מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל

מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
مركز شنكار لبحث التصميم في اسرائيل

מכון שנקר

מכון שנקר עוסק בהיסטוריה של העיצוב בתקופה שמאז ההתיישבות הראשונה בארץ ישראל משנת 1882 ועד בכלל ומספר את סיפורו של העם דרך העולם החזותי.

זהו סיפור על אהבה, על תקווה, על חברה, על מלחמה, על כלכלה, על קשיים ועל הצלחות. על חיי הפרט ועל חיי הקהילה. על מורשת ארץ ישראל ועל מורשת מדינת ישראל המסופר דרך עולמם המופלא של המעצבים ודרך עולם העיצוב.

סיפור שאותו מספרים כלים, משחקי ילדים, "שנות טובות

", בגדים, תכשיטים, טיפוגרפיה, סמלים, לוגואים, אופנה, ספרים, כרזות, אריזות, רהיטים, תוויות, בולים, פרסום, איור, קומיקס ועוד.

זהו סיפור על תרבות העיצוב ועל עיצוב התרבות.

סיפור יציאת מצרים מאויר בבית הכנסת המיוחד בדורה אירופוס- מעין “קומיקס” קדום.רצף סצנות חזותיות המספרות סיפור, פריים אחר פ...
08/04/2026

סיפור יציאת מצרים מאויר בבית הכנסת המיוחד בדורה אירופוס- מעין “קומיקס” קדום.

רצף סצנות חזותיות המספרות סיפור, פריים אחר פריים - או במקרה הזה, פריים מתגלגל.
החזרתיות באיורן של הדמויות לאורך רצף סיפור אחד על קירותיה של דורה אירופוס הן מהמיוחדות והקדומות שאוירו.

כמה פעמים נראה משה כשמוצאת אותו בת פרעה?
וכמה פעמים מופיע ברגע חציית ים סוף ?

בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 במסגרת חפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר דורה אירופוס - במזרח סוריה של ימינו. במקור, הייתה זו עיר הלניסטית־רומית, השוכנת כ־90 מטרים מעל גדת נהר הפרת.

בית הכנסת נודע במיוחד בזכות ציורי הקיר שלו, הכוללים סצנות מהתנ״ך: משה מקבל את עשרת הדיברות, יציאת מצרים, סיפורים מספרי הנביאים, חזון העצמות היבשות וסצנות ממגילת אסתר.

באתר התגלה כי הדמויות המאוירות מתאפיינות בעיניים “מנוקרות”. המשמעות לכך אינה חד־משמעית: ייתכן שמדובר בביטוי לאיסור היהודי על ייצוג דמות “לא תעשה לך פסל וכל תמונה”, או לחלופין בפעולה מאוחרת של כובשים, שניסו להסיר את מבטן של הדמויות מעליהם.

דורה אירופוס הייתה עיר רב־לשונית ובעלת הווי דתי מגוון: עיר קוסמופוליטית שכללה אריסטוקרטים מקדוניים פגאניים לצד מקדשים לאלים יווניים, רומיים ותדמוריים, אל מסופוטמי, הכנסייה הנוצרית הקדומה ביותר המוכרת כיום וגם בית כנסת.

העיר נוסדה בשנת 303 לפני הספירה על ידי סלאוקוס הראשון, יורשו של אלכסנדר מוקדון.
בשנת 256 לספירה נקברה העיר תחת עפר, כחלק מההכנות לקרב מול האימפריה הסאסאנית - *האימפריה הפרסית הקדם־אסלאמית האחרונה* , שתושביה כינו עצמם מדינת האיראנים / אריאנים. העיר נכבשה ולבסוף ננטשה, ונשארה קבורה עד לחשיפתה מחדש במאה ה־20.

