Hermeneutics and Cultural Studies - התכנית ללימודי פרשנות ותרבות

  • Home
  • Israel
  • Ramat Gan
  • Hermeneutics and Cultural Studies - התכנית ללימודי פרשנות ותרבות

Hermeneutics and Cultural Studies - התכנית ללימודי פרשנות ותרבות אוניברסיטת בר אילן The Program for Hermeneutics and Cultural Studies was established in 1999, the first in Israel to offer advanced degrees in this field.

"כל מה שבני אדם יצרו, בני אדם אחרים יכולים להבין" (ישעיהו ברלין).

התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות הוקמה בשנת 1999 והייתה למסגרת הראשונה מסוגה בישראל ובעולם. התכנית מציעה מגוון נקודות מבט תיאורטיות לניתוח ופרשנות של כל תחום של פעילות אנושית. תוכנית הלימודים מבוססת על הבנת המונח "תרבות" במובנו הרחב ביותר הכולל – מעבר ליצירות המזוהות עם תרבות (אמנות, ספרות או מוסיקה) – את מכלול הפעילויות האנושיות המא

ורגנות במסגרת שפה, מוסדות ופרקטיקות. ההנחה הבסיסית שלנו היא שאין שום דבר שאי אפשר לפרש ולחקור אותו כתופעה תרבותית ובאופן המשלב בין נקודות מבט שונות. בזכות רוחב היריעה התיאורטי והמתודולוגי, הסטודנטיות והסטודנטים בתכנית נהנים מחופש יוצא דופן בבחירת נושאי הכתיבה ואופן הגישה אל מושאי המחקר. התוכנית מציעה מסלול מחקרי בלבד לתואר שני ושלישי המיועד לבעלי/ות תואר ראשון או שני המבקשים להעשיר את נקודת המבט שרכשו בתואר הקודם ולפגוש תחומי ידע וכלים תיאורטיים ופרשניים חדשים. In the spirit of similar programs established in Europe and in the United States, the program houses under the same roof researchers whose common intellectual interests lie in the intersection of disciplines of knowledge and of various theoretical and interpretative tools. This new field of knowledge assumes that there is nothing that cannot be interpreted and investigated as a cultural phenomenon. The term “culture” appears here in a new context, not only as activity traditionally considered high culture (art, literature or music) but also the entire spectrum of organized human activities occurring in the context of language, social institutions and practices. The Program for Hermeneutics and Cultural Studies deals with all aspects of the cultural and hermeneutic realm: theories of hermeneutics, interpretation of texts, analysis of social institutions and practices. All these areas deal with the interpretation of facts, cultural texts and human behaviors, intersecting between the humanities, natural and social sciences, Judaic studies, law and the arts. The human is an interpretative being. Human beings – individuals and societies – conduct their lives through constant interpretation of their actions, values, world and the totality of their activity. The interpretive act is not only the dominion of cultural researchers but rather is first and foremost the dominion of each person operating in the world and attempting to constantly impart meaning on the different areas of his/her activity. Interpretative activity is one of the prominent characteristics of human existence. Man, as a human being, does not make do with action only; on the contrary, his actions are accompanied by an explanation or understanding of those actions. The art of interpretation is usually immersed in the practice itself, not illumined by the light of systematic recognition and consciousness. Yet sometimes interpretation becomes an independent object, and then attention is deflected from the practical realm to the theoretical. This move signals the inception of the systematic work involved in the decoding, analysis and description of human areas of activity in which hermeneutics are implicitly embodied. This systematic work is the work of the theoretician, and it marks the transformation of the implicit interpretation in practice into an independent moment. Over time, theories also developed explaining interpretative activity – this field is known as the theory of interpretation or hermeneutics and by nature is interdisciplinary – as did theories of discourse seeking to understand the way in which culture is constructed as discursive constructions in which it is impossible to separate questions of power and knowledge. These theories raise a new series of questions, like, for example: Who is the interpretative being? Is it a man or woman? From which culture? Who is allowed to ask what and in which circumstances? Does one become a subject, or is one born a subject? Is the subject consciousness? Or is the subject embodied consciousness? And, what are the conditions that transform particular knowledge into legitimate knowledge at a given historical moment? The Program for Hermeneutics and Cultural Studies imparts new tools for cultural critique and teaches a wide variety of theories: hermeneutics, critical theories, marxism and neo-marxism, post-structuralism, gender studies, post-colonialism, theories of space, visual culture studies, anthropological and sociological theories and cultural studies.

