הנדסת תעשייה וניהול | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

29/07/2026

🏆 גאווה למחלקה להנדסת תעשייה וניהול 🏆

צוות הסטודנטים לתואר ראשון הדר קדוש, הדר ניצן וברק איל, בהנחיית ד”ר שגית קדם-ימיני וד”ר דוד קודיש, זכה במקום הראשון בתחרות עבודות הסטודנטים לתואר ראשון (Undergraduate Student Paper Competition) במסגרת הכנס הבינלאומי IEOM Europe 2026, שהתקיים בברצלונה בשבוע שעבר.

המאמר, “From Public Academic Profiles to Process Mining Event Logs: A Semi-Automated LLM-Based Pipeline”, עוסק בפיתוח פתרון חצי-אוטומטי המבוסס על בינה מלאכותית לאיסוף ועיבוד מידע ציבורי על חברי סגל אקדמי, לצורך יצירת מאגר נתונים המיועד לניתוח באמצעות Process Mining.

מעבר להישג המחקרי, ההשתתפות בכנס העניקה לסטודנטים הזדמנות לייצג את ישראל ובפרט את המחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בפני קהילה אקדמית בינלאומית, לקבל משוב מחוקרים ואנשי מקצוע ולחוות כבר במהלך התואר הראשון את עולם המחקר בזירה הבינלאומית.

ברכות לצוות על ההישג המרשים ועל הייצוג המכובד! 🎉

28/06/2026

פרגון ענק לשתי הסטודנטיות שלנו
יובל דורון וחן יוגב שנבחרו למצטיינות הרקטור! 🎓✨
ההצטיינות מוענקת כהוקרה על הישגים אקדמיים יוצאי דופן והצטיינות לאורך שנת הלימודים
גאים בכן 🧡

28/06/2026

גאים ושמחים לפתוח רשמית את התמחות התואר השני בהנדסת בינה-טכנולוגיה במחלקה להנדסת תעישה וניהול לאחר אישור המועצה להשכלה גבוהה.

ההתמחות בהנדסת בינה-טכנולוגיה (Mind - Technology Engineering) מכשירה תלמידים למחקר המשלב בין הנדסת גורמי אנוש לבין מדעי המוח והקוגניציה האנושיים לצורך פיתוח, עיצוב, תיכון, ושימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות. הלימודים במסגרת ההתמחות יכללו הקניית רקע בתחומי הנדסת גורמי אנוש, מדעי המוח והקוגניציה, מידול מערכות, למידת מכונה ולמידה עמוקה. התלמידים ילמדו על ממשקים טכנולוגיים הנמצאים בחזית המחקר היישומי בתחומים אלו כגון ממשקי מוח-מחשב ומערכות אדם-מכונה. הלימודים בהתמחות זאת משלבים שלושה תחומי ידע מתפתחים: הנדסת גורמי אנוש, חקר המוח האנושי ומדעי הנתונים.



פרטים נוספים על ההתמחות:
https://www.bgu.ac.il/u/faculties/engineering/departments/industrial-engineering/bina/

אתר המועמדים:
https://www.bgu.ac.il/welcome/ma/catalog/categories/industrial-engineering/

התואר השני מוצע במגוון התמחויות וארבע מגמות תחת התמחות הנדסת תעשייה: חקר ביצועים ואלגוריתמיקה, סטטיסטיקה שימושית, מערכות נבונות, וגורמי אנוש (ארגונומיה).

25/06/2026

קצת באיחור, אבל כשמגיע – מגיע 🎓🧡
כמה רגעים נבחרים מטקס מצטייני הדיקן

24/06/2026

20/05/2026

מאמר חדש מאת פרופ' גלעד רביד מהמחלקה שלנו (עם יפית כהן, עמית מלכא, יונתן גולדוואסר, אליה סקודיירו, איתן גולדשטיין, אוהליאב קיסר וגיא לידור), פורסם ב-Computers and Electronics in Agriculture!
מה מצב שדה התירס שלכם? זו השאלה שהמחקר הזה יצא לענות עליה -- באמצעות לוויינים. החוקרים פיתחו מערכת למידת מכונה שמנתחת תמונות לוויין Sentinel-2 של שדות תירס כדי להעריך את ביצועי הגידול לאורך כל העונה, החל מ-5 ימים בלבד לאחר הזריעה ועד להאבקה.
באמצעות נתונים מ-123 שדות בשמונה חוות בישראל לאורך ארבע עונות, הם הראו ששילוב מאפיינים מרחביים וזמניים עם מדדי צמחייה סטנדרטיים משפר את הסיווג בשלבים מוקדמים בעד 10%. ממצא מרכזי: מאפיינים מרחביים ונתוני אינפרא-אדום קצר-גל תפסו שונות בלחות הקרקע בזמן הנביטה -- משהו שמדדים ספקטרליים מסורתיים פספסו לחלוטין.
התוצאות שולבו בכלי מבוסס אינטרנט חינמי שבו חקלאים יכולים לנטר את השדות שלהם בזמן אמת ואף לתרום נתוני יבול משלהם לשיפור מתמשך של המודל.
מחקר זה מומן על ידי המדען הראשי של משרד החקלאות וביטחון המזון, נטפים ואיגוד מגדלי הגידולים בישראל.
קראו עוד https://doi.org/10.1016/j.compag.2025.110809

14/05/2026

גאווה גדולה למחלקה שלנו 💪🏻✨!
פרופ’ ליאור פינק נבחר לאחד החוקרים המשפיעים בעולם בתחום מערכות מידע.👏🏼

14/05/2026

מחקר חדש מהמחלקה שלנו בתחום רובוטיקה ובינה מלאכותית! 🤖

לידור ארז, ד"ר שחף שפרברג, ו-ד"ר איל טייטלר ממחלקתנו התמודדו עם בעיה קלאסית ומתסכלת: רובוט מתכנן מסלול — ואז לא מצליח לבצע אותו בפועל.

למה זה קורה? מתכנני תנועה רבים משתמשים במודלים קינמטיים (סדר ראשון) כדי לפשט את החישוב. המודל לא לוקח בחשבון שלרובוט האמיתי יש מגבלות פיזיקליות — תאוצה מקסימלית, מהירות מקסימלית, חלונות זמן. התוכנית שיוצאת נראית טובה על הנייר, אבל הרובוט פשוט לא יכול לבצע אותה.

הפתרון של החוקרים: אימון סוכן למידת חיזוק (RL) שלוקח תכנית קינמטית ומחדד אותה כך שתעמוד בקריטריונים הדינמיים האמיתיים. מוגדר תהליך החלטה מרקובי (MDP) שמשלב ישירות את האילוצים הפיזיקליים — ותוצאות הניסויים מראות שהגישה מצליחה לגשר על הפער בין מה שהמתכנן מייצר למה שהרובוט יכול לבצע.

🔗 https://arxiv.org/abs/2604.12474

11/05/2026

ברכות חמות לפרופ' ליאור פינק על ההישג המרשים.