מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה

  • Home
  • Israel
  • Beersheba
  • מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה
Call Directions Website Contact the university

מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה

בשנים האחרונות התמקדו במזרח התיכון חלק ניכר מהמשברים העולמיים. קריסת התהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים (מאז המשא ומתן הכושל בקמפ דיוויד, יולי 2000) והסלמת העימות הישראלי-פלסטיני, כמו גם מתקפת הטרור שהנחית ארגון אל-קאעדה על ארצות-הברית (11 בספטמבר 2001) והמלחמה בעיראק - הובילו לשרשרת אירועים שחוללה שינויים משמעותיים במזרח התיכון ומעבר לו. התפתחויות דרמטיות אלה הובילו למשברים גם בקרב חברות שונות באזור. המחאה הפוליטית וההתנגדות למדיניות שהתוו מקבלי ההחלטות הינם אחד מסימני הזמן. שגשוגם של אמצעי 'מדיה חדשה', ובהם ערוצי טלוויזיה לווייניים, אינטרנט ורשתות חברתיות – נעשו במהרה לבימות מרכזיות לניהול השיח הציבורי ולעיצובו.
במסגרת פעילותו האקדמית מבקש המרכז לתרום לשיח האקדמי והציבורי ב באשר להתפתחויות במזרח התיכון בזמננו, כמו גם ביחס להיסטוריה היותר רחוקה של האזור, וכן לסוגיות בנושאי חברה, תרבות ודת.
המרכז מעוניין להגשים יעדים אלה באמצעות שורת פעילויות מסוגים ותחומים שונים של העשייה האקדמית. לצד תמיכה כספית בפרויקטים מחקריים כמו מתן מלגות ומענקי מחקר לחוקרים ותלמידים, תומך המרכז בפרויקטים של תרגום מחקרים סמינלים בחקר המזרח התיכון, מארח חוקרים אורחים מהארץ ומחו"ל, יוזם ותומך בסדנאות, כנסים וימי עיון מסוגים שונים בסוגיות מזרח תיכוניות בתחומים של דיפלומטיה, הגות, תרבות וחברה, תומך בפרסומו של כתב העת האקדמי רב המוניטין ג'מאעה, יוזם פעילויות תרבות כמו מועדון הסרט סינימא ומופעי אמנים, ועוד. פרויקט אחר אותו מקדם המרכז באחרונה הינו דיון אקדמי וציבורי על יוזמת השלום הערבית, וזאת באמצעות כנסים וסיקור נרחב באתר המרכז של מאמרים אקדמיים, מאמרי דעה, ודיווח על כנסים ופרסומים העוסקים בסוגיה זו.

20/10/2026

מפעיל שלום למבקר מבפנים: חמזה עוואודה ופירוק ״תעשיית השלום״ 🕊️💼
במשך שנים פעל חמזה עוואודה (Hamze Awawde), אקטיביסט וחוקר ערבי פלסטיני , בלבו של המנגנון ליישוב סכסוכים: בארגוני דיאלוג, במפגשי קירוב לבבות ובמיזמים של "בניית שלום" (Peace-Building).
אך בפרק מדובר בפודקאסט The Thin Veil (עם עזרא ליפ), תחת הכותרת החריפה "Beware The Industrial-Peace Complex" (הישמרו מן המכלול התעשייתי של השלום), עוואודה משלים מהלך של התפכחות רפלקסיבית: ממי שפעל בתוך המערכת – לאחד ממבקריה החדים והמפוכחים ביותר של מה שהוא מכנה "תעשיית השלום".
―
מה מסתתר מאחורי "קומפלקס השלום התעשייתי"? מבט סוציולוגי וביקורתי
הביקורת שמציג עוואודה מציעה ניתוח עומק של יחסי הכוח והכלכלה הפוליטית המנהלת את עולם הארגונים הלא-ממשלתיים (NGOs):
🔹 אקולוגיית התורמים וכלכלת הדיאלוג:
עוואודה מנתח את מנגנון המימון של קרנות מערביות וגופי פילנתרופיה בינלאומיים. לטענתו, הפרויקטים נוטים לעיתים קרובות להתמקד בשימור עצמי של הארגון ובהפקת דוחות "הצלחה" עבור התורמים, תוך ניתוק ממשי מיחסי הכוח הפוליטיים והחומריים בשטח. השלום הופך לתעשייה שמייצרת משכורות וכנסים, במקום שינוי מבני.
🔹 משטור השפה והתאמה לאוזן המערבית:
אחת הטענות המרתקות שלו נוגעת לאופן שבו קולות ערביים עוברים "סינון" ומשטור (policing) בתוך אותם ארגונים. כדי לא להרתיע תורמים או קהלים מערביים, נדרשים פעילים למתן מושגים, לעמעם תביעות היסטוריות ולהתאים את השיח לתבניות פסיכולוגיסטיות של "הבנה הדדית" ו"ריפוי טראומה", הממסמסות את הפערים הפוליטיים הממשיים.
🔹 שעתוק של יחסי שליטה (Reproduction of Power):
הטיעון המרכזי של עוואודה הוא שהמבנים של אותם ארגוני דיאלוג אינם מאתגרים את פערי הכוח בין הצדדים, אלא משעתקים אותם: מודל הניהול, קביעת סדר היום והשליטה במשאבים נותרים לא אחת בידי הגורמים המבוססים, בעוד הפלסטיני נדרש לתפקד על תקן "המשתתף האותנטי" המאשרר את תקינות התהליך.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
הבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמזרח התיכון אינה שלמה ללא ניתוח ביקורתי של השחקנים המתווכים: ארגוני החברה האזרחית, המגזר השלישי, והאופן שבו מושגים כמו "שלום", "דיאלוג" ו"התפייסות" מומשגים, ממומנים ומנוהלים.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים להתבונן בתופעות אלו בעין ביקורתית ומפוכחת: לחקור את הסוציולוגיה של ארגונים, את יחסי הכוח הטרנס-לאומיים ואת השיח הפוליטי האזורי ישירות מתוך קולות השטח.
―
💼 מעוניינים לחקור את הסוציולוגיה הפוליטית, יחסי הכוח והחברה האזרחית במזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
ההרשמה לשנת הלימודים בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!

