בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד

  • Home
  • Israel
  • Beersheba
  • בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד
Call Directions Website Contact the university

בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד בית הספר מכשיר את בוגריו להשתלב ולהשפיע על קבלת החלטות

בית הספר לקיימות ושינויי אקלים (School of Sustainability and Climate Change), הוא מרכז אקדמי על-פקולטי המלכד את כלל חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון העוסקים בתחומי הסביבה והקיימות במטרה לקדם פתרונות, אסטרטגיות ומדיניות להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים.
בתואר הראשון - אפשרות לשילוב לימודי סביבה וקיימות במגוון מחלקות;
בתואר השני - מחקר בין תחומי במעבדות מתקדמות, בהנחיית חברי סגל המובילים בתחומם בעולם.
קמפוס בן-גוריון הוא החברתי, הפלורליסטי והפעיל ביותר בארץ, כך שהסטודנטים שלנו יכולים להצטיין, להתמקד בלימודים, ולא פחות חשוב - ליהנות!
מיקומנו הייחודי במדבר, הניסיון המחקרי הרב שצברנו והגישה החדשנית מציבים אותנו כגורם מוביל בעולם הקיימות, וכיוצא מכך, אנשים, ארגונים ומדינות מסתמכים על הידע שצברנו בהתמודדות עם משבר האקלים.
המחקר בבית הספר הוא חלק מאקוסיסטם: פארק היי-טק צמוד, חקלאות חדשנית, קשרי שיתוף פעולה עם גופי מו"פ, שלטון, רשויות וגופים סביבתיים.
בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון מבוקשים מאד בשוק העבודה, והם משתלבים ומובילים בכל תחומי העשייה בישראל ובעולם, לרבות לימודים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות הטובות בעולם.
שיח לא הולם, לא רלבנטי ו/או תגובות שאינן מכבדות - יוסרו.

לקראת ❗ האם יש הבדל בין מצביעי #קואליציה או #אופציה ביחס למשבר האקלים ❓ הנה הממצאים שהמכון הלאומי למדיניות אקלים ו...
18/10/2026

לקראת ❗ האם יש הבדל בין מצביעי #קואליציה או #אופציה ביחס למשבר האקלים ❓
הנה הממצאים שהמכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר, פרסם היום 📣

🔸 יש מחלוקת מדעית בשאלה אם מתרחש שינוי אקלימי?
52% מקרב סבור שישנה מחלוקת!
כאשר הנטייה להתעלם מהקונסנזוס המדעי גבוהה יותר בקרב מצביעי #ימין.
מצביעי - 74% סברו שיש מחלוקת מדעית בשאלת האקלים. מצביעי - 44% סבורים כך.
זאת, למרות שלפי מחקר מאוניברסיטת קורנל ❗99.9% ❗מהמחקרים שעברו ביקורת עמיתים תומכים בכך שיש משבר אקלים הנגרם ממעשי האדם.

🔸גזים ודלקים משפיעים על האקלים?
מצביעי #הליכוד - 60% סברו שגזים ודלקים אינם משפיעים על האקלים; כ-80% מהם סברו שיש אינטרסים פוליטיים או אינטרסים כלכליים סביב משבר האקלים. מבין מצביעי מפלגות #קואליציה מצביעי הליכוד הם בעלי הנטייה הבולטת ביותר לקבל תאוריות קונספירציה.
מצביעי - כ-40% סבורים שגזים ודלקים אינם משפיעים על האקלים.
מצביעי מפלגות #אופוזיציה - מודאגים יותר ממשבר האקלים, בוטחים יותר במדענים ובארגוני סביבה ונכונים יותר לפעול בנושא.
מצביעי #הדמוקרטים רק כ-15% סבורים שגזים ודלקים אינם משפיעים על האקלים.
מצביעי והמפלגות #הערביות - בין 30% ל-40% סבורים שגזים ודלקים אינם משפיעים על האקלים.