לקרוא את לאקאן: מיני-סמינר עם ד״ר מרקוס קולן  /  /  /אנחנו שמחים להזמין את הסטודנטים ואת הסטודנטיות בתוכנית לפרשנות ותרב...
05/06/2026

לקרוא את לאקאן: מיני-סמינר עם ד״ר מרקוס קולן / / /

אנחנו שמחים להזמין את הסטודנטים ואת הסטודנטיות בתוכנית לפרשנות ותרבות למיני־סמינר מיוחד עם ד״ר מרקוס קולן (Marcus Coelen), פסיכואנליטיקאי וחוקר ספרות השוואתית מאוניברסיטת מינכן (LMU), שיתקיים ביוזמתו ובהנחייתו של פרופ׳ לירן רזינסקי.

קולן הוא מן החוקרים הבולטים כיום בתחום המחשבה הפסיכואנליטית. עבודתו משלבת פסיכואנליזה, פילוסופיה, ספרות ותיאוריה ביקורתית, והוא פרסם וערך ספרים ומחקרים העוסקים בין היתר בלאקאן, פרויד, מוריס בלנשו ומרסל פרוסט.

במהלך שלושה מפגשים יציע הסמינר קריאה צמודה בכתביו של ז׳אק לאקאן, תוך עיון במושגים מרכזיים כמו סובייקט, מסמן, מבנה ואובייקט, ובאופן שבו הם ממשיכים לעצב את המחשבה הפסיכואנליטית והתרבותית גם כיום.

הסמינר הוא חלק ממחויבותה של התוכנית לטפח מרחבי למידה והעמקה החורגים ממסגרת הקורסים הרגילה. אנחנו מאמינים כי המפגש עם חוקרים וחוקרות מן העולם מאפשר חשיפה למסורות מחשבה מגוונות, השתתפות בדיונים עדכניים ויצירת קשר בלתי אמצעי עם העשייה המחקרית הבינלאומית.

אירוחו של ד״ר קולן מצטרף לשורה של סמינרים, הרצאות ושיתופי פעולה בינלאומיים שהתוכנית מקיימת בשנים האחרונות. למרות האתגרים הכרוכים בכך בתקופה הנוכחית, אנו ממשיכים לראות בקשרים אקדמיים בינלאומיים מרכיב מרכזי בחיי התוכנית ובאפשרויות הלמידה שהיא מציעה.

📅 17 ביוני בשעה 18:00, ו־23 ביוני בשעות 16:00 ו־18:00
🧐 הסמינר יתקיים באנגלית
📩 ניתן להירשם עד ליום שישי הבא, 12 ביוני, אצל פרופ׳ לירן רזינסקי -->
[email protected]

אמת לאמיתה: הוסרל, פרויד ודילתיי  /  /  /אנחנו שמחים להזמין אתכם ואתכן למפגש הקיץ של הפורום הישראלי לפנומנולוגיה שיתקיים...
04/06/2026

אמת לאמיתה: הוסרל, פרויד ודילתיי / / /

אנחנו שמחים להזמין אתכם ואתכן למפגש הקיץ של הפורום הישראלי לפנומנולוגיה שיתקיים ביום חמישי, 11.6 בשבוע הבא

הפעם ומתוך רצון להישאר בקרבה עם המציאות האקטואלית, נבקש לדון במושג האמת דרך ההרצאות הבאות:

האמת הפנומנולוגית - מבט הוסרליאני
פרופ‘ רוני מירון, ראשת הפורום הישראלי לפנומנולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

אמת וחוק - בדיחות בין גלוי והסתר פנים אצל פרויד
ד״ר יותם חותם, אוניברסיטת חיפה

הקהילה כמקור האמת האבסולוטית
מר אמיר וינר, אוניברסיטת בר-אילן

ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש -->
forms.gle/ejTBnayNav4Zoakr8

נתראה!