"שותפות גורל": הציר הסעודי-אמירתי ואשליית הקרע במפרץ 🇸🇦🇦🇪🤝בימים שבהם המזרח התיכון עומד במוקד של אי-ודאות ביטחונית וסכסוכ...
19/10/2026

"שותפות גורל": הציר הסעודי-אמירתי ואשליית הקרע במפרץ 🇸🇦🇦🇪🤝
בימים שבהם המזרח התיכון עומד במוקד של אי-ודאות ביטחונית וסכסוכים מתרחבים, ניתוח נרחב בעיתון הלבנוני "א-נהאר" (النهار) מפנה זרקור למפגש הפסגה שנערך באבו דאבי תחת הכותרת:
"رسالة إماراتية – سعودية من أبوظبي: شراكة المصير تُسقط رهانات الخلاف"
(מסר אמירתי–סעודי מאבו דאבי: שותפות הגורל מפילה את הימורי המחלוקת).
ברקע הדברים: ביקורו של שר ההגנה הסעודי, הנסיך ח'אלד בן סלמאן, באבו דאבי ופגישתו עם נשיא איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד. לצד הפגישה, התבטאויותיו של היועץ הדיפלומטי הבכיר של נשיאות האמירויות, ד"ר אנוור גרגאש – שהדגיש כי "ביטחוננו וגורלנו משותפים" – נועדו לשדר מסר מתואם וחד-משמעי לזירה האזורית והבינלאומית.
―
בין תחרות כלכלית לברית ביטחונית: קריאה מפוכחת של יחסי ריאד–אבו דאבי
הניתוח ב"א-נהאר" מפרק את ההנחה הרווחת לפיה חילוקי הדעות בין המדינות מעידים על קרע אסטרטגי, ומציע קריאה מורכבת של הדינמיקה המפרצית:
🔹 שני רבדים ביחסים – תחרות ומכנה משותף:
אין זה סוד שבין ריאד לאבו דאבי מתקיימת תחרות גוברת: ממאבק על משיכת השקעות תאגידיות גלובליות ומרכזי מסחר, דרך מדיניות הפקת הנפט ב-OPEC+, ועד גישות טקטיות שונות בזירות כמו תימן והים האדום. עם זאת, המאמר מדגיש כי מדובר ב"תחרות בין שותפים" במישור הכלכלי, שאינה מאיימת על עוגן הביטחון ההדדי והאינטרס האסטרטגי העליון של יציבות המפרץ.
🔹 מענה ישיר ל"הימורי הפילוג":
מול שחקנים אזוריים (בראשם הציר האיראני ושלוחותיו) שמבקשים לנצל כל סדק גלוי בין מנהיגי המפרץ, המסר מאבו דאבי מציב קו אדום ברור: בכל הנוגע להגנה על ביטחון המדינות, ריסון איומים חוצי גבולות ושימור מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) – הציר הסעודי-אמירתי נותר ליבת הכובד הגיאופוליטית של העולם הערבי.
🔹 ההתבגרות של הדיפלומטיה המפרצית:
המפגש משקף מעבר מתלות היסטורית במעצמות חיצוניות למודל של אחריות אזורית עצמאית. שתי המדינות הוכיחו יכולת לנהל אי-הסכמות נקודתיות בערוצים שקטים וממוסדים, מבלי לאפשר להן להסלים למשברים דוגמת משבר קטאר בעבר.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
חקר חצי האי ערב והמפרץ הפרסי עבר בשנים האחרונות מהפכה: מניתוח קלאסי של "כלכלות נפט" גרידא לחקר מעמיק של מדינות מודרניות המובילות תהליכי עיור מואצים, רפורמות חברתיות, תחרות טכנולוגית ומדיניות חוץ גלובלית מתוחכמת.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים להתעמק בסוציולוגיה הפוליטית והכלכלית של מדינות המפרץ: לקרוא את השיח התקשורתי והמחקרי הערבי על בוריו, ולנתח את מאזני הכוח המעצבים מחדש את המזרח התיכון כולו.
―
💼 מעוניינים לחקור את יחסי הכוח, הכלכלה הפוליטית והגיאופוליטיקה של המפרץ והמזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
ההרשמה לשנת הלימודים בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#גיאופוליטיקה

"מה עוד יוכל להעיר אותנו?": שבע שנים ל"מהפכת הוואטסאפ" בלבנון – והמערכה על סווידא 🇱🇧📰שער העיתון הלבנוני הפרנקופוני המובי...
18/10/2026