🔸האם חשוב שהממשלה הבאה תפעל בנושא האקלים?
כאן, הנתונים מעודדים!
למרות שהציבור הישראלי מגלה בורות סביב מדע האקלים, נראה כי יש קונצנזוס משני צידי המפה הפוליטית, שעל הממשלה הבאה לפעול בנושא האקלים:
80% מקרב מצביעי #קואליציה
וכ-90% מקרב מצביעי #אופוזיציה.

🟨 ראש המכון, תמר זנדברג:
בארה"ב נושא האקלים הוא ממש קו מפריד בין ימין לשמאל. כאן הפערים מצומצמים יותר: אצלנו הפערים בולטים יותר בהבדלים בין אופוזיציה לקואליציה מאשר בין שמאל לימין. כלומר, הימין של גוש השינוי הוא ימין שמבין שיש שינוי אקלים ושמאמין למדע.
למרות שיעורי הספקנות הגבוהים, אנו יכולים לשאוב תקווה מכך שמדענים זוכים לאמון גבוה יותר מהתקשורת, מארגוני סביבה ומהמשרד להגנת הסביבה. מתברר שאמון במדע לא מחסן בפני פייק ניוז. אני משתמשת בזה כדי להגיד למדענים: זו האחריות שלכם.ן – לכן ולכם מאמינים!

מוזמנים לעיין בסקר 👇

הדו"ח הוכן על ידי: ד"ר יוסי דוד, טליה רחמילוביץ, נעמה כהן - המעבדה למחקרי תקשורת והטיה חברתית, המחלקה לתקשורת. תודה מיוחדת לפרופ' תמר מקוב . אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דרוש/ה מנהל/ת פעילות (החלפה לחל״ד)📯🌿 המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שבראשו Tamar Zandberg ...
15/10/2026

דרוש/ה מנהל/ת פעילות (החלפה לחל״ד)📯🌿
המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג מחפש מנהל/ת פעילות להחלפה לחופשת לידה.
התפקיד כולל את ניהול הפעילות השוטפת, התיאום הלוגיסטי והתפעול האדמיניסטרטיבי של תוכנית ההתמחות והמכון.

✅תיאור התפקיד:
🔸ניהול אדמיניסטרטיבי: ניהול יומן, תיאום פגישות ושמירה על קשר רציף עם השותפים באקדמיה, בממשל ובמגזר הציבורי.
🔸תמיכה בפרויקטים שוטפים: השתלבות בעבודה השוטפת של המכון, מעקב אחר משימות וקידום פרויקטים רוחביים בשיתוף פעולה הדוק עם שאר חברי צוות המכון.
🔸תפעול "תוכנית ההתמחות": ניהול לוגיסטי ואדמיניסטרטיבי, רישום סטודנטים ומלגאים וליווי הלו״ז האקדמי.
🔸רכש ותקציב: תפעול רכש המכון, התנהלות מול יחידת הרכש, משאבי אנוש והנהלת חשבונות באוניברסיטה.
🔸כנסים ואירועים: ארגון אירועי המכון, כנסים, ימי עיון ומפגשי שולחנות עגולים.

✅דרישות התפקיד:
🔸ניסיון קודם בארגון, תיאום ועבודה מול ממשקים מרובים.
🔸שליטה טובה ביישומי מחשב/אופיס וגישה מעולה ללמידת מערכות חדשות.
🔸יכולת ארגון וסדר ברמה גבוהה, ראש גדול, עצמאות, ויחסי אנוש מעולים.
🔸היכרות עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומערכותיה (תפנית, אריסטו) – יתרון (מתאים גם לסטודנטים/ות לתארים מתקדמים בעלי/ות ניסיון רלוונטי).

✅פרטי המשרה:
החלפה לחופשת לידה (משרה זמנית).

