19/10/2025
משתפים גם פה את המכתב שכתב ד״ר נועם תירוש, ראש המחלקה, לסטודנטים והסטודנטיות במחלקה לתקשורת לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ״ו:
סטודנטים וסטודנטיות יקרים ויקרות,
בשבוע הבא נפתח את שנת הלימודים תשפ״ו ונדמה כי סוף סוף, אחרי שנתיים נוראיות בהן פתחנו שנה בצילה המאיים של המלחמה הארורה, אנחנו יכולים לפתוח שנת לימודים חדשה כשאימת המלחמה מאחורינו, כל חטופינו החיים שבו לביתם ונדמה שנעשים מאמצים אדירים להשיב את החללים שנמצאים עדיין בעזה.
ראשית, אני רוצה להודות באופן אישי לכל עשרות הסטודנטיות והסטודנטים במחלקה שבשנתיים האחרונות התייצבו לשירות מילואים ממושך בעורף ובחזית. תודה רבה על ההתגייסות שלכם, על התרומה האדירה שלכם לביטחון המדינה, ועל רוח הנתינה וההקרבה שלימדה את כל מדינת ישראל שיעור בערבות הדדית. אני גאה במיוחד על כל אלו ששירתו עשרות ומאות ימי מילואים ולמרות זאת הצליחו להשלים את חובות הלימודים שלהם בהצלחה.
כמובן, אנחנו במחלקה נמשיך לסייע לכל מי שזקוק. אני מבקש לפנות אליי באופן אישי אם שירות המילואים המתמשך מקשה עליכם להצליח בלימודים. אנחנו ננסה ככל יכולתנו לעזור לכולם. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לקרן אלוש ושרון טולדנו, רכזות המחלקה, שעשו מעל ומעבר על מנת לסייע לכולנו לצלוח את התקופה הקשה הזו. אני מבקש במיוחד מהסטודנטים והסטודנטיות שפותחים עכשיו את שנת הלימודים הראשונה שלהם במחלקה, לעדכן אותנו בהקדם אם יש צורך בעזרה מיוחדת הנובעת מאירועי השנתיים האחרונות.
במהלך שנתיים אלה הובלנו במחלקה פרויקטים רבים. שרון טולדנו יזמה והובילה את פרויקט המכבסה הניידת וסייעה לאלפי לוחמים בחזית. הובלנו יחד עם רדיו BGU קורס שידורי רדיו מיוחדים בבית הספר ״נופי הבשור״ מעוטף עזה שפונה למשכן זמני במושב עין יהב בערבה. קיימנו סדרת שיחות פתוחות לקהל הרחב בימיה הראשונים של המלחמה ועוד. אולם סוף המלחמה אינו מבשר על כך שהתפקיד הציבורי שלנו הסתיים. זוהי רק יריית הפתיחה של המסע לתיקון המדינה והחברה. מגיע לכולנו לחיות במדינה ראויה, מתוקנת, דמוקרטית וליברלית. מדינה שנוכל להתגאות בה ושנוכל לגדל בה את ילדינו ונכדינו בנחת. מגיעה לכם מדינה טובה יותר שתאפשר לכם לפרוח ולשגשג.
אחרי המלחמה, ולאחר שלוש שנות מאבקים ציבוריים קשים, ברור לכולם שגם גופי התקשורת המקומיים חייבים לעבור שינוי רדיקלי. הדרך למדינה מתוקנת עוברת בגופי תקשורת רציניים וביקורתיים שמהווים באמת את ״כלב השמירה״ של הדמוקרטיה הישראלית ומאפשרים לאזרחי ישראל לגבש עמדות מושכלות בסוגיות היסוד שעומדות לפתחה של החברה הישראלית. כסטודנטים וסטודנטיות לתקשורת, אני מקווה שאתם תהיו בקרוב אלו המגנים על חופש התקשורת הישראלית ומשנים לטובה את פניה. בין אם בתפקידי דוברות ויח״צ, בין אם בתפקידי עריכה, תחקיר והגשה, בין אם בתפקידים הדורשים יצירת תוכן מקורי איכותי ובין אם בתפקידים המעצבים את המרחב הציבורי הישראלי באמצעים אחרים. החברה הישראלית צמאה להנהגה תקשורתית חדשה ואנחנו במחלקה מנסים לתת לכם את כל הכלים להיות חלק ממנה.
