15/06/2026
לפני שבוע פורסם בעיתון שרשות הטבע והגנים מתחילה סוף סוף בשיקום שמורת עברונה שנפגעה באסון הנפט לפני יותר מעשור. זה העלה בנו זכרונות פרטיים משלנו.
בסוף שנת 2014, צינור קצא"א נפרץ לצד כביש 90 לא רחוק מבאר אורה וגרם לדליפת נפט עצומה של כ-5 מיליון ליטרים. נפט גולמי ושחור זרם לתוך שמורת עברונה, וכיסה כ-140 דונם.
אוריאל קלר, אז סטודנט לתואר ראשון במסלול להנדסת סביבה בטכניון, ראה את התמונות מהאירוע והתחיל לתכנן איך סטודנטים להנדסה יכולים להשתלב במאמצים לטיפול בדליפה ושיקום השמורה.
חודשים לפני כן הוא ייסד את עמותת מעל"ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה), וזו הייתה הזדמנות לרתום את הרצון והיכולות של הסטודנטים לטובת העניין.
יחד עם סטודנטים נוספים הוא פנה לפרופ' אורי שביט, וכך התחיל פרויקט שנמשך שנה וחצי, בו פרופ' שביט, פרופ' שביב, פרופ' אוסטפלד, פרופ' ירון, פרופ שושני, ומר ארז צמחוני הנחו 12 סטודנטים לתואר ראשון, וביחד חקרו היבטים שונים של האסון תוך חיפוש אחר דרכים לטפל בנזקים שהוא יצר.
לאחר שנה וחצי של מחקר הסטודנטים הציגו את תוצאות המחקרים ביום עיון בו נכחו נציגים מרשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, המכון הגיאולוגי, האקדמיה ובעלי עניין רבים אחרים.
אחד המחקרים מצא דרכים לניטור עומק הזיהום בקרקע באמצעות חישה מרחוק. מחקרים אחרים בדקו, חקרו ופתחו מודל מתמטי שמתאר כיצד הנפט הפך את הקרקע להידרופובית (דוחה מים) ובאיזו מידה הוא משפיע על משטרי הזרימה והחלחול בקרקע. מחקרים אחרים בדקו האם וכיצד ניתן לטפל בזיהום בדרכים ביולוגיות ולפרק את הנפט באמצעות חיידקים.
בדיקת האפשרות לטפל בקרקע המזוהמת באמצעות חיידקים העלתה עניין מיוחד. על אף שהשיטות הביולוגיות היו מוכרות לטובת, למשל, טיפול בזיהומי נפט בים, התגלה שבמקרה של עברונה לא ניתן כמעט להרטיב את הקרקע. תנאי הכרחי שמאפשר לחיידקים לפרק את הנפט שבקרקע הוא החדרה של מים וחומרי הזנה לתוך הקרקע המזוהמת. אבל הקרקע המזוהמת הפכה להידרופובית ולא ניתן היה להחדיר אליה מים וחומרים חיוניים בכמות ובקצב הדרושים. אחד המחקרים הציע לפתור את האתגר על ידי משטר השקיה בפולסים קצרים ושימוש בחומרים פעילי שטח ידידותיים לסביבה.
בעקבות המחקרים שנעשו בטכניון הוקם בשמורה מארג ואתר ניסויים בו השתתפו חברות פרטיות, מכוני מחקר וחוקרים מהאקדמיה. המחקרים של הסטודנטים מהמסלול להנדסת סביבה בטכניון העניקו השראה ותרמו להבנה של המורכבות של אירוע זיהום שכזה. רשות הטבע והגנים עסקה במהלך השנים בחקר השפעת הזיהום על הצמחייה ועל בעלי החיים בשמורה, חוקרים מהמכון הגיאולוגי ומהאוניברסיטאות אפיינו את הסביבה החדשה שנוצרה בעקבות הזיהום, וחברות פרטיות הציעו שיטות טיפול. דווח בעיתון שהשיטות שהוצעו נראו מבטיחות בהיקפים קטנים אבל היו פחות יעילות כאשר הן נבדקו על שטחים גדולים בשמורה. על פי הכתבה, רשות הטבע והגנים החליטה להוציא את הקרקע המזוהמת מהשמורה, מבצע הנדסי מורכב שמתחיל בימים אלה. האם הוצאת הקרקע המזוהמת תצליח להביא לשיקום השמורה? – כולנו תקווה.
קישור לכתבה:
https://www.haaretz.co.il/nature/2026-05-31/ty-article/.premium/0000019e-7cef-dc9e-adfe-fcef93280000
קישור לחוברת התקצירים של הפרויקטים:
https://drive.google.com/file/d/13FziQCCNhRWwmh3LHNDZ7klFCA02wECm/view?usp=sharing
מטרת השיקום היא להוציא את שכבת הקרקע בה נותר הזיהום ולאפשר את התאוששות הצומח המקומי וחלחול מי שיטפונות לקרקע. מדליפה דומה שאירעה בשנות ה־70 עלה כי שאריות הנפט נותרו ב...
