בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד

03/09/2026

נפתחה ההרשמה לתכנית ההתמחות של המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה! 📣 🌱
אנו שמחים להזמין סטודנטיות.ים להצטרף לתכנית ההתמחות של המכון, ללמוד מהטובים ביותר, לרכוש את הכלים המתקדמים ביותר, והכל בהובלה אישית של ראש המכון, Tamar Zandberg תמר זנדברג, יו"ר ארגון חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, והשרה להגנת הסביבה לשעבר, לצד ליווי אקדמי ומקצועי, הרצאות אורח, סדנאות סטוריטלינג ושימוש בכלי AI מתקדמים למחקר.

למי התוכנית מיועדת?
✅ לסטודנטיות.ים לתואר ראשון (שנים ב' ו-ג') ולתואר שני ושלישי המעוניינים להשפיע על סוגיות אקלים, סביבה וקיימות.
✅התכנית פתוחה לכלל המחלקות ב- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב!
✅הקבלה מותנית בריאיון אישי, ומספר המקומות מוגבל.
מס' קורס: 220.1.0009

🔗 לכל הפרטים ולהרשמה לתכנית : https://lp.smoove.io/izpa

01/09/2026

5 מתוך 6 מתקני התפלה מושבתים ⚠️ העת האחרונה מזמנת לנו תרחישי משבר אקלים שנראו כתחזיות מדעיות רחוקות, אבל הן כאן. ממש ממש כאן. גשם באוגוסט, שרב באירופה, הצפות קטלניות בנפאל, ואצלנו - מה קורה כשהים התיכון עכור?

חמישה מתוך שישה מתקני ההתפלה שלאורך החוף מדרום לחדרה מושבתים בשל עכירות חריגה במי הים הנובעת בין השאר מסחף של מיקרו אצות מאזור הנילוס במצרים. המשבר מעמיד בסכנה מיידית כ-20 אלף דונם של גידולי ירקות בפיתחת ניצנה, שהם כ-2 מיליון טון ירקות. מצב זה, מזהיר ראש המועצה האזורית רמת הנגב, הוא כבר איום ממשי של פגיעה בביטחון המזון.

מדוע ההשקייה קריטית במיוחד בעת הזו?
חקלאי פיתחת ניצנה, המתבססים ב-80%-90% על מים מותפלים, סיימו בשבועיים האחרונים שתילה של עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים ועוד. זהו זמן קריטי הדורש השקייה של כ-1,500 קוב מים לשעה, בעוד מקורות מעבירה להם 300-500 קוב לשעה בלבד הבוקר. אם לא יוזרמו מים עונה שלמה תקרוס. וההשלכות: לא יהיו ירקות, יוקר המחיה יעלה ועשרות משפחות חקלאים ייכנסו למשבר כלכלי עצום.

ברשות המים הגדירו את האירוע כחריג, ובודקים אם מקורו במזג האוויר שגרם בימים האחרונים לים סוער, בשילוב סחף גדול של אצות מאזור הנילוס. הערכות הרשות מתבססות על ניתוח צילומי לוויין. בתום הערכות המצב שנעשו הבוקר, הוחלט להמשיך ולעקוב אחר התפשטות האצות במי הים, שבשל גודלן המזערי עלולות לחדור למסנני המים של מתקני ההתפלה.

בעקבות האירוע החריג, הנחתה חברת המים מקורות לעצור אספקת מים שפירים לחקלאים בדרום הארץ, ותאגידי המים ברשויות המקומיות הונחו לצמצם את צריכת המים במרחב הציבורי.

אירועים מעין אלו מבהירים את החשיבות של היערכות מראש לתרחישים שונים במסגרת מדיניות ישימה, במיוחד במדינה שמוגדרת כהוט ספוט, סובלת מגלי שרב, מדבור, ומתבססת על מקורות מים מותפלים.