"מה עוד יוכל להעיר אותנו?": שבע שנים ל"מהפכת הוואטסאפ" בלבנון – והמערכה על סווידא 🇱🇧📰
שער העיתון הלבנוני הפרנקופוני המוביל, L'Orient-Le Jour, מציג כותרת ראשית נוקבת ורוויית ייאוש המלווה בתמונת אגרוף המהפכה המפורסם ("תַ'וְרָה"):
"Qu'est-ce qui pourrait encore nous réveiller ?"
(מה עוד יוכל להעיר אותנו?).
במבט לאחור של שבע שנים מאירועי 17 באוקטובר 2019 – אותה התקוממות עממית חוצת-עדות שהחלה בעקבות הניסיון להטיל מס של עשרים סנט על שיחות וואטסאפ (ועל הנרגילה, כפי שמציין הכיתוב האירוני "Tax the arguile") – העיתון משרטט מאזן פוליטי וחברתי מפוכח וכאוב.
מאז אותם ימי תקווה, לבנון ידעה קריסה פיננסית טוטאלית, את פיצוץ נמל ביירות ב-2020 ומלחמה הרסנית; ואילו תנועת המחאה והתקוות לשינוי מבני נשחקו מול המבנה העדתי המושרש, ייאוש הציבור והמחלוקת המכרעת שלא נפתרה סביב נשק חזבאללה ושאלת המונופול המדינתי על הכוח.
―
בתחתית השער: הזירה הסורית וההשפעה האזורית
לצד חשבון הנפש הלבנוני הפנימי, חלקו התחתון של העמוד מקדיש ניתוח רחב לממד הגיאופוליטי האזורי, תחת הכותרת של מוניר רביח:
"Derrière les révélations de Netanyahu, la bataille de Soueida"
(מאחורי חשיפות נתניהו, הקרב על סווידא).
המאמר בוחן את ההצהרות הישראליות ואת הדינמיקה סביב מחוז א-סווידא בדרום סוריה – מוקד האוכלוסייה הדרוזית. הניתוח קושר בין יחסי הכוחות המקומיים, מעמדו של השייח' חיכמת אל-הג'רי, מאמצי המשטר בדמשק לחידוש אחיזתו, לבין אינטרסים של שחקנים אזוריים ובינלאומיים המבקשים לעצב מחדש את הגבולות וההשפעות בדרום סוריה.
―
מבט סוציולוגי ופוליטי: מחאה, התפכחות וגבולות המרחב
הצירוף של שתי הידיעות על גבי שער אחד ממחיש שתי תובנות עומק על המזרח התיכון:
🔹 מחזור החיים של תנועות מחאה:
מהפכת 2019 בלבנון פרצה מתוך זעם אזרחי אותנטי נגד שחיתות כלכלית, אך התנפצה אל מול חומות המבנה הפוליטי העדתי והיעדר הנהגה מאוחדת בעלת כוח כפייה ואכיפה. המקרה הלבנוני מלמד על הקושי המבני לתרגם התקוממות רשת ורחוב למוקדי כוח שלטוניים יציבים.
🔹 רב-שכבתיות של עיתונות אזורית:
העיתונות הלבנונית הפרנקופונית ממשיכה לשמש ברומטר קריטי לקריאת המרחב: היא מספקת זווית התבוננות ייחודית המשלבת בין רפלקסיה תרבותית-חברתית פנימית לבין ניתוח גיאו-אסטרטגי מדוקדק של המתרחש מעבר לגבול בסוריה ובישראל.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
הבנת תהליכי השינוי, המחאה והשבר במזרח התיכון מחייבת שילוב מתודולוגי: קריאה ביקורתית של טקסטים עיתונאיים רב-לשוניים, ניתוח סוציולוגי של תנועות המונים ומעקב צמוד אחר המארג הגיאופוליטי של המרחב.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לפתח ראייה מחקרית מעמיקה, רב-תחומית ומפוכחת של הזירות הבוערות באזורנו ישירות מתוך מקורות השטח.
―
💼 מעוניינים לחקור את הסוציולוגיה הפוליטית, יחסי הכוח, המחאות והגיאופוליטיקה של המזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
ההרשמה לשנת הלימודים בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#לבנון #סווידא #סוריה

15/10/2026

דַחְיָה על סוס לבן: כשהגבעות פוגשות את הפולקלור הערבי בדואי – והרשת הערבית מגיבה 🐎🎶
בסרטון ויראלי שהופץ ברשתות החברתיות (בפלטפורמת "אנא אל-ערבי" של ערוץ אל-ערבי), מתועדת חגיגת חתונה של צעירים מן ההתיישבות (המוזכרת בדיווח כיוצאי איתמר ליד שכם): רוכבים רעולי פנים על סוס לבן בתוך מעגל הרוקדים, לצלילי מקצב הדַחְיָה (الدحية) הבדואי-ערבי, תוך מחיאות כפיים קצביות וקריאות המחקות את הריקוד המסורתי.