חג שקט ורגוע לכולנו

📸 ויקיפדיה

בפעולה מהירה, אינטואטיבית כמעט ובין האזעקות - שלושה יוצרים מגיבים בזמן אמת ✉️ 🚨 כרזות צבעוניות בעלות הומור, מיתוג פיקטיב...
06/04/2026

בפעולה מהירה, אינטואטיבית כמעט ובין האזעקות - שלושה יוצרים מגיבים בזמן אמת

✉️ 🚨

כרזות צבעוניות בעלות הומור, מיתוג פיקטיבי ל״קפה טהרן״ שרוסס על מבנה מיגון זמני ורישומים של רגע מתוך שגרת יומן מלחמה.

מה הצורך להגיב, להתבטא וליצור לצד שגרה מעורפלת ומתישה דיה מולידים:
רינת הדר, ניר טובר ואילנה זפרן משתפים אותנו בנקודות המבט האישיות שלהם ובהומור הנדרש או ההתפכחות הרצויה כדי לפחות להעלות לנו כמה חיוכים.

תשלחו לנו אם גם בכם.ן בערו תגובות שונות ומגוונות, נשמח להציץ ולשתף

מאחלים לכולנו ימים שקטים ובקרוב 🕊️

🌍 מבט החוצה: מצבי חירום - תופעת ה־PreppersWe Will Survive - עיצוב ליום שאחריבשנים האחרונות מתפתחת תופעה הולכת ומתרחבת:קה...
05/04/2026

🌍 מבט החוצה: מצבי חירום - תופעת ה־Preppers

We Will Survive - עיצוב ליום שאחרי

בשנים האחרונות מתפתחת תופעה הולכת ומתרחבת:
קהילות ה־Preppers - אנשים המתכוננים באופן אקטיבי למצבי קיצון, מתוך תפיסת עולם שלפיה קריסה גלובלית איננה שאלה של ״אם״ אלא של ״מתי״.

בעידן שבו תחושת האיום אינה מופשטת אלא מוחשית- בין משברים סביבתיים, מגפות, קריסות תשתית ומתחים גיאופוליטיים, ההיערכות הופכת עבור רבים לפרקטיקה יומיומית.

בתוך מציאות זו, שאלת הזמן הופכת מרכזית. לא רק כמדד, אלא כפרספקטיבה. החיים בעולם של סופיות מדגישים את הצורך לבחון מחדש סדרי עדיפויות.

ה־Preppers, המזוהים לעיתים עם תרבות ה־doomsday, מפתחים אסטרטגיות פעולה המשלבות אגירה, תכנון וייצור:
מערכות מים עצמאיות, ערכות הישרדות, מחסני מזון, אובייקטים רב־תכליתיים וקומפקטיים, ביגוד ומכשור ייעודיים, לצד תכנון מרחבים חלופיים למחיה.

התערוכה “We Will Survive” בוחנת כיצד תפיסות אלו מתורגמות לשפה של עיצוב.

התערוכה אינה מתמקדת רק באידאולוגיה, אלא גם באובייקטים עצמם: למעלה מ־400 עבודות מוצגות בה, ביניהן מודלים אדריכליים, חומרי ארכיון, דימויים מעולמות פוסט־אפוקליפטיים, ולמעלה מ־300 מוצרי עיצוב שפותחו על ידי קהילת ה־Preppers.

דרך חלוקה לשלושה תחומים: איומים קיומיים והערכת סיכונים, היערכות ממשלתית והיערכות אישית - נבחנת ההישרדות לא רק כתרחיש, אלא כפרקטיקה עיצובית.

דרך הפעולה - עיצוב הופך לכלי של שליטה, ארגון, והכנה לעתיד לא ודאי.

התערוכה מעלה שאלה פתוחה:
האם היערכות למצבי חירום היא תשתית ציבורית או פרקטיקה אישית הולכת ומתרחבת?

