02/05/2026
לציון חג הפועלים ב-1/5, כותב ד"ר ארז מגור על תפקידה של הסציולוגיה בימי מחאה.
מדוע ידע סוציולוגי כמעט ואינו משמש להבנת המציאות ולגיבוש דרכי פעולה פוליטיות בישראל, למרות הרלוונטיות הרבה שלו? דרך דיון בקשר בין שוויון כלכלי לדמוקרטיה, מצביע ד"ר מגור על הפער בין ידע לפעולה, ומציג את הסדרה ״אין דמוקרטיה בלי שוויון״ כניסיון לתרגם ידע זה לשפה ציבורית ולפעולה פוליטית.
מוזמנים ומוזמנות לקרוא🙏
מה תפקידה של הסוציולוגיה בזמן מחאה? ד"ר ארז מגור, סוציולוג וכלכלן פוליטי, מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון, כותב במיוחד ל-"בחברת האדם" על חג הפועלים המצוין ב-1/5. במאמר זה שואל ד״ר מגור מדוע ידע סוציולוגי כמעט ואינו משמש להבנת המציאות ולגיבוש דרכי פעולה פוליטיות בישראל, למרות הרלוונטיות הרבה שלו. דרך דיון בקשר בין שוויון כלכלי לדמוקרטיה, הוא מצביע על הפער בין ידע לפעולה, ומציג את הסדרה ״אין דמוקרטיה בלי שוויון״ כניסיון לתרגם ידע זה לשפה ציבורית ולפעולה פוליטית.
מתוך הכתבה:
כמעט נדוש להזכיר שעל קברו של קרל מרקס בלונדון חקוק המשפט: "הפילוסופים אך פירשו באופנים שונים את העולם, אבל העיקר הוא לשנותו״. היום, לכבוד חג הפועלים של ה־1 במאי, ראוי לשאול: עד כמה מאיתנו, הסוציולוגים והסוציולוגיות, אכן תורמים למטרה זו? עד כמה האופן שבו אנו מפרשים את העולם מסייע לאלו המבקשים לשנות אותו?
שאלה זו מתבקשת במיוחד לנוכח השנים האחרונות, שהיו רוויות בהפגנות המוניות ומחאות חברתיות: מאז הכרזתו של יריב לוין על ההפיכה המשטרית, דרך המאבק לסיום הלחימה בעזה ולשחרור החטופים, ועד להפגנות האחרונות (הקטנות בהרבה) נגד המלחמה באיראן.
…
על רקע הפער הזה בין ידע לבין פעולה פוליטית, הולכים ומתרבים בשנים האחרונות ניסיונות לתרגם ידע סוציולוגי לשפה ציבורית נגישה ובעלת פוטנציאל השפעה. אחד מהם הוא סדרה דוקומנטרית חדשה – ״אין דמוקרטיה בלי שוויון״ – מבית העמותה ׳עוגן לעתיד׳, בהגשתו של משה רדמן אבוטבול ובעריכתה של אביב ליברמן, מבקשת לשנות מציאות זו. הסדרה, בת שלושה פרקים, מתבססת על הידע הסוציולוגי והאקדמי העשיר אודות ההיסטוריה והפוליטיקה של הסוציאל-דמוקרטי בארץ ובעולם, ומבקשת לשכנע כי מאבק לחיזוק הדמוקרטיה חייב לעבור דרך מאבק לשוויון כלכלי־חברתי ובנייה מחודשת של מדינת הרווחה.
לצד קטעי ארכיון, הפרקים נשענים בעיקר על ראיונות עם מיטב החוקרים בתחום, ובהם סוציולוגים כמו מיכל קורא ואנוכי, לצד חוקרים נוספים כגון רונן מנדלקרן, דני גוטוויין, גילי גופר, מירי אנדבלד־סבג ובועז גרפינקל, וכן פעילים חברתיים ואנשי מדיניות ופוליטיקה.
..
המסר המרכזי של הסדרה לציבור המפגין שפועל לשימור וחיזוק הדמוקרטיה הוא שיש להרחיב את המאבק מעבר לזירה המשפטית, אל עבר דמוקרטיה חברתית ומדינת רווחה אוניברסלית, המבטיחה ביטחון כלכלי כבסיס הכרחי לשוויון ולחיים משותפים. היום, ה־1 במאי, היא הזדמנות מצוינת לצפות בסדרה החשובה הזו ולהיזכר עד כמה הידע הסוציולוגי רלוונטי, הן לפרשנות המציאות הקיימת והן, בתקווה, לשינויה.
ועבורנו, הסוציולוגים והסוציולוגיות, זוהי הזדמנות נוספת להיענות לקריאתו של סוציולוג מרקסיסטי נוסף, מייקל בורווי ז״ל, שהפציר בקידום סוציולוגיה ציבורית. כזו שאינה נותרת בין כותלי הסמינר או במסמכי מדיניות, אלא צומחת מתוך תנועות חברתיות מעמדיות ופועלת עמן.
הכתבה המלאה וקישור לסדרה באתר בחברת האדם בתגובות.
Sociology & Anthropology BGU סוציולוגיה ואנתרופולוגיה