14/03/2026
הבוגרות שלנו 👏👏👏👏
האם כל האימהות משקרות? התשובה היא כן. הן משקרות כשהן מנסות לשמור על הילדים שלהן, על אשליה של נורמליות, על השפיות ועל הסדר הטוב.
הסודות השמורים שלהן, מעמידים אותן בסכנה. אף אחת לא חסינה. נראה שזו גזרת הגורל של האימהות שמשחקות ביפו.
בסיכום כל הפרקים כל גבר יכול היה לעשות את זה וכל אישה יכולה הייתה להיות הקורבן. אלימות גברית ללא רסן, כזו שהכתובת שלה הייתה מרוחה על הקיר.
חשבנו שסברין היא הקורבן. ערבייה, רצח על כבוד המשפחה. זה הרי מה שמספרים לנו תמיד.
"הלוואי שהיית טוב ככה גם אלי" אומרת דינה לחנני כשהיא מתעמתת איתו ברגע של אומץ. עם השמע קול הירייה, אלי מבינה שטעתה. הלב שלה צונח במחשבה שדינה היא זו שנורתה. מאיה מרון ואגם רודברג נושאות את הסצנות הקריטיות הללו ביכולות משחק מרשימות וראויות לכל פרס.
״גם כשהייתי חלשה הייתי טובה״. המשפט הזה שבר לי את הלב. זה נכון זיווה. תמיד היית חזקה. גם כשנראית חלשה, נאבקת לבדך בשדים שלך ועל הזכות שלך להיות חופשיה. זיווה היא הדמות הטרגית של העונה, ובפרק הזה היא זוכה לכל הכוח שלה. החל מהשוט הראשון בריצה עם בן זוגה החדש בים, הוא מתעייף והיא בשיא שלה. ברקע השיר היפה ״פתאום הכל הפך כחול פתאום ארמון צמח בחול פתאום היה לי טוב כל כך״. הפרק הזה מראה שכל הטוב יכול להתהפך באופן לא צפוי, ומאוד צפוי גם יחד. ועצוב, כל כך עצוב, שהתרגלנו לחיות בחברה בה גברים יודעים להביע את הרגשות שלהם רק באלימות, אלימות שהורגת.
זיווה נתנה את כל כולה במשחק היחיד שהעזה לקחת בו חלק. היא אפילו רצתה שהילדים יראו אותה, והקבוצה גם ניצחה בזכותה. זיווה, הלוואי שתחיי, הלוואי שתשרדי את זה. לאף אישה לא מגיע למות. גבר קנאי זה לא תירוץ לרצח.
ואם אתחבר להיום, כשהשר בן גביר מחלק נשקים כמו סוכריות, בזמן שאנחנו סגורים בדוחק בבית, קול הירייה של אימהות לא משקרות הופך למציאות. יותר נשק = יותר אלימות.
ולא נשכח את אדון אבי מעוז היקר שהיה לו דחוף לדבר בכנסת על סדרת המופת שאני מוכנה לחתום שלא צפה אפילו בפרק אחד שלה. אבל הטייטל הפריע לו לישון בלילה. הוא מרחם על הילדים הקטנים שזקוקים להגנה. אבל אבי, האימהות השקרניות האלה הופכות את העולם כדי שהילדים שלהם יהיו מוגנים, גם במחיר ביטחונן האישי. ממש כמו בשבועיים האחרונים בריצה למרחבים המוגנים.
חייבת להגיד שההתמקדות בגוף הנשי באופן שלא מחפיץ אלה מנכיח אותו במלוא עוצמתו הפיזית הייתה מעולה. הבחירה להראות במשחק האחרון את הגוף הנשי זורק, תופס, מנחית... חזקה וחשובה מאוד.
ואי אפשר לסיים בלי תודה ליוצרות, לקאסט, לפסקול הנפלא, לכל העוסקות.ים במלאכת הקודש שנקראת "אימהות לא משקרות".
ועוד תודה על סצנת סקס לסבית אמינה ומחוברת בפריים טיים הישראלי לצערי זה לא קורה, וזה כל כך חשוב. אני עדיין רוצה שאלי ודינה יהיו יחד, סתם זורקת רעיון לעונה הבאה, קחו לתשומת לבכן ותגשימו לי חלום פליז.
מושקא קורקוס
Korkus