בעוד התיעוד עורר שיח נוקב בישראל, החלק המרתק לא פחות הוא התגובות שנאספו בסרטון מתוך הרשת הערבית והפלסטינית – תגובות שנעות בין אירוניה, ביקורת פוליטית וניתוח סוציולוגי ספונטני:
―
מה אומרות התגובות ברשת הערבית?
🔹 "בכל יום שעובר, הם נעשים דומים יותר לאויבנו" (في كل يوم يمر، يصبحون أشبه بأعدائنا أكثر):
תגובה זו מצביעה על הפרדוקס המובנה – דווקא הקבוצה שמצויה בחיכוך הלאומי והאידיאולוגי החריף ביותר עם האוכלוסייה הפלסטינית, מאמצת אל תוך רגעי השמחה הפרטיים שלה את הסממנים התרבותיים והמוזיקליים של אותה סביבה בדיוק.
🔹 "הם רוצים נואשות להיות כמו ערביי האזור" (إنهم يريدون بشدة أن يكونوا مثل عرب المنطقة):
מגיבים רבים מסגרו את המעשה כחיפוש אחר שורשיות וילידיות מקומית. בעיני המתבונן הערבי, החיקוי של רכיבת הסוסים, הדבקה והדחיה אינו רק שעשוע, אלא ניסיון לאמץ את מחוות ה"גבריות", הכבוד והחיבור לאדמה המאפיינים את האתוס הבדואי-מדברי במרחב.
🔹 "מי שמתעקש לחיות בשכנות לערבים – סופו שיהפוך כמותם" (من يصر على أن يعيش جوار العرب سينتهي به المطاف ليصبح مثلهم):
תובנה עממית המבטאת חוק סוציולוגי מוכר של התקרבות ודיפוזיה תרבותית הנוצרת מתוך מגע גיאוגרפי מתמשך וחיכוך יומיומי, גם אם הוא רווי עוינות.
―
מבט סוציולוגי: בין מימזיס (חיקוי) לניכוס תרבותי
האירוע הזה מציע מקרה מבחן קלאסי לתיאוריות תרבותיות:
* הסירקולציה של הדחיה: ריקוד הדחיה – שמוצאו במסורת השבטית הבדואית של צפון חצי האי ערב, סיני והנגב – חדר בעשורים האחרונים עמוק אל הפופ הפלסטיני, ומשם חצה את הגדר אל מסיבות צבאיות, חתונות של יוצאי יחידות קרביות, וכעת גם אל חתונות גבעות וחוות.
* מימזיס אנטגוניסטי: תופעה מוכרת בסוציולוגיה שבה קבוצה מסוימת מאמצת מחוות גופניות, לבוש או מוזיקה של ה"יריב" דווקא משום שהיא מייחסת לו עוצמה, אותנטיות או קשיחות שטח, תוך ריקון הסמל מהקשרו המקורי והלבשתו בתוכן חדש.
.
―
.
המבט של תוכנית המרח"ב
.
הבנת המציאות בארץ אינה מסתכמת בחקר קווי שביתת נשק או גבולות משפטיים, אלא דורשת פענוח של תהליכי עומק תרבותיים, אנתרופולוגיים ומוזיקליים המתרחשים מתחת לפני השטח.
.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לחקור את הדיאלקטיקה המורכבת של זהויות, פולקלור, יחסי שכנות ומרחב משותף, מתוך קריאה רב-קולית ישירה של החברה והתרבות במזרח התיכון.
.
―
.
💼 מעוניינים לחקור את הסוציולוגיה של התרבות, פולקלור, יחסי כוח וזהות במרחב מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
.
ההרשמה לשנת הלימודים בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
.
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
.
#דחיה #אנתרופולוגיה

בין שיקום תשתיות לבינה מלאכותית: הצו הנשיאותי בסוריה והמבט אל ״הטכנולוגיה המתקדמת״ 💻🇸🇾בדיווח שפורסם בסוכנות הידיעות הסור...
15/10/2026

