בית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה

31/05/2026

👀 שמעתם?
יום פתוח ב־אוניברסיטת חיפה ביום חמישי הקרוב 4.6!

אם מדעי המדינה מסקרנים אתכם, זה בדיוק המקום להתחיל 👇

🔹 מחכים לכם בדוכן מדעי המדינה עם המרצים והסטודנטים שלנו
🔹 הזדמנות לשאול, להתייעץ ולהרגיש את האווירה מבפנים
🔹 הרצאה מיוחדת של פרופ' דורון נבות בשעה 18:00: "מהו מדע המדינה?"

אנחנו כבר שם ואתם?

📍 קמפוס הכרמל
📅 יום חמישי | 4.6
🕕 18:00 ההרצאה, בניין חינוך חדר 405

28/05/2026

אירוע "בונים קהילה אקדמית", יום אקדמי לתלמידי מחקר במדעי המדינה לזכר בוגרי בית הספר למדעי המדינה שנפלו במלחמת "חרבות ברזל", התקיים בשבוע שעבר בהשתתפות בני משפחות הנופלים, סגל בית הספר, תלמידות ותלמידי מחקר.

במסגרת האירוע נערך טקס הנצחה מרגש בהשתתפות בני משפחותיהם של יובל קסטלמן ז"ל, סא"ל עלים עבדאללה ז"ל ואילן יעקב ז"ל.

תוכנית המלגות לזכר הנופלים, בוגרי בית הספר למדעי המדינה, אשר החלה ביוזמת פרופ' דנה ושדי, לשעבר ראש בית הספר למדעי המדינה ודיקן הפקולטה למדעי החברה פרופ' דפנה קנטי, וממשיכה על ידי פרופ' ניסים (נסי) כהן, ראש בית הספר למדעי המדינה, התאפשרה הודות לתרומה ייעודית.

המלגות מוענקות לתלמידות ולתלמידי מחקר המשרתים במילואים, ומטרתן לחזק את החיבור בין ההשכלה האקדמית למחויבות לשירות המדינה והחברה, לצד הנצחת זכר הנופלים באמצעות עשייה חינוכית וציבורית.

נשיא האוניברסיטה פרופ' גור אלרואי, דיקנית הפקולטה למדעי החברה פרופ' דפנה קנטי, וראש בית הספר למדעי המדינה פרופ' ניסים (נסי) כהן, נשאו דברים.

נודה גם לדוקטורנטים של ביה"ס למדעי המדינה שסייעו בארגון האירוע, אופק אדרי פאר ויניב שפירא.

26/05/2026

"זה היה אחד השבועות היותר מעניינים שהיו לי", מספר פרופ' ניסים (נסי) כהן, ראש ביה"ס למדעי המדינה על הסיור במשטרת ברלין: "קשה לסכם במעט טקסט את כל המחשבות והחוויות. עם כל הקשיים, במשטרת ישראל יש המון אנשים מעולים ואיכפתיים שבאו לשרת את החברה שלהם בצורה הכי טובה שאפשר. בנוסף, לישראל יש מה ללמוד מגרמניה בכל הקשור לשיטור. לגרמניה יש לא פחות מה ללמד מאיתנו. בכל כך הרבה תחומים."

פרופ' כהן הצטרף ללוות את הסטודנטים שלנו בסיור אקדמי במשטרת ברלין, שנבנה במיוחד עבור כיתת השוטרים בתואר שני בתכנית למינהל ומדיניות ציבורית בביה"ס למדעי המדינה.

זו היתה הזדמנות נדירה עבור הבכירים במשטרה והשוטרים שלומדים בתוכנית להיחשף בצורה אינטימית לאתגרים, למורכבות ולהיסטוריה של משטרה בארץ אחרת, וללמוד על המפגש בין התיאוריות האקדמאיות למציאות המורכבת בשטח.

הסיור, בתכנונה ובהובלתה של ד"ר ואלרי איסק, ראש מערך תוכניות התואר השני בביה"ס למדעי המדינה, עימת את הסטודנטים עם סוגיות מוסריות כבדות משקל מתקופת השואה. שאלה קריטית בה התעמקו הסטודנטים היתה 'איך מערכות בירוקרטיות ושמרניות מסתגלות לשינויי מדיניות קיצוניים?' וכן שאלות שרלוונטיות למציאות כיום כמו 'איך מתמודדים עם אתגרי הגירה וחוסן?' החשיפה להיסטוריה ולמדיניות המשטרה בברלין המחישה את המורכבות העצומה של ארגוני ביטחון בשטח. השילוב הייחודי הזה, בין תיאוריה אקדמית למציאות המורכבת של המינהל הציבורי, הוא קריטי לבניית הידע בתחום ולהכשרה של מנהלים ומנהלות מקצועיים בשירות הציבורי.

פרופ' כהן מסכם ואומר: "התובנות שעולות מהשטח, גם מישראל וגם מגרמניה, לא מתורגמות למחקר ולא נמצאות בשיח של האקדמיה. הנתק בין המחשבה והשיח באקדמיה לבין זה שבשטח פשוט ענק. ובשורה התחתונה, השבוע הזה עשה לי חשק עז לשנות את זה."