האזינו לפרופסור עודד ניר מהמכונים לחקר המדבר בקמפוס שדה בוקר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהסביר את האירוע והשלכותיו:

להמשך קריאה: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkcemye00ge

30/08/2026

מוזמנים להכיר: - מנהיגות ובריאות בעולם של משבר אקלים 🩺

תוכנית שחר היא מיזם #מנהיגות פורץ דרך וראשון מסוגו בישראל, שנולד מתוך שותפות אסטרטגית של בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבראשו עומד פרופ' שמעון רחמילביץ' Shimon Rachmilevitch, עם משרד הבריאות, ומרכז השל.

שינויי האקלים הם אתגר בריאותי מהמעלה הראשונה שארגון הבריאות העולמי מגדיר בתור הסכנה הגדולה ביותר לבריאות הציבור במאה ה-21. היערכות לשינויי #אקלים במערכת הבריאות אינה רק אתגר מקצועי, אלא בראש ובראשונה אתגר מנהיגותי וחברתי.

מעבר לסכנות הבריאותיות עקב התפשטות #מגפות, עלייה בתדירות ובעוצמת , #הצפות ואירועי מזג אוויר קיצוניים, שינויי האקלים פוגעים באוכלוסיות באופן בלתי שוויוני ומעמיקים פערים קיימים בבריאות ובנגישות לשירותים.

מערכת #בריאות חייבת להגיב לנזקים ולפעול באופן יזום לקידום חברה צודקת, משגשגת וחסונה, הרואה בבריאות, בסביבה ובמרקם החברתי מערכות שלובות זו בזו. לשם כך, דרושה מנהיגות הפועלת מתוך מחויבות אישית וציבורית, ראייה מערכתית ודאגה לדורות הבאים.

💡 תוכנית שחר מכוונת בדיוק ליעדים אלה.
התוכנית מכשירה נבחרת מצומצמת של כ-25 מנהלים בכירים להוביל את המערכת להתמודדות אפקטיבית עם אתגרי האקלים הגלובליים. באמצעות שילוב ייחודי בין ידע אקדמי, כלים אופרטיביים חדשניים וסיור לימודי ייעודי באירופה, משתתפי התוכנית יוצרים רשת השפעה חזקה ומגבשים חזון ארגוני מותאם למציאות המשתנה.

מטעם האוניברסיטה חברים בוועדת ההיגוי: פרופ' דורית ניצן, ראש התוכנית לתואר שני וראש המרכז לבריאות אחת ומערכות מזון, ופרופ' נדב דווידוביץ', רופא ישראלי, מומחה בבריאות הציבור, בעל תואר שלישי בניהול מערכות בריאות.

30/08/2026

בית הספר לקיימות ושינויי אקלים על שם גולדמן זוננפלד משתתף בצער המשפחה ושולח תנחומים עמוקים.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מודיעה ביגון, כאב וצער עמוקים על פטירתו בטרם עת של מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא, טל בן-חיים.

טל היה ממנהיגיה הבולטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותף מרכזי לעיצוב דרכה בשנים האחרונות. מאז כניסתו לתפקיד בשנת 2022 הוביל מהלכים משמעותיים לחיזוק האוניברסיטה, לשיפור השירות לסטודנטים, לפיתוח תשתיות ולקידום יעדיה האקדמיים והאסטרטגיים.

גם במהלך מאבקו במחלה המשיך טל לגלות אומץ לב, נחישות ומסירות יוצאת דופן לאוניברסיטה ולקהילתה. מחויבותו העמוקה למוסד ולאנשיו היוותה מקור השראה לרבים מאתנו.

יהי זכרו ברוך

27/08/2026

האם נגמרו לנו נושאי השיחה, או שהפכנו לבריטים? שוב נדבר על מזג האוויר? 🌧️
כן, כי כשצפוי לרדת גשם באוגוסט באופן חסר תקדים, מזג האוויר הוא לא עוד הפוגה בשיחה, הוא השיחה עצמה!

השירות המטאורולוגי הישראלי Israel Meteorological Service מדווח, כי נראה שגשם שוב בדרך אלינו ממוצ״ש אל תוך ראשון בבוקר, והפעם כנראה לאזורים נרחבים בצפון ובמרכז.
שני אירועי גשם בחודש אוגוסט זה כבר לא "נדיר", זה חריג ביותר ואף חסר תקדים.