✅היקף משרה: גמיש (50% עד 100% משרה, מתאים גם למלגאים/ות / משרת סטודנט/ית).

✅מודל עבודה: היברידי (חובת נוכחות בקמפוס בבאר שבע לפחות יום אחד בשבוע).

קורות חיים יש לשלוח ל[email protected]

#אקדמיה #ממשל, #סביבה #מדיניות - איך מחברים בין השניים? 🤔 חוקרים מבלים שנים במעבדה או בשדה כדי לגבש תובנות שישנו את ...
15/10/2026

#אקדמיה #ממשל, #סביבה #מדיניות - איך מחברים בין השניים? 🤔

חוקרים מבלים שנים במעבדה או בשדה כדי לגבש תובנות שישנו את פני העתיד מול קריסת המגוון הביולוגי והחרפת משבר האקלים – אך כל עוד הידע הזה נותר באקדמיה, המציאות בשטח לא תשתנה.

בעוד מדענים חותרים לביסוס אמת מדעית, תוקף מתודולוגי ודיוק נתונים, הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ובשלטון המקומי נדרש לתרגם את המציאות לתכניות עבודה ישימות בשטח, ולהצדיק אותן מול הדרג הפוליטי, כל זאת תחת עומס בירוקרטי, אילוצים תקציביים וסדרי עדיפויות משתנים.

בניסיון להתמודד עם פער זה, מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת , בהובלת הדוקטורנטית יעל מיארה ובהנחייתן של פרופ' אילת ברעם צברי (הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון) וד"ר נעמה טשנר (בית הספר לקיימות ושינוי אקלים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועמיתת המכון), מבוסס על סקירת ספרות המאגדת כ-200 המלצות מומחים מרחבי העולם - מציע מסגרת מעשית.

החוקרות גיבשו את מסגרת SPICE (Science-Policy Interface Communication for the Environment), המסווגת 5 מודלים של תקשורת בין מדענים למקבלי החלטות, המאפשר לחוקרים לבחור ולשלב ביניהם בהתאם למטרה ולסביבה הפוליטית:

🔸 הפצה ממוקדת-מדיניות (Policy-oriented Dissemination): הנגשה חד-כיוונית של ניירות עמדה, סיכומים מנהליים ודוחות מדעיים המיועדים לקבוצה רחבה של מקבלי החלטות.
🔸הפצה ממוקדת-קובעי מדיניות (Policymaker-oriented Dissemination): התאמה אישית של המסרים והמידע לצרכים, לאמונות ולסדר היום הספציפי של מקבל ההחלטות הרלוונטי.
🔸דו-שיח (Dialogue): יצירת שיח דו-כיווני פתוח המאפשר למקבלי ההחלטות להציג את צרכיהם ולשאול שאלות.
🔸שת"פ והשתתפות (Collaboration & Participation): שילוב מקבלי החלטות ושותפים מהשטח כבר בשלבי תכנון המחקר וניסוח ההשערות (קו-פרודוקציה של ידע).
🔸תקשורת תומכת (Supporting Communication): בנייה אקטיבית של מערכות יחסים ארוכות טווח, מבוססות אמון הדדי וקשרים בלתי-אמצעיים.

