המחלקה להנדסת חומרים, אונ' בן גוריון בנגב

31/05/2026

ברכות עם פתיחת המרכז הלאומי לאפיון חומרים בטמפרטורות גבוהות בהובלת פרופ' שמואך חיון!

השבוע נחנך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מוקד ידע לאומי חדש לאפיון, ניתוח וחקר חומרים בתנאי קיצון, אשר יהווה תשתית מדעית וטכנולוגית מתקדמת לתמיכה בתעשייה, במערכת הביטחון ובמעבדות הלאומיות בישראל.
תחומי הפעילות יתמקדו בתכונות תרמו-פיזיקליות, כמו: הולכת חום, קיבול חום, התפשטות תרמית, פליטת קרינה תרמית, מעברים מגנטיים ונקודות התכה. ​תרמו-כימיה, בכלל זה אנרגיות היווצרות, מעברי פאזה, יציבות תרמית, תהליכי חמצון וחיזור, חקר תגובות במצב מוצק, שינויים במסה, וגם במצב מוצק-גז, כמו: אפיון הגזים הנפלטים, תגובות חומרים עם פאזה גזית, תגובתיות בניסויי לפיד אצטילן/מימן ועוד.

פיתוח שיטות לאפיון חומרים בטמפרטורות גבוהות יאפשר גם לייסד דור חדש של מומחים בתחומי התרמו-דינמיקה ואפיון חומרים מתקדמים, יצירת תשתית של ידע ותמיכה ביכולות סימולציה וחיזוי שיתמכו בתעשייה, במערכת הבטחון ובמעבדות הלאומיות.

יתר הפרטים בכתבה:
https://www.bgu.ac.il/articles/hightemp/

18/02/2026

המחלקה להנדסת חומרים מברכת את פרופסור יניב גלבשטיין על בחירתו לתפקיד הרקטור של אוניברסיטת בן גורון. זו גאווה גדולה למחלקה שלנו! ישר כח!

25/01/2026

28/09/2025

אנו שמחים להודיע על הצטרפותו של ד”ר ישראל קלרשטיין לסגל המחלקה להנדסת חומרים. ד”ר קלרשטיין סיים תואר ראשון ושני במסלול ישיר בהנדסת פולימרים ופלסטיקה במכללת שנקר, ובהמשך השלים דוקטורט בכימיה במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ’ דניאל וגנר. שם חקר את הקשר בין המבנה לתכונות מכניות בחומרים מרוכבים ביולוגיים. לאחר מכן, השלים פוסטדוקטורט במחלקה להנדסת מכונות במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), בהנחיית פרופ’ קיארה דאראיו (Prof. Chiara Daraio). מחקרו בתקופה זו התמקד בפיתוח חומרים מרוכבים היררכיים וברי-קיימא המבוססים על מיקרו-אצות (microalgae) לשימושים מבניים, תוך שימוש בטכנולוגיות הדפסה תלת-ממדית מתקדמות.
מחקרו העתידי של ד”ר קלרשטיין יתמקד בפענוח עקרונות העיצוב (design principles) שהתפתחו בטבע בחומרים מבניים, כגון השריון של פרוקי-רגליים. במסגרת זו, מחקרו יבחן את הקשר בין ההרכב הכימי, המבנה ההיררכי והתכונות המכאניות של חומרים אלה, עם דגש על המנגנונים המאפשרים שילוב בין חוזק (strength) גבוה לעמידות בפני שבר (fracture resistance). הבנה זו תסייע בפיתוח חומרים הנדסיים חדשניים, שישלבו עמידות מכאנית עם רב-תכליתיות (multi-functionality). בנוסף, מחקרו יעסוק גם בפיתוח living materials — חומרים המשולבים עם מערכות ביולוגיות פעילות כחלק אינטגרלי מהחומר ההנדסי, במטרה להעניק להם חוזק ותפקודים חדשים.
ד”ר קלרשטיין נרגש להצטרף למחלקה ולשתף פעולה עם הסטודנטים וחברי הסגל. מעבדתו תפתח כיווני מחקר חדשים במכניקת חומרים מרוכבים, פולימרים, קיימות וייצור מתקדם.
למידע נוסף על פעילות המחקר והמעבדה:

31/07/2025

https://www.linkedin.com/posts/tritone-technologies_moldjet-additivemanufacturing-moldjet-activity-7355909805653344258-cgaC?utm_source=share&utm_medium=member_desktop&rcm=ACoAAADLofEBMPoo5YxI6gxkU3WK1NY3Yru4sko

🚀 Breakthrough in green part density for additive manufacturing! A new study by Omer Vered, guided by Shmuel Hayun (Ben-Gurion University of the Negev) demonstrates a 12-25% increase in green part density using an enhanced shaping process applied to MoldJet-printed stainless steel. Why is this si...