🤷 אז מה צפוי לנו?
אפשר לחכות עם החלפת ארון קיץ בחורף (בכל זאת, אנחנו בישראל). אם כי, צפוי לנו אירוע חורפי:
🔸הגשם ירד בפריסה רחבה וצפוי להתמקד בחוף הצפוני, בשרון ועד לאזור גוש דן והשפלה.
🔸שיא הגשם צפוי בלילה שבין שבת לראשון ולפנות בוקר יום א׳, וכרגע לפי צפי השירות נראה שירדו באזור החוף כ-20-30 מ״מ ואף יותר בזמן קצר (שעה עד שלוש שעות).
🔸הגשם צפוי להיות מלווה בסופות רעמים, ברקים ואפילו ברד ⛈️ .
🔸 קחו בחשבון צפי להצפות עירוניות(!) ושיבושים בערי החוף עקב עוצמות הגשם החזקות, כולל בגוש דן וערי השפלה.

🌧️ 🥵 אוגוסט השנה מספק לנו מזג אוויר חריג: טמפרטורות גבוהות מהרגיל במרבית החודש, לצד אירועי גשם שאינם אופייניים לעונה זו.

על פי תחזיות השירות המטאורולוגי ארוכות הטווח גשמי אוגוסט הם רק הכנה לסתיו האמיתי שיגיע בסוף ספטמבר ובאוקטובר, אז כבר יש צפי לאירועי גשם משמעותיים - מזמינים אתכם.ן לגלול לפוסטים שבהם סקרנו את השפעת "הסופר אל ניניו" על ישראל (ספויילר: אירועי גשם עצימים והצפות).

26/08/2026

: ליווי אקדמי בתכנית התמחות שנה"ל תשפ"ז 📣
המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג, מזמין סטודנטים/ות לתארים מתקדמים להגיש מועמדות לתפקיד מנטורים אקדמיים בתכנית ההתמחות הבין-תחומית "מנהיגות לקיימות".

התכנית מיועדת לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון בשנים ב' וג' ותואר שני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכוללת שילוב של למידה עיונית עם התנסות מעשית בארגונים ורשויות.

תפקיד המנטור הוא לתת מענה של ליווי אקדמי צמוד למשך שנה (שני סמסטרים) בשנת הלימודים תשפ"ז.

תחומי אחריות המנטור/ית האקדמי/ת יכללו:
✅ ליווי אישי וקבוצתי של סטודנטים במהלך ההתמחות
✅מתן הכוונה אקדמית וסיוע בפיתוח תוצרים כגון ניירות מדיניות
✅מעקב אחר התקדמות הסטודנטים ומתן משוב
✅השתתפות (חובה) במפגשי הדרכה ותיאום עם צוות ההוראה

🪙 ההשתתפות בתכנית מזכה במלגה: 40 שעות בכל סמסטר (80 שעות סך הכל)- 7,000 ₪.

המועמדות פתוחה לסטודנטים/ות לתארים מתקדמים בתחומים רלוונטיים והקבלה לתפקיד מותנית בראיון אישי.
👈 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected] .

23/08/2026

איך בונים ומפתחים ושומרים על מקורות מים בטוחים עבור חיות הבר? 🏢 🦌

שינויי האקלים בישראל, לצד בנייה ופיתוח מואצים, משנים בשנים האחרונות את פיזור וזמינות מקורות המים הטבעיים בנגב ובערבה. כתוצאה מכך בעלי חיים נאלצים לשנות את נתיבי תנועתם ולחפש מים באזורים חקלאיים ומיושבים, לעיתים קרובות בסמיכות לכבישים — מה שמגביר משמעותית את החיכוך עם האדם, ומתבטא בדריסות, פגיעה ביבול ונזק לרכוש.

