29/07/2026
נועה אוחנה ונאור כהן הכירו בשנה ב׳ לתואר בכימיה (הבדיחות אבא בנושא כימיה כבר מספרות את עצמן...).
משם, כמו שהם מתארים את זה, נוצר ביניהם ״קשר קוולנטי״. בכימיה, קשר קוולנטי נוצר כשאטומים משתפים ביניהם אלקטרונים. בזוגיות של נועה ונאור, השיתוף מתבטא בהקשבה, בהכלה, בהבנה ובהחלטה להיות תמיד אחד בשביל השנייה.
שניהם דוקטורנטים לכימיה, והמעבדות שלהם נמצאות זו לצד זו. הם מבינים בדיוק מה עובר על האדם שמולם ביום שבו ניסוי מצליח, וגם ביום שבו שום דבר לא עובד. אבל כשהם יוצאים מהמעבדה, הם משתדלים להשאיר את המחקר מאחור ולפנות זמן לטיולים, לבישול, ליציאות ובעיקר אחד לשנייה.
כששאלנו אותם איזה תהליך מדעי מתאר את הזוגיות שלהם, הם בחרו בהיתוך: ״כל אחד הגיע בנפרד, וביחד יצרנו משהו חדש״. ומה היה הזרז שגרם לקשר להתחיל? לדבריהם, לא היה צורך באחד. אנרגיית השפעול ביניהם הייתה נמוכה, והתגובה התפתחה באופן טבעי. שני אנשים נפרדים התחברו ויצרו יחד משהו חדש, יציב וחזק יותר.
לגבי מי עשה את הצעד הראשון, עדיין אין הסכמה. נאור טוען שנועה התיישבה לידו בשיעורים ודאגה בכל דרך שישים לב אליה. נועה, מצדה, מתעקשת שהוא זה שביצע בסוף את ״המהלך הסופי״. כך או כך, לפני חודשיים הם התחתנו, אחרי שנאור הציע לנועה נישואים בכדור פורח - בדיוק כפי שרצתה, (ולאחר כמה רמזים מצדה) באותו רגע, הכימיה ביניהם הייתה ממש באוויר (הכנס סאונד צחוק).
המדע יודע להסביר איך נוצרים קשרים בין אטומים, כיצד חומרים מגיבים זה עם זה ואילו תנאים דרושים כדי להתחיל תגובה. אבל גם שני כימאים יודעים שאהבה עדיין קשה יותר להסביר. ״לא מצאתי בת זוג״, מספר נאור. ״מצאתי את החברה הכי טובה שלי, את הפרטנרית המוצלחת ביותר, והחלטתי שאני רוצה לחיות איתה לנצח״.
אז לכבוד ט״ו באב, החלטנו לדבר על אהבה בדרך שאנחנו הכי אוהבים: דרך כימיה. כי אפשר להסביר מדוע אטומים נקשרים, אבל איך אדם אחד הופך לבית של אדם אחר - לזה אפילו לכימיה עדיין אין נוסחה.
ט״ו באב שמח 🧡
Department of Chemistry at Ben-Gurion University of the Negev