בין שיקום תשתיות לבינה מלאכותית: הצו הנשיאותי בסוריה והמבט אל ״הטכנולוגיה המתקדמת״ 💻🇸🇾
בדיווח שפורסם בסוכנות הידיעות הסורית הרשמית (סאנ"א), הודיעה לשכת הנשיאות בדמשק על פרסומו של צו נשיאותי מס' 183 לשנת 2026, המורה על הקמת ״המסלול הלאומי לטכנולוגיה מתקדמת״ (المسار الوطني للتكنولوجيا المتقدمة), בפיקוח משותף של משרדי החינוך וההשכלה הגבוהה.
היוזמה מציגה מודל של הכשרה טכנולוגית מואצת החל מגיל התיכון ועד לרמת האקדמיה: הקמת בתי ספר תיכוניים מקצועיים וייעודיים, לצד פתיחת פקולטות ייחודיות ל"טכנולוגיה מתקדמת" באוניברסיטאות הציבוריות. המסלולים מתמקדים בשני ענפים עיקריים:
* טכנולוגיה דיגיטלית מתקדמת: בינה מלאכותית (AI), אבטחת סייבר והנדסת תוכנה.
* טכנולוגיה תעשייתית: רובוטיקה, אוטומציה תעשייתית, ייצור חכם ואנרגיה חכמה.
.
―
.
מבט סוציולוגי ופוליטי: טכנולוגיה ככלי ללגיטימציה ושיקום
.
הכרזה מן הסוג הזה במדינה המתמודדת עם אתגרי שיקום עצומים איננה רק מהלך פדגוגי, אלא מגלמת תהליכי עומק בזירה הסורית:
.
🔹 בניית הון אנושי לעידן שלאחר המשבר:
שנים של מלחמה, סנקציות והרס תשתיות הובילו ל"בריחת מוחות" מסיבית של אקדמאים, מהנדסים וצעירים משכילים. השקת מסלולים מואצים ב-AI ורובוטיקה משקפת ניסיון ממסדי לבלום את ההגירה השלילית, לייצר מוקדי משיכה לדור הצעיר ולעודד יזמות טכנולוגית מקומית שתוכל לתרום לתהליכי הבנייה מחדש.
.
🔹 הפער שבין שיח ההייטק למציאות התשתיות:
קיים פער מבני ואירוני בין השאיפה להכשיר מומחים ב"אנרגיה חכמה" וב"אוטומציה תעשייתית", לבין משבר החשמל, מחסור במשאבים בסיסיים והקושי בגישה לרשתות תקשורת יציבות. עם זאת, עצם האימוץ של הטרמינולוגיה הטכנולוגית הגלובלית מסייע לממשל לשדר תדמית של מודרניזציה, התחדשות מוסדית ומבט צופה פני עתיד.
.
🔹 חינוך מובחר מול מערכת ציבורית שחוקה:
המודל של בחינות קבלה קפדניות וסינון תחרותי יוצר מסלול אליטיסטי מובהק. בעוד שהדבר עשוי להצמיח מוקדי מצויינות טכנולוגיים, עולה השאלה הסוציולוגית כיצד הדבר ישפיע על הפערים החברתיים בין מרכזי הערים לפריפריה, ועל הנגישות של אוכלוסיות מוחלשות לחינוך מתקדם.
.
―
.
המבט של תוכנית המרח"ב
.
ההתבוננות במזרח התיכון בן ימינו מחייבת אותנו לעקוב לא רק אחר אירועים צבאיים והסכמים בינלאומיים, אלא גם אחר הניסיונות של מדינות האזור לבנות מחדש את מוסדות החינוך, הכלכלה והתשתיות שלהן.
.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מכשירים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לנתח תהליכים אלו ישירות מתוך מקורות השפה, הצווים הממשלתיים והסוציולוגיה הפוליטית של המרחב: להבין כיצד מדינות ומשטרים עושים שימוש בטכנולוגיה, במודרניות ובמוסדות ידע כדי לעצב את עתידם.
.
―
.
💼 מעוניינים לחקור את הסוציולוגיה הפוליטית, החינוך, השיקום והתמורות המוסדיות במזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
.
ההרשמה לשנת הלימודים בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
.
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
.
#סוריה #סאנא

"קללת הגנרלים" במבחן: כיצד התקשורת הערבית מנתחת את הפוליטיקה הישראלית? 🗳️🎖️מגזין העיון והפוליטיקה הוותיק בלונדון, אל-מג'...
14/10/2026

"קללת הגנרלים" במבחן: כיצד התקשורת הערבית מנתחת את הפוליטיקה הישראלית? 🗳️🎖️
מגזין העיון והפוליטיקה הוותיק בלונדון, אל-מג'לה (المجلة), מקדיש ניתוח מעמיק למערכת הפוליטית בישראל תחת כותרת מסקרנת:

"آيزنكوت: هل يكسر 'لعنة الجنרالات' وينهي عهد نتنياهو؟"
(איזנקוט: האם ישבור את 'קללת הגנרלים' ויביא לסיום עידן נתניהו?).
מעבר לספקולציות הפוליטיות המקומיות, המאמר מספק צוהר מרתק לאופן שבו התקשורת הערבית הממוסדת קוראת ומפרקת את החברה, הצבא והממשל בישראל.
―
מוקדי הניתוח במאמר של "אל-מג'לה"
🔹 תזת "קללת הגנרלים" בפוליטיקה הישראלית:
הכתבה סוקרת את ההיסטוריה הארוכה של כניסת רמטכ"לים ואלופים לשדה הפוליטי בישראל – ממשה דיין, יצחק מרדכי ואהוד ברק, ועד שאול מופז ובני גנץ. הניתוח מצביע על דפוס חוזר שבו יוקרה צבאית ופלאפלים בכותפת אינם מתורגמים בהכרח להצלחה אלקטורלית ארוכת טווח או למיומנות פוליטית מול מנהיגים אזרחיים מנוסים.
🔹 איזנקוט כפרופיל חריג בזירה:
המאמר מתמקד בדמותו של גדי איזנקוט, ומאפיין אותו כמי שמביא סגנון ענייני, ממלכתי ומאופק, שאינו ממהר להצהרות פומפוזיות. לצד זאת, מודגש הממד האישי והטרגי – אובדן בנו ואחיינו במלחמה – אשר העניק לו מעמד מוסרי ייחודי בציבוריות הישראלית.
🔹 סוציולוגיה של הביטחון מול הפוליטיקה:
העיתונות הערבית מזהה במדויק את המתח המבני שבין אתוס "מר ביטחון" הצבאי לבין המנגנונים המפלגתיים, הקיטוב האידיאולוגי והשסעים החברתיים המעמיקים בישראל. השאלה איננה רק האם איזנקוט מסוגל לאתגר את ההגמוניה של נתניהו, אלא האם דמות של גנרל קלאסי עדיין רלוונטית כמענה למשבר המנהיגות והזהות של החברה הישראלית בעידן הנוכחי.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
מעקב אחר האופן שבו העולם הערבי מתבונן בישראל, מנתח את מנהיגיה וממשיג את תהליכי העומק הפנימיים שלה הוא חלק בלתי נפרד מלימודי המזרח התיכון בן זמננו. מדובר במבט רפלקסיבי: קריאת המציאות שלנו דרך עיניהם של חוקרים, פרשנים ומעצבי דעת קהל במרחב.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מכשירים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לפתח קריאה ביקורתית במקורות תקשורת ערביים: לנתח שיח פוליטי, להבין דימויים של כוח ומדינה, ולחבר בין סוציולוגיה צבאית לפוליטיקה השוואתית במזרח התיכון.
―
💼 מעוניינים לחקור את יחסי הכוח, הפוליטיקה, התקשורת והחברה במזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
ההרשמה לשנת הלימודים בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!