נייר מדיניות חדש של המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג, בשיתוף רשות הטבע והגנים, מציע מענה לבעיה זו.
הדוקטורנטית נועה קן-לינגווד מציעה במסמך גישת "ממשק מותאם" (adaptive management) לניהול מקורות מים במרחב הנגב והערבה: מיפוי שיטתי של מקורות מים קיימים ומסוכנים, סגירה מבוקרת של נקודות מים המצויות באזורי סיכון גבוה, הקמה ותחזוקה של מקורות מים מלאכותיים חדשים במיקומים בטוחים יותר, וניטור ביולוגי וגנטי מתמשך שיאפשר להתאים את המדיניות לממצאים מהשטח לאורך זמן.

המסמך מדגיש כי לצד הפוטנציאל לשימור אוכלוסיות בר, ניהול לא זהיר של מקורות מים עלול לעודד התפשטות מינים פולשים ולפגוע במערכות אקולוגיות קיימות — ולכן נדרשים תכנון וניטור צמודים.

👈את נייר העמדה ליוו כיועצים פרופ' שירלי בר-דוד המכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאונשטיין, ד"ר טל אולוס מהמכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, וכן גב' זהבה סיגל, ד"ר ניצן שגב וד"ר ספי חורש @רשות הטבע והגנים.

🔗את המסמך המלא ניתן לקרוא: https://www.bgu.ac.il/u/research-centers/national-institute-for-climate-and-environmental-policy/policypapers/

רשות הטבע והגנים

19/08/2026

זוכרים את קמפיין "ישראל מתייבשת" שעלה ב-2009 והזהיר אותנו שלא רק אנחנו מתייבשים, אלא גם "כל-העולם"? 🚿
אין ספק, שבשטיפת התודעה הישראלית לחסוך במים - לא חסכו ☺️
בחרדתיות הישראליות כלול פחד מהותי שהמים בברזים יגמרו, שהכנרת תתייבש, וששוב ישדלו אותנו להשתמש במי הרחצה ומי שטיפת פרי וירק לשטיפת רצפה. זקני ירושלים זוכרים את קיצוב המים בימי המצור, ומרביתנו זוכרים את פניה של רננה רז נסדקים לאדמה חרבה בקמפיין "ישראל מתייבשת".

נכון, ישראל מאז ימי ראשיתה נדרשה להיזהר בניצול וצריכת מים. עם זאת, משבר המים החריף מאמצע שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת ועד 1998, כשהחל משבר בן קצת פחות מעשור שהשפעותיו על משק המים ניכרות עד היום. בשנים 2008-2010, אחרי כשבע שנים שחונות, היו שלושת מקורות המים של ישראל – הכנרת, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר – עמוק מתחת לקווים האדומים; וברשות המים (באמת ובתמים) חששו שכשנפתח את הברזים יצא כלום.

מצב החירום עורר את רשות המים להשיק קמפיין משולב שפנה לאוכלוסיה הצעירה (ערוץ הילדים ומערכת החינוך) ולאוכלוסיה המבוגרת באמצעות תשדירים והליכי חקיקה. היעד היה לצמצם ב-10% את צריכת המים הביתית, שהיוותה אז כ-35% מצריכת המים הכללית. קיצוץ כזה נחשב אז לשווה ערך לפעילותם של שני מתקני התפלה גדולים.
הקמפיינים שכללו גם את "להציל את הכנרת" ו"התקנת חסכמים" הצליחו להקטין את הצריכה הביתית 💦ב-18%! 💦 אל הקמפיינים חברו היטל הבצורת שנכלל בחוק ההסדרים לשנים 2009-2010 (שגרם לנו לרוץ לתקן כל ברז מטפטף או צינור דולף), ביחד עם מהלך כולל של הגדלת כמות המים להתפלה.
במחצית 2018 רשות המים שבה בקמפיין גדול של "ישראל מתייבשת", בכיכובה של רננה רז, שקרא לציבור לחסוך במים לאור רצף שנות הבצורת ומצבו הקשה של משק המים. ישראל-התייבשות-מים קשורים בקשר הדוק הישרדותי.

🌎אבל האם זה כך רק אצלנו, או ש"העולם" באמת מתייבש?