בשנה הקרובה צפויים לנו אירועים רבים ומשמעותיים במחלקה. לקראת חג הפסח, אנחנו נארח במחלקה את כנס האגודה הישראלית לתקשורת שיביא לקמפוס עשרות חוקרות תקשורת וחוקריה, תלמידי מחקר ותלמידות מחקר, ואנשי מפתח בתעשייה. כהרגלנו, נקיים לקראת סוף הסמסטר הראשון את הכנס השנתי לזכרו של דן כספי שיארח בקמפוס אורחים ואורחות מהשורה הראשונה. כמו כן, אני מפציר בכם להתעדכן ולהגיע להרצאות האורח המגיעות למחלקה במסגרת הסמינר המחלקתי מדי כמה שבועות. אני מזמין את כולכם ליצור איתי קשר באם יש לכם רעיונות ליוזמות שונות שהמחלקה יכולה לסייע בהגשמתן.
לסיום, אני רוצה להביא כאן את השיר ״סוף והתחלה״ של המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה (בתרגומו של רפי וייכרט):
אַחֲרֵי כָּל מִלְחָמָה
מִישֶׁהוּ חַיָּב לְנַקּוֹת.
סֵדֶר כָּלְשֶׁהוּ
הֲרֵי לֹא יִתְרַחֵשׁ מֵעַצְמוֹ.
מִישֶׁהוּ חַיָּב לַהֲדֹף אֶת עִיֵּי הַחֲרָבוֹת
אֶל צִדֵּי הַדְּרָכִים,
כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲבֹר בָּהֶן
עֲגָלוֹת מְלֵאוֹת מֵתִים.
מִישֶׁהוּ חַיָּב לְבוֹסֵס
בְּטִיט וּבָאֵפֶר,
בִּקְפִיצִי סַפּוֹת,
שִׁבְרֵי זְכוּכִית
וּסְמַרְטוּטִים מְדַמְּמִים.
מִישֶׁהוּ חַיָּב לִגְרֹר קוֹרָה
כְּדֵי לִתְמֹךְ בַּקִּיר,
לְהַתְקִין זְכוּכִית בַּחַלּוֹן
וּלְקַבֵּעַ דֶּלֶת עַל צִירֶיהָ. מִישֶׁהוּ וּמַטְאֲטֵא בְּיָדוֹ
עוֹד נִזְכַּר אֵיךְ הָיָה.
מִישֶׁהוּ מַקְשִׁיב
וְנָד בָּרֹאשׁ שֶׁלֹּא נִתְלַשׁ.
אַךְ כְּבָר בִּסְבִיבָתָם
יַתְחִילוּ לְהִסְתּוֹבֵב כָּאֵלֶּה,
שֶׁזֶּה יְשַׁעֲמֵם אוֹתָם.
זֶה אֵינֶנּוּ פוֹטוֹגֵנִי
וּמַצְרִיךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת.
כָּל הַמַּצְלֵמוֹת נָסְעוּ מִכְּבָר
לְמִלְחָמָה אַחֶרֶת.
אֶת הַגְּשָׁרִים צָרִיךְ בַּחֲזָרָה
וְאֶת תַּחֲנוֹת-הָרַכֶּבֶת מֵחָדָשׁ.
הַשַּׁרְווּלִים יִקָּרְעוּ לִגְזָרִים
מֵרֹב הַפְשָׁלָה. מֵעֵת לְעֵת מִישֶׁהוּ עוֹד
יַחְפֹּר מִתַּחַת לַשִּׂיחַ
טִעוּנִים אֲכוּלֵי-חֲלוּדָה
וְיַעֲבִיר אוֹתָם לַעֲרֵמַת הַשְּׁיָרִים.
אֵלֶּה שֶׁיָּדְעוּ
מָה הִתְרַחֵשׁ כָּאן וּמַדּוּעַ,
חַיָּבִים לְפַנּוֹת מָקוֹם לְאֵלֶּה
שֶׁיּוֹדְעִים מְעַט.
וּפָחוֹת מִמְּעַט.
וּלְבַסּוֹף, שׁוּם דָּבָר.
בְּעֵשֶׂב, שֶׁכִּסָּה
אֶת הַסִּבּוֹת וְהַתּוֹצָאוֹת,
מִישֶׁהוּ חַיָּב לִשְׁכַּב לוֹ
עִם שִׁבֹּלֶת בֵּין שִׁנָּיו
וְלִבְהוֹת בָּעֲנָנִים.
אני מאחל שנוכל בקרוב לשכב לנו בעשב, להסתכל לשמיים ולבהות בעננים. בהצלחה לכולנו ושנת לימודים טובה!
שלכם,
נועם תירוש,
ראש המחלקה