❗בניתוח הספרות העוסקת במדיניות מגוון ביולוגי, חשפו החוקרות פערים בין התיאוריה לפרקטיקה.
❗מתברר כי על אף שההמלצה המקצועית הגורפת היא להעדיף דו-שיח פתוח על פני הפצה חד-צדדית של דוחות, בפועל 65% מההמלצות בספרות עדיין מתמקדות בהפצה חד-צדדית (Dissemination), ורק 6% בלבד מציעות כלים לדו-שיח אמיתי.
❗ חמור מכך, על אף שמדענים נתקלים לא פעם בסביבות פוליטיות מאתגרות, מקוטבות או עוינות, מעטות מאוד ההנחיות המעניקות להם כלים להתמודדות מולן.
🔹 במכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה בהובלת TTamar Zandberg תמר זנדברגמודלים אלו מיושמים, תוך ייצור תשתית אמון דרך שולחנות עגולים רב-מגזריים (דו-שיח) ושותפויות ארוכות טווח (תקשורת תומכת). תוכנית ההתמחות של המכון "מנהיגות לקיימות במדיניות ציבורית" היא פלטפורמה לקו-פרודוקציה של ידע, שבה הארגונים מגדירים את האתגרים והסטודנטים מפתחים פתרונות יחד איתם. שותפויות בגרנטים ובקולות קוראים מחקריים מאפשרים לנו לשדרג הצעות מחקר דרך הוספת זרוע יישומית ורכיבי מדיניות מובנים, דבר המחזק את סיכויי הזכייה במימון ומייצר אימפקט ציבורי ומעשי רב-ערך 🌱

לקריאת המאמר המלא: בתגובה הראשונה.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | Technion

קול קורא: מלגת מנהיגות לקיימות🌿📯המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבראשו Tamar Zandberg תמר ...
14/10/2026

קול קורא: מלגת מנהיגות לקיימות🌿📯
המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר, מזמין סטודנטים וסטודנטיות לתארים מתקדמים להצטרף למלגת "מנהיגות לקיימות".

התכנית כוללת שורה מגוונת של ארגונים (משרדי ממשלה, ארגונים חברתיים וסביבתיים, רשויות מקומיות, חברות, ועוד), בהם משובצים המלגאים\ות תוך התאמה אישית מיטבית בין מאפייני הפרויקט המוצע על ידי הארגון לבין רצון הסטודנט\ית, רקע, ניסיון, העדפה והשכלה קודמים.

המלגאים/ות בתכנית משובצים בארגונים המועדפים, ומובילים פרויקטים מעשיים בארגונים השונים המשתתפים בתכנית. המלגה כוללת השתתפות במפגשי התכנית וגיבוש תוצרים יישומיים וניירות מדיניות. מלגאי התוכנית יתנסו בהובלת תהליכים, בעבודה עם רפרנטים ובעלי תפקידים בארגון ובחיבור בין ידע אקדמי לעשייה בשטח - כחלק מצוות מקצועי העוסק באקלים, סביבה וקיימות.

🌍אז מה כוללת המלגה?
מלגה על סך 8,000 ש"ח | 100 שעות לאורך שנת הלימודים | הקבלה מותנית בראיון הכרות.

לינק להגשת מועמדות: בתגובה הראשונה.
נשמח שתשתפו/תתייגו🙏

#שיקום ו- - מסמך עבודה חדש 🌿 משבר ים המלח ונהר הירדן הדרומי מחייב פתרונות אסטרטגיים ארוכי טווח. מאז הקמתו, מוביל המ...
13/10/2026

#שיקום ו- - מסמך עבודה חדש 🌿
משבר ים המלח ונהר הירדן הדרומי מחייב פתרונות אסטרטגיים ארוכי טווח. מאז הקמתו, מוביל המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג צוות בין-ארגוני ששם לו למטרה לקדם מדיניות מקיימת לשיקום מרחב ייחודי זה.

כעת, על רקע חידוש הזיכיון להפקת מינרלים בצד הישראלי וחוק הזיכיון החדש שנמצא על הפרק, המכון מפרסם מסמך עבודה מיוחד שמטרתו לעורר דיון ציבורי ומקצועי מעמיק ונוקב, שיסייע בגיבוש הצעדים המעשיים הנדרשים לשיפור עתיד האזור.

המסמך מתייחס לים המלח ולנהר הירדן הדרומי כמערכת סביבתית והידרולוגית משולבת אחת, ומציג תמונה רחבה של חלופות שיקום, מגבלות יישום, השלכות סביבתיות ופערי ידע קריטיים.

