בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד

  • Home
  • Israel
  • Beersheba
  • בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד

בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד בית הספר מכשיר את בוגריו להשתלב ולהשפיע על קבלת החלטות

בית הספר לקיימות ושינויי אקלים (School of Sustainability and Climate Change), הוא מרכז אקדמי על-פקולטי המלכד את כלל חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון העוסקים בתחומי הסביבה והקיימות במטרה לקדם פתרונות, אסטרטגיות ומדיניות להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים.
בתואר הראשון - אפשרות לשילוב לימודי סביבה וקיימות במגוון מחלקות;
בתואר השני - מחקר בין תחומי במעבדות מתקדמות, בהנחיית חברי סגל המובילים בתחומם בעולם.
קמפ

וס בן-גוריון הוא החברתי, הפלורליסטי והפעיל ביותר בארץ, כך שהסטודנטים שלנו יכולים להצטיין, להתמקד בלימודים, ולא פחות חשוב - ליהנות!
מיקומנו הייחודי במדבר, הניסיון המחקרי הרב שצברנו והגישה החדשנית מציבים אותנו כגורם מוביל בעולם הקיימות, וכיוצא מכך, אנשים, ארגונים ומדינות מסתמכים על הידע שצברנו בהתמודדות עם משבר האקלים.
המחקר בבית הספר הוא חלק מאקוסיסטם: פארק היי-טק צמוד, חקלאות חדשנית, קשרי שיתוף פעולה עם גופי מו"פ, שלטון, רשויות וגופים סביבתיים.
בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון מבוקשים מאד בשוק העבודה, והם משתלבים ומובילים בכל תחומי העשייה בישראל ובעולם, לרבות לימודים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות הטובות בעולם.
שיח לא הולם, לא רלבנטי ו/או תגובות שאינן מכבדות - יוסרו.

בריטניה מתבשלת!♨️בימים אלו גל חום כבד וחסר תקדים פוקד חלקים באירופה, וממחיש בצורה כואבת מדוע מדיניות אקלים היא כבר מזמן ...
02/06/2026

בריטניה מתבשלת!♨️
בימים אלו גל חום כבד וחסר תקדים פוקד חלקים באירופה, וממחיש בצורה כואבת מדוע מדיניות אקלים היא כבר מזמן לא שאלה שמעניינת רק פעילי סביבה, אלא סוגיה קריטית של ביטחון לאומי ותשתיות.
עבור מדינה שמזוהה באופן מסורתי עם גשם וערפל, ושהטמפרטורה הממוצעת בה בחודש מאי נעה סביב 15 מעלות בלבד, הזינוק הנוכחי מותיר את המערכות בהלם מוחלט!

בגני קיו בלונדון נשבר שיא האביב ההיסטורי פעמיים ברצף, כשהטמפרטורות טיפסו ל-34.8 מעלות ויום לאחר מכן ל-35.1 מעלות – תוך שהן מוחקות שיא בן עשרות שנים שעמד על 32.8 מעלות בלבד. בעקבות המצב, מרבית אזורי אנגליה וויילס הוכרזו רשמית תחת גל חום, והסוכנות לביטחון הבריאות (UKHSA) פרסמה התראת חום בדרגת "כתום", המזהירה מפני עלייה חדה בתמותה ופגיעה קשה בשירותי הרווחה והבריאות.

דו"ח מקיף ומטלטל שפורסם בממלכה קובע מפורשות כי בריטניה מתוכננת לאקלים שכבר אינו קיים, ונדרשת להיערך לזינוק של לפחות 2 מעלות עד שנת 2050. התחממות זו תהפוך את מרחב המחיה הביתי למלכודת חום, כאשר עד מחצית המאה כ-90% מהבתים במדינה יסבלו מהתחממות יתר.

⚠️החום הקיצוני מוגדר כיום כהשפעה האקלימית הקטלנית ביותר על המדינה, עובדה שקיבלה תוקף כואב בשנת 2022, אז גל חום קצר אחד עלה בחייהם של כ-3,000 בני אדם!
המציאות הזו כופה על הממלכה מהפכת תשתיות חסרת תקדים: כדי להגן על האוכלוסיות הפגיעות ביותר, בריטניה תידרש להתקין תוך עשור מערכות מיזוג אוויר והצללה בכל בתי החולים ובתי האבות, לחוקק טמפרטורות מקסימום לעבודה, ואף נשקלת הצעה לסבסד "חדר קירור" אחד בכל בית מגורים.