בין תקווה, אינפנטיליזציה ולעג: הרכבת החדשה בלבנון והפולמוס ברשתות 🚆🇱🇧 🤡 השקת הרכבת החשמלית הראשונה בלבנון ביישוב אל-ברבא...
14/10/2026

בין תקווה, אינפנטיליזציה ולעג: הרכבת החדשה בלבנון והפולמוס ברשתות 🚆🇱🇧 🤡
השקת הרכבת החשמלית הראשונה בלבנון ביישוב אל-ברבארה (מחוז ג'בייל) ממשיכה להסעיר את המרחב הציבורי. בעוד שבעיתון "א-נהאר" (النهار) הודגש הנרטיב הרשמי של שר התחבורה והעבודות הציבוריות, פאיז רסאמני – שראה בפרויקט סמל לעידוד הביזור (ה-לא-מרכזיה), תחרות מוניציפלית ופיתוח תחבורתי ירוק – דיווח באתר "אירם ניוז" (إرم نيوز) חושף את התגובה הסוערת, המפולגת והצינית הרבה יותר של הרחוב והרשתות החברתיות 🤡 .
הכתבה ב"אירם ניוז" – תחת הכותרת "בין לעג לקבלת פנים חמה: רכבת חדשה מעוררת סערה בלבנון" – מציגה את הפער העצום שבין הצהרות השלטון לבין התודעה של האזרח הלבנוני המותש.
―
שני קצוות של תודעה ציבורית: סמליות מול אבסורד
הפולמוס סביב ה-"BaraTrain" מחדד שני זרמים מקבילים בחברה הלבנונית:
🔹 "צעד צנוע בממדיו, אך גדול במשמעותו":
התומכים והגורמים הרשמיים רואים ביוזמה ניסיון ראשוני להפיח חיים במסילות הברזל שהושבתו כליל עוד בימי מלחמת האזרחים (מאז שנת 1979). מבחינתם, עצם שחרור המסילות מפלישות בניה לא-חוקיות והפעלת קטע נסיעה קצר באנרגיה סולארית הם עדות לכוח העמידה ולניסיונות של יוזמות מקומיות לייצר אלטרנטיבה בתוך משבר הדלק והתחבורה.
🔹 נשק ההומור והסרקזם מול קריסת המדינה:
מנגד, הרשת הלבנונית הוצפה בתגובות לעג מרירות: רבים השוו את הכלי החשמלי הקטן והאיטי ל"רכבת צעצוע של טלטאביז" או לרכבת פארקים נטולת חלונות. המבקרים תהו באירוניה כיצד בכירי שלטון עורכים טקסים מפוארים וגוזרים סרטים על מקטע מסילה של מאות מטרים בודדים – במדינה שסובלת מקריסה פיננסית טוטאלית, היעדר חשמל סדיר ותשתיות לאומיות מרוסקות.
🔹 סוציולוגיה של סרקזם במרחב מוכה משבר:
הסאטירה ברשתות החברתיות בלבנון אינה רק בידור; היא משמשת מנגנון הגנה פסיכולוגי ופוליטי. דרך ההגחכה של "פרויקט הרכבת הלאומי", האזרחים מפרקים את הניסיונות הממלכתיים לייצר מראית עין של נורמליות והתקדמות טכנולוגית, ומטיחים באליטה הפוליטית את עומק הנתק שבינה לבין תנאי החיים הבסיסיים.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
חקר המזרח התיכון בן זמננו דורש התבוננות כפולה: מחד גיסא, ניתוח המדיניות המוניציפלית וסוגיות הביזור והתשתיות; ומאידך גיסא, הקשבה דרוכה לשיח העממי, לתרבות הדיגיטלית ולפוליטיקה של ההומור ככלי למחאה ולביקורת שלטונית.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מכשירים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לפתח שפות מחקר רב-תחומיות: לקרוא את המדיה הערבית על כל גווניה (מן העיתונות הממסדית ועד תגובות הטוקבקים), ולנתח את הדינמיקות החברתיות המעצבות את המרחב העירוני והפוליטי בלבנון ובאזור.
―
💼 מעוניינים לחקור את הסוציולוגיה של המרחב, תרבות הרשת והפוליטיקה במזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
ההרשמה לשנת הלימודים בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה ליווי אישי, קהילת מחקר תוססת ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#לבנון

"לא נוותר על הנשק": חזבאללה, פרשת חומרי הנפץ והקרב על ריבונות לבנון 🇱🇧💥הכותרת הראשית בעיתון הלבנוני הפרנקופוני המוביל, L...
13/10/2026