המטרה של המכון אינה להציג תוכנית פעולה סגורה וסופית, אלא להניח תשתית מקצועית ומדעית לבחינת האפשרויות המעשיות העומדות בפנינו, ולהגדיר את המחקר ההכרחי שיש להשלים בטרם תאומץ תוכנית שיקום כוללת.

בשלב זה המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה ממשיך לפעול באופן אקטיבי לסגירת פערי המחקר שזוהו בדוח, מתוך חזון ושאיפה לקדם את ההצעה הזו כמתווה הלאומי הרשמי לשיקום ים המלח והירדן הדרומי.

🌱 ופה, אנו זקוקים לכם: נשמח מאוד לשמוע את דעתכם!
👈 המסמך פתוח כעת ל- ואנו מזמינים אתכם לקחת חלק בעיצוב העתיד של אחד מנכסי הטבע החשובים ביותר שלנו.

לעיון במסמך העבודה: לינק בתגובה הראשונה.
מוזמנים לשתף 🙏

✍ המסמך נכתב על ידי נדב בכר ואופיר הנדל. עריכה: פרופ' ירון זיו .

🔹 סייעו בכתיבת העבודה: ראש המכון, תמר זנדברג וצוות המכון, שרון בנג'ו - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נדב טל @אקופיס המזרח התיכון (ישראל) EcoPeace Middle East , תמרה לב החברה להגנת הטבע, עודד רהב ורון מילוא שומרי ים המלח , עודד קינן , ורמי שיינפלד מ- יד הנדיב. להן ולהם התודה.

Recommended citation: Bachar, N. & Hendel, O., & (2026
september). Rehabilitation of the Dead Sea and the Lower Jordan River: A Review and Analysis of the Main Options (Catalog No. 11/26) [Report]. National Institute for Climate and Environmental Policy, Ben Gurion University of the Negev.

תודה מיוחדת לאיתי גבריאלי, שהקדיש מזמנו לקריאת המסמך ולבחינתו. הערותיו המועילות וסיועו המקצועי תרמו רבות לשיפור המסמך ולדיוקו.

Food security is central to the future of the Middle East and North Africa and to building a more stable region🌍🌿We are ...
11/10/2026

Food security is central to the future of the Middle East and North Africa and to building a more stable region🌍🌿

We are pleased to share “Transforming Agrifood Systems in the MENA Region: Challenges, Strategies, and Pathways to Sustainability,” a white paper that was recently launched, led by Dr. Lee Recht, PhD, NICEP’s (BGU) Director of Strategic Partnerships, in her role as Chairwoman of MENA2050’s Food Systems Committee.

The paper presents a first-of-its-kind regional approach to transforming food systems across MENA. Connecting food, water and energy, it examines shared challenges and complementary strengths across countries, and sets out pathways for policy reform, investment and innovation, with regional cooperation at the heart of food security and long-term stability.

🌱 Lee’s work at MENA2050 reflects a commitment we share at & NICEP: connecting research, policy and collaboration to address challenges that extend across borders.

חמש שנים של עשייה, מחקר חינוך והובלה 🌱 שמחים וגאים לשתף בכתבה שהתפרסמה ב- The Jerusalem Post וסוקרת חמש שנים של עשייה ...
08/10/2026

חמש שנים של עשייה, מחקר חינוך והובלה 🌱

שמחים וגאים לשתף בכתבה שהתפרסמה ב- The Jerusalem Post וסוקרת חמש שנים של עשייה בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שפרופ' שמעון רחמילביץ' עומד בראשו. "כותרת הגוף היא 'בית ספר', אבל למעשה זה הרבה יותר מזה", אומר פרופ' רחמילביץ', והוא צודק!

👨‍🎓בתוך חמש שנים בלבד בנה בית הספר רשת בין-תחומית של יותר מ-190 חוקרות וחוקרים, המחברת בין #הנדסה, #רפואה, #חקלאות, #אנרגיה, #מים, #גיאוגרפיה, סביב אתגרי #אקלים, #קיימות ו- .