מאחורי הדו"ח החריף הזה עומדת ה-CCC: ועדת מומחים עצמאית לחלוטין המעוגנת בחוק האקלים הבריטי, שאינה תלויה בחילופי שלטון או באינטרסים פוליטיים קצרי מועד. פעילותה מדגישה שהסתגלות (Adaptation) היא שם המשחק החדש. במשך שנים התרכז השיח העולמי בבלימת פליטות, אך כיום ברור שמדינה שלא תתאים את תקני הבנייה והבריאות שלה לאקלים החדש, תשלם בחיי אדם ובמיליארדים של פתרונות חירום.

יחד עם זאת, השינוי התפיסתי מייצר גם הזדמנויות לסינרגיה אנרגטית מרתקת: הצורך הגובר במיזוג אוויר מתלכד בצורה מושלמת עם היצע האנרגיה הסולארית. השמש שמייצרת את עומס החום היא גם זו שיכולה להפעיל את מערכות הקירור בצורה נקייה, אם רק נשכיל לפרוס פאנלים סולאריים על הגגות בהיקף נרחב.

משבר האקלים משנה את הכללים של שוק התעסוקה, מערכת הבריאות והתשתיות הלאומיות ממש עכשיו, ומכוני מדיניות הם המצפן שמאפשר למדינות לנווט בתוך הסערה – במקום לגלות, מאוחר מדי, שהן נשארו מאחור.

במכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבראשו עומדת Tamar Zandberg תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר, ניסחו נייר מדיניות בנושא היערכות ישראל לגלי חום קיצוניים ולקחים מגל החום של אוגוסט 2025. אנו מזמינים אתכם לקרוא וללמוד על הצעדים הנדרשים ליישום במדינת ישראל. לינק לנייר העמדה מצורף בתגובה הראשונה.

צניחה דרמטית באכיפה סביבתית: המשמעות של נטישת המאבק בעבריינות הסביבתית בישראל ⚠️ נתונים חדשים הנחשפים במסגרת בקשת חופש מ...
02/06/2026

צניחה דרמטית באכיפה סביבתית: המשמעות של נטישת המאבק בעבריינות הסביבתית בישראל ⚠️
נתונים חדשים הנחשפים במסגרת בקשת חופש מידע של ארגון מגמה ירוקה חושפים תמונה מדאיגה בתקופת כהונתה של השרה עידית סילמן: קריסת מערך האכיפה הסביבתית בישראל.

⭕ הגשת כתבי אישום כנגד מזהמים. הנתונים מראים ירידה דרמטית של 83%: מ-30 כתבי אישום בשנת 2023 ל-5 בלבד בשנת 2025.

⭕העברת תיקי חקירה ללשכה המשפטית. ירידה של 61% במספר תיקי החקירה שהועברו : מ-87 תיקים ב-2023 ל-34 ב-2025.

⭕צמצום נוסף בכלי אכיפה מנהליים. מספר ההודעות על כוונה להטיל עיצומים כספיים על מפעלים מזהמים צנח ב-83%, מ-18 הודעות בשנת 2020 ל-3 בלבד ב-2024!

⭕צווים מנהליים, הנחשבים לכלי ההרתעה המרכזי נגד חריגות זיהום - השימוש בהם הוגבל לפחות מ-6 צווים בשנה בממוצע!

מעבר לנתונים הכמותיים, הצניחה באכיפה מתבטאת גם בעמידה על תיקים מורכבים. כך, לדוגמה, החקירה הפלילית נגד מפעלי ים המלח, בעקבות דליפת מי ים המלח למניפת הסחף של נחל צאלים ב-2022, עדיין תקועה במשרד ללא החלטה בדבר הגשת כתב אישום.
נוכח המצב האמור, לא ברור מדוע צוות האכיפה בלשכה המשפטית הכולל 7 תקנים קיימים מאויש ב-5 בלבד(!) הנאלצים לתת מענה לעומס המשימות.