לחשוב את הדרך  /  /  /מוזמנים ומוזמנות למפגש הקולוקוויום הקרוב של קולוקוויום פרשנות ופסיכואנליזההפעם נקיים שיחה בהנחיית ...
02/06/2026

לחשוב את הדרך / / /

מוזמנים ומוזמנות למפגש הקולוקוויום הקרוב של קולוקוויום פרשנות ופסיכואנליזה

הפעם נקיים שיחה בהנחיית פרופ׳ ענר גוברין, ראש ההתמחות. השיחה היא הזדמנות להרהר יחד בתהליכי העבודה, לחלוק תובנות ולשאוב השראה אחד מהשני.

זוהי גם הזדמנות מצויינת עבור מתעניינים ומתעניינות להתרשם מהאווירה בהתמחות ומהעשייה האקדמית המתקיימת בה.

נתראה מחר!

ברכות חמות לנמרוד מישורי וליובל הבר על זכייתם בפרס ״מצטיין הרקטור״ של אוניברסיטת בר־אילן! 💐💐💐הפרס מוענק לסטודנטים ולסטוד...
24/05/2026

ברכות חמות לנמרוד מישורי וליובל הבר על זכייתם בפרס ״מצטיין הרקטור״ של אוניברסיטת בר־אילן! 💐💐💐

הפרס מוענק לסטודנטים ולסטודנטיות על הצטיינות אקדמית ומחקרית יוצאת דופן, ואנחנו גאים ומתרגשים במיוחד לראות השנה שני תלמידי דוקטורט מהתוכנית זוכים בו!

הזכייה של נמרוד ויובל משקפת עשייה מחקרית מקורית ובעלת השפעה, שכבר באה לידי ביטוי בפרסומים אקדמיים בכתבי עת מובילים עוד במהלך לימודי הדוקטורט (!!!)

----------------------
מחקרו של נמרוד מישורי, בהנחיית ד"ר דורית למברגר, עוסק ביצירתו של חנוך לוין מנקודת מבט בלשנית. שני מאמרים מתוך עבודת הדוקטורט שלו התקבלו לאחרונה לפרסום:

״אני לא מבינה כלום״: נשים וגברים בשיחה בשלושה מחזות של חנוך לוין / / /

נמרוד מספר כי ההשראה למאמר זה נולדה מתוך הרצאה שניתנה בקולוקוויום של התוכנית על ידי חיים קפלן, שעסקה בממד הזמן ביצירתו של לוין (שווה לבוא למפגשי הקולוקוויום שלנו..). נמרוד ביקש לחבר בין מושג הזמן לבין מושג המוות, מתוך ההבנה שככל שהזמן חולף אנו מתקדמים לעבר המוות, ובמאמרו הוא מראה כיצד לוין שב ועוסק בשניים באמצעות מטאפורות שמעניקות למושגים המופשטים מימד חי ומוחשי.

“Take Me Out of Time”: Metaphor as Existential Rhetoric in the Plays of Hanoch Levin / / /

מאמר זה נכתב בהשראת עבודתה של הבלשנית האמריקאית דבורה טאנן (Deborah Tannen), שחקרה את האופן שבו השפה יכולה לשמר או לפרק קשרים בין-אישיים. דרך ניתוח של שיחות בין נשים וגברים במחזותיו של לוין, נמרוד מראה כיצד דווקא מבעד להיבט הקומי של הדיאלוגים נחשפות משמעויות סמויות ומורכבויות ביחסים בין הדמויות.

----------------------
יובל הבר זכה בפרס על שורת מחקרים פורצי דרך העוסקים במפגש בין בינה מלאכותית ופסיכותרפיה. מחקריו מתכנסים סביב מסגרת תאורטית מקורית שפיתח בעבודת הדוקטורט שכתב בהנחיית פרופ׳ ענר גוברין וד״ר דרור ינון: ״השלישי המלאכותי״, מושג המבקש לתאר את הופעתה של הבינה המלאכותית כישות חדשה במרחב היחסים האנושי ולבחון את השלכותיה על השדה הטיפולי והחברתי.

