מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה

  • Home
  • Israel
  • Beersheba
  • מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה

מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה

בשנים האחרונות התמקדו במזרח התיכון חלק ניכר מהמשברים העולמיים. קריסת התהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים (מאז המשא ומתן הכושל בקמפ דיוויד, יולי 2000) והסלמת העימות הישראלי-פלסטיני, כמו גם מתקפת הטרור שהנחית ארגון אל-קאעדה על ארצות-הברית (11 בספטמבר 2001) והמלחמה בעיראק - הובילו לשרשרת אירועים שחוללה שינויים משמעותיים במזרח התיכון ומעבר לו. התפתחויות דרמטיות אלה הובילו למשברים גם בקרב חברות שונות בא

זור. המחאה הפוליטית וההתנגדות למדיניות שהתוו מקבלי ההחלטות הינם אחד מסימני הזמן. שגשוגם של אמצעי 'מדיה חדשה', ובהם ערוצי טלוויזיה לווייניים, אינטרנט ורשתות חברתיות – נעשו במהרה לבימות מרכזיות לניהול השיח הציבורי ולעיצובו.
במסגרת פעילותו האקדמית מבקש המרכז לתרום לשיח האקדמי והציבורי ב באשר להתפתחויות במזרח התיכון בזמננו, כמו גם ביחס להיסטוריה היותר רחוקה של האזור, וכן לסוגיות בנושאי חברה, תרבות ודת.
המרכז מעוניין להגשים יעדים אלה באמצעות שורת פעילויות מסוגים ותחומים שונים של העשייה האקדמית. לצד תמיכה כספית בפרויקטים מחקריים כמו מתן מלגות ומענקי מחקר לחוקרים ותלמידים, תומך המרכז בפרויקטים של תרגום מחקרים סמינלים בחקר המזרח התיכון, מארח חוקרים אורחים מהארץ ומחו"ל, יוזם ותומך בסדנאות, כנסים וימי עיון מסוגים שונים בסוגיות מזרח תיכוניות בתחומים של דיפלומטיה, הגות, תרבות וחברה, תומך בפרסומו של כתב העת האקדמי רב המוניטין ג'מאעה, יוזם פעילויות תרבות כמו מועדון הסרט סינימא ומופעי אמנים, ועוד. פרויקט אחר אותו מקדם המרכז באחרונה הינו דיון אקדמי וציבורי על יוזמת השלום הערבית, וזאת באמצעות כנסים וסיקור נרחב באתר המרכז של מאמרים אקדמיים, מאמרי דעה, ודיווח על כנסים ופרסומים העוסקים בסוגיה זו.

📚 ספר חדש על המדף: ״׳שיחותיי עם תימנים׳: חקר יהודי תימן בארכיון האתנוגרפי של שלמה דב גויטיין״ / ד״ר תום פוגלספרו החדש של...
03/09/2026

📚 ספר חדש על המדף: ״׳שיחותיי עם תימנים׳: חקר יהודי תימן בארכיון האתנוגרפי של שלמה דב גויטיין״ / ד״ר תום פוגל

ספרו החדש של ד״ר תום פוגל, שיצא בהוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח ומבוסס על עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית, צולל אל הארכיון האתנוגרפי של המלומד הדגול שלמה דב גויטיין.

גויטיין חקר במשך עשרות שנים את קהילות יוצאי תימן בירושלים המנדטורית ובמדינת ישראל הצעירה.

הארכיון שלו טומן בחובו אוצר בלום של עדויות בעל-פה, סיפורי חיים, אגדות, פתגמים ושירים שנאספו בסיועם של עוזרי מחקר תימנים (כדוגמת יוסף סיאני).
🔍 במוקד הספר: אנטומיה של מפגש אתנוגרפי
* יחסי הגומלין במחקר: הספר מתחקה אחר המפגשים המורכבים בין החוקר, עוזרי המחקר והמרואיינים התימנים, ומציע התבוננות היסטורית ותרבותית בראשית המחקר האתנוגרפי על יהודי ארצות האסלאם.
* התשוקה להכיר את האחר: מול ביקורות בנות זמננו על מושג "ידיעת האחר", הספר מצביע על הערך האנושי והמחקרי העמוק שטמון בניסיון ההקשבה והתיעוד.
* אוצר של שירי נשים: הספר מביא קובץ שירי נשים בערבית-תימנית מנשות מושב גבעת יערים (עולות הכפר אל-גַדַס), כשהם מנוקדים, מתורגמים ומלווים בשיח הפרשני המקורי שנרקם סביבם.
🌍 חיבור לשיח המחקרי העכשווי
העיסוק בפרקטיקות אתנוגרפיות, פתיחת ארכיונים קולוניאליים ומנדטוריים, וחילוץ קולותיהן של קהילות יהודי ארצות האסלאם והמזרח התיכון עומדים בליבת השיח המחקרי המתחדש בתחום.

אם להתמלא בהשראה, זהו בדיוק סוג השאלות והמתודולוגיות שמלווים את העבודה המחקרית בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון: פיתוח מבט ביקורתי על היסטוריוגרפיה, חקר תרבות עממית, וחיבור בין אנתרופולוגיה, בלשנות והיסטוריה חברתית.

