המכללה האקדמית הרצוג

21/08/2026

```*הקשר בין פרשת אשת יפת תואר ל reverse engineering גופני ונפשי*```
בפרשת "כי תצא" יש רצף של שלוש פרשיות . מראים לנו דרכן אפקט דומינו מרתק של הנפש.
המסלול מתחיל במדרון חלקלק: אדם יוצא למערכה, הוא מתפתה לקחת "אשת יפת תואר". משם, הדרך למטה די קצרה. ההתלהבות מתפוגגת, האשליה מתנפצת, והתורה עוברת מיד לפרשת האישה ה"שנואה". הבית , העוגן שלנו, מתערער ומאבד את היציבות שלו, צומח מתוכו "בן סורר ומורה" – נער שאיבד את הדרך. טעות גוררת טעות, ונפילה מולידה נפילה.
אבל החיים הם לא כביש חד-סטרי. אם קיים מסלול כזה של התרסקות, נוכל למצוא ולסלול בו גם נתיב של צמיחה. בואו נעשה לזה reverse engineering, ונסתכל על המהלך הזה מהסוף להתחלה.

כשאדם בוחר לתקן, לעבוד על עצמו ולייצב את עולמו הפנימי, זה מקרין מיד החוצה. הילדים קולטים את הרוגע הזה וגדלים להיות אנשים שלווים. מתוך הנחת מהילדים, הבית כולו מתייצב. גם כשהמשפחה יודעת עליות ומורדות, האדם נאחז בטוב. הוא מבין את הערך של מה שיש לו בידיים ולא ממהר לפרק. וכשהבית הופך לעוגן חם ובטוח – גם כשאותו אדם יוצא אל מלחמת החיים שבחוץ, הוא פשוט חסין. שום פיתוי נוצץ לא יסיט אותו מהמרכז, כי העיניים שלו לא מחפשות בחוץ את מה שהוא כבר מצא בפנים.

רבי נחמן מברסלב אמר: "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן". אני יכול להעיד על כך גם מהמסע האישי שלי. היו לי בחיים נפילות. היו רגעים שיצאתי מאיזון. אבל כמו שאנחנו לומדים שוב ושוב – קמים, מתקנים ומוצאים את המרכז מחדש. כל מי שחווה ירידה – בגוף, בנפש או ברוח – תמיד יכול לשוב ולעלות. תמיד אפשר לעשות עבודה, לטפל, לאסוף את השברים ולהפוך אותם לבסיס יציב ושלם יותר. אין שום ייאוש בעולם כלל.

את התנועה הזו, של תיקון, בנייה וחיפוש אחר נקודת האיזון שממנה אפשר לצמוח, אני מזמין אתכם לחקור יחד איתי. בקרוב נפתח קורס מורי יוגה ברוח היהדות במכללת הרצוג . שם נלמד כיצד להתפתח בגוף ובנפש, צעד אחר צעד, כדי לחולל את השינוי הזה, למצוא את המרכז שלנו מחדש – ולהתעלות.
שבת שלום של תיקון, יציבות ואור.

לפרטים והרשמה ללימודי יוגה ברוח יהודית
https://tinyurl.com/yc3p22vf

18/08/2026

במלאת מאה שנים להסתלקותו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל 'אור שמח' ו'משך חכמה', ערכנו יחד עם ישיבת הר עציון, כנס מדעי-תורני באלון שבות שהוקדש לדמותו ולמשנתו.
רבי מאיר שמחה, שכיהן כרבה של עדת דווינסק קרוב לארבעים שנה, היה מגדולי עולם התורה בליטא בראשית המאה הקודמת; ידו הגדולה ניכרת בלמדנות ההלכתית, בפרשנות התורה ובהגות, ויצירתו המקורית והמגוונת הותירה חותם ייחודי באוצר הספרות התורנית — חותם שאינו נח על מדפי הספרים אלא ממשיך להפרות את בתי המדרש עד עצם היום הזה.

הכנס נפתח בדברי פרופ' אבישלום וסטרייך, נשיא המכללה האקדמית הרצוג, והרב משה ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, והשתרע על פני ארבעה מושבים, שניים בתחומי המחשבה וההגות, אחד בהלכה ובלמדנות ואחד בסוגיות ובפרשנות , ובהם דנו תלמידי חכמים וחוקרים בשאלות התשובה והקדושה, בתורה עם דרך ארץ ובחירות האדם, בלאומיות, במקומו של התלמוד הירושלמי בפסיקתו וביחסו של 'משך חכמה' אל 'מורה נבוכים'.