הכתבה מציינת שורה של הישגים מחקריים ויישומיים שהם טעימה מהכלל: מחקר בהובלת פרופ' רחמילביץ שהעלה את יבולי הבטטה בלפחות 50%; מחקר המבקש להפחית פליטות מתאן מבקר לחלב בשיעור של עד 20%–30%; ופיתוח להמרת שתן לדשן, כחלק מההתמודדות עם מחסור במים ובחנקן בחקלאות באזורים צחיחים. תרומה אדירה למחקר נזקפת לעשייה הבלתי נלאית בקמפוס שדה בוקר ובמכונים לחקר המדבר!

לצד זאת, בית הספר משקיע יותר ממיליון ש"ח ❗ בשנה במלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים, וכן לאחרונה הושק תואר ראשון חדש בקיימות במסלול דו-חוגי לצד תחומים הנעים מפיזיקה ועד ארכאולוגיה.

והעשייה אינה נעצרת בקמפוס 🌍
בית הספר הוא היחיד ששולח מדי שנה משלחת לוועידת האקלים של האו"ם, COP. מהוועידה מתקיימים שידורים חיים לכ-5,000 תלמידי תיכון בישראל❗; הפעילות הזו הולידה את 🌿 ועידת האקלים הישראלית לנוער🌿 שמתקיימת מדי שנה בשיתוף משרד החינוך ו-40 בתי ספר, ומדי שנה מוענקת מלגה לעבודת הגמר המצטיינת של תלמידי תיכון בתחום הסביבה. יוסדה תוכנית הכשרת בכירים בתחום ניהול האקלים בשיתוף משרד הבריאות ומרכז השל; והושקה פלטפורמת מידע ציבורית המציגה נתוני אקלים באמצעות כלים אינטראקטיביים.

גם בזירה הבינלאומית מתקיימת פעילות רחבת היקף:
בית הספר מוביל עם משרד החוץ את המשלחת הישראלית לכנסים הקשורים לאמנת האו"ם למאבק במדבור. נציגה הרשמי של ישראל לאמנת המדבור הוא פרופסור נועם וייסברוד מהמכונים לחקר המדברה. מודל של ועידת האקלים לבני נוער כבר הועבר לקניה, ומלאווי נשקלת כיעד נוסף. העשייה המשותפת והמשלימה של המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה: קשרי עבודה עם ירדן, הרשות הפלסטינית וקפריסין, מאפשרת תרגום ידע מחקרי לשיתופי פעולה אזוריים.

צמיחתו של בית הספר נתמכה והתאפשרה גם תודות לתרומה משמעותית של Michael Sonnenfeldt, שהתחייב למיליון $ בשנה למשך 20 שנה. תמיכה זו סייעה להניע השקעות נוספות מצד ממשלות וגורמים בינלאומיים.

וכפי שמסכם פרופ' רחמילביץ':
"בזכות המחקר שאנחנו עושים היום, כאשר המדבור ושינוי האקלים יהפכו לאתגר קרוב ואף ממשי יותר, נהיה מוכנים. אנו נערכים כאן ועכשיו למה שעשוי לקרות בצרפת בעוד עשר שנים."

אנו בביה"ס גאים ומברכים את חוקרי האוניברסיטה וכל גופי המחקר שהם ליבת העשייה וההנעה, על פעילותם ומסירותם, שמחברים מחקר מצטיין, מדיניות, חינוך ושיתופי פעולה בינלאומיים, ועל היכולת להפוך את הניסיון והידע שנצברו בנגב למדיניות ולכלים יישומיים שיאפשרו להתמודד עם האתגרים הגלובליים.