💼 מעוניינים להעמיק במחקר ביקורתי על תרבויות, חברות וקהילות המזרח התיכון וארצות האסלאם?
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה. התוכנית מעניקה מסגרת רב-תחומית ייחודית, ליווי אקדמי ומלגות לימודים ומחקר.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים נוספים!
#פולקלור #אתנוגרפיה

# # 👤 הכירו את החוקר: פרופ' אסף ביאת (Asef Bayat) והסוציולוגיה של חיי היומיוםכשמדברים על הבנת תנועות חברתיות, שינויים פ...
02/09/2026

# # 👤 הכירו את החוקר: פרופ' אסף ביאת (Asef Bayat) והסוציולוגיה של חיי היומיום

כשמדברים על הבנת תנועות חברתיות, שינויים פוליטיים ותרבות עממית במזרח התיכון המודרני, שמו של **פרופ' אסף ביאת** (Asef Bayat) עולה כאחד הקולות המקוריים, המשפיעים והמצוטטים ביותר בעולם.

ביאת, יליד איראן (ממוצא אזרבייג'אני-בדומה למנהיג העליון לשעבר של איראן, עלי ח'אמנאי) ופרופסור לסוציולוגיה וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (ולימד בעבר באוניברסיטה האמריקאית בקהיר ובאוניברסיטת ליידן), שינה את האופן שבו סוציולוגים וחוקרי מזרח תיכון מבינים כוח, התנגדות ואקטיביזם.

---

# # # 💡 המושגים המרכזיים שטבע: מהפכה תיאורטית מלמטה

במקום להתמקד רק באליטות פוליטיות, מפלגות ממוסדות או ארגוני מחאה רשמיים, ביאת הפנה את המבט המחקרי אל הפעולות הפשוטות, השקטות והיומיומיות של אזרחים רגילים:

* **שקט כפעולה פוליטית – "The Quiet Encroachment of the Ordinary":** מושג מפתח המתאר כיצד אנשים מוחלשים (עניי העיר, רוכלי רחוב, נשים, צעירים) מקדמים את האינטרסים שלהם לא דרך הפגנות סוערות, אלא דרך כיבוש הדרגתי, שקט ועיקש של המרחב הציבורי, השירותים העירוניים והחירויות הבסיסיות.

* **תנועות ללא הנהגה – "Social Non-Movements":** מיליוני יחידים ומשפחות שפועלים באופן מקביל ולא מאורגן באותו כיוון (למשל, נשים שדוחקות את גבולות החיג'אב, או צעירים שמשמיעים מוזיקה ברחוב) – פעולות יומיומיות שמצטברות לכדי כוח חברתי עצום שמאתגר משטרים אוטוריטריים.

* **פוסט-אסלאמיזם (Post-Islamism):** תיאוריה שמסבירה את המעבר מאידיאולוגיה אסלאמיסטית נוקשה וטוטליטרית אל עבר שילוב פרגמטי יותר בין דתיות לבין זכויות פרט, דמוקרטיה, פלורליזם ובחירה אישית.

* **הפוליטיקה של הפאן (The Politics of Fun):** ניתוח האופן שבו שמחה, הומור, בילוי וספונטניות הופכים לאיום על משטרים דוקטרינריים, ולכלי חתרני שבאמצעותו צעירים מגדירים מחדש את האוטונומיה שלהם.

---

# # # 📚 ספרים בולטים פרי עטו:

* **Life as Politics: How Ordinary People Change the Middle East** – ספרו המשפיע ביותר, המפרק את הפוליטיקה של האנשים הרגילים.

* **Making Islam Democratic: Social Movements and the Post-Islamist Turn** – ניתוח השוואתי מרתק בין התמורות באיראן ובמצרים.

* **Revolution without Revolutionaries: Making Sense of the Arab Spring** – מבט ביקורתי על מגבלות המהפכות של "האביב הערבי".

---

# # # 🌍 המבט של תוכנית המרח"ב

הגותו של אסף ביאת מהווה השראה ישירה לחזון של **תוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״** באוניברסיטת בן-גוריון: פיתוח שפות מחקריות חדשות, שילוב הדוק בין סוציולוגיה, אנתרופולוגיה והיסטוריה, והתבוננות ביקורתית על המזרח התיכון דרך "היסטוריה מלמטה" ותרבות היומיום.

---

💼 **רוצים לפתח כלים תיאורטיים ומחקריים שיאפשרו לכם להבין את המזרח התיכון מזוויות חדשות לגמרי?**

ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית **המרח״ב – מבטים מן המזרח** (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה. התוכנית מעניקה ליווי מחקרי מעמיק, קהילה אינטלקטואלית וחממה אקדמית-אקטיביסטית לצד **מלגות לימודים ומחקר**.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: `[email protected]`

🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים נוספים!

🎤 אמנות, פוליטיקה וכאפייה אחת: הסערה סביב כוכבת הפופ אליסהב-15 באוגוסט 2026, במהלך הופעתה בפסטיבל קרתגו הבינלאומי בתוניס...
01/09/2026

🎤 אמנות, פוליטיקה וכאפייה אחת: הסערה סביב כוכבת הפופ אליסה

ב-15 באוגוסט 2026, במהלך הופעתה בפסטיבל קרתגו הבינלאומי בתוניסיה, מצאה עצמה כוכבת הפופ הלבנונית אליסה בלב סערה תקשורתית וציבורית נרחבת. במהלך ההופעה, אחד המעריצים בקהל השליך לעבר הבמה כאפייה פלסטינית. אליסה המובכת הרימה את הכאפייה, אך במקום לעטות אותה על עצמה – השליכה אותה בחזרה לעבר הקהל.