את היום חתם רב-שיח בנושא "התמודדות עם שאלות ימינו לאור משנת ר' מאיר שמחה", בהנחיית פרופ' הרב יהודה ברנדס.

05/08/2026

מיה אנסבכר, בוגרת שנה ג' של תכנית מראות, יצרה במהלך לימודי התיאטרון שלה פרויקט נוגע ורגיש בשם "טישו אחד יותר מדי". בהנחייתה של עדילי ליברמן.

במסגרת פסטיבל פרוייקטים במכללה היא העלתה מונודרמה אישית, חשופה ועדינה שבה סיפרה לקהל על העברה בין דורית, מה קורה כאשר הורה יוצא עם סיפור של פגיעה מינית בילדותו, ואיך זה משפיע על ילדיו.

ההצגה נוגעת בכל מי שמגדיר עצמו כ-״דור שני״ לסיפור שלו, שהוא לא באמת שלו. אביה של מיהף עדיאל בר שאול- שורד פגיעה מינית בילדות, מעביר הרצאות ,פעיל חברתי המוביל שינוי בתחום המוגנות והמודעות בנושאי פגיעות מיניות. מלווה נפגעים/ות .

מיה קוראת לפגיעה הזו 'טראומה משנית' ומספרת על הכאב שליווה אותה בנעוריה בניסיון להבין ולהכיל את מה שעבר אביה, האבא שאותו העריצה כחזק ויציב.

את היצירה שלה העלתה מיה בפני קהילת מטפלים בכנס בבני ברק שנקרא "נותנים את הבמה לנפגעים", ריגשה את הקהל עד מצחוק ועד דמעות וזכתה לביקורות נלהבות ונרגשות.

29/07/2026

לפעמים ספר קטן יכול לעשות

בשעה טובה הסתיים פרויקט יצירתי ומרגש בחוג לאנגלית בתוכנית "נוות ישראל" לסטודנטיות חרדיות, שנערך לזכרה של תלמידתנו לוסי די הי"ד.

לפני שנים יצרה לוסי ספר קריאה חמוד באנגלית פשוטה, שעסק בהכנות לשבת. השנה צעדו הסטודנטיות בעקבותיה ולמדו כיצד ללמד אנגלית בדרך המחוברת לעולמן של התלמידות, מתוך ערכים יהודיים ובהתאמה לציבור החרדי והדתי.

במסגרת הפרויקט הן לא הסתפקו בלמידה תאורטית, אלא הפכו את הידע למעשה: כל אחת יצרה ספר קריאה מקורי באנגלית, המשלב שפה נגישה, יצירתיות ותוכן ערכי. הספרים זמינים לשימוש חופשי של מורות ומורים בכיתות הלימוד.

כך נולדו חומרי הוראה חדשים, וכך גם ממשיכה דרכה החינוכית והיצירתית של לוסי לחיות, להיקרא ולהשפיע.

לקריאה בספרים ולהיכרות עם הפרויקט:
https://pedagogy.herzog.ac.il/21987-2/

23/07/2026

כ-20 ר"מים ומורי גמרא מישיבות תיכוניות התכנסו השבוע לשלושה ימים מרוכזים של לימוד עומק, פדגוגיה חדשנית ושיח בית-מדרשי חי.
ימי העיון שקיימה המכללה האקדמית הרצוג, בשיתוף מפמ"ר תושב"ע בחמ"ד, נועדו לאפשר למורים לעצור את מרוץ השגרה ולהתחלף בתפקידים: לחזור מעמדת המלמד לעמדת הלומד.

השאיפה הייתה לאפשר לר"מים לשקוע בלימוד עומק, להתרענן ולמצוא מחדש את הקשר החי והבלתי אמצעי לתורה שהם מלמדים, במנותק מהצורך היומיומי בהכנת מערכי שיעור.
לצד הלימוד הבית-מדרשי, המפגש סיפק הזדמנות ייחודית להתחדש בשיטות הוראה ובמתודות עדכניות לשילוב בכיתה. לשם כך הוזמנו מרצים אורחים המתמחים בפיתוח למידה פעילה, מחברת ומעצימה.

את סיכום ימי העיון ליווה כלי פדגוגי של "מסע למידה":
מיפוי תובנות: כל משתתף אסף ומיפה את העקרונות, הכלים והתובנות שצבר אל תוך "תרמיל הלמידה" שלו.
עיבוד בחברותא: המשתתפים ניתחו את התהליך שעברו וזיהו אילו רעיונות ומתודות ברצונם להטמיע בכיתה בשנת הלימודים הבאה.