20/07/2025

https://www.instagram.com/reel/DLhm49VNLXs/

11/05/2025

חדשות המחקר במחלקה - חומר ביואקטיבי חדש המסייע באימונותרפיה נגד סרטן

מערכת החיסון שלנו מגנה עלינו על ידי זיהוי והשמדה של תאים חריגים או נגועים. עם זאת, תאי סרטן לעיתים מצליחים לחמוק מגילוי בכך שהם מחקים תאים בריאים. בשנים אחרונות, פותח טיפול פורץ דרך שמתמודד עם אתגר זה באמצעות תאי T - סוג של תאי דם לבנים, שמתוכנתים מחדש לזיהוי ותקיפה יעילים יותר של תאי סרטן. תאים אלו נאספים מהדם של חולה, משופעלים (כלומר מועברים ממצב רדום למצב פעיל, בדומה למה שקורה בגוף במהלך זיהום, למשל) ומהונדסים גנטית כך שיבטאו קולטנים ייחודיים בשם chimeric antigen receptors (CAR) אשר מזהים סוגים ספציפיים של תאי סרטן. לאחר התרבות במשך כמה ימים, תאי T המצוידים בקולטני CAR מוזרקים חזרה לגוף המטופל, שם הם פועלים כמו טילים מונחים במדויק ומשמידים תאי סרטן שהמערכת החיסונית לא הצליחה לזהות.
למרות ההתקדמות המרשימה בתחום, וקיומן של מספר טיפולי CAR שאושרו על ידי ה- FDA לסוגים מסוימים של סרטן הדם כגון לוקמיה ולימפומה, אתגר מרכזי נותר בעינו: תאי T שעוברים שפעול מחוץ לגוף "מותשים" במהירות. כתוצאה מכך, לאחר החזרתם לגוף, פעילותם האנטי-סרטנית מוגבלת בזמן ולעיתים אינה מספיקה לחיסול המחלה.
כדי להתמודד עם מגבלה זו, נעשה מחקר רב שנים באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף פו צוותי מחקר של פרופ' מארק שוורצמן מהמחלקה להנדסת חומרים ופרופ' אנגל פורגדור מהמחלקה לאימונולוגיה. הם חקרו כיצד תאי T מתקשרים עם סביבתם הפיזית, באמצעות חומרים ננומטריים המדמים את תנאי הסביבה בגוף. במהלך השנים האחרונות הם גילו שתאי T מסוגלים לחוש מאפיינים מכניים של סביבתם. תגלית זו עוררה את השאלה: האם ייתכן שההתשה המהירה של תאי CAR T נובעת מהעובדה שהם מופעלים על ידי חומרים מלאכותיים, השונים לחלוטין בתכונותיהם הפיזיקליות מהתאים שמפעילים תאי T בגוף, כמו תאי סרטן או תאים נגועים?
כדי לבחון את השערה, הינדסו החוקרים לאחרונה חומר ביו-אקטיבי שמחקה את המבנה הפיזי והתכונות המכאניות של פני השטח של תאי סרטן, והשתמשו בן בשביל לשפעל תאי T אנושיים בתנאי מעבדה, כחלק מתהליך ההפקה של תאי T CAR. ההשארה של החוקרים התגלתה כנכונה: תאי CAR T שיוצרו על בסיס חומר זה הפגינו ביצועים טובים יותר: הפעלה חזקה יותר, התשה מופחתת, שיעור גבוה יותר של תאים זיכרוניים (central memory T cells ) בעלי פעילות ממושכת נגד סרטן בגוף, וכתוצאה מכל אלו - ויכולת הרג מוגברת של תאי סרטן, גם בניסויים מעבדתיים וגם במודלים של בעלי חיים.
לשם שחזור המבנים הננומטריים של פני שטח תאי הסרטן, השתמשו החוקרים בטכנולוגיות מתקדמות שמקורן בייצור שבבים, המסוגלות ליצור מבנים זעירים בגודל עד כדי 5 ננומטרים. אך הפעם, אותה טכנולוגיה שבדרך כלל משמשת לייצור טרנזיסטורים זעירים מסיליקון, שימשה לייצור חומר ננומטרי ביואקטיבי שמבדה את המבנה של תאי סרטן. במחקר החדשני , שתוצאותיו פורסמו זה עתה בעתון Advanced Materials, נעשו בהובלה של פוסט-דוקטורנט מהמחלקה להנדסת חומרים קרלוס אורניה מרטין, ודוקטורנט מהמחלקה לאימונולוגיה עבד אל קדר יאסין, והיו שותפים בו מספר רב של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת פנסילבניה (UPENN) בארה"ב.
את המאמר ניתן למצוא בקישור הבא:
https://advanced.onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.1002/adma.202412482

בתמונה: צילום מיקרוסקופ אלקטרוני של תאי T אנושיים על פני "תא סרטן מחושזר"