הסרטון שתיעד את הרגע הזה הפך מיד לוויראלי ברשתות החברתיות הערביות, והצית ויכוח סוער שחצה את דעת הקהל בעולם הערבי לשניים:

* הביקורת: גולשים רבים ראו במעשה של אליסה זלזול בוטה והעלבה של סמל המאבק הפלסטיני הרגיש, במיוחד בעת הנוכחית.

* ההגנה: מנגד, קמו לאליסה מגנים רבים שטענו כי אמן אינו מחויב לקחת על עצמו תפקידים או הצהרות פוליטיות בזמן שהוא על הבמה, וכי יש להפריד בין הבידור לבין הפוליטיקה.

הזווית הסוציולוגית-תרבותית שלנו:

התקרית הזו אינה רק אייטם של רכילות תרבותית, אלא מקרה בוחן מרתק שמציף שאלות עמוקות על פוליטיזציה של התרבות הפופולרית במזרח התיכון.

היא מדגימה כיצד בעידן הרשתות החברתיות, כל מחווה גופנית קטנה של אמן על הבמה מנותחת תחת מיקרוסקופ פוליטי ומוסרי.

יתרה מכך, היא מעלה מחדש את שאלת המחויבות הלאומית המצופה מיוצרים בעולם הערבי: האם במזרח התיכון ניתן בכלל להפריד בין פופ לפוליטיקה?

💼 מעניין אתכם לחקור את נקודות המפגש שבין תרבות פופולרית, חברה ופוליטיקה במזרח התיכון?

ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה!

בתוכנית המרח"ב אנו מציעים חממה מחקרית ואקטיביסטית ייחודית, המפרקת מושגי יסוד ומנתחת
תהליכים גלובליים ומקומיים מנקודת מבט ביקורתית.

אנו מציעים קהילה אינטלקטואלית תומכת ומלגת לימודים למועמדים מתאימים.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים נוספים!
#אליסה #קרתגו

# # ⚽ מאמר מעניין על כדורגל, מוזיקה ואסלאמיזם: הפוליטיקה של ה"פאן" והשמחהמדוע תנועות ומשטרים אסלאמיסטיים – שהתמודדו בהצ...
31/08/2026

# # ⚽ מאמר מעניין על כדורגל, מוזיקה ואסלאמיזם: הפוליטיקה של ה"פאן" והשמחה

מדוע תנועות ומשטרים אסלאמיסטיים – שהתמודדו בהצלחה עם משברים גיאופוליטיים ומלחמות – מגלים חרדה עמוקה מול ביטויים פשוטים של שמחה, מוזיקה, צחוק או מסיבות רחוב?

במאמרו המכונן **"Islamism and the Politics of Fun"** (שפורסם בכתב העת *Public Culture*), הסוציולוג האיראני הנודע **אסף ביאת** (Asef Bayat) מציע ניתוח מעמיק ומרתק של הפוליטיקה של השמחה והשעשוע ("Fun") בעולם המוסלמי, תוך התמקדות מיוחדת באיראן שלאחר המהפכה, בערב הסעודית ובמצרים.

---

# # # 🔍 למה השמחה מאיימת על משטרים אידיאולוגיים?

ביאת טוען כי החרדה מפני שמחה, קלילות וספונטניות אינה נובעת מאיסור דתי בלעדי (שכן ההיסטוריה והמסורת האסלאמית מלאות בהומור, שירה וחגיגות עממיות), אלא מ**חרדה שלטונית ומבנית**:

* **אובדן "עוצמת הפרדיגמה" (Paradigm Power):** משטרים ותנועות דוקטרינריים שואבים את סמכותם מדמות אידיאלית של אדם כבד-ראש, ממושמע, המוכן להקרבה עצמית ולמוות למען מטרה נעלה. ה"פאן" – שמטבעו הוא רגעי, אינדיבידואלי, ספונטני ואינו מציית להיררכיות – מערער את המונופול של המשטר על הנפש והמרחב הציבורי.

* **הסכנה שביציאה מן המערכת:** הפחד של הסמכות המוסרית אינו רק שמא המאמין יתרחק מאלוהים, אלא בעיקר שהוא ינטוש את מערך השליטה שלה. כאשר צעירים רוקדים, צוחקים או בוחרים בלבוש צבעוני, הם יוצרים מרחב אלטרנטיבי של חירות שמשתחרר מהפיקוח השלטוני.

* **התאמה חתרנית (Subversive Accommodation):** ביאת מראה כיצד צעירים באיראן לא נטשו בהכרח את הדת, אלא ניכסו טקסים דתיים (כמו אירועי ימי האבל של המוחראם) והפכו אותם לזירות של מפגש חברתי, אופנה וחיזור, ובכך ערערו על תכתיבי המשטר מבפנים.

---

# # # 🌍 המבט של תוכנית המרח"ב

המאמר של אסף ביאת מדגים בצורה מובהקת את מה שאנו עושים ב**תוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״** באוניברסיטת בן-גוריון: פירוק של מושגי יסוד וחיבור רב-תחומי בין סוציולוגיה ביקורתית, אנתרופולוגיה פוליטית, חקר תרבות היומיום ולימודי המזרח התיכון.

אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לצלול אל המנגנונים הסמויים של החברה, הדת והשלטון במרחב האזורי.