"לא נוותר על הנשק": חזבאללה, פרשת חומרי הנפץ והקרב על ריבונות לבנון 🇱🇧💥
הכותרת הראשית בעיתון הלבנוני הפרנקופוני המוביל, L'Orient-Le Jour, אינה מותירה מקום לספק:
"Le Hezbollah (de nouveau) au cœur d'une affaire explosive" – חזבאללה (שוב) במרכזה של פרשה נפיצה.
ברקע הידיעה: מעצרם של שני פעילי חזבאללה שהובילו משלוח של מאות קילוגרמים של חומרי נפץ רבי-עוצמה (C-4 ו-TNT) באזור דהר אל-בידר (Dahr el-Baïdar) בדרכם לביירות. התפיסה הציתה סערה פוליטית פנימית וחששות כבדים מחזרתם של חיסולים פוליטיים וזעזועים ביטחוניים במדינה.
תמונת השער ממחישה היטב את תמצית המתח: צעיר המזוהה עם הארגון מניף כרזה ועליה הסיסמה הנחרצת: "לַן נַתְרוּכַּ א-סִּלָאח" (لن نترك السلاح – "לא נוותר על הנשק") לצד איור של לוחמים ואזרחים המניפים רובה קלצ׳ניקוב.
―
קריאה ביקורתית: בין מדינה למליציה
האירוע הנוכחי והסיקור העיתונאי סביבו חושפים כמה מן הדינמיקות המרכזיות של הפוליטיקה הלבנונית:
🔹 אתגר הריבונות המחוררת:
המאמר מעלה את שאלת השאלות המלווה את לבנון מזה עשורים: האם המדינה הלבנונית ומנגנוני הביטחון שלה מסוגלים לאכוף חוק וסדר מול ארגון המחזיק ארסנל צבאי עצמאי ורשת הברחות מקבילה, או שמא הסטטוס-קוו שבו "נשק ההתנגדות" עומד מעל המדינה ימשיך להכתיב את המציאות?
🔹 קיטוב עדתי ופוליטי מיידי:
הפרשה מציפה מחדש את השסעים העמוקים במערכת הפוליטית. מנהיג "הכוחות הלבנוניים" הנוצריים, סמיר ג'עג'ע, הגדיר את האירוע כאיום מסוכן וקרא לפעולה נחרצת, בעוד מנהיגים אחרים, כמו וליד ג'ונבלאט, נוקטים זהירות וקוראים לריסון כדי למנוע הידרדרות למלחמת אזרחים חדשה.
🔹 הוויזואליזציה של ההתבצרות:
הכרזה המוצגת בתמונה איננה רק מסר של הגנה מול ישראל, אלא הצהרת כוונות פנים-לבנונית: חזבאללה מבהיר לכל מתנגדיו מבית ומחוץ כי פירוק הנשק אינו עומד על הפרק בשום תרחיש, וכי שאלת הריבונות נותרת כפופה למאזן הכוחות הצבאי בשטח.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
הבנת הפוליטיקה הלבנונית מחייבת מבט רב-שכבתי: היכרות עם התקשורת הרב-לשונית בביירות, ניתוח של חומרי תעמולה ותרבות חזותית, ומעקב צמוד אחר יחסי הגומלין המורכבים בין מוסדות המדינה הפורמליים לבין שחקנים תת-מדינתיים.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לפתח שפות מחקר ביקורתיות: לקרוא את המזרח התיכון ישירות מתוך מקורותיו, לחקור את שדות הכוח, העדתיות והביטחון, ולחבר בין תיאוריה אקדמית לאקטואליה בוערת.
―
💼 מעוניינים לחקור את יחסי הכוח, הפוליטיקה והחברה במזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה ליווי אישי, קהילת מחקר תוססת ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#לבנון #חזבאללה #ביירות

לאכול יחד, לווסת יחד: המהפכה של ה"פיזיולוגיה החברתית" 🍽️🧬אנחנו רגילים לחשוב על הגוף האנושי כמערכת ביולוגית סגורה ואוטונו...
13/10/2026

לאכול יחד, לווסת יחד: המהפכה של ה"פיזיולוגיה החברתית" 🍽️🧬
אנחנו רגילים לחשוב על הגוף האנושי כמערכת ביולוגית סגורה ואוטונומית, שמווסתת את עצמה באופן עצמאי באמצעות מנגנונים פנימיים.
אך מחקר פורץ דרך של פרופ' שיר אציל והדוקטורנטית מוניה מסאלחה, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances, מציע פרדיגמה מדעית חדשה שמשנה את האופן שבו אנו מבינים את הקשר שבין יחסים בין-אישיים לביולוגיה: פיזיולוגיה חברתית (Social Physiology).
―
מה גילה המחקר?
החוקרות מצאו כי כאשר אנו אוכלים בחברת אדם קרוב, הגוף שלנו מגיב בצורה בריאה ויעילה בהרבה בהשוואה לאכילה ביחידות:
🔹 איזון סוכר יעיל יותר: רמת הסוכר (גלוקוז) בדם עולה בשיעור נמוך יותר לאחר הארוחה וחוזרת לרמת הבסיס במהירות רבה יותר כשאוכלים יחד.
🔹 מעבר לתזונה: המנגנון אינו ייחודי רק לעיכול, אלא פועל גם בוויסות טמפרטורת הגוף בתנאי קור ובוויסות תגובות לחץ (סטרס).
🔹 העיקרון המכונן: הגוף האנושי אינו מערכת אטומה; הוא נשען על קשרים חברתיים כמנגנון ביולוגי מווסת. הקרבה החברתית מאפשרת למערכות הפיזיולוגיות לחלוק במשאבי האנרגיה ולפעול ביעילות גבוהה יותר.
―
בין מדעי המוח לאנתרופולוגיה של המזרח התיכון
הממצא המדעי הזה מאיר באור מרתק מוסדות תרבותיים עתיקים במרחב שלנו.
במזרח התיכון, מושגים כמו אכילה משותפת מכלי מרכזי, "לחם ומלח" (عيش وملح / ברית מלח) או סעודות חמולתיות וקהילתיות מעולם לא היו רק עניין של שובע או טקס של נימוס. הם שימשו עוגן יסוד של שייכות, ביטחון הדדי והפחתת חרדות קיומיות.
המחקר של אציל ומסאלחה מוכיח הלכה למעשה כי למסורות חברתיות של סולידריות ואכילה שיתופית יש בסיס אבולוציוני ופיזיולוגי עמוק: היחד אינו רק נורמה תרבותית – הוא תנאי ביולוגי לבריאות הגוף.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
המחקר העכשווי מוכיח שוב ושוב כי הגבולות בין מדעי החברה, מדעי הרוח ומדעי הטבע הולכים ומיטשטשים.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מעודדים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לחשוב מעבר לדיסציפלינות המסורתיות: לשלב בין אנתרופולוגיה של התרבות, סוציולוגיה של חיי היומיום ותובנות מדעיות עדכניות כדי לפענח את המרקם האנושי העשיר של המזרח התיכון והמרחב הגלובלי.
―
🔗 למאמר המלא ב-Science Advances:
https://www.science.org/doi/full/10.1126/sciadv.aeg4937
💼 מעוניינים לחקור תרבות, חברה וסוציולוגיה מתוך מבט ביקורתי, רב-תחומי ומרענן?
ההרשמה לשנת הלימודים בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!