אם אתם שואפים להוביל שינוי, לנהל משברים ברמה הלאומית ולחבר בין חזון למעשה, מקומכם איתנו.
לפרטים והרשמה לתכנית מנהל ומדיניות ציבורית: https://admissions.haifa.ac.il/social-sciences/program/4418/

24/05/2026

בית הספר למדעי המדינה, המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, מזמין אתכם להשתתף בסדנה הקרובה, המתמקדת בתפקידם של מוסדות ציבוריים בהקשרים אלו, הן כשחקנים המגיבים ללחצים פוליטיים, והן כמוסדות שעשויים לתרום לשחיקה של נורמות דמוקרטיות או לסייע בבלימתה.
הסדנה תארח חוקרים מובילים מרחבי העולם, ותציג מחקרים חדשים בנושאים של ממשל, אחריותיות, התנהגות ביורוקרטית ועמידות מוסדית. זוהי הזדמנות להיחשף למחקר עדכני ולעסוק בכמה מן השאלות המרכזיות והבוערות בתחום.

להרשמה:
https://forms.gle/VqQBXphcJ6gT2Xi18

The School of Political Science, Division of Public Administration and Policy, invites you to an upcoming workshop focused on the role of public institutions in such contexts, both as actors that respond to political strain and as institutions that may contribute to, or help counter, the erosion of democratic norms. Bringing together leading researchers from around the world, the workshop will feature new research on governance, accountability, bureaucratic behavior, and institutional resilience. It offers an opportunity to engage with current scholarship addressing some of the most pressing questions in the field.

To register: https://forms.gle/VqQBXphcJ6gT2Xi18

* הסדנה בשפה האנגלית

17/05/2026

יום פתוח באוניברסיטת חיפה – האוניברסיטה של הצפון החי!
כי ללמוד בצפון זה לא רק שקט וטבע וירוק. זה גם השילוב של נופים מדהימים עם אזורים שוקקים, זה הקצב של העיר יחד עם הקצב של השיעורים. זה לסיים יום לימודים עם בירה בשוק או להתחיל את היום עם נוף יפה לקפה.
בא לך ללמוד בצפון החי? יש לנו הפנינג יום פתוח:
דוכני חוגים
מפגשים עם סטודנטים
הרצאות שלא כדאי לפספס!
🍻 בירות, נשנושים והפתעות נוספות

הצפון החי מחכה לך: הפנינג יום פתוח | 4.6 | 20:00-16:00
כולל 50% הנחה בדמי ההרשמה 🎁
להרשמה להפנינג יום פתוח>> https://bit.ly/3RA5rZP

03/05/2026

התואר השני שמתחבר לחיים שלך, לקריירה שלך ולפסגה שלך
למה לעצור הכל כדי להתקדם לתואר שני?
באוניברסיטת חיפה המחוברת בנינו לך מסלולי לימוד גמישים, בלי צורך להתנתק מהחיים והקריירה שלך.
שילוב של יוקרה אקדמית עם גמישות מקסימלית
כל הפרטים מחכים לך ביום הפתוח בזום לתואר שני
📅 יום חמישי | 7.5
🎁 50% הנחה בדמי ההרשמה ביום הפתוח
לפרטים נוספים והרשמה למפגשי הזום בתגובה ראשונה

30/04/2026

כולנו מדברים על "החזרה לשגרה", אבל האמת היא שהשגרה שאליה אנחנו חוזרים היא לא אותה שגרה שעזבנו.
כמנהלים, התפקיד שלנו הוא לבנות את הגשר. המעבר מ"מצב חירום" לשגרה הוא לא לחיצת כפתור, אלא תהליך. אחרי תקופה של חוסר ודאות ומתח גבוה, הצוותים שלנו (וגם אנחנו) זקוקים לניהול אחר, כזה שמכיר במורכבות.
הנה 5 טיפים שיעזרו לכם לנווט את החזרה לשגרה:
1️⃣ תיאום ציפיות מחודש: אל תצפו לחזור ל-100% תפוקה ביום הראשון. הדרגתיות היא שם המשחק. שבו עם הצוות, הגדירו מחדש מה דחוף ומה חשוב, ותנו לגיטימציה לקצב הדרגתי. תנו מקום לחזרה להיקפי משרה ושעות שונים מבעבר, והכי חשוב – הקשיבו למה שלא נאמר בישיבות הצוות.
2️⃣ חירום בונה שגרה ככלי חוסן: זה הזמן להסתכל החוצה. אילו שיתופי פעולה שבניתם בחירום יכולים לשרת אתכם עכשיו? החיבור בין המגזר הציבורי, העסקי והחברתי הוא לא רק צורך של המלחמה, הוא המפתח ליציבות בשגרה.
3️⃣ משמעות: אנשים שחזרו ממילואים או מהתנדבות מחפשים משמעות. חברו את המשימות היומיומיות לאימפקט הרחב של הארגון. כשעובד יודע "למה" הוא עושה, ה"איך" הופך לקל יותר.
4️⃣ שקיפות וקשר: תכירו בקושי של המעבר מהחזית או מהעורף המתוח למשרד. דברו עם העובדים בגובה העיניים על האתגרים הכלכליים והתפעוליים. שותפות מייצרת מחויבות.
5️⃣ למידה מהשטח: אל תשכחו לעצור ולשאול מה למדנו על עצמנו בחירום שאנחנו רוצים לקחת איתנו קדימה? אל תבזבזו את התובנות של המלחמה.
💡 והכי חשוב! דאגו לעצמכם. מנהל/ת עייפים ושחוקים לא יכולים להוביל. קחו זמן לעצמכם, שגרה מתחילה בניהול האנרגיה שלכם.
ואצלכם בארגון? מה הדבר האחד שעזר לכם או לצוות שלכם לחזור למסלול? אשמח לשמוע בתגובות 👇
שלכם,
רונית בר.
רונית בר היא מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות - ומרצה בקורס "הגלריה למנהלים ומנהלות" בתוכנית לניהול ומנהיגות בארגונים חברתיים בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