💠 Tamar Zandberg תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר וראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב:
"אכיפה סביבתית היא אולי הכלי הכי חשוב כדי לשמור על הסביבה. אכיפה היא לא רפורמות נוצצות או הכרזות על 'משילות', אבל בלעדיה אין שום משמעות לתכנון מדיניות. התמונה המתגלה על צניחה בכל שרשרת האכיפה מעידה כאלף עדים על אוזלת היד ובהתאמה על מצב הסביבה."

מדי שנה זיהום האוויר גורם לתמותה בטרם עת של יותר מ-5,500 ישראלים. הנתונים שארגון מגמה ירוקה חשף מצביעים על תמונה ממשית מבהילה: מדיניות הממשלה מפקירה את הבריאות שלנו.

אכיפה היא הכלי המרכזי והממשי לפיקוח על קיום החוק, המדיניות, וכפועל יוצא, לשמירה על הבריאות והסביבה. הטיפול בעבריינות הסביבתית, המסבה לכולנו נזק יומיומי, מחייב מערך תביעה במשרד להגנת הסביבה המסוגל לתת מענה אכיפתי מידי לתופעות עבריינות קיימות ומתפתחות, על פי יעדים ומדדים מוגדרים מראש. לצורך פעולתו התקינה נדרש מערך פיקוח ואכיפה בשטח, שיאסוף ראיות כנגד חברות מזהמות, עבריינות הכרוכה ביצירת אתרי פסולת פיראטיים, ועוד.

מגמה ירוקה - Green Course

אתמול התכנסנו ב- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לכנס השנתי של בית הספר, בו שבנו והצבנו במרכז את הקשר החיוני בין  #מחקר  #אקדמ...
26/05/2026

אתמול התכנסנו ב- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לכנס השנתי של בית הספר, בו שבנו והצבנו במרכז את הקשר החיוני בין #מחקר #אקדמי, #חינוך דור העתיד ועשייה בשטח.
הרצאת הפתיחה היתה של ד"ר אמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי הישראלי Israel Meteorological Service, שהרצה על השפעת שינויי #אקלים על הסקטורים השונים. בשלושה מושבים עסקו המרצות והמרצים במבט רב תחומי על עולם משתנה, מנהיגות לקיימות ובקיימות כמשאב לחוסן.

אחד הרגעים המרגשים והמשמעותיים היה כאשר ראש בית הספר, פרופ' שמעון רחמילביץ', העניק פרס לעבודת גמר מצטיינת, מלגת שנת לימודים באוניברסיטה, להדר קוגוס, תלמידת תיכון מבית הספר החקלאי מקווה ישראל בחולון.

🥇הדר זכתה על עבודתה "סקר מכרסמים בחולות מולדת חולון", שבוצעה בהנחיית מיכל זייצוב-רז ואפרת הנדלסמן, וריתקה את השומעים בהרצאתה על תהליכי המחקר ומסקנותיו.

במושב מרכזי בכנס, שהובילה לירז עמר מהמכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה בראשות Tamar Zandberg תמר זנדברג, הציגו מתמחים מתכנית "מנהיגות לקיימות" פרויקטים חדשניים עליהם שקדו ועמלו. התכנית, שמשלבת סטודנטים לתארים ראשונים ומתקדמים, מתבססת על שיתוף פעולה בין האקדמיה לארגונים בשטח, וזאת בליווי והנחיית המכון.

🔸קרן סנדברג אשכנזי ומור שנטל-אייזקס הציגו את עבודתן במיפוי זיהומים במחוז דרום, בשיתוף עם ד"ר ספי חורש מרשות הטבע והגנים;
🔸עדי שניאורסון שצוותה למנחים ברשות המקומית חקרה והגדירה מנגנונים עירוניים לקידום משרות ירוקות בתל אביב;
🔸בעוד דור לזר ומעיין יופה פיתחו מדריך מעשי לשילוב חומרים דלי פחמן בענף הבנייה בישראל, בשיתוף עם חברת UBQ Materials.

