08/06/2026
עדי, דוקטורנטית במחלקה, משתפת את החוויות שלה מהסמינר האחרון בהידרה:
“הקולות של פיראוס מזכירים לי את חיפה״
צדק מי שכתב את זה.
בשבוע האחרון השתתפתי בסמינר בהידרה שביוון, כחלק ממשלחת של סטודנטיות למחקר מאוניברסיטת בן גוריון שנסעו מטעם מרכז סימון וייל Simone Veil Research Centre - מרכז סימון וייל ללימודי אירופה בן גוריון , ביחד עם סטודנטים וחוקרים מישראל, יוון וארה״ב. הסמינר נערך בשיתוף אוניברסיטת פיראוס (University of Piraeus), מרכז המחקר של אוניברסיטת פיראוס (University of Piraeus Research Center) ו-NYU Center for Global Affairs.
דיברנו על אנרגיה, כלכלה, אסטרטגיה, משפט ומדיניות - וכל זה מול נוף עוצר נשימה.
באחת ההפסקות, אחד המשתתפים שאל אותי אם אני חושבת שהאזור שלי הוא אזור אסטרטגי שיכול להשפיע על אזורים אחרים.
השתתקתי לרגע וביקשתי שיחדד למה הוא מתכוון ב״האזור שלי״.
“Eastern Mediterranean”, הוא ענה בפשטות.
אני מודה שהייתי קצת בהלם. לא מהשאלה, אלא מהתשובה.
אני כל כך רגילה שכאשר מתחילים לדבר על “האזור שלי”, מגיעים די מהר לישראל, למזרח התיכון, לפוליטיקה, להסברים ולהתגוננויות. לא הייתי מוכנה לכך שמישהו פשוט יסתכל עליי ויגיד: מזרח אגן הים התיכון.
אחר כך אפילו הלכתי לבדוק איך כותבים את זה בעברית. מסתבר של”מזרח אגן הים התיכון” עדיין אין ערך בוויקיפדיה בעברית. וזה אולי מסביר את ההפתעה שלי. מעולם לא חשבתי על ישראל גם דרך ההגדרה הזאת.
אבל מבחינתו זה היה מובן מאליו.
הוא לא דיבר רק על ישראל. הוא דיבר על המרחב שאנחנו חולקים.
ופתאום זה היה נראה הגיוני.
בסוף, זו טיסה של שעה וחצי. אותו ים. אותו חום. אותו טמפרמנט.
אפילו כשהציגו לנו מאכלים יווניים מסורתיים, כבר אמרנו בביטחון ״מוסקה״ לפני שהייתה להם הזדמנות בכלל להסביר מה אנחנו רואים. אני די בטוחה שהשלב הבא היה ויכוח על מי המציא את הבקלאווה.
וככל שהסמינר התקדם, השיחה איתו גרמה לי לחשוב על המונח הזה.
אולי אנחנו הרבה יותר ים-תיכוניים ממה שאנחנו בדרך כלל חושבים.
ואולי השכנים שלנו הם לא בהכרח רק מי שחולקים איתנו גבולות משותפים, אלא גם מי שחולקים איתנו ים 🌊