לקריאת הכתבה המלאה: לינק בתגובה הראשונה.
משרד החוץ משרד החינוך משרד הבריאות

ערב זיכרון לאומי | 7 באוקטוברשלוש שנים חלפו מאז 7 באוקטובר 2023.גם היום אנו זוכרים את הנרצחים והנופלים, את החטופים ומשפח...
07/10/2026

ערב זיכרון לאומי | 7 באוקטובר

שלוש שנים חלפו מאז 7 באוקטובר 2023.
גם היום אנו זוכרים את הנרצחים והנופלים, את החטופים ומשפחותיהם, את הקהילות שנפגעו ואת כל מי שנושאים מאז את כאב האובדן והטראומה.

כחלק מ- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שפועלת בנגב ולמען עתיד החברה הישראלית, ליבנו עם הדרום, יישוביו וקהילותיו, שנשאו וממשיכים לשאת במחיר כבד. לצד זאת, אנו מוקירים את הכוחות יוצאי הדופן של אחריות, סולידריות, התגייסות ושיקום, של החברה הישראלית.

אנו מרכינים ראש ומשתתפים בצער המשפחות, מייחלים לימים של החלמה, שלום, שיתוף פעולה ואחדות.

יהי זכרם ברוך.

קריירה בחו״ל? זה לגמרי אפשרי! 🌍 סטודנטים/ות ובוגרים/ות,אם אי פעם עניין אתכם/ן להשתלב בארגוני האו"ם, בתחומי הפיתוח הבינלא...
07/10/2026

קריירה בחו״ל? זה לגמרי אפשרי! 🌍
סטודנטים/ות ובוגרים/ות,
אם אי פעם עניין אתכם/ן להשתלב בארגוני האו"ם, בתחומי הפיתוח הבינלאומי, קיימות, חקלאות, כלכלה או מדיניות – הוובינר הזה בול בשבילכם/ן!

משלחת ישראל לסוכנויות האו"ם ברומא, בשיתוף הנהלת משאבי האנוש של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), מזמינים אתכם/ן למפגש חשיפה מקוון ומעשי:

📌 מה בתוכנית?
* היכרות עם המשרות הפתוחות בארגון ברומא וברחבי העולם.
* ⁠היכרות עם סוגי המשרות
* ⁠טיפים פרקטיים מאנשי ה-HR של הארגון לבניית קורות חיים והסבר על הליכי המיון.
* ⁠מענה לשאלות.

🗓️ מתי? יום חמישי, 15 באוקטובר 2026
⏰ שעה: 17:00–18:30 (שעון ישראל)
📍 איפה? בזום

🔗 להרשמה וקבלת הלינק למפגש: בתגובה הראשונה.
מוזמנים להפיץ לכל מי שזה עשוי לעניין אותו! 🙌


Israel Mission to the UN Agencies in Rome אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חדשנות לבדה לא תעצור את המדבור 🌱 נדרשים גם מדיניות, מימון, מוסדות ושיתוף פעולה.דו"ח חדש של רשות החדשנות ו-C4IR Israel בו...
06/10/2026

חדשנות לבדה לא תעצור את המדבור 🌱 נדרשים גם מדיניות, מימון, מוסדות ושיתוף פעולה.

דו"ח חדש של רשות החדשנות ו-C4IR Israel בוחן כיצד ניתן לרתום חדשנות יישומית להתמודדות עם המדבור ועם הפגיעות הגוברת לשינויי האקלים. בית הספר ביחד עם המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה והמכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, השתתפו בכתיבת הדו"ח.

הדו"ח, Climate Resilience, Desertification and Applied Innovation Report יוצא מנקודת מוצא מדאיגה: יותר מ-170 מדינות כבר מושפעות מתהליכי מדבור, כ-250 מיליון בני אדם מושפעים מהם ישירות, ופרנסתם של כמיליארד נוספים נמצאת בסיכון. הדו"ח ממפה 5 תחומי חדשנות מרכזיים שיכולים לתרום להתמודדות עם האתגר:
🔹מערכות מים לאזורים צחיחים
🔹חקלאות עמידה לשינויי אקלים
🔹 בריאות ושיקום קרקעות
🔹מודיעין סביבתי המבוסס בין היתר על חישה ובינה מלאכותית
🔹ואנרגיה מתחדשת ומבוזרת.