בין מאמריו האחרונים ניתן למנות את המחקר “Validating GenAI Feedback in Su***de Prevention Training”, שבחן כיצד מערכות בינה מלאכותית יכולות להעריך ולהעניק משוב על הכשרה למניעת אובדנות, ואת המחקר “The Effectiveness of Multilingual AI-Based Simulator for Su***de Risk Assessment Training”, שבחן סימולטור רב-לשוני מבוסס AI להכשרת פסיכיאטרים צעירים בהערכת סיכון אובדני.

אנחנו גאים מאוד בנמרוד וביובל, ושמחים לראות תלמידי ותלמידות דוקטורט מהתוכנית מפרסמים מחקר משמעותי, מקורי ובעל תהודה כבר במהלך לימודיהם.
🫶🏽
Yuval Haber
Ni**od Mishori

קישורים למאמרים בתגובות 😊

הניסיון כבעיה: דלז מבקר את קאנט  /  /  /אנחנו שמחים לברך את ד״ר דרור ינון, חבר סגל אצלנו בתוכנית, על פרסום ספרו החדש:Del...
19/05/2026

הניסיון כבעיה: דלז מבקר את קאנט / / /

אנחנו שמחים לברך את ד״ר דרור ינון, חבר סגל אצלנו בתוכנית, על פרסום ספרו החדש:

Deleuze and the Problem of Experience: Transcendental Empiricism

בהוצאת Bloomsbury

הספר מציע פרשנות שיטתית ופורצת דרך ל״הבדל וחזרה״ (Difference and Repetition), ספרו הפילוסופי המרכזי של ז׳יל דלז, מתוך עיסוק בשאלת הניסיון ובקריאה הביקורתית של דלז בפילוסופיה של קאנט.

ינון מראה כיצד דלז מפתח את מה שהוא מכנה ״אמפיריציזם טרנסצנדנטלי״, מהלך פילוסופי ההופך את הניסיון עצמו לבעיה שיש לבחון מחדש. מתוך כך נחשפת תמונת עולם שבה ההבדל והריבוי אינם תופעות משניות אלא עקרונות יסוד מטאפיזיים.

דלז, מן ההוגים המרכזיים והמורכבים של הפילוסופיה הצרפתית במאה העשרים, פעל לאורך עשרות שנים ובמגוון תחומים, מפילוסופיה ומטאפיזיקה ועד ספרות, ציור וקולנוע. מחשבתו, המתאפיינת ביצירתיות מושגית יוצאת דופן, ממשיכה להציב אתגר לפרשנים ולחוקרים גם כיום.

לרגל צאת הספר יתקיים ערב דיון במכון ון ליר בירושלים, מטעם מרכז שפינוזה.

בהשתתפות:
פרופ׳ מיכאל רובק, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ׳ חגי כנען, אוניברסיטת תל אביב
ד״ר עדי אפעל־לאוטנשלגר, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
פרופ׳ בנימין פולק, האוניברסיטה העברית בירושלים
וד״ר דרור ינון

📍 מכון ון ליר בירושלים
📅 11.6.26
🕕 18:00

הכניסה חופשית, בהרשמה מראש -->
https://www.vanleer.org.il/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%9c%d7%96-%d7%9e%d7%91%d7%a7%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%a7%d7%90%d7%a0%d7%98-%d7%91%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9f/

השבוע אירחנו אצלנו בתוכנית, יחד עם המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, את פרופ' צ'אד גולדברג מאונ' מדיסון-ויסקונסין לשיחה ...
13/05/2026

השבוע אירחנו אצלנו בתוכנית, יחד עם המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, את פרופ' צ'אד גולדברג מאונ' מדיסון-ויסקונסין לשיחה על הקשרים האפשריים בין פופוליזם לאנטישמיות.

בהרצאה הציג גולדברג מחקר העוסק בקשר בין תפיסות פופוליסטיות (מימין ומשמאל) לבין החזקה בדימויים ובסטריאוטיפים אנטישמיים, והציע כמה מסקנות מפתיעות. לצד הטענה (הפחות מפתיעה) שלפיה אכן קיים קשר בין עמדות פופוליסטיות לבין עמדות אנטישמיות, עלו גם ממצאים מפתיעים יותר: בין היתר, ביחס להשפעתו של המשתנה הדתי, וכן ביחס לשכיחות גבוהה יותר של סטריאוטיפים אנטישמיים בקרב צעירים אמריקאים לעומת דורות מבוגרים יותר.

