07/06/2026
״עין אחת פקוחה״ הוא סרט כל כך פואטי המתאר סיטואציה כל כך לא פואטית
אי אפשר להפסיק לחשוב ולדמיין תמונות מהסרט הזה. סרט שבליבו מצלמה המלווה חייל מילואים, שנקטף משגרת חייו ושירת מעל 400 יום.
סרט אישי ועדין שמתאר סיטואציות גסות וקשות, סרט שממחיש לכולנו באמצעות דימויים ויזואליים עדינים ויומיומיים איך התהפכו עלינו החיים ואיך כולנו נהיינו כהים לדברים שפעם היו מצמיתים אותנו. למשל, ממש לצד תמונות חטופים מתחלפות, מתנוססת פרסומת, בה רואים בחורה הנוגסת ביס מהמבורגר, שאמור לגרות אותנו לרוץ ולקנות. הסמבוליות של הביס בבשר והאדישות שלנו, כשאנו ממשיכים לצעוד מול שתי התמונות הללו היא תמצית הסרט ורגעי הסתירה המלווים את היוצר ואת חיינו יום יום, שעה שעה, קשה לחיות ככה ״שנתיים שאין לי חיים״ אומרת אמו של תום גיאת, יוצר הסרט המוכשר.
הסרט, בעדינות רבה, מזקק סיטואציות יומיומיות בחיי היוצר ומראה לנו כיצד היופי הסובב אותנו המכיל שועלים, נטיפי שלג ופריחה, כמעט חומק מאיתנו בשל האלימות המקיפה אותנו מכל עבר וללא אבחנה. היוצר/ החייל, כמו בשירו של אלתרמן ליל חניה, הוא בו זמנית "שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ", הוא נשאר במילואים ובו זמנית גולל בטלפון וצופה בתמונות מהזוועות בלבנון ובעזה, הוא מנהל שיחות קשות עם חבריו ועם אימו ובו זמנית משחק איתם בשלג. הסרט מכיל עוד כל כך הרבה תמונות קשות לצד עדינות, רוך וכישרון רב. לא סתם, הוא מתעכב גם על חברו מהמילואים המנגן מתחילתו ועד סופו את השיר ״התלכי בשדה של לאה גולדברג״.
ועד שיגיעו ימים של סליחה ושל חסד תזכרו שמותר לאהוב ורוצו לראות את הסרט שובר הלב הזה. אחרי שתראו אותו תבינו איזה אימפקט יש לאמנות ובמקביל תשארו עם המון סימני שאלה.
ב10.6 נקיים וובינר על אימפקט ואומנות - לינק להרשמה בתגובה הראשונה 👇