Credits:

1,3,5,6,9 - Charles Negre (photography)
1,3,6- Alina Joana Ruede (set design)
1 - Lukas Lüttgen (model)
8 - MacGyver, Tool Kit, Uncrate
Mudac, photo: Atelier numérisation, Danielle Caputo
2 - Khashayar Javanmardi
4,7 - Domus

לכבוד החג : אספנו צלחות פסח ישראליות-עכשוויות 🌾🍽️🌸🫓פרשנויות מגוונות סביב חומר, צבע, שימוש וצורהלצד הגישות השונות שהובילו...
03/04/2026

לכבוד החג : אספנו צלחות פסח ישראליות-עכשוויות

🌾🍽️🌸🫓
פרשנויות מגוונות סביב חומר, צבע, שימוש וצורה
לצד הגישות השונות שהובילו לעיצובן ומיקומן בשולחן הסדר שלנו השנה.

מאחלות לכולם.ן חג שקט וטעים



תמונות 4+5: עומר פרידמן

כחלק מתכנית שגרת מחקר - ארכיון תערוכות עיצוב ולקראת פסח:נזכרנו בתערוכה שהוצגה במדיטק חולון, בשנת 2010, בה המעצב יעקב קאו...
01/04/2026

כחלק מתכנית שגרת מחקר - ארכיון תערוכות עיצוב ולקראת פסח:

נזכרנו בתערוכה שהוצגה במדיטק חולון, בשנת 2010, בה המעצב יעקב קאופמן הציג סדרת חתולים - “שונרא”, כניסיון שיטתי, כמעט טיפולוגי, למפות את צורתו של החתול דרך רישום. עשרות וריאציות, קווים משתנים ותנוחות שונות- גוף אחד שמופיע שוב ושוב, אך לעולם אינו זהה לעצמו.

לקראת החג, בין טקסטים עתיקים לדימויים עכשוויים, “שונרא” חוזר כמילה, כדימוי, כאובייקט של התבוננות.

🐈 ״ואתא שונרא ואכליה לגדיא״

“שונרא” בארמית פירושו חתול, מילה שמקורה בלשון חז״ל- חלק מהמרחב הלשוני שבו נכתבו גם פיוטים וטקסטים תלמודיים, כאשר ההגדה של פסח נחשבת לאחד הטקסטים המאוירים ביותר במסורת היהודית, כבר מהמאה ה־13 ואילך.

הפיוט “חד גדיא” נוסף להגדה בימי הביניים (ככל הנראה במאות ה־15–16), והוא נתפס לעיתים כאלגוריה היסטורית: 
שרשרת כוחות הפועלים זה על זה, עד להתערבות אלוהית בסיומה. 

ובנימה זו, מאחלות לכולם.ן חג חירות שמח ושקט

מבט החוצה: מצבי חירום - עיר ללא אדריכלות 🏕️ מה אם המצב האירעי הוא למעשה הקבוע? איך נראית עיר כשלחיים בה אין עתיד או עבר,...
29/03/2026

מבט החוצה: מצבי חירום - עיר ללא אדריכלות 🏕️

מה אם המצב האירעי הוא למעשה הקבוע? איך נראית עיר כשלחיים בה אין עתיד או עבר, אלא רק הווה מתמשך?

צילומי החיים במקלטים הציבוריים, בחניונים ובמרחבים המוגנים, במלחמה הנוכחית ובסבב הקודם ביוני, הזכירו לנו את הפרויקט האדריכלי ביקורתי no stop city של קבוצת ארכיזום, ממובילי העיצוב הרדיקלי באיטליה בשנות השישים והשבעים. הפרויקט רחב ההיקף מציע התבוננות ביקורתית חריפה על הקפיטליזם והצרכנות המוגברת, אך מזכיר בחלקו את המציאות שבה אנו חיים כעת.

no stop city היא הצעה תיאורטית ל”עיר ללא אדריכלות” - מרחב יחיד, ממוזג ומואר כולו באופן מלאכותי. השרטוטים והמודלים של ארכיזום מתאפיינים בהיעדר אופק, בערבוב זירות החיים השונות למרחב נעדר חלוקה, ובביטול של מרחבי חוץ לטובת “פנים” אינסופי.