הדיון שנערך לאחר ההרצאה חיבר בין סוציולוגיה פוליטית, היסטוריה של רעיונות ושאלות על שיח ציבורי. המפגש (שהיה מרתק!) מצטרף לשורה של אירוח חוקרים בינלאומיים לסמינרים אצלנו בתוכנית לעיסוק במצב האקטואלי מפרספקטיבות תיאוריה ביקורתית, היסטוריה, סוציולוגיה ומדעי המדינה. אנחנו מקווים להמשיך להפגיש את קהילת התוכנית עם חוקרות וחוקרים מהעולם לשיחות שמחברות בין מחקר עכשווי לבין שאלות תרבותיות ופוליטיות רחבות.

בשבוע שעבר התכנסה קבוצת המחקר הבין-תחומית ״אסכולה״, הפועלת אצלנו בתוכנית מזה כחמש שנים, למרתון כתיבה ביד בן צבי בירושלים...
12/05/2026

בשבוע שעבר התכנסה קבוצת המחקר הבין-תחומית ״אסכולה״, הפועלת אצלנו בתוכנית מזה כחמש שנים, למרתון כתיבה ביד בן צבי בירושלים.

מרתון הכתיבה איפשר לחברי ולחברות הקבוצה להתקדם בכתיבת מאמרים ומחקרים בנושאים מגוונים, כגון: התקשרות למקום בקרב תושבי מזרח ומערב ירושלים; התגוררותם של צעירים בשכירות בתל אביב בתור תופעה תרבותית; עריכת ספר של ייצוגי ישעיהו ליבוביץ׳ בספרות העברית; חקר קללות וגידופים בשיח ועוד

בחלקו השני של היום קיימנו ערב של האזנה משותפת להרצאות יחד עם חברי קבוצת המחקר ״תרבות פופולרית בין מזרח למערב״ ובו האזנו לשתי הרצאות: הרצאתה של רעיה רשף, דוקטורנטית אצלנו בתוכנית תחת הכותרת ״מה לבשו בשנות החמישים?״ והרצאתו של פרופ׳ אבנר הולצמן ״בין נוסטלגיה לסאטירה: ההתרבות הישראלית בעשור הראשון״.

רעיה הציגה בהרצאתה ממצאים מעבודת הדוקטורט עליה היא עמלה: היא הראתה כיצד בשנות החמישים רווחו שני סגנונות לבוש שייצגו שני עולמות-ערכים מנוגדים - הלבוש החלוצי שכלל מכנסי חאקי וחולצות עבודה, ולעומתו הלבוש של החברה הסלונית, לבוש עירוני שעבורו ״אופנה״ הייתה מושג משמעותי. באמצעות עיון בסרטי קולנוע, קריאת יומנים ומקורות מהתקופה וגם עיון בתצלומים וביניהם תצלומים מהאלבום המשפחתי - רעיה מבקשת לטעון כי למעשה באותם ימים רווח סגנון שלישי שאיפיין את תרבות השוליים ושבחלוף השנים הפך להיות הסגנון הרווח ביותר - הג׳ינס. או במילותיה של רעיה: ״שניים רבים - השלישי (ובמקרה הזה, השלילי…) לוקח״.

רעיה, אנחנו גאים בך על הרצאתך המרתקת!

בתמונות ניתן לראות תצלום מאלבומה המשפחתי של רעיה - היא יחד עם אמה ועם אחותה הקטנה בנתניה, 1961.

הבית כעולם פנימי: מבט בין תחומי על החוויה במרחב הביתי דרך הפסיכואנזליה והפרשנות /  /  /במפגש הקולוקוויום הקרוב ביום רביע...
11/05/2026

הבית כעולם פנימי: מבט בין תחומי על החוויה במרחב הביתי דרך הפסיכואנזליה והפרשנות / / /

במפגש הקולוקוויום הקרוב ביום רביעי נשמע את הרצאתה של ד"ר בשמת קליין, בוגרת התוכנית בהתמחות פסיכואנליזה ופרשנות. ד״ר קליין תציג בהרצאתה חלקים מעבודת הדוקטורט ותתייחס לתהליך המחקר והכתיבה ולאתגרים המלווים אותו.