בשבוע שעבר סיפרנו על מצבה העגום של הדנובה באירופה. גם השבוע החדשות משם לא מעודדות. השפל בקו המים הוביל לכך שספינות נאציות, שהוטבעו במהלך מלחמת העולם השניה בעודן עמוסות בתחמושת, החלו לצוץ בזו אחר זו.
מצבו העגום של הנהר השני באורכו באירופה, הוביל את הונגריה ורומניה להכריז על מצב חירום אנרגטי: תחנת הכוח הגרעינית היחידה של הונגריה נמצאת על סף השבתה מוחלטת לראשונה ב-44 שנות פעילותה. התחנה, שאחראית כמעט למחצית מייצור החשמל של הונגריה ולכשליש מצריכתו, משתמשת במי הנהר לקירור ארבעת הכורים שלה. כעת היא מפיקה 240 מגה-ואט במקום 2,000 מגה-ואט שהופקו בשגרה.

ארצות הברית חווה אף היא תהליכי התייבשות מדאיגים: אגם מיד ואגם פאוול, שני המאגרים המלאכותיים הגדולים ביותר, המהווים משאב חיוני לחיות בר, לחקלאות, לייצור חשמל ולאספקת מים ליותר מ-40 מיליון בני אדם בערבות ובאזורים המדבריים של המערב, הגיעו לנקודות השפל הנמוכות ביותר.

⚠️ התייבשות מקורות המים היא לא רק בעיה ישראלית, היא עדות לשינויי האקלים, אך גם לעשרות שנים של ניצול יתר וחוסר מודעות. התגייסות החברה הישראלית, שהצליחה לצמצם את צריכת המים הביתית באופן שאף עלה על ציפיית הרשויות, מלמדת שאפשר לחנך למודעות סביבתית, כשמספקים לציבור מידע, דרכי פעולה ופתרונות, ביחד עם מהלכי חקיקה וכינון מערך התפלה יעיל.

קריאייטיב: רומם סרנגה, גל פורת, דודו הרושבמאי: שחר סגל

13/08/2026

תכנית ההתמחות תשפ״ז | הזמנה לארגונים📣
המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה ב- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות Tamar Zandberg תמר זנדברג, יו"ר Life & Environment - חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, והשרה להגנת הסביבה לשעבר, מזמין אתכם, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים פרטיים וציבוריים, ארגונים, עמותות וחברות, להציע פרויקטים ל- תשפ״ז.

⬅️ במסגרת התוכנית, צוותי סטודנטים מצטיינים יעבדו על אתגר סביבתי, אקלימי או מתחום הקיימות שיוגדר על ידי הארגון, בליווי מנחה מקצועי מהארגון ומנחה אקדמי מהאוניברסיטה.

מה תקבלו?
🧑‍🎓 צוות סטודנטיאלי איכותי 💡 חשיבה מחקרית ויישומית 👨‍🏫 ליווי מקצועי
🧑‍💻 תוצר מותאם לצורכי הארגון 🔭 חיבור לידע אקדמי ולדור הבא של מובילי ומובילות קיימות בישראל.

ההרשמה לארגונים וגופים פתוחה!
מועד הגשה: עד ה 30.8.

להצעת פרויקט לתוכנית ההתמחות ולפרטים נוספים:
🔗 https://lp.smoove.io/izpa

11/08/2026

המעבר לאנרגיה ירוקה: סימנים לתקווה 🌱 לצד, האם סין מובילה בתחום, ומה מספרות "האותיות הקטנות" ❓
גופים וחוקרות.ים העוסקים בסביבה הם לא רק "נביאי זעם", או מגדלור המתריע מפני סכנות. סימון וזיהוי מגמות מסכנות והתרעה הוא תפקיד חשוב, אך האחריות להצעת פתרונות ודרכי פעולה יעילים, ישימים ומגובים מדעית, לצד מעקב ופיקוח על הביצוע והתוצאות, הם חיוניים לא פחות.