כשהעיר, הכביש והרחוב הופכים ללא רלוונטיים או מסוכנים, גם אנחנו מוצאים את עצמנו במרחב “פנים” מתמיד. החיים במקלטים, כמו בדימויים המופרכים של ארכיזום, מורכבים ממיקרו סביבות, התארגנויות מאולתרות שמאפשרות רגעים נקודתיים של חיים, בלי מונומנטים אדריכליים, סביב צרכים בסיסיים וחפצים ניידים. החיים במרחבים הללו, כפי שניסחו ארכיזום, מתנקים קשר עם זמן טבעי לטובת מערכת שמתפתחת ללא הרף, אך נותרת כל הזמן באותו מצב קיומי, הווה מתמשך, קיום זמני קבוע.

ארכיזום ביקשו להאיר את המערכת שבה אנו חיים, להפנות תשומת לב למנגנון הבלתי נראה סביבנו כדי שנוכל להתנגד ולפעול. כולנו תקווה שנשוב לראות את האופק והטבע, לפעול לא רק לקיום ההווה, אלא גם למען העתיד.

מבט החוצה: מצבי חירום - תשתיות ברחבי העולם🇨🇭 שווייץ — מערך הגנה חצוב בהרמתחת לפני השטח, ובתוך מדרונות ההרים, נפרשת רשת ר...
26/03/2026

מבט החוצה: מצבי חירום - תשתיות ברחבי העולם

🇨🇭 שווייץ — מערך הגנה חצוב בהר

מתחת לפני השטח, ובתוך מדרונות ההרים, נפרשת רשת רחבה של ביצורים צבאיים, מערכת של בונקרים ומתקנים תת־קרקעיים החבויים בתוך הנוף.

על אף הנייטרליות המזוהה עם שווייץ לאורך ההיסטוריה, הם לא לקחו סיכון על פיסת האדמה שלהם ופיתחו מערך הגנה אזרחי וצבאי מהמקיפים בעולם.

הגאוגרפיה ההררית של שווייץ נוצלה ליצירת תשתית מוסווית: בונקרים שנבנו בתוך סלע, מאחורי חזיתות מדומות של בקתות, אסמים או קירות הרים. בתוך החללים החצובים מוקמו עמדות תותחנים, מחסני נשק ומערכות הגנה, שנועדו לאפשר תגובה מהירה ומתקפת פתע במקרה של פלישה.

לצד המערך הצבאי, התפתחה גם מערכת אזרחית רחבת היקף: מאז 1963, חוק פדרלי מחייב הקמת מקלטים לכלל האוכלוסייה. כיום קיימים בשווייץ כ־370,000 מקלטים, עם קיבולת של כ־9 מיליון מקומות, כמספר התושבים במדינה.

אחד המתקנים הידועים הוא בונקר זוננברג בלוצרן, שתוכנן להכיל עד 20,000 איש כחלק ממערכת מנהרות תחבורה הניתנת להסבה למקלט. בשנת 1987 נערך בו ניסוי הפעלה רחב היקף שהמחיש את המורכבות והאתגרים שבהפעלת מערכת בקנה מידה כזה.

למרות ההשקעה וההיערכות, מערך המקלטים השווייצרי מעולם לא הופעל במלואו.

בשגרה, חלק מהחללים הוסבו לשימושים אזרחיים, בעוד אחרים ממשיכים להתקיים כתשתית רדומה- מוכנה לשעת חירום, אך נותרת נסתרת מן העין.
בשנים האחרונות, התפתחה תופעה לפיה מטיילים וחוקרי שטח מחפשים אחר בונקרים מוסווים בהרים, בניסיון לחשוף תשתית שתוכננה להישאר בלתי נראית.

