21/12/2022
היום השלישי של הסמינר שלנו הוקדש להכרות ומפגש עם יהדות הונגריה שמחוץ לבודפשט.
------
בבוקר השלמנו את שלא הספקנו בסיור אתמול ברובע היהודי.
התחלנו עם תהליך הג׳נטרפיקציה שעבר הרובע היהודי בעשור האחרון, לא מעט בעזרת משעבים הניתנים על ידי העיריה. 100 מטר מהמקום בוא עמדנו ניצבים שרידי חומת הגטו המשומרת שפעל כשלושה חודשים בלבד . עבורנו זה היה החלק המוחשי ביותר בשואת יהודי הונגריה.
המשכנו למפגש במרכז "מוזיקה" שנמצא ברחוב רומבך שתי קומות מעל בית הכנסת, מקום . נפגשנו עם נציגי האירגון, מהם למדנו לדעת שהאירגון ממומן על ידי הג׳ויט ומטרתו לאפשר פיתוח מקצועי מיטבי עבור יזמים ואירגונים שונים שמעוניינים להשפעה על הקהילה היהודית. המפגש המרשים עורר תהיה בדבר מידת ההשפעה של המרכז על הקהילה.
----
מכאן עלינו על המיניבוס האדום ונסענו לעירת התירות "בלטון" אך לא אל האגם היפיפה והגדול ביותר באירופה, אלא לבית הקברות היהודי.
הסיור בהדרכתו של דר' ססלר המתגורר בעירה,איפשר לנו ללמוד על ההסטוריה של הקהילה שנוסדה כבר במאה ה 19 והושמדה כמעט לחלוטין בשואה. כיום מתגורר בה הזוג ססלר המשמר את בית הקברות ובנוסף יזם את הקמת המוזאון היהודי העיר. למדנו לדעת שאחרי ההרס שעבר בית הקברות בשנות ה 90 על ידי אנטישמים, דאג הזוג ססלר לחידושם של הקברים והאנדרטה לזכר יהודי הקהילה שנספתה בתקופת השואה.
המשכנו למוזיאון היהודי, המנוהל על ידי אנה ססלר שהקימה וניהלה בעבר את בית הספר לוודר ביד רמה ובתבונה. המוזאון נועד לחשוף תלמידים לעולם היהודי,על הישיגיו והשפעותיו בתחומי הדעת השונים, באמצעות שימוש בטכנולוגיות מאוד מתקדמות.
מתוך המפגש עם הזוג ססלר ופועלו המרשים נשארנו עם לא מעט תהיות לגבי שימור זיכרון בידים פרטיות מבחינת תכנים ,משעבים ועצם יכולת השימור. (מספרות: ניבה ויעלה)
----
האתר האחרון והמרגש ביותר של היום היה הביקור בשרידי בית הכנסת שבעירה "קובגור". לאחר שיטוט בעירה החשוכה והקפואה (3- מעלות ורוח) מצאנו בעזרתו של אדם- יהודי, בן העירה, דור שני לניצולי שואה ושחקן כדור סל במכבי הונגריה, שריד מבית כנסת קטן, ששימש בתקופת המשטר הקומוניסטי מחסן תבואה. בתוך בית הכנסת (4 קירות מתפוררים וגג) חיכו לנו תושבים מהעירה, שאינם יהודים, שרצו לחזות בטכס הדלקת הנרות.
עמדנו במחסן הקר שעל גגו וקירותיו שרידי פסוקים יהודים, לאור נרות החנוכה ושרנו את שירי החג. התרגשנו מאוד.
חנוכה הוא חג של נס וגבורה. הגיבור שלנו הוא ארי. ארי הצטרף אלינו לנסיעה ללא ידיעתו והוא עובר איתנו בנועם ובשקט את הימים, הנסיעות וההרצאות. ארי אתה גיבור (ואמא שלך גיבורה). אנחנו אוהבות אותך מאוד.