---

💼 **בואו לחקור את החברה והתרבות במזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית וחדשה!**

ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית **המרח״ב – מבטים מן המזרח** (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה. התוכנית מעניקה חממה אקדמית-אקטיביסטית ייחודית ו**מלגות מחקר ולימודים**.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: `[email protected]`

🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים נוספים!

#איראן

מבט טרנס-לאומי: כשהדינמיקה האתנית הישראלית מהדהדת ברשתות הערביות(עם דגש למרוקו)📱בימים האחרונים זוכה פרשת התביעה האזרחית ...
30/08/2026

מבט טרנס-לאומי: כשהדינמיקה האתנית הישראלית מהדהדת ברשתות הערביות(עם דגש למרוקו)📱

בימים האחרונים זוכה פרשת התביעה האזרחית שמנהל עובד מעון ראש הממשלה לשעבר, רמי בן חמו, לתהודה נרחבת ומפתיעה ברשתות החברתיות הערביות (סעודיה בראש), בעיתונות בצפון אפריקה ובפרט במרוקו.

במוקד הסיקור ברשתות הערביות (כמו ברשת X ובטיקטוק) בולט במיוחד הדגש על מוצאו של בן חמו כבן לקהילת יהודים יוצאי מרוקו, והטענות שעלו בכתב התביעה בדבר התבטאויות פוגעניות הנוגעות למוצאו העדתי ולהפיכתו למשרת.

🔍 אנחנו באקדמיה אז הנה הזווית המחקרית:

הדיאספורה היהודית-מרוקאית כמרחב חי

או,

מדוע סכסוך עבודה (מקומי) בישראל מעורר עניין וסולידריות רגשית כה עמוקה בקרב קהלים במרוקו?

התופעה הזו מתכתבת באופן הדוק עם מחקרי הדיאספורה והזהויות הטרנס-לאומיות, כפי שנחקרו בין היתר על ידי חוקרי וידידי המחלקה ד"ר אורית ואקנין-יקותיאלי וד"ר יגאל נזרי. מחקריהם מצביעים על כך שהקשר בין מרוקו לבין הקהילות היהודיות שיצאו ממנה איננו נטוע רק בעבר ההיסטורי, אלא מתקיים כמרחב דיאספורי חי ודינמי:

"אזרחות תרבותית" מעבר לגבולות: הציבור במרוקו ממשיך לראות ביהודים יוצאי מרוקו וצאצאיהם חלק מהמרקם התרבותי וההיסטורי של הממלכה ("יהודים מרוקאים" ולא רק "ישראלים"). לכן, פגיעה או אפליה על רקע מוצא מרוקאי מעבר לים נתפסת לעיתים קרובות כעניין הנוגע לכבוד הקולקטיבי המרוקאי הרחב.

ההדדיות בשיח הדיגיטלי: הרשתות החברתיות מאפשרות היום זרימה מיידית של נרטיבים. סוגיות פנים-ישראליות של מתחים אתניים והיסטוריה מזרחית מקבלות "תרגום" ופרשנות מחודשת במדינות המוצא, ומייצרות שיח חוצה-גבולות על שייכות, הגירה ויחסי כוח.

פירוק הדיכוטומיות: מקרים מעין אלו ממחישים כיצד זהות דיאספורית אינה מתמוססת עם המעבר הגאוגרפי, אלא ממשיכה להתעצב מתוך זיקה הדדית מתמשכת בין ארץ המוצא לפזורה.

בתמונה: 1-הפוסט של איאד אלחמוד, עיתונאי סעודי עם 4 מליון עוקבים 2-בתמונה נוספת התרגום (מעניין לשים לב כיצד הוא מכנה את מדינת ישראל).3-הציור המפורסם של הצייר הצרפתי אז'ן דלקרואה משנת 1839 אשר מוצג במוזיאון הלובר בפריז ושמו "חתונה יהודית במרוקו Noce juive dans le Maroc. טכניקה: שמן על בד.

🌍 המבט המחקרי של תוכנית המרח"ב
הבנת הקשרים הטרנס-לאומיים, הדיאספורות ותרבויות המגרב היא נדבך מרכזי בארגז הכלים שאנו מציעים בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

התוכנית מעודדת מחקר ביקורתי ורב-תחומי המחבר בין היסטוריה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ולימודי תרבות, כדי להבין את המזרח התיכון וצפון אפריקה מעבר לתפיסות המקובלות.

💼 ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה!
הצטרפו לקהילה חוקרת, מגניבה ומפרה, המעניקה ליווי אישי ומלגת לימודים ותמיכה במחקר.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחרינו לעדכונים נוספים על תוכניות הלימודים ואירועי המחלקה.

#מרוקו

# # 🌍 "אירופה גמורה": כשהנרטיב על שקיעת המערב חוצה מגזרים ושפות 📱בישראל ובמערב מתנהל בשנים האחרונות דיון ער על "שקיעת א...
27/08/2026

# # 🌍 "אירופה גמורה": כשהנרטיב על שקיעת המערב חוצה מגזרים ושפות 📱

בישראל ובמערב מתנהל בשנים האחרונות דיון ער על "שקיעת אירופה" ועל השינויים הדמוגרפיים והחברתיים שמתחוללים בה. אך האם ידעתם ששיח מקביל – ומרתק לא פחות – מתקיים היום גם בקרב מהגרים ויוצרי תוכן ערבים ברשתות החברתיות?

