25/03/2026
בחודש האחרון הסתכלתי על עצמי מהצד והיה לי קשה לזהות את האישה שעומדת מולי.
ערכים שהם אבני היסוד של המהות שלי בעולם הזה, התהפכו ואילצו אותי לתרגל גמישות מחשבתית ולסגל תכונות אחרות כדי לצלוח את המצב החדש-ישן.
נאלצתי לדחות את המשך קורס דולה לאחר לידה וקורס עיבוד חווית לידה. רק המחשבה על דחייה גרמה לי לקושי גדול אבל הקולות שעלו מתלמידות הקורסים הביאו אותי למחשבה שאין טעם ללכת “ראש בקיר” ואם אפשר לדחות אז בעצם למה לא?
אחרי לילות קשים, מרובי אזעקות, הרשתי לעצמי לישון עד מאוחר. הקושי שבקימה מאוחרת ביום שהוא לכאורה יום עבודה, הקשה עלי, אבל למדתי בשלב כלשהו לחבק אותו ולהבין שכעת נדרשת הקשבה לצרכים הבסיסיים ביותר.
ידוע שמצבי לחץ וחרדה גורמים לנו להתנתק ממשאבי הכח שלנו ואני חייבתי את עצמי להאחז במשאבי הכח, במשפחה, בחברים, ביציאה לבתי קפה שטופי שמש ובספורט.
נראה לי שבסוף התקופה הזו אסתכל על האישה החדשה ואולי כן אזהה אותה ואפילו אהנה מהאישה החדשה שנולדה.