צורך אמיתי מהשטח
המשובים שנאספו בתום ההשתלמות היו נלהבים במיוחד. המשתתפים ציינו כי ימי העיון ענו על צורך חיוני ואמיתי – הן בהעמקה בלימוד ובגיוון דרכי ההוראה, והן בעצם המפגש המפרה והחבורתי עם עמיתים לדרך.

23/07/2026

דברים לחצות היום מפרופ' אבישלום וסטרייך, נשיא המכללה.

עוֹלָה וּבָאָה שְׁעַת הַנֶּחָמוֹת
מִבֵּין קִפְלֵי עֲפַר הָאָרֶץ הַטּוֹבָה.
וְהִיא הַנַּחַל הַמַּשִּׂיג אֶת הַדְּמָעוֹת
וְהִיא הַשִּׁיר הַשָּׁב אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר כָּבָה.

עֲלִי וּבוֹאִי שְׁעַת הַנֶּחָמוֹת
מֵהֵד קוֹלֵךְ עוֹלָה כְּבָר תְּכֵלֶת קְרִירָה.
מַאֲמִינֵי תְּפִלָּה פּוֹתְחִים לָךְ שְׁעָרִים,
וְגַם אֲנִי בְּצֵל חֻמֵּךְ – הֵן לֹא אִירָא.

חצות היום בתשעה באב הוא נקודת מפנה: עד חצות היום אנחנו שרויים באבלות, ומחצות – חל שינוי. לא מעט מנהגי קהילות מציינים את חצות היום בהיבטים המשקפים את ההקלה במנהגי האבלות: מחצות היום נהגו לעשות מלאכה (שו"ע או"ח תקנד, כב), מחצות נהגו לשבת על ספסל (שם, תקנט, ג), ברית מילה בתשעה באב – יש נוהגים למול אחר חצות (שם, ז) ועוד.

חצות היום טומן בחובו לא רק הקלה באבלות, אלא גם נחמה: בספרי מנהגים מצוין זמן זה כזמן שבו "אומרים נחמות" (בית יוסף, או"ח תקנט, ד"ה ואם יש תינוק). מנהגים נוספים מדגישים את ממד הנחמה מצהרי היום (אף אם לא תמיד רוח חכמים נוחה מכך), ולדוגמא: "נהגו הנשים בימי הגאונים והרבנים לחוף ראשן מן המנחה ולמעלה ולא מיחו בידם חכמים ולא עוד אלא שסועדים אותן, מפני שהיא שעת נחמה... ואין הדבר נאה" (מאירי, בית הבחירה, תענית ל ע"ב), או המנהג "לתקן" את הבית כהכנה לגאולה אחרי חצות (ר"ח פלאג'י, מועד לכל חי, י, פז).

הנחמה איננה רק באמונה שניתן לתקן את החורבן, אלא היא טבועה בחורבן עצמו: כשהחורבן מגיע לשיאו, יש בכך מן הנחמה, כדברי המדרש המוכרים (איכה רבה, ד): "'וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסֹדֹתֶיהָ'. כתיב: 'מִזְמוֹר לְאָסָף אֱ-לֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ' (תהלים עט א), מזמור, בכיה מבעי ליה! (=משורר תהלים צריך היה לנקוט לשון "בכיה" ולא לשון "מזמור"). אמר ר' אלעזר... כך אמרו לאסף: הקדוש ברוך הוא החריב את מקדשו, ואתה יושב ומזמר?! אמר להם: לכך אני מזמר, ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על עצים ואבנים, ולא על ישראל". כלומר: הנחמה נמצאת בעצם קיומה של השריפה הגדולה. השריפה היא הנחמה, שכן הקב"ה שופך כעסו על העצים ועל האבנים, ולא על ישראל.

תשעה באב נמצא בתווך שבין שבת "חזון", שבת החורבן, לשבת "נחמו", שבת הנחמה, וחצות היום הוא נקודת המעבר מהחורבן לנחמה. אומנם, אנחנו עדיין בתוך ימי האבל על המקדש, אך הגרף מתחיל להשתנות – "נקודת הקיצון" מאחורינו; מגמת הירידה מתחלפת במגמת עלייה. החיים חוזרים אט-אט למסלולם: הספסל, הבית, הכנת האוכל, עשיית מלאכה, הטלית והתפילין, ברכת הכוהנים שבתפילה ועוד. וכל זאת מתוך נחמה, אמונה וציפייה לישועה.