הצצה לתגובות בסרטון טיקטוק של יוצר התוכן הפופולארי ראמי ג'ומעה رامي جمعة (השוהה בארה"ב לאחר שנים רבות במערב אירופה) מספקת הצצה חיה לדינמיקה הזו:

> **מגיבה:** *"תישאר באמריקה, אני נשבעת שאני בעצמי רוצה לנסוע לאמריקה."*
> **ראמי ג'ומעה:** *"בואי הנה, באללה זה עדיף מאירופה. אירופה נגמרה (اوروبا انتهت)."*
> **מגיבה נוספת:** *"העם האמריקאי נדיב ושבע (كريم ושבעאן)."*

# # # 🔍 מה מסתתר מאחורי "اوروبا انتهت"?

כחוקרי מזרח תיכון, סוציולוגיה ותרבות דיגיטלית, מעניין לנתח כיצד מושג ה"חלום המערבי" עובר פירוק והגדרה מחדש בקרב קהילות של מהגרים ודוברי ערבית:

1. **ארה"ב מול אירופה במיתוס ההגירה:** בעוד שאירופה נתפסה בעבר כיעד ההגירה המועדף בשל הקרבה הגאוגרפית ומדיניות הרווחה, בשיח העכשווי ברשתות מתחזקת התפיסה של אירופה כמרחב "רווי", שחוק כלכלית וכזה שבו מתחים חברתיים ופוליטיים מקשים על השתלבות. לעומתה, ארצות הברית עדיין משמרת את הילת "החלום האמריקאי" – מרחב של שפע כלכלי, אפשרויות מוביליות פתוחות ותרבות אירוח שממותגת כ"נדיבה ושבעה".
2. **"הגירה על הגירה":** התסכול מהמציאות האירופית מוליד גלי משנה של שאיפות הגירה – מהגרים שכבר הגיעו לאירופה או שקלו להגיע אליה, ומביטים כעת מערבה אל עבר צפון אמריקה כאלטרנטיבה האמיתית ליציבות וביטחון כלכלי.
3. **סוציולוגיה של שיח הרשתות:** חקר התגובות והאינטראקציות בטיקטוק וברשתות החברתיות מאפשר לנו לזהות הלכי רוח עממיים ואותנטיים שלא תמיד מגיעים לכותרות העיתונים הממסדיים. השיח הזה משקף את האופן שבו מהגרים עצמם מנתחים את הכלכלה, הגזענות, הרווחה והתרבות המערבית.

---

# # # 🎓 לחקור את המזרח התיכון בדיאלוג עם העולם

ניתוח תופעות חוצות-גבולות, הגירה, דיאספורה ותרבות דיגיטלית הוא חלק בלתי נפרד מארגז הכלים שאנו מקנים ב**תוכנית המרח"ב – "מבטים מן המזרח"** (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

במרח"ב אנחנו מחברים בין סוציולוגיה, לימודי תרבות, היסטוריה ואנתרופולוגיה, כדי להבין תהליכים גלובליים ומקומיים מנקודת מבט ביקורתית, רעננה ועצמאית.

💼 **ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה!**
התוכנית מציעה חממה מחקרית, קהילה אינטלקטואלית תומכת ו**מלגת לימודים**.

📧 לפרטים והגשת מועמדות: `[email protected]`
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים נוספים!

#סוציולוגיה #הגירה #אירופה #טיקטוק

מאמר מעניין ששווה להכיר שמבטא את הצירים הרב תחומיים (היסטוריה, תרבות, תקשורת ואנתרופולוגיה) שאנו לומדים בתכנית המרח"ב-מב...
13/08/2026

מאמר מעניין ששווה להכיר שמבטא את הצירים הרב תחומיים (היסטוריה, תרבות, תקשורת ואנתרופולוגיה) שאנו לומדים בתכנית המרח"ב-מבטים מן המזרח:

🎭 "המסתערב התרבותי": בין פנטזיה, הומור והיררכיה בטלוויזיה הישראלית

איך הפך האקט הצבאי של "הסתערבות" – התחפשות לערבים לצורכי מודיעין ומבצעים – לאחת התופעות התרבותיות והטלוויזיוניות המצליחות והאהובות ביותר בישראל?

במאמר מחקרי מרתק שפורסם ב-*Middle East Journal*, מציעים **פרופ' יונתן מנדל** (המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון ומלווה את התכנית שלנו: המרח"ב-מבטים מן המזרח) ו**ד"ר נדים כרכבי** (החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) את המושג **"הסתערבות תרבותית" (Cultural Hista'arvut)**. המחברים מנתחים דרכו את הדינמיקה המורכבת של זהות, כוח ואוריינטליזם בתרבות הישראלית.

# # # 📺 פאודה, צבי יחזקאלי והחיפוש אחר "האמת"

המחקר מתמקד בשני מקרי בוחן טלוויזיוניים בולטים:

1. **סדרת הדרמה "פאודה"** – עלילת מתח המציגה את המסתערבים כ"סופר-הירוז" מקומיים.

2. **סדרות התחקירים של צבי יחזקאלי** – שבהן העיתונאי עוטה זהויות ערביות/מוסלמיות שונות כדי "להסיר את המסכה" ולהראות מה הערבים חושבים.