✅ נתחיל בחיובי - לשימור ושיפור.
🔸 שנת המפנה: 2026 עשויה להיות זו שתסומן כשנה שבה פליטות גזי החממה מהפקת חשמל החלו לרדת בפעם הראשונה. המקורות המתחדשים (שמש ורוח) כבר מספקים כמעט את כל הביקוש העולמי הנוסף לחשמל (99% ב-2025).
🔸היתרון הכלכלי: המניע המרכזי למעבר אינו רק אידאולוגי אלא כלכלי – ברוב העולם, ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הפך לזול משמעותית מייצורו בדלק מחצבים (פחם וגז).
🔸פריצת דרך באגירה: טכנולוגיות אגירה משוכללות מאפשרות כיום להפוך את השמש למקור אנרגיה מרכזי גם בשעות הלילה, מה שהופך את האנרגיה הירוקה לאמינה וזמינה יותר מבעבר.
🔸התמתנות בקצב העלייה: לראשונה נראית התמתנות בעקומת קילינג (ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה). למרות שהריכוז עדיין עולה, הוא עושה זאת בקצב איטי יותר מבעבר (במקום 439 חלקים למיליון, נמדדו כ־431), זאת ככל הנראה בזכות המאמצים להפחתת פליטות. יחד עם זאת, "כיפוף" עקומת הפליטות אינו סוף המשבר!
🔸המשבר כסיכון פיננסי מערכתי: גופים פיננסיים כמו הבנק המרכזי האירופי (ECB) מתחילים להתייחס להרס הטבע כאל סיכון פיננסי ממשי. הנזקים הכלכליים מאירועי קיצון נאמדים במיליארדי דולרים בשנה, מה שמחייב שינוי באופן שבו בנקים מודדים סיכונים.

⭕ האתגרים
🔻 האתגר המגזרי: בעוד שמגזר החשמל מציג התקדמות, מגזרי התחבורה, החקלאות והתעשייה מתקדמים לאט בהרבה מהיעדים שהוצבו לאיפוס פליטות.
🔻פגיעותן של תשתיות קיימות לשינויי אקלים - מעגל קסמים אכזרי: החום הקיצוני, שנגרם משינויי האקלים, פוגע ביכולת לייצר חשמל הדרוש כדי להתגונן ממנו.
🔻כשל בתחנות כוח מסורתיות: גלי חום ובצורת מייבשים נהרות, מה שמשבית תחנות כוח הידרו-אלקטריות ופוגע בקירור כורים גרעיניים (כפי שקרה בהונגריה, רומניה וצרפת ב-2026).
🔻תלות בטבע: המסקנה היא שהכלכלה כולה מושתתת על "שירותי אקוסיסטם" (כמו מים לקירור ותובלה בנהרות), וכאשר הטבע נפגע, הליבה הכלכלית מתערערת.

📈 🏭 פרדוקס סין וביטחון אנרגטי: לקרוא את "האותיות הקטנות"
פער בין הצהרות למציאות: למרות שסין מובילה בייצור ובהתקנת טכנולוגיות לאנרגיה נקייה, היא ממשיכה להגדיל את ייצור החשמל מפחם.
כושר הייצור המוגדל של אנרגיה ירוקה ירד בחלקו הגדול לטמיון, מכיוון שרשת החשמל בסין לא יכלה לספוג ולהוביל את החשמל המיוצר, ולפי הערכות נזרקו לפח, באמצעות השבתה מכוונת של מקורות אלו במהלך המחצית הראשונה, תפוקות השקולות לתפוקת החשמל השנתית של אינדונזיה, 50% יותר מבשנה הקודמת.
עדיפות לביטחון האנרגטי: אירועי קיצון שגרמו להפסקות חשמל ומשברי אנרגיה עולמיים גרמו לממשל בבייג'ין לשמר את הפחם כ"תעודת ביטוח": סין העניקה רשיון לבנות תחנות כוח עם כושר יצור של 74 גיגה-ואט נוספים השקולים ל– 20% מתפוקת החשמל מפחם הנוכחית שלה, כשחלק מהתחנות כבר נמצאות בבנייה, מה שמבטיח זיהום לשנים רבות קדימה.