11/10/2026
חברינו ב'בחברת האדם' ראיינו את חברת הסגל שלנו, פרופ' מיכל קרבאל-טובי, על דרכה האקדמית, מחקריה העוסקים במשברים, והאתגרים שבמחקר אנתרופולוגי במציאות הפוליטית הנוכחית.
תקציר הריאיון בפוסט המקורי, והריאיון המלא בקישור בתגובה הראשונה 👇
מפסיכולוגיה לאנתרופולוגיה של משברים: ראיון עם מיכל קרבאל-טובי
פרופ׳ מיכל קרבאל-טובי היא פרופסורית חברה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היא חוקרת שדות מגוונים בהצטלבות שבין פוליטיקה, דת, ידע ושפה, בעיקר סביב משברים קולקטיביים בעולם היהודי. ביניהם - המשבר המשיחי בחסידות חב״ד, פרויקט הגיור הממלכתי וביורוקרטיה של זהות הלכתית ולאומית בישראל, החיים החברתיים של ידע דמוגרפי בקהילה היהודית בארה״ב, המאבק מול השתקה של פגיעות מיניות בחברה החרדית, אקטיביזם חרדי סביב משבר "האוטונומיה החרדית" וביוש פוליטי – בעיקר על ידי מתנגדי הממשלה ובהקשר של המשבר הפוליטי הנוכחי.
רותם קליגר חליוא שוחחה איתה על התובנות שאספה בדרכה האקדמית, החל מהחלום להיות פסיכולוגית שכמו אצל אחד המנחים שלה - פרופ׳ יורם בילו, התפוגג והוחלף באהבה לאנתרופולוגיה. מתוך הראיון:
"בעבודת הדוקטורט חקרתי מנגנונים שונים שפועלים בתהליך הגיור בבתי הדין. אני זוכרת שנתתי הרצאה באוניברסיטת בן גוריון ואחד מחברי הסגל כעס עליי כי הייתי אמפתית מדי לטענתו כלפי הרבנים שהיו שייכים לזרם החרד״לי. הוא למעשה אמר שאני לא מתארת אותם כמי שהופכים את ישראל למדינה עוד יותר לאומנית ושאני מציגה אותם כ׳דמויות עגולות יותר׳. עניתי לו שאנשים, כמו אנשים, הם לא קריקטורות. ברור שהעמדה הפוליטית שלי הייתה יכולה לאפשר לי להפוך אותם לכאלה אבל הרי כאנתרופולוגית המנדט שלך הוא להצליח לא לייצר קריקטורה. אחרת בשביל מה התכנסנו כאן?״, היא שואלת.
״אנשים הם באמת דמויות עגולות. הרבנים שפגשתי בבתי הדין לגיור ניסו בכל מעודם וככל יכולתם לעשות את ההכי טוב שהם הבינו לשיטתם. זה רחוק ממה שטוב לשיטתי - כאזרחית, מטריד אותי לראות את המשחק הביורוקרטי - אבל בפירוש ראיתי אותם מתאמצים לא להשתמש לרעה בכוח שלהם מול מתגיירות. אני יכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותם פועלים באופן שמצאתי כניצול לרעה של כוח. כשהגעתי לבית הדין, הייתי בטוחה שזה מה שאראה בשגרה, שמזה יורכבו התצפיות שלי, אבל לא. הם היו אנשים. אינטליגנטים. מעניינים. מורכבים, וכן, הם היו סוכנים של מפעל רבני ממלכתי כוחני בהגדרה ובמהות״.
״למשל כשרב יודע שמתגיירת עומדת ומשקרת מולו, הוא יודע שהוא צריך להעמיד פנים שהוא מאמין לה, וגם צריך לעבוד מאד קשה כדי לראות אותה בעין טובה, כי אם לא - הוא לא יוכל לגייר אותה, והרי זה מה שהוא מעוניין בו, מתוך היותו יהודי ציוני דתי. בגלל זה הוא התגייס לפרויקט הגיור הממלכתי, כדי להרבות מתגיירות. בעיניו, זה נכון למדינה ונכון למתגיירת, יש בזה עשיית צדק פואטי, צדק היסטורי, ויש בזה ביופוליטיקה ציונית. אז הוא מאד משתדל להאמין לה ולהפגין את זה. ותוך כדי, תוך כדי שהוא מייצג את המדינה בהליך הגיור, הוא גם ממהר להפגנה נגד ההתנתקות, הוא אזרח כועס ושבור. יש שם מתח. זאת המציאות שלו וזו מציאות עגולה. ומתוך המורכבויות האלה אני מוצאת חמלה והבנה וסקרנות. לא הסכמתי איתם על כלום, הציונות שלהם אחרת, תפיסת המדינה אחרת, וגם תפיסת נשים אחרת. אבל במסגרת המגבלות שלי ושל העבודה האתנוגרפית ניסיתי להבין ולתאר ולפרש אותם ולהציע ביקורת מפרקת אבל לא שיפוטית״.
עוד על מחקריה ודרכה של קרבאל-טובי בראיון המלא- באתר בחברת האדם.
Rotem Kliger Haliva
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה תל אביב - Sociology and Anthropology TAU
Michal Kravel-Tovi
