19/10/2026
במסגרת קורס מעבדת חקר 'אקוסיסטם' בהנחייתה של תמר ויזל, פגשו הסטודנטים חוקרים במכון לחקר ימים ואגמים, יצאו לסיורים במעבדות המכון ויצרו עבודות במגוון טכנולוגיות ופורמטים, שהביאו לידי ביטוי את החיבור בין סביבה, טבע, חברה וטכנולוגיות עיצוב חדשניות.
בסרטון שלפניכם/ן תוכלו לקבל טעימה מהתוצרים:
🍃 דפנה פרץ ואלה אוסיפוביץ׳ לקחו את ארכיון הפלנקטונים הקיים ושדרגו אותו למרחב התלת-מימדי, תוך הצגת המיקרו-אורגניזמים הימיים באמצעות טכנולוגיית הולוגרמות מרהיבה.
💦 דניאל שלו ומיקה מגל צללו לעולמם של ה"אצטלנים" הימיים, ויצרו פרויקט פרינט יפהפה הכולל פאנזינים שאוירו והודפסו בטכניקת ריזו (Risograph) ייחודית.
🍃 גיל משה ושילת זריהן חקרו את תופעת הביולומינסנציה (הארת אור) כמנגנון "ערבות הדדית" בטבע. הן תרגמו את המנגנון לארכיון ויזואלי של "אותות אור" ועדויות דפוס, המחבר בין הקרבה בטבע לסיפורי גבורה מה-7 באוקטובר.
💦 לאה טרגוב וג'ורדן סמית עיצבו ממשק המדמה עבודת מכשיר סונאר ימי, המאפשר לגלות, למפות ולייצג חזותית אזורים נסתרים במצולות הים (כמו קניונים תת-ימיים) שלא ניתן לראות בדרכים אחרות.
🍃 נעה גוטוירט ואנה קפצוב חקרו את תופעת "האצות הפולשות" שנדדו מים סוף לים התיכון. חלק מהמחקר כלל איסוף וייבוש פיזי של האצות, ואת ההדפסות עצמן (המשלבות את המבנה האורגני עם צלחות נוי מסורתיות ממדינות ברית המועצות לשעבר) הן יצרו יחד עם בינה מלאכותית. הפרויקט מותח קו בין ההגירה האקולוגית לבין גל העלייה מברית המועצות.
💦 נילי פרגר, מיטל טרכטנגרץ ודניאל שקליאר פיתחו משחק דיגיטלי ואינטראקטיבי המיועד לבני נוער, שממחיש את הקשר ההרסני בין זיהום הפלסטיק בים לבין התרבות המדוזות, תוך שימוש בשפה חזותית של צבעי ניאון.
🍃 אופיר אשכנזי, תום פריד ויערה סיוון לאובר התמקדו בדואליות שבין מערכות ההגנה וההתקפה של קיפוד הים, ותרגמו זאת למשחק שח-מט שעוצב והודפס בתלת-מימד בשילוב הקרנה, המדמה את המאבק ההישרדותי בטבע.
💦 ג׳וליאנה סלימאן ורוביר אבו עוקסה שאבו השראה מהמבנה הגיאומטרי של שלד קיפוד הים, וכתבו קוד ייעודי המתרגם את התצורות הביולוגיות הללו לתבניות של רקמות מסורתיות.
🍃 יובל לנצמן ואור סמאג'א – יצרו שפה מיתוגית חדשה ופיתחו ממשק אזרחי ומחקרי מתקדם המאפשר לציבור לדווח ולזהות מדוזות בזמן אמת בחופים.