תשעה באב נמצא בלב הקיץ. ימי הקיץ אף הם ימים של תווך: מנוחה, הפוגה מהשנה החולפת, חשיבה על העבר ורפלקסיה פנימית מכאן; ימים של התאוששות, צבירת כוחות לשנה הבאה, תכנון העתיד ובנייה פנימית מכאן. ואף כאן, חצות היום בתשעה באב הוא נקודת המפנה: הנקודה שבה יפנו פנינו מהבטה אל העבר אל האופק של העתיד, אופק שיש בו נחמה, בניין וצמיחה.

מוזמנים להצטרף אלינו לשיעורי המכללה לתשעה באב:

חיים בהיעדר מקדש - שיח על התמודדות אמונית ומחשבתית לימינו אנו | בהשתתפות הרב יעקב מדן והרב איתמר אלדר
סיור: בתי כנסת – מקדשי מעט וסוכני זיכרון | ד"ר ראובן גפני

לצפייה: https://iyun-video.herzog.ac.il/lessons-tisha-bav/

21/07/2026

על מה ולמה אנחנו רבים?
הרב ד"ר שוקי רייס, ראש החוג לתנ"ך בהרצוג, מזמין אתכם להצטרף לשיחה פתוחה, מכבדת וקשובה, גם כשלא מסכימים.

רגע לפני הבחירות, ננצל את הלילה שבו לא לומדים תורה כדי להקשיב למי שאנחנו לא בהכרח מסכימים איתו.
מוזמנים להצטרף לשיח צבעוני של ישראלים שרוצים לחיות כאן ביחד.
יום רביעי הקרוב, ליל ט' באב 21.30 - 23.00

להאזנה ולצפייה מוקדמת בפרק הפודקאסט "על מה אנחנו רבים?":
ספוטיפיי:
https://open.spotify.com/episode/3KVt0uqlbN0se8ls3dTWqd?si=s7hfvZ9vQ5SW8rfRI2ohlw
יוטיוב:
https://www.youtube.com/watch?v=ZjQ0LWI3SkM

להצטרפות למפגש הזום:
https://herzog-ac-il.zoom.us/j/97618777973?pwd=ZSyIcMKJBm4EFKQecEkiT7IfVbNIYt.1

20/07/2026

איך זה ללמד בכיתת תקשורת שלמדת בה?

רותי נושאת תסמונת דאון, חגי ואבינעם מאובחנים על הרצף האוטיסטי. שלושתם עשו מהפך והם כיום, לאחר הכשרה ייעודית, תומכי הוראה בבתי ספר.

מוזמנים לקרוא את הכתבה המרגשת והמשמחת על תכנית תומכי ההוראה שלנו.

רותי נושאת תסמונת דאון, חגי ואבינעם מאובחנים על הרצף האוטיסטי. שלושתם עשו מהפך והם כיום, לאחר הכשרה ייעודית, תומכי הוראה בבתי ספר. הדס, מנהלת התוכנית בהרצוג: "ישבנו עם ...

20/07/2026

הם למדו משהו או שהכל AI?

הלל קליין, סטודנט לתואר ראשון בחוג לתקשורת, הציג בכינוס AI IMPACT 2026 – הכינוס הראשון של השותפות הבין־מוסדית לחקר השפעות הבינה המלאכותית - שהתקיים באקדמית צפת בהשתתפות חברי סגל ממוסדות אקדמיים מרחבי הארץ, לצד נציגי צה"ל והתעשייה.

במסגרת עבודתו הסמינריונית בחוג לחינוך חקר הלל כיצד מורים לתקשורת מעשית מתמודדים עם דרישות ההערכה החלופית והלמידה המשמעותית שבתכנית הלימודים, בשעה שהבינה המלאכותית עלולה לפגום בעצם התהליך - שכן תוצר שהוגש אינו משקף בהכרח למידה שהתרחשה. זוהי שאלה שרבים מאיתנו נתקלים בה ביומיום, ובחוג לחינוך אנו עוסקים בה זה שלוש שנים, בעיקר בהקשר של עבודות המחקר. את ממצאיו הציג הלל במושב הפתיחה של הכינוס, שעסק בבינה מלאכותית בהוראה, לצד ד"ר שי גולדפרב מאוניברסיטת תל־חי.

הצגת מחקר סטודנטיאלי מתואר ראשון בבמה אקדמית ארצית איננה דבר שבשגרה, והיא משקפת את החשיבות שאנחנו במכללה, מייחסים לטיפוח מחקר עצמאי כבר בשלבי הלימודים