מסלול ההתמחות לא רק מעמיק את ההבנה התיאורטית של הסטודנטים ומאפשר להם להתנסות בקיימות הלכה למעשה, הוא גם מייצר קשר ובו תרומה מיידית לארגונים ורשויות הפועלים בשטח. תוצרי ההתמחות מוכיחים פעם נוספת, כי שילוב של אקדמיה עם תעשיה יכול לייצר פתרונות מעשיים לאתגרים הסביבתיים הניצבים בפנינו.

בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אתגרי אקלים שרק הולכים ומתעצמים - מאירועי מזג אוויר קיצוניים ועד למחסור ופגיעה במגוון ובמשאבי טבע - כנסים כאלה מזכירים לנו כמה חשוב השילוב בין מצוינות מדעית לפעולה מעשית. הדור הצעיר, מתלמידי התיכון ועד לסטודנטים לתארים מתקדמים, מוביל את המחקר והחדשנות שיעצבו את עתידנו הסביבתי.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב Tamar Zandberg תמר זנדברג
עיריית תל-אביב-יפו dorazar6 UBQ Materials
Sandberg Esquenazi

שמחים לשתף אתכם באירוע: אווירה וסביבה ⚡🌿קהילת GreenNegev פותחת שנה ומזמינה אתכם לערב חדשני, קליל ומעורר השראה בנושא אנרג...
24/05/2026

שמחים לשתף אתכם באירוע: אווירה וסביבה ⚡🌿

קהילת GreenNegev פותחת שנה ומזמינה אתכם לערב חדשני, קליל ומעורר השראה בנושא אנרגיה, סביבה וחדשנות.

אז מה מחכה לכם?
🍷כיבוד
🎁 מרצ׳נדייז
🌍הרצאות על חידושים בתחום האנרגיה והסביבה

מתי ואיפה זה קורה?!
📆בתאריך- יום רביעי, 27.05.26
🕔בשעה- 17:00
📍אוניברסיטת בן גוריון, בניין 27, חדר 102

🔗 קישור להרשמה:
https://tinyurl.com/GreenNegev-27-5-form
מחכים לראות אתכם! 💚
negev Yazamut 360 Greenegev

תזכורת:מחר זה קורה!  של בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד  🗓️  25.5.2026 🕑  שעה: 09:00–15:00📍 אולם הסנאט...
24/05/2026

תזכורת:
מחר זה קורה!

של בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד
🗓️ 25.5.2026
🕑 שעה: 09:00–15:00
📍 אולם הסנאט (בניין 71 קומה 1-), אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר-שבע

🔗להרשמה: https://bit.ly/4elOHiz
ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום, אך דורשת הרשמה מראש.

נתראה 🌱

הכשרת דור המנהיגות הבא של עולם הקיימות 🌍

אנו בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רואים בחינוך ובמחקר מצפן מוסרי ומקצועי להתמודדות עם אתגרי השעה. חרטנו על דגלנו את העיסוק בסביבה ובקיימות במטרה להגביר את המודעות והאחריות הציבורית, תוך הכשרת דור המנהיגות הבא שיוביל את ישראל והעולם לעבר עתיד בטוח ומקיים.

אנו נרגשים להזמין אתכם לכנס השנתי של בית הספר, בראשות פרופ' שמעון רחמילביץ'.

הכנס יפגיש חוקרות.ים מובילים, קובעי מדיניות ואנשי שטח לדיונים מרתקים בנושאי אדם וסביבה - מבט רב-תחומי על עולם משתנה; שיח על מנהיגות לקיימות בהובלת ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, Tamar Zandberg תמר זנדברג; ובחינת קיימות כמשאב לחוסן.

✨ רגע של השראה: דור העתיד כבר כאן !
🎓 בשיתוף עם משרד החינוך, אחד משיאי הכנס יהיה טקס הענקת פרס הצטיינות על עבודת הגמר הטובה ביותר בישראל בנושאי סביבה וקיימות!

מתוך אמונה כי הצעירות והצעירים של היום הם מקבלי ההחלטות של מחר, וכביטוי מוחשי למחויבותנו לטפח סקרנות אקדמית ואחריות סביבתית כבר מגיל צעיר, הזוכה בתחרות הארצית יזכה/תזכה במלגת לימודים מלאה לשנת לימודים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב!