📸
1 - Kecko, Flicker
2 - Dino Fracchia, Alamy
3 - Verein Unterirdisch Ueberleben
4,5,6 - TimeOut Switzerland

בכתב יד, בזמן אמת, בכל כלי זמין. היוצרות והיוצרים בקבוצת הקליגרפים “המכתבה” ניצלו את זמני האזעקות (וההפוגות שביניהן) לשב...
22/03/2026

בכתב יד, בזמן אמת, בכל כלי זמין. היוצרות והיוצרים בקבוצת הקליגרפים “המכתבה” ניצלו את זמני האזעקות (וההפוגות שביניהן) לשבוע אחד דחוס של יצירה חדשה. ✉️

ביום שישי האחרון הושקה סדרת הפנזינים “אות חירום”, ובה עבודות קליגרפיה ולטרינג שמתייחסות ומגיבות למצב, מלאות הומור ובדיחות פנימיות, משקפות את הקשיים ומביעות משאלות לעתיד.

באירוע ההשקה, נתלו העבודות הצבעוניות ככרזות במקלט הציבורי ברחוב יוסי בן יוסי שביפו, בין שלטי המקלט המוכרים והכעורים. בתמהיל המפתיע של מעצבים וחובבי קליגרפיה, שכנים מפרגנים ועוברי אורח שנקלעו למקלט באזעקות, מצאנו רגע שאולי אי אפשר לראות בו נורמליות, אבל לגמרי אפשר למצוא בו קצת תקווה. 🕊️

סדרת פוסטים חדשה -מבט החוצה: מצבי חירום - תשתיות ברחבי העולם🇫🇮 הלסינקי, פינלנד - העיר התת־קרקעית הגדולה בעולםעמוק מתחת ל...
20/03/2026

סדרת פוסטים חדשה -
מבט החוצה: מצבי חירום - תשתיות ברחבי העולם

🇫🇮 הלסינקי, פינלנד - העיר התת־קרקעית הגדולה בעולם
עמוק מתחת להלסינקי, חצובים בסלע מקלטים בעומק של כ־18 מטרים.
רק ש״מקלט״ היא מילה קטנה מכדי לתאר את המערכת הזו.

מתחת לפני השטח מתקיימת מה שמכונה “עיר מראה” - מערכת תת־קרקעית המסוגלת להכיל כ־900,000 אנשים, יותר ממספר תושבי העיר עצמה.

ובעיר הזו מתקיימת שגרה: בריכות שחייה, מגרשי ספורט וכדורגל, חניונים, אזורי משחק לילדים, וחללים ציבוריים המשמשים לפנאי ומפגש במהלך היום והלילה.

המערכת החלה להתפתח בשנות ה־60, על רקע המלחמה הקרה (משוכללת יותר מהמקלטים שנבנו במלחמת העולם השניה). בניגוד למדינות רבות באירופה שנטשו את מערכות ההגנה האזרחית לאחר סיום המלחמה הקרה - פינלנד, החולקת גבול של כ־1,340 ק״מ עם רוסיה, וכמי שנאלצה בעבר למסור בין היתר 10% משטחה עבור הסכם שלום בזמן מלחמת העולם השנייה לברית המועצות, המשיכה לפתח ולתחזק את התשתית עד היום. החוק הפיני מחייב שילוב מקלטים בכל מבנה חדש מעל 1,200 מ״ר כחלק בלתי נפרד מתכנון עירוני.

פינלנד מדורגת בין המדינות המובילות בעולם ביחס שטח מקלט לנפש. החללים נמצאים בשימוש יומיומי, אך מתוכננים להסבה במצב חירום בתוך כ־72 שעות.

מבחינה טכנית, המקלטים כוללים מערכות סינון אוויר מתקדמות, דלתות אטומות ללחץ, אוורור עצמאי ותשתיות מים וחשמל מגובות. חלקם מתוכננים לעמוד בפני הדף ולצמצם חדירת קרינה - ולאפשר שהות ממושכת מתחת לפני הקרקע.

