בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה Charney School of Marine Sciences

27/08/2026

אומרים שלים יש כוח מרפא. אולי זה לא רק פתגם🌊🧬
להביט אל האופק, להרגיש את המים ולנוע עם הגלים, כולנו מכירים את התחושה המרגיעה שהים מעניק.
אבל מתחת לפני השטח מסתתר עולם שלם שעשוי לשנות לא רק את מצב הרוח שלנו, אלא גם את עולם הרפואה!

המעבדה של ד"ר טל לוצאטו כנען, מהחוג לביולוגיה ימית חוקרת את הכימיה הסמויה שמתקיימת בין אורגניזמים ימיים. חיידקים, אצות ובעלי חיים ימיים המייצרים מגוון עצום של מולקולות טבעיות, שרבות מהן עדיין לא נחקרו, אך עשויות להפוך בעתיד לבסיס לפיתוח תרופות, חומרים רפואיים ויישומים חדשניים נוספים.

כדי לפענח את "השפה הכימית" הזו, משלבת המעבדה שיטות מתקדמות מתחום המטאבולומיקה עם כלים מולקולריים, המאפשרים לזהות אילו חומרים נוצרים, מתי הם מופיעים, כיצד הם נוצרים ואיזה תפקיד הם ממלאים במערכת האקולוגית הימית.

המחקר לא עוסק רק בהבנת החיים בים, אלא גם בשאלה כיצד אפשר לרתום את המנגנונים שפיתח הטבע במשך מיליוני שנים לטובת הרפואה, התעשייה והאנושות.

כי לפעמים, התרופה הבאה לא מחכה על מדף במעבדה.
היא כבר קיימת במעמקי הים, ורק מחכה שנגלה אותה 🌊💙

Tal Luzzatto Knaan

25/08/2026

24/08/2026

נחשפנו לזפת אבל לא נחשפנו לנזק ⚫ 🌊
רובנו זוכרים את אסון "זפת בסערה" מ-2021 דרך החופים השחורים ומבצעי הניקיון. אבל מה באמת קרה מתחת לפני המים?
במחקר חדש שהובילו חוקרי בית הספר למדעי הים , בהובלת הדוקטורנט עומרי לפידות וד"ר יגאל ברנשטיין, פותח מודל חדש שמאפשר להעריך את הסיכון האקולוגי למינים ימיים בעקבות דליפות נפט , גם כשאין מידע ישיר על הרגישות של כל מין.
החוקרים שילבו מודל המעריך את רגישותם של בעלי חיים ימיים לחומרים הרעילים שבנפט, עם סימולציה ששחזרה את התפשטות כתם הנפט על בסיס זרמים, רוחות ותנאי הסביבה.
הממצאים היו דרמטיים: באזורי הזיהום החמורים ביותר, כ-75% מהמינים שחיים בשכבות המים העליונות נחשפו לריכוזים של חומרים רעילים, ברמות שעלולות לגרום לפגיעה משמעותית.
אבל התרומה הגדולה של המחקר היא דווקא לעתיד.
המודל שפיתחו החוקרים מאפשר לזהות מראש אילו אזורים ואילו מינים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, וכך לסייע לרשויות להחליט היכן לנטר, היכן לדגום וכיצד להגיב במהירות במקרה של אירוע זיהום נוסף.
הים אולי יודע להסתיר את עקבותיו של אסון, אבל בזכות המחקר שמובילים בבית הספר למדעי הים, אפשר להבין טוב יותר את הנזק , ובעיקר להיות מוכנים יותר לפעם הבאה 🌍

קישור לכתבה ב ynet על המחקר בתגובה הראשונה.
Igal Berenshtein

20/08/2026

רובוטים חושפים מקומות שלא היו מוכרים במעמקי הים 🤖🌊
למרות שהים הוא חלק מהעולם שלנו, יש אזורים שלמים בקרקעית הים שאנחנו יודעים עליהם פחות מאשר על פני השטח של מאדים!