לפי המאמר, שני הפרויקטים הללו נעים באזור דמדומים מסקרן שבין אמת לבדיה, דרמה וריאליטי. בשניהם, הדמות של המסתערב נתפסת בציבור הישראלי כסמכות אמינה ש"מכירה את הערבים מבפנים" ויכולה לחשוף את האמת הנסתרת שלהם.

# # # 🔍 מה מציע הניתוח המחקרי?

* **הפרדוקס של "וילה בג'ונגל":** המאמר טוען כי ההסתערבות התרבותית משקפת מתח עמוק בזהות היהודית-ישראלית – הרצון להיות מחוברים למרחב המזרח-תיכוני ולהיתפס כ"מקומיים", ובו-בזמן לשמור על מרחק, נבדלות ועליונות מוסרית וטקטית כלפי האזור.

* **חיקוי שלא נועד להשתלבות:** בשונה מתהליכי היטמעות תרבותית, ה"הסתערבות התרבותית" אינה שואפת שהיהודי ייהפך לערבי. להפך: החיקוי הסימבולי (לשוני, ויזואלי או התנהגותי) נועד להדגיש את ההיררכיה, לייצר דיכוטומיה ברורה בין "אנחנו" ל"הם", ולהבטיח שהמסתערב נשאר נאמן לחלוטין לזהותו הישראלית.

* **תפיסת "עול המודרניזציה":** דרך ניתוח הסצנות ב"פאודה", המאמר מראה כיצד העלילה ממסגרת את הלחימה כגזירת גורל או כ"נטל" שנכפה על הישראלי (שרוצה לגדל גפנים בשקט), ומחייבת אותו לצלול שוב ושוב אל ה"כאוס" המזרח-תיכוני לצורכי הגנה עצמית בלבד.

📖 **למידע נוסף לקריאה:**
**Mista'arvim and Their Special Status in Jewish-Israeli Society** / Yonatan Mendel & Nadeem Karkabi (*Middle East Journal*, Vol. 77, No. 2, 2023).

---

💼 **רוצים לנתח את התרבות, החברה והפוליטיקה במזרח התיכון מתוך זווית רב-תחומית?**
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית **המרח"ב – מבטים מן המזרח** (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בעיצומה! הצטרפו לחממה אקטיביסטית ומחקרית המציעה קהילה תומכת ו**מלגת לימודים**.

*לשוחרי שפת האות ض, נזכיר שהמילה (שם פעולה) "הסתערבות" קשורה לבניין עשירי בשפה הערבית בניין استفعل\אסתפעל

📧 לפרטים והגשת מועמדות: `[email protected]`
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לפרטים נוספים!

#פאודה #מסתערבים #אוריינטליזם

🥜 "תיאוריית הפיסטוק": כשהקואוצ'ינג וההתפתחות האישית פוגשים את החברה הערביתאיך ספר התפתחות אישית ושיפור עצמי מצליח להפוך ...
12/08/2026

🥜 "תיאוריית הפיסטוק": כשהקואוצ'ינג וההתפתחות האישית פוגשים את החברה הערבית

איך ספר התפתחות אישית ושיפור עצמי מצליח להפוך לאחד מרבי-המכר הגדולים והמשפיעים ביותר בעולם הערבי בשנים האחרונות?

״תיאוריית הפיסטוק" (نظرية الفستق) – ספרו של העיתונאי והסופר הסעודי פאהד עאמר אל-אחמדי (פופולרי עד כדי כך שכבר זכה לספר המשך: نظرية الفستق 2).

📚 על מה הספר?
הספר הוא אסופה של מאמרים קצרים, פרקטיים וקלילים, שמציעים לקורא ארגז כלים לשינוי דפוסי חשיבה, שיפור הקבלת החלטות, ניהול זמן ופיתוח מודעות עצמית.

שם הספר נגזר מהמאמר הראשון בו, שבו אל-אחמדי משתמש במשל יומיומי: בדיוק כפי שטעות קטנה ולא מתוכננת (כמו אכילת פיסטוק מקולקל או הבלגה רגעית על כעס) יכולה לגלגל שרשרת אירועים שמשנה את מסלול החיים – כך גם צעדים קטנים וחיוביים של מודעות עצמית יכולים לבנות עתיד שונה לחלוטין.

🔍 הפינה האנתרופולוגית החברתית: בין אינדיבידואליזם לקולקטיב הדתי

מעבר לעצות הפרקטיות שבו, הספר מעניין במיוחד כמקרה בוחן למגמה תרבותית עכשווית ומסקרנת בחברה הערבית:

* עלייתה של ספרות ה"השיפור/עזרה העצמית" (Self-Help): החברה הערבית מאופיינת מסורתית כחברה קולקטיביסטית ודתית, שבה זהותו של הפרט נגזרת לרוב מהמשפחה, הקהילה והאמונה. "תיאוריית הפיסטוק" מסמן מעבר הדרגתי לעבר חשיבה אינדיבידואלית יותר – כזו שמעמידה את ה"אני",
השאיפות האישיות והאחריות של הפרט במרכז.

* הליכה בין הטיפות: ייחודו של אל-אחמדי (הפועל מתוך המפרץ) הוא ביכולת לשזור את עולם האימון האישי (Coaching) והפסיכולוגיה הפופולרית המערבית מבלי להתנגש בערכי המסורת והדת. הוא משלב בטבעיות בין טכנולוגיות ניהול מודרניות לבין ציטוטים מהקוראן, מוסר השכל אמוני וערכים חברתיים.