📸 The New York Times

שגרת מחקר - גם מהבית - חלק א’ 📓״האם לחומה גבוהה יש אפקט מרגיע או מפחיד? כשאנו נתקלים באמצעי מיגון, האם הוא משרה עלינו שק...
17/03/2026

שגרת מחקר - גם מהבית - חלק א’ 📓

״האם לחומה גבוהה יש אפקט מרגיע או מפחיד? כשאנו נתקלים באמצעי מיגון, האם הוא משרה עלינו שקט וביטחון, או פחד? המפגש עם מה שנועד להגן מזכיר לנו את קיומו של האיום״

התערוכה ״ארץ - מקלט: התגוננות אזרחית בנויה״ התווספה לאוסף שלנו כחלק מהקמת ארכיון תערוכות העיצוב בישראל, בתזמון רלוונטי מאי פעם.

התערוכה בחנה את ההשלכות האדריכליות והחברתיות של נוכחות המיגון בהבניית תפיסת האיום על ישראל, ומתוך כך מעלה חלופות, גם אם ראשוניות, לחיים מוגנים.

קטלוג התערוכה מעלה על הנייר מחשבות על החיים בממ״ד, שנכנס לחיינו ולביתנו באופן רשמי החל משנת 1992, בעקבות מלחמת המפרץ.

״אנו נותרים עם משאת נפש לגבול ידידותי המאפשר שיח וחיפוש אחרי שפות משותפות. האם פתרון כזה אפשרי? האם הוא בידינו? האם לעד ננוע בין חיים בתוך חומות לחיים ללא גבולות כלל? [...] האם יהיה לנו די ביטחון להיות “שכנים טובים עם גדרות טובות?”

טקסט מתוך קטלוג התערוכה, שהוצגה בגלריה האוניברסיטאית, תל אביב, בין דצמבר 2010 למרץ 2011.

אוצרות ועיצוב התערוכה - טולה עמיר, שלי כהן, ניר רותם, דפנה לוין ואופיר זינטי. עיצוב הקטלוג: גילה קפלן, נירית בינימיני

לפני שנתיים פתחנו במחווה למעצבות עבריות - נשים שחולמות בעברית ויוצרות כאן כבר יותר ממאה שנים. היום, בציון יום האישה הבינ...
08/03/2026

לפני שנתיים פתחנו במחווה למעצבות עבריות - נשים שחולמות בעברית ויוצרות כאן כבר יותר ממאה שנים.
היום, בציון יום האישה הבינלאומי, אנחנו ממשיכות את הסדרה.

רות רהט (נ׳ 1943, חיפה) היא המעצבת הגרפית שעומדת מאחורי רבים מהאייקונים החזותיים המוכרים בישראל.
בין עבודותיה נמנים שוקו יטבתה, מדי הדיילים של אל־על, לוגו רשת FOX, רשות הדואר, לוגו רשת תחנות הדלק אלון, וכן הלוגו והאריזה של משק צוריאל – תבור ושל חברת סנו.
רהט היא בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל ומייסדת סטודיו רות רהט. עיצוביה ממשיכים להיות רלוונטיים גם היום.

עבודתה כוללת עיצוב לוגואים, כרזות, לוחות שנה וכריכות ספרים, והיא מתמחה בעיצוב אריזות, מיתוג ופרינט. לעיתים נושקים עיצוביה גם לתחומים נוספים, כמו עיצוב תעשייתי ואופנה. מלבד פעילותה בסטודיו, רהט עסקה בהוראה במכללת שנקר, ייצגה את ישראל בתחרות בינלאומית לכרזות והשתתפה בוועדה לתכנון שטרות כסף.

״הסיפוק הגדול בעבודת המעצב טמון באפשרות לבטא דמיון ויצירתיות. זה המקום שבו עיצוב ואמנות נפגשים״

ר.ר

Address

ביאליק 137 רמת גן
רמת גן

Opening Hours

Monday 10:00 - 16:00
Tuesday 10:00 - 16:00
Friday 09:30 - 13:00

Telephone

03-6131884

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share