מתעניינות בלימודים אצלנו בתוכנית?
הגיעו למפגש הקולוקוויום ותוכלו להתרשם מהתכנים, מהסגל ומהתלמידים!

לתיאום הגעה ופגישה:
ד"ר יעל משעני-אובל
רכזת ההרשמה לתוכנית
[email protected]

האם יש קשר בין פופוליזם לאנטישמיות?  /  /  /  אנחנו שמחים לארח אצלנו בתוכנית את צ׳אד אלן גולדברג, פרופסור לסוציולוגיה ב־...
10/05/2026

האם יש קשר בין פופוליזם לאנטישמיות? / / /

אנחנו שמחים לארח אצלנו בתוכנית את צ׳אד אלן גולדברג, פרופסור לסוציולוגיה ב־University of Wisconsin–Madison ובאוניברסיטה העברית. פרופ׳ גולדברג הוא אחד מהחוקרים הבולטים כיום בתחום הסוציולוגיה ההיסטורית, המחשבה החברתית וחקר האנטישמיות המודרנית.

ספרו- Modernity and the Jews in Western Social Thought עוסק באופן שבו ״השאלה היהודית״ עיצבה את המחשבה החברתית המודרנית ואת האופן שבו תיאורטיקנים מרכזיים הבינו מודרניות, קפיטליזם וחברה. בשנים האחרונות הוא עוסק במחקר על היחסים בין אנטישמיות, פופוליזם ותהליכים פוליטיים עכשוויים.

בהרצאה Are Populism and Antisemitism Related? יבחן גולדברג האם העלייה הגלובלית בפופוליזם בעשור האחרון קשורה גם לעלייה בגילויי אנטישמיות, ובאיזה אופן.

ניפגש ביום שלישי הקרוב בחדר הסמינרים שלנו
*ההרצאה תתקיים באנגלית

מבט אל האנושי 15 | האחרות שבתוכנו  /  /  /  /ד״ר זהורית אסוליןפרק חדש בסדרת ההסכתים שלנו ״מבט אל האנושי״! והפעם ד״ר אסף ...
30/04/2026

מבט אל האנושי 15 | האחרות שבתוכנו / / / /
ד״ר זהורית אסולין

פרק חדש בסדרת ההסכתים שלנו ״מבט אל האנושי״!
והפעם ד״ר אסף אוזן מראיין את ד״ר זהורית אסולין על ״האחרות שבתוכנו״

יש רגעים שבהם אנחנו חווים את עצמנו כזרים - לעצמנו, לקרובים לנו, או בחדר מלא אנשים. תחושת האחרות הזו מערערת, אך ייתכן שהיא אינה תקלה אלא חלק מהמבנה הנפשי שלנו.

בשיחה מרגשת על ה״אחרות״ במפגש של האדם עם עצמו ובמערכות יחסים אסף וזהורית שואלים גם האם התחושה הזו קשורה לקיטוב החברתי והפוליטי בישראל.

זהורית היא מחברת הספר "תרגום בטיפול פסיכואנליטי" שראה אור בהוצאת רסלינג ב-2024, על ה״אחר״ שבתוכנו ועל האופן שבו הלא מודע פועל בחיינו. זהורית היא גם מנחת סדרת ההסכתים של התמחות פרשנות ופסיכואנליזה הפועלת אצלנו בתוכנית: ״פסיכואנליזה - מה יש לספר?״

Zehorit Asulin Assaf Uzan

לצפייה בפרק:

6 likes. "מבט אל האנושי - ה״אחרות״ שבתוכנו - ד״ר זהורית אסולין וד״ר אסף אוזן, בר-דעת פודקאסטים"

Address

מקס ואנה ווב
Ramat Gan

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Hermeneutics and Cultural Studies - התכנית ללימודי פרשנות ותרבות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The University

Send a message to Hermeneutics and Cultural Studies - התכנית ללימודי פרשנות ותרבות:

Share