הירש עבר לפרנקפורט, בנה שם את קהילתו החרדית ופיתח אותה תוך הפרדת הקהילה האורתודוקסית מהקהילה הכללית, שנטתה לרפורמיות. שם המשיך בכתיבה – יסד את הירחון "ישורון" וכתב ביאור לחמישה חומשי תורה, פירוש לתהילים ופירוש לסידור התפילה. ב-1885 יסד את "ההתאחדות החופשית למען ענייני היהדות החרדית", שהייתה המסגרת הארגונית והבין ארצית הראשונה של החרדים בגרמניה ומחוצה לה, ארגון שהיה פעיל עד לשואה. סייע לארגון "פקידים ואמרכלים" שאסף כסף ליהודי ארץ ישראל, ופרסם כרוזי תמיכה במושבות. עסק בשאלת שמירת השמיטה בארץ ישראל בידי בני המושבות. נפטר בכ"ז בטבת תרמ"ט (1888), והשאיר אחריו עשרה ילדים (אשתו נפטרה שש שנים לפניו).

מקורות:

ברויאר מרדכי, "פרקים מתוך ביוגראפיה", בתוך עמנואל יונה, הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו, עזרא – ארגון הנוער החרדי בארץ ישראל – קרן הלימוד, ירושלים תשכ"ב. עמודים 44-11.

מצורפת תמונה מוויקיפדיה של הרב שמשון בן רפאל הירש.