אנו מזמינים אתכן.ם לקחת חלק ביום שכולו השראה, מחקר פורץ דרך ותקווה לעתיד טוב יותר.

🗓️ 25.5.2026, החל מהשעה 09:00.
📍 אולם הסנאט, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר-שבע.

להרשמה ולהבטחת מקומכם: 🔗 https://bit.ly/4elOHiz

נשמח לראותכם!

משרד החינוך .gov.il #קיימות #אקלים #מנהיגות #חינוך

חג שבועות שמח 🌱 צילם דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: הנוף הפתוח והיפה שבמרחק נגיעה מאיתנו.eilat
21/05/2026

חג שבועות שמח 🌱

צילם דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: הנוף הפתוח והיפה שבמרחק נגיעה מאיתנו.
eilat

נניח שהיינו קמים הבוקר לידיעה, שממלא מקום הרמטכ"ל ביטל, ללא נימוק, את חטיבות המחקר באמ"ן, והתכנון האסטרטגי באג"ת, והעביר...
21/05/2026

נניח שהיינו קמים הבוקר לידיעה, שממלא מקום הרמטכ"ל ביטל, ללא נימוק, את חטיבות המחקר באמ"ן, והתכנון האסטרטגי באג"ת, והעביר את אחריותן לגוף אחר, ללא סמכויות רשמיות, והנעדר יכולת אמיתית לתכלל היבטים רחבים של מדיניות החוץ והמודיעין.

דבר דומה קרה אתמול.
קמנו לידיעה המדאיגה, שהמטה לביטחון לאומי (מל"ל) הודיע לכלל משרדי הממשלה ולצה"ל, כי על פי החלטת מ"מ ראש המל"ל, גיל רייך, המל"ל הפסיק לעסוק בשינויי האקלים ובהשפעותיהם על הביטחון הלאומי. הסיבה למהלך התמוה והמסוכן לא נמסרה.

מחדלי ה-7 באוקטובר לימדו אותנו עד כמה כשל בהבנת איומים מתגבשים עלול להביא לתוצאות מחרידות. תנאי השרב והחום הקיצוניים שפקדו את ישראל ביום הזיכרון בשנה שעברה (תשפ"ה) לימדו אותנו (שוב) עד כמה אנו פגיעים מול אסונות טבע, ועד מה חיוני לתאם את פעולת רשויות ההצלה על פי תוכניות שהוכנו מראש.

החלטת המל"ל מהווה פגיעה ממשית בחוסנה האסטרטגי של מדינת ישראל. מחקרים מדעיים ונתונים אקלימיים מצטברים מצביעים בבירור על כך ששינויי האקלים אינם עוד סוגיה סביבתית מבודדת, אלא גורם המגביר איומים, מעצים משברים קיימים ויוצר סיכונים מורכבים ליציבות האזורית. תפקידו של המל"ל, כגוף המרכז את ראיית העל הביטחונית, חיוני בדיוק בנקודות המפגש שבין מדע, משאבי טבע ומדיניות ציבורית מתכללת, הדורשת יכולת תיאום, חשיבה קדימה והצבת האיום על סדר היום הלאומי.

חמור מכך, דו"ח מבקר המדינה (2024) שב וקבע שהטיפול הממשלתי במשבר האקלים ממשיך לסבול מחולשות יסוד: היעדר גורם ממשלתי מוביל, שיהוי באסדרה חוקית, היעדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל, קשב ממשלתי נמוך או לא אפקטיבי, ניהול מדיניות באמצעות הצהרות והחלטות ממשלה ללא הובלת תהליכים ונקיטת פעולות של ממש, ועוד. זאת, מבהיר המבקר, בניגוד גמור לסיכונים הגלומים בהתממשות שינויי האקלים, העלולים לאיים על קיומנו.

Tamar Zandberg תמר זנדברג, ראש המכון למדיניות אקלים וסביבה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ולשעבר השרה להגנת הסביבה:
"במזרח התיכון הרגיש והפגיע, קונפליקטים אלימים ומשברים לאומיים קשורים קשר הדוק למשברי מים, אנרגיה ומזון שמועצמים על ידי שינויי האקלים. במל"ל התנהלה עבודת מטה ותרחישים שסייעו לישראל להיות מוכנה יותר למשברים עכשוויים ועתידיים. ביטול פורום האקלים לא יעלים את האיומים הללו, הוא רק יהפוך את ישראל לפחות חסינה וערוכה להם".