אבל אחת המסקנות החשובות של הדו"ח היא שטכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, אינה מספיקה בפני עצמה. לשם יישום רחב נדרשות מערכות תומכות של מדיניות וממשל, מימון והשקעה, פיתוח הון אנושי והעברת ידע.

🌍את הקשר שבין משבר האקלים למדבור מחדד פרופ' שמעון רחמילביץ' Shimon Rachmilevitch, ראש בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד באוניברסיטה:
"השינויים הגלובליים מהווים בעיה עכשווית המשפיעה על כל תחומי חיינו. השילוב בין מדבור לשינויי האקלים יוצר מעגל קטלני ומאיץ, שבו התחממות הגלובלית ובצורות הורסות את הקרקע, וקרקע פגועה מאבדת את היכולת לספוג פחמן ומחריפה את משבר האקלים. תהליכים אלה מובילים לפגיעה בביטחון התזונתי, מחסור במים, קריסת מערכות חקלאיות, שיטפונות, פגיעה בבריאות וחוסר יציבות גיאופוליטית. הפתרונות לבעיה מורכבים ומחייבים שילוב של מחקר, חינוך וקידום מדיניות. יש לחבר את הכוחות השונים באקדמיה עם המערכות הציבוריות, מערכת החינוך, התעשייה וכלל האוכלוסייה. המאמץ המשותף נדרש לטובת הדורות הבאים".

תרומת המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה לדו"ח היא בחיזוק הממשק שבין מדע למדיניות, באמצעות תרגום מחקר להמלצות ברורות, ישימות ומדידות ויצירת שת"פ בין האקדמיה, הממשלה, החברה האזרחית והתעשייה.
ראש המכון' Tamar Zandberg תמר זנדברג, מנסחת את האתגר הניצב בפנינו: הטכנולוגיה יכולה לזמן אפשרויות חדשות, אך המדיניות היא שיוצרת את הסביבה שבה האפשרויות הללו יכולות להפוך למציאות. היא מצביעה על הצורך ברגולציה ברורה, מוסדות חזקים, השקעה ארוכת טווח, אמון ציבורי ומנהיגות, כתנאים המאפשרים לחדשנות ולפיילוטים לעבור משלב הרעיון לבניית חוסן ממשי.

ד"ר לי רכט, המנהלת האסטרטגית של המכון, מדגישה ממד נוסף: האזור אינו חסר פתרונות מבטיחים למדבור. החסם הוא במידה רבה היעדרה של תשתית משותפת של נתונים, תקנים, מימון ומסגרת אזורית ליישום, שתאפשר לפתרונות לצאת מגבולותיהם של פיילוטים מבודדים וליצור השפעה מתמשכת ברחבי האזור ומעבר לו.

הדו"ח מציג את ישראל, ובמיוחד את הנגב, כמעבדה חיה לחוסן אקלימי. תנאים של מחסור במים, חום קיצוני, מליחות ומיעוט משקעים מאפשרים לפתח, לבחון ולאמת פתרונות בתנאים הדומים לאלה שיותר ויותר אזורים בעולם צפויים להתמודד עמם. אולם הלקח העולה מהניסיון הישראלי אינו טכנולוגי בלבד: כוחו של האקוסיסטם טמון בחיבור בין מחקר ופיתוח, מדיניות, תשתיות, מימון ויישום בתנאי אמת.

מוזמנים לקרוא את הדו"ח : https://bit.ly/4yB1Zz4

רשות החדשנות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

Address

שדרות דוד בן גוריון 1
Beersheba

Telephone

+97286428021

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The University

Send a message to בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד:

Shortcuts

Share

Category