״הצילו את העולם בזמנכם הפנוי״: סטנלי פיש וגבולות המעורבות של האקדמיה 🎓⏳בשנים האחרונות, הדיון על תפקידה של האוניברסיטה הג...
12/10/2026

״הצילו את העולם בזמנכם הפנוי״: סטנלי פיש וגבולות המעורבות של האקדמיה 🎓⏳
בשנים האחרונות, הדיון על תפקידה של האוניברסיטה הגיע לנקודת רתיחה: האם תפקיד ההשכלה הגבוהה להכשיר אזרחים לפעולה פוליטית, לתיקון עולם ולמאבק בעוולות, או שמא ייעודה היחיד הוא מחקרי ואינטלקטואלי טהור?
ספרו המכונן של חוקר הספרות והמשפטן הנודע סטנלי פיש (Stanley Fish), "Save the World on Your Own Time" (הוצאת אוקספורד, 2008), מציב גבול ברור, חד וחסר פשרות סביב השאלה הזו בדיוק.
התזה של פיש פשוטה אך מעוררת מחלוקת עמוקה: תפקידה של האקדמיה איננו מוסרי, טיפולי או פוליטי – אלא אקדמי בלבד.
―
עשו את העבודה שלכם – ולא שום דבר אחר
פיש מציג בספר קריאה נוקבת להפרדת רשויות מוחלטת בין הפוליטי לאקדמי:
🔹 מקצוע ולא שליחות מוסרית:
מרצים באקדמיה אינם מנהיגים רוחניים, שופטים מוסריים או סוכני שינוי חברתי. תפקידם המוגדר הוא לחשוף סטודנטים לגופי ידע מורכבים, ללמד אותם מתודולוגיות מחקר ולהקנות להם כלים אנליטיים וביקורתיים לניתוח טקסטים ותופעות.
🔹 בזמנכם החופשי (On Your Own Time):
פיש מדגיש כי איש אינו שולל ממרצים או מסטודנטים את הזכות להפגין, להיאבק באי-צדק או לקדם אידיאולוגיה פוליטית – אך עליהם לעשות זאת כאזרחים פרטיים במרחב הציבורי, ולא להפוך את הקתדרה האקדמית לבמת תעמולה (Soapbox) או לגייס את המוסד למטרות אקטיביסטיות.
🔹 אקדמיזציה של הפוליטי (Academicize):
פיש אינו טוען שאסור לעסוק בסוגיות פוליטיות בכיתה. להפך: ניתן ורצוי לדון בנושאים טעונים, מלחמות, אידיאולוגיות ומאבקי כוח – אך יש לעשות זאת מתוך ריחוק מתודולוגי, כנושא למחקר ולניתוח השוואתי, ולא כהטפה שבה נדרש הסטודנט לאמץ עמדה נורמטיבית מסוימת.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
בחקר המזרח התיכון – מרחב רווי סכסוכים, טראומות ומטענים רגשיים ופוליטיים כבדים – האבחנה של פיש חיונית במיוחד. המפתח לחקר מעמיק אינו הפיכת הכיתה לשדה קרב אידיאולוגי, אלא מתן מרחב אקדמי קפדני שמציע כלים ביקורתיים, קריאה רב-קולית ושליטה במקורות ראשוניים.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מאמינים במצוינות אינטלקטואלית: פיתוח חשיבה עצמאית, ניתוח טקסטואלי חסר פניות ומתודולוגיות מחקר מתקדמות המאפשרות להבין את המורכבות של האזור מעבר לסיסמאות.
―
💼 מעוניינים לחקור היסטוריה, תרבות, שפה ופוליטיקה במזרח התיכון מתוך דיסציפלינה אקדמית מעמיקה ועצמאית?
ההרשמה לשנת הלימודים בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!

Address

Beersheba

Telephone

+97286472538

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The University

Send a message to מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה:

Shortcuts

Share

Category