כך בדיוק העיד המקרה הסורי.
המחאות הסוערות בדרום סוריה ב-2011 הציתו מלחמת אזרחים עקובה מדם, שחומר הבעירה לה היה בצורת קשה שפקדה את האזור, לה נלוו שנים של ניהול לקוי של משק המים לצד הרחבה של שטחים חקלאיים והשקייתם. כתוצאה מכך, כמיליון וחצי איכרים היגרו לערים הצפופות שכבר הוצפו בגלי הגירה של למעלה ממיליון פליטים עיראקים שהגיעו לסוריה.

הכתובת היתה על הקיר: שנתיים לפני המלחמה פורסמו מחקרים שהגדירו את סוריה כחבית חומר נפץ כלכלית וחברתית; האו"ם הזהיר מהשפעות הבצורות על מחירי המזון והדלק, ומכאן על היכולת להתמודד עם המצב.

מלחמת האזרחים בסוריה היא דוגמא חיה להשפעת שינויי האקלים על יציבות מדינות. פגיעה באספקת צרכים בסיסיים, כמו מים ומזון, עלולה לערער את יציבות השלטון ולהוות כר פורה לחדירתם והשתלטותם של ארגונים רדיקליים, דוגמת דאע"ש.

ברור אפוא, שיש לבטל את ההחלטה הבלתי סבירה של המל"ל, החלטה החורגת ממתחם הסבירות של שיקול הדעת המנהלי, זאת תוך התעלמות מהסיכון הממשי הנשקף ממשבר האקלים למדינת ישראל ולתושביה.

ועידת האקלים ה-2 לנוער ישראל - אפריקה 2026: כשדור העתיד מוביל את השינוי 🌱 השבוע התכנסנו לוועידת האקלים ה-2 לנוער ישראל, ...
19/05/2026

ועידת האקלים ה-2 לנוער ישראל - אפריקה 2026: כשדור העתיד מוביל את השינוי 🌱

השבוע התכנסנו לוועידת האקלים ה-2 לנוער ישראל, בהובלת בית הספר ב- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ביחד עם משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, ופורום האקלים הישראלי מיסודו של נשיא המדינה.

האירוע כינס יחדיו כ-30 בתי ספר מרחבי ישראל, מהמרכז ומהפריפריה, ממגזרים שונים, שהציגו מיזמי אקלים חדשניים שתלמידיהם פיתחו.

הוועידה נפתחה בדברים של ד"ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים, ונמשכה בהרצאות אקדמיות של פרופ' שמעון רחמילביץ', ראש בית הספר, שהציג את משבר האקלים מנקודת מבט אישית וגלובלית, ושל ד"ר מיכל ביטרמן מ- The Natural Step - Israel@, שעסקה בקשר המורכב בין בזבוז מזון לשינויי אקלים. התלמידים נחשפו לכלים מדעיים ולנתונים עדכניים שמאפשרים הבנה מעמיקה של האתגר האקלימי.

הלב הפועם של הועידה היה מיזמי התלמידים.
דור צעיר הציג פתרונות יצירתיים ומעשיים - מפרויקטים טכנולוגיים ועד יוזמות חברתיות, ממוקדים בהתמודדות הישראלית עם משבר האקלים. ב"סטודיו האקלים" התלמידים זכו לליווי מקצועי ממנטורים - יזמים וחוקרים - שסייעו להם לפתח את רעיונותיהם.
אנחנו זכינו לשמוע קולות צעירים מקוריים ומעוררי תקווה והשראה 🌈

חתימתו של האירוע: גיבוש מסמך המלצות להתמודדות עם שינוי האקלים בישראל, שיוגש לנשיא המדינה. מסמך זה ישקף את קולם הצעיר והמעשי של דור שיידע להתמודד עם האתגרים שעומדים לפניו.