* גשר בין עולמות: ההצלחה המטורפת של חלקו הראשון של הספר והדרישה שהובילה ליציאת החלק השני, מעידות על צורך עמוק של דור צעיר במזרח התיכון: הדור הזה מבקש לאמץ כלים מודרניים של הגשמה עצמית ומוביליות, אך עושה זאת תוך דיאלוג עם זהותו הדתית והתרבותית, ולא דרך נטישתה.

ספר מומלץ מאוד לא רק למי שרוצה לתרגל ערבית ספרותית-עכשווית ונגישה, אלא לכל מי שרוצה להבין את הלכי הרוח והתמורות התרבותיות שעוברים על הצעירים בעולם הערבי כיום!

#סוציולוגיה #סעודיה #תכנית ״המרח״ב מבטים מן המזרח״

בתכנית ״המרח״ב מבטים מן המזרח״(יש מלגות) באוניברסיטת בן גוריון שבנגב אנחנו עוסקים במחקר חברתי עכשווי מזווית ייחודית ועדכנית שמשלבת היסטוריה ואנתרופולוגיה חברתית-מוזמנים להירשם לתכנית ולהכיר עולמות חדשים.

# # 📚 ספר מעניין על המדף: "עבודת התקווה" והאשליה המריטוקרטית במצריםבין היסטוריה של הרגשות, סוציולוגיה של עולם העבודה, ל...
11/08/2026

# # 📚 ספר מעניין על המדף: "עבודת התקווה" והאשליה המריטוקרטית במצרים

בין היסטוריה של הרגשות, סוציולוגיה של עולם העבודה, לימודי צעירים והיסטוריה של המזרח התיכון המודרני

איך מערכות כלכליות וחברתיות מצליחות לשמר את אמונם של אלו שנפגעים מהן הכי הרבה? וכיצד תחושות של תקווה, שאיפה ואכזבה הופכות למוקד מחקר סוציולוגי ואנתרופולוגי מרתק?

ספרו של הארי פטיט (*Harry Pettit*), **"The Labor of Hope: Meritocracy and Precarity in Egypt"**, מציע ניתוח מעמיק ונוגע ללב של דור שלם של צעירים משכילים במצרים, המתמודדים עם פער בלתי נסבל בין החלומות שהקפיטליזם והחינוך המודרני מציעים לבין המציאות של תעסוקה שברירית, אי-ביטחון כלכלי והיעדר אופק.

# # # 🔍 על מה הספר?

הספר עוקב אחר גברים צעירים במצרים המנסים לבנות קריירה וחיים משפחתיים יציבים. פטיט בוחן כיצד תעשיות של הכשרות, גיוס עובדים ויזמות מוכרות לצעירים הללו "הבטחה מריטוקרטית" (האמונה שכל אחד יכול להצליח אם רק ישקיע מספיק).

כדי להתמודד עם התסכול, הצעירים משקיעים מאמץ רב והם נתונים למשטרי רגש בדמות– **עבודת תקווה רגשית** – דרך רכישת חינוך נוסף באמצעות ספרות של התפתחות אישית כמו הספר הפופולארי (בערבית) "תיאוריית הפיסטוק نظرية الفستق", ניסיונות הגירה, צרכנות ותפילות במסגד. פטיט מראה כיצד המנגנון הזה מטיל את האחריות לכישלון על הפרט בלבד, במקום להפנות אצבע מאשימה אל הכשלים המבניים בכלכלה המצרית.

(*עבודת רגשות (Emotional Labor): מושג שטבעה הסוציולוגית ארלי הוכשילד, המתאר את המאמץ המודע של עובדים לנהל או להפגין רגשות מסוימים (כמו סבלנות, חיוך או הפגנת תקווה) כחלק מציפיות התפקיד והכלכלה. מנקודת המבט של היסטוריית הרגשות, המושג מראה כי רגשות אינם רק תופעה ביולוגית או אוניברסלית, אלא משתנים לאורך ההיסטוריה והתרבות בהתאם ל"משטרי רגש" ולמבני כוח חברתיים ומגזריים.)

# # # 🌍 המבט של תוכנית המרח"ב: כשהמזרח התיכון פוגש סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

הספר של הארי פטיט מדגים בדיוק את סוג המחקר שאנו מקדמים ב**תוכנית המרח"ב – "מבטים מן המזרח"** בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון:

* **סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של המזרח התיכון:** במקום לנתח את האזור רק דרך משקפיים פוליטיות או ביטחוניות, המחקר צולל אל חיי היומיום, הרגשות, האשליות והמבנים החברתיים של בני אדם בשר ודם.
* **פירוק מושגי יסוד:** שימוש בכלים אנתרופולוגיים כדי לפרק תופעות כמו "מריטוקרטיה", "תקווה" ו"ארעיות שברירית" (*Precarity*) ולבחון כיצד הן פועלות בחברות ערביות עכשוויות.
* **שילוב בין המקומי לגלובלי:** הבנה כיצד תהליכים קפיטליסטיים עולמיים מתורגמים לחוויות חיים ספציפיות ברחובות קהיר.

במרח"ב אנחנו מעודדים סטודנטים וחוקרים לתארים מתקדמים לחצות גבולות דיסציפלינריים, לחבר בין היסטוריה, תרבות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ולייצר מחקרים פורצי דרך שמעמיקים את ההבנה שלנו על המרחב.