Ronit Bar

29/04/2026

בתור סטודנטית לתואר שני במדעי המדינה, בתוכנית לפוליטיקה של המזרח התיכון, הפתיע אותי שאחרי המתקפה שראינו של איראן, מדינות המפרץ בעצם לא הגיבו בחזרה ולא נקטו בשום פעולה. איך אפשר לנתח את האסטרטגיה הזאת שלהן לשבת על הגדר ולא להגיב?
כדי לקבל תשובות, ישבתי לשיחה עם ד"ר שאול ינאי. הנה מה שהוא הסביר לי:
🕰️ אסטרטגיות דוריות, לא של עשור:
"למדינות המפרץ יש אסטרטגיה לא של שנה, לא של שנתיים, ולפעמים גם לא של עשור. יש להן אסטרטגיות דוריות. אלו משטרים עתיקים, שמסתכלים על מה שטוב להם לא רק עכשיו, אלא בעוד דור. הן הגיעו למסקנה שלא טוב להן להגיב על המתקפה מכמה סיבות:
ראשית, הקונטקסט: בחודש הרמדאן, מעצמה אסלאמית הותקפה על ידי מדינה יהודית ומעצמה נוצרית. אם הן היו מצטרפות לצד היהודי-נוצרי נגד מעצמה אסלאמית, הן היו מוכתמות לדורות כבוגדות.
שנית, הן הרבה יותר פגיעות מישראל ואין להן מערכות הגנה מפותחות באותה מידה. רוב מתקני האנרגיה, התשתיות והמגורים שלהן נמצאים במרחק של פחות מדקה מפגיעת טילים איראניים." (ראינו שקטר ספגה נזק של 20% מיכולת הייצור לעשור הקרוב).
🤝 שינוי משמעותי בבריתות האזוריות:
ומה יקרה ביום שאחרי המלחמה? "אחרי המלחמה, מדינות המפרץ יצטרכו להתכנס ולהעריך מחדש את הבריתות. אני חושש שהיחס שלהן לישראל יהיה של כעס, צינון יחסים והאשמה שישראל אחראית למצב.
ערב הסעודית משליכה את יהבה על טורקיה, מתוך ייאוש מישראל ואינטרס משותף למנוע מסוריה לחזור לחיק האיראני. בקיצור, נהיה עדים לשינוי משמעותי בבריתות האזוריות."
📱 הבלוגרים וקמפיין ההסתרה:
כששאלתי על הבלוגרים מהאמירויות שמבהירים שזו "מלחמה של אמריקה ולא עליהם", ד"ר ינאי אישר: "הבלוגרים אכן קיבלו דף מסרים. זה מייצג את הרצון של המשטרים לשווק החוצה שהם לא חלק מהמלחמה הזו מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה. המשטרים האלו מבססים את הקיום שלהם על הבטחה ליציבות... המלחמה חשפה את ההבטחות האלו כבעייתיות, ולכן הם מנסים למזער נזקים, לשלוט בנרטיב ולהחזיר את האמון והיציבות."
📌 אז מתי נראה מהפכה או נורמליזציה? כפי שסיכם ד"ר ינאי: "מהפכות מתרחשות כשאף אחד לא צופה אותן. כמו באביב הערבי – אף אחד לא צופה אותן, ואפשר להסביר אותן רק בדיעבד."
המזרח התיכון לא מחכה לכותרות בחדשות – הוא משתנה בזמן אמת.
אם אתם חולמים להבין את האינטרסים העמוקים שבאמת מעצבים את האזור שלנו, מקומכם איתנו.
תואר שני בפוליטיקה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה. לינק להרשמה בתגובה הראשונה! 👇

מראיינת: Ofir Lugassy

#מדעיהמדינה #אוניברסיטתחיפה #המזרחהתיכון #איראן #מדינותהמפרץ #אקטואליה #פוליטיקהשלהמזרחהתיכון

21/04/2026

יום עצמאות שמח 🇮🇱

20/04/2026