כאשר אנו עדים להתגברות הקיטוב בחברה הישראלית ובעולם כולו, ועידה זו מזכירה לנו שלמשבר האקלים אין גבולות של גיל, מגזר, עדה, דת או מגדר. כולנו מאוחדים סביב מטרה משותפת: הבטחת עתיד בר-קיימא.
חינוך אקלימי לא מתמצה רק העברת ידע מדעי, אלא ליבו טמון בגיבוש דור מודע, אחראי, יוזם ואקטיבי, הנכון לשתף פעולה ולהתעלות מעבר לאינטרס צר ולדעות שונות.

מצורפות תמונות שמעבירות מעט מהאווירה, ההתרגשות והעשייה.
אנו מודים לכל שותפנו הטובים, וכן למנהלי בתי-הספר, למורים ולתלמידים שלקחו חלק באירוע ואפשרו את קיומו המוצלח.

.gov.il The Natural Step - Israel דב חנין Dov Khenin #אקלים #נוער #ועידתאקלים #קיימות #סביבה

נקודת אור דיפלומית - כשהייאוש לא יותר נוח 🌍 בעיר סנטה מרתה בקולומביה, בירת יצוא הפחם הקולומביאני, התרחש אירוע היסטורי. 5...
19/05/2026

נקודת אור דיפלומית - כשהייאוש לא יותר נוח 🌍
בעיר סנטה מרתה בקולומביה, בירת יצוא הפחם הקולומביאני, התרחש אירוע היסטורי. 57 מדינות המחזיקות יחד במעל 50% מהתמ"ג העולמי החליטו לייסד ועידת אקלים חלופית, מתוך תסכול עמוק מהקיפאון הדיפלומטי בוועידות האו"ם.

הועידה החלופית היא השראה.
המדינות שהשתתפו לא הסתפקו בתוצאות ועידות האקלים האחרונות, ובפרט של זו שהתקיימה בברזיל, ונפגשו על מנת לנסח ולהתוות מפות דרכים.

כמונו, גם להן נמאס מהצהרות!
והפעם הדגש הושם על המונחים - transitioning away/ phase out of fossil fuels - שהמדינות המזהמות מתאמצות שלא ייכנס לנוסח הצהרות ועידות האקלים.

ההישג של ועידת קולומביה הוא החלטת המדינות המשתתפות לגבש מפות דרכים לאומיות ואזוריות, שיפרטו כיצד בכוונתן לסיים את תלותן בדלק מאובנים, בצד ההפקה, השימוש והייצוא. זהו מהלך משמעותי! שכן, עד כה, הוועידות עסקו בעיקר בפליטות גזי החממה. כך נוצר מצב אבסורדי-מעוות שבו מדינה שהפחיתה את פליטותיה ובה בעת הפיקה וייצאה במרץ רב דלקים מזהמים, נחשבה למדינה ירוקה.

🕔עיתוי הוועידה משמעותי - רגע לאחר משבר האנרגיה שפרץ בעקבות מלחמת איראן וסגירת מיצר הורמוז. אלא שבשונה ממשבר הנפט של שנות ה-70, הפעם יש לאנושות אלטרנטיבה זמינה בדמות אנרגיה מתחדשת - זולה, אמינה וזמינה.

🪙 אנרגיה מתחדשת במספרים - למה זה כדאי לנו גם כלכלית.
🔸 בשנת 2025 עקפו מקורות מתחדשים את הפחם והפכו למקור החשמל הגדול בעולם, כאשר שמש ורוח לבדן מספקות כיום כמעט 20% מהחשמל העולמי!
האיחוד האירופי, לדוגמה, מייצר כיום כמעט מחצית (48%)! מהחשמל שלו ממקורות מתחדשים – כאשר שמש ורוח לבדן (30%) עקפו לראשונה את הדלקים הפוסיליים (29%).

🕊️ אנרגיה מתחדשת וביטחון לאומי
הפחתת התלות ונטישת דלקים מאובנים הן לא רק סוגיה סביבתית או בריאותית, אלא נקודת תורפה אסטרטגית המאיימת על היציבות, הביטחון והכלכלה העולמיים, ובכלל זה גם על ביטחונה וכלכלתה של ישראל.