📖 **The Labor of Hope: Meritocracy and Precarity in Egypt / Harry Pettit**
(Stanford University Press)

💼 **רוצים לחקור את החברה, התרבות והכלכלה של המזרח התיכון מזוויות חדשות?**
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח"ב (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בעיצומה! התוכנית מציעה חממה מחקרית ייחודית ו**מלגת לימודים**.

📧 לפרטים והגשת מועמדות: `[email protected]`
🔗 עקבו אחרינו בדף התוכנית לפרטים נוספים!

#מצרים #סוציולוגיה #אנתרופולוגיה

🎧 דימוי נוצץ ויוקרתי אך מלאכותי, או קול המחאה האותנטי של מעמד הפועלים? Shabjdeed VSSaint Levantהדילמה של האמנות הערבית ה...
10/08/2026

🎧 דימוי נוצץ ויוקרתי אך מלאכותי, או קול המחאה האותנטי של מעמד הפועלים?

Shabjdeed
VS
Saint Levant

הדילמה של האמנות הערבית הגברית בעידן הגלובלי הויזואלי (בתכנית המרחב למדנו רבות ממנחות המרחב על המפנה התרבותי ועל המפנה הויזואלי).

פוסט על אסתטיזציה של הפוליטיקה, או פוליטיזציה של האסתטיקה וגם על שני מודלים מתחרים של גבריות, זהות ולאומיות פוליטית ועוד...

האם כל אמנות שיוצאת מהאזור חייבת להיות מנוסחת כאמירה פוליטית טהורה וישירה? ואיפה עובר הגבול בין שיווק דיגיטלי בינלאומי לבין ייצוג אותנטי של מציאות מקומית?

ומה זה להיות אותנטי בעידן שבו יש ציווי מוסרי וחובה להיות אותנטי, להיות ריל?

סכסוך מוזיקלי סוער בסצנת ההיפ-הופ והפופ הערבי מציף לאחרונה דילמה תרבותית וסוציולוגית מרתקת.

במרכז הסערה עומד "שיר דיס" שהוציא הראפר **שבג'דיד** (Shabjdeed) מרמאללה נגד כוכב הפופ הבינלאומי **סנט לבנט** (Saint Levant) – יליד ירושלים שגדל מעט בעזה, הרבה בירדן ובצפון אמריקה, חתום בלייבל ענק, מופיע בפסטיבלים נחשבים כמו קואצ'לה ומשמש כשגריר של מותגי יוקרה נוצצים כמו פראדה.

# # # 🎤 שני קולות, שתי תפיסות של "פנים פלסטיניות":

1. **האקטיביזם של הצווארון הכחול, השורשי והמחוספס:** שבג'דיד, שצמח מתוך המציאות של כפר עקב והגדר, מבטא בשיריו את חוויות הרחוב, המחסומים והחיים הלא ממוסדים. מבחינתו, הפיכת הזהות הלאומית למותג אופנתי מלוטש וחלק העוסק ברומנטיקה ובחיי זוהר היא מוניטיזציה (מלשון כסף money) כלומר "מסחור של הסבל" במדיה הגלובלית.

2. **הייצוג הבינלאומי והרב-ממדי:** מהעבר השני, סנט לבנט (כלומר הקדוש לבנט, או הקדוש מאיזור הלבנט) מייצג ערביותשל התפוצות (Diaspora) – רב-לשונית, מפונפנת וגלובלית. סגנון ייצוג זה מבטא סירוב להתמקד רק בסבל, ועמידה על הזכות ליצור פופ, רומנטיקה ולתפוס מקום במרכז התרבות העולמית, וזה כשלעצמו אקט של הגדרה עצמית ופירוק הדימוי החד-ממדי של הערבי ודימוי הערבי (דימוי שעוצב בסרטים אמריקאיים בשלהי שנות השמונים-סרטי רמבו של סילבסטר סטאלון וכו) במערב האמריקאי(בשונה מהמערב האירופאי שם הדימוי הערבי היה יותר "אוריינטלי").

# # # 🔍 זווית מחלקתית: המלכוד של האמן המזרח-תיכוני

כחוקרי מזרח תיכון ותרבות, המקרה הזה מציג בצורה מבריקה את **מלכוד הייצוג**:

+++או שתואשם במיסחור הסוגייה או שתואשם בהתעלמות מהסוגייה+++

* אמן שמתמקד אך ורק בנרטיב הלאומי והפוליטי מואשם לעיתים בניצול או במסחור של המאבק.
* אמן שעוסק בנושאים אוניברסליים (כמו אהבה, פופ או אופנה) מואשם ב"בריחה" או בשימוש בסולידריות בטוחה שלא עולה לו בדבר.

הוויכוח בין השניים מדגים כיצד הרשתות החברתיות, תעשיית המוזיקה העולמית והדינמיקה הבין-דורית מעצבות מחדש את השיח על זהות, שייכות וגבולות המאבק התרבותי.

💬 **איפה אתם עומדים בדיון?**
האם לדעתכם חובה על אמנים מאזורי קונפליקט לשאת את דגל המחקר והמאבק, או שהיכולת ליצור תרבות פופ "ניטרלית" היא-היא הביטוי החזק ביותר לנורמליות? כתבו לנו בתגובות!

#תכנית המרחב

Address

Beersheba

Telephone

+97286472538

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The University

Send a message to מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה:

Shortcuts

Share

Category