🌱 מה עלינו לעשות?
במקום להנציח תשתיות מזהמות, ריכוזיות ופגיעות המשרתות אינטרסים עסקיים צרים, על הממשלה להפנות את המשאבים הציבוריים לקידום משק אנרגיה מבוזר, מבוסס אנרגיות מתחדשות ואגירה. רק צמצום דרסטי של השימוש בדלקים מאובנים יבטיח עצמאות אנרגטית, חוסן ביטחוני ועתיד בר קיימא לישראל.

דו"ח   : חלון הזמן הולך ונסגר - אך עדיין ניתן לתקן.סיכמנו עבורכם את עיקרי העיקרים 🌱 דו"ח  (GEO-7)   של תוכנית הסביבה של ...
12/05/2026

דו"ח : חלון הזמן הולך ונסגר - אך עדיין ניתן לתקן.
סיכמנו עבורכם את עיקרי העיקרים 🌱

דו"ח (GEO-7) של תוכנית הסביבה של האו"ם, פרי עבודתם של כמעט 300 מדענים רב-תחומיים, מציג תמונת מצב מקיפה של הסביבה העולמית: ממצב שוניות האלמוגים ועד שכבת האוזון.

המסקנה הכפולה של הדו"ח: רבות מההערכות מדאיגות, אך אם האנושות תפעל במהירות, עדיין ניתן לתקן עשרות שנים של נזק סביבתי ולגבש עתיד בר-קיימא יותר עבור מיליארדי בני אדם.

הדו"ח מזהה חמש מערכות שלובות שדורשות שינוי יסודי:
🔹 כלכלה
ייעוד מחדש של 1.5 טריליון דולר בסובסידיות ממשלתיות שנתיות הפוגעות בסביבה (אנרגיה, כרייה, מזון), מעבר ממדידת תמ"ג כמדד עושר עיקרי למדדים מכלילים של רווחה ובריאות סביבתית, ואימוץ מודלים של כלכלה מעגלית.
🔹 אנרגיה
ב-2023, יותר מ-80% מהאנרגיה העולמית הגיעה משריפת דלקים מאובנים. הדו"ח קורא להרחבה משמעותית של אנרגיה מתחדשת.

🔹 מערכות מזון
מעבר לתזונה ידידותית יותר לסביבה (במיוחד במדינות עשירות), צמצום בזבוז מזון, ובחינת שיטות ייצור חדשות כמו חקלאות אנכית.

🔹 טבע ומגוון ביולוגי
בלימת אובדן מערכות אקולוגיות.

🔹 טכנולוגיה ירוקה
השקעות והטלת אחריות מלאה על עסקים בגין נזק סביבתי.

מה עומד על הכף לפי תרחיש הפעולה (עד 2070–2100):
✅ יתרונות כלכליים של עד 20 טריליון דולר בשנה עד 2070, ו-100 טריליון דולר בשנה עד 2100 — רבע מהתמ"ג העולמי
✅ מניעת יותר מ-9 מיליון מקרי מוות בטרם עת מדי שנה, בעיקר בזכות ירידה בזיהום אוויר
✅ חילוץ כ-150 מיליון בני אדם מעוני קיצוני ו-200 מיליון מרעב
✅ גישה למי שתייה בטוחים ל-300 מיליון בני אדם, ולמתקני תברואה למיליארד נוספים, עד 2050.

מה צפוי אם לא נפעל עד 2050:
⚠️ פליטות גזי חממה יזנקו ל-75 מיליארד טונות בשנה : עלייה של כמעט 50% מההווה
⚠️ גלי חום ישפיעו על כמעט כל בני האדם על פני כדור הארץ: כ-9.2 מיליארד
⚠️ אובדן של מיליון קמ"ר של יערות, ביצות כבול ומרחבים טבעיים נוספים
⚠️ ירידה של 3% בשפע הממוצע של מינים על פני כדור הארץ

דו"ח GEO-7 איננו תחזית של גורל — הוא מפת דרכים.

ההכרעה בידינו.

לקריאת הדו"ח המלא: https://www.unep.org/interactives/geo-7-feature/

UN Environment Programme

Address

שדרות דוד בן גוריון 1
Beersheba

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The University

Send a message to בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד:

Share