אבל כדי לפגוש את המסתורין הזה, לא צריך להפליג לקצה השני של הגלובוס.
אחת הדוגמאות המרתקות לכך מגיעה ממחקרים של חוקרי הים העמוק בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני , שחושף בשנים האחרונות עולמות שלמים שלא היו מוכרים עד כה במזרח הים התיכון.

מסתבר שאפילו פה, ממש מול חופי ישראל, אנחנו עדיין מגלים מקומות חדשים לחלוטין. מזרח הים התיכון, ובמיוחד הרצועה הימית שנמצאת מול חופי ישראל, מתגלה כזירה של תגליות יוצאות דופן שמשנות את מה שחשבנו שאנחנו יודעים על האזור.

כל זה קורה בזכות שילוב של רובוטיקה תת ימית, מערכות מיפוי תלת-ממדיות וחיישנים מתקדמים, שמאפשרים לחוקרי בית הספר לחקור אזורים שבעבר היו בלתי נגישים לחלוטין.

באמצעות הטכנולוגיות האלו הצליחו החוקרים לחשוף בריכות תמלחת ונביעות גז בעומק, תופעות נדירות המהוות מוקדי חיים ייחודיים בלב הים העמוק.
ואם זה לא מספיק מפתיע, באותם אזורים התגלתה גם "תינוקייה" יוצאת דופן בהיקפה של כרישי עומק 🦈 - ריכוז חריג של מיליוני ביצי כרישים באזור הפרעת פלמחים, שהפך לבעל חשיבות אקולוגית ואסטרטגית יוצאת דופן בקנה מידה עולמי.

זוהי עדות מדהימה לכך שהחדשנות, הרובוטיקה והמדע לא רק עוזרים לנו לחקור את הבלתי נודע, אלא מעניקים לנו את הכלים להבין, לנהל ולשמור על המשאב הכי חשוב והכי קרוב אלינו - הים שלנו.

16/08/2026

"אחד הרגעים המרגשים והבלתי צפויים בקריירה שלי"
כך תיארה פרופ' בברלי גודמן את השתתפותה בדוקומנטרי החדש של National Geographic TV, העוסק באחת התעלומות הגדולות של העולם העתיק: מה באמת קרה בעקבות ההתפרצות הגעשית האדירה בתרה (סנטוריני) לפני כ־3,500 שנה?
פרופ' גודמן הייתה שותפה לחקר ממצא נדיר, כחלק מצוות מחקר בינלאומי: שלד של נער בן 15–16, שנמצא קבור בתוך שכבות צונאמי באתר ארכיאולוגי בחופי טורקיה.
בדיקת השרידים העלתה כי הנער סבל מליקוי בברך שגרם לו לצלוע, וייתכן שמנע ממנו להימלט כשהגל פגע בחוף.
תיארוך פחמן־14 של העצמות מצביע על כך שההתפרצות התרחשה כ־100 שנה מאוחר יותר מההערכות המקובלות עד היום. ממצא זה עשוי לספק רמז משמעותי להבנת אחת המחלוקות המרכזיות בחקר ההתפרצות והשפעתה על התרבות המינואית.

🎬 הממצאים מוצגים בדוקומנטרי החדש של National Geographic:
Lost Treasures of Ancient Greece: Pompeii's Lost Twin

גאים בפרופ' גודמן ובמחקר שממחיש כיצד מדעי הים, גיאוארכאולוגיה וארכאולוגיה משתלבים כדי לחשוף פרקים נשכחים בהיסטוריה של הים התיכון.

Beverly Goodman

Watch full episodes of Lost Treasures of Ancient Greece online. Get sneak peeks and free episodes all on Nat Geo TV.

13/08/2026

כדי להבין את העולם, צריך להכיר את מה שמסתתר מתחת לפני הים. 🌊
זה הזמן להירשם לתואר שני ביחסים בינלאומיים עם התמחות באסטרטגיה ימית. תוכנית של שנה אחת בלבד, ללא תזה, המשלבת ידע אקדמי עם הבנה מעמיקה של האתגרים וההזדמנויות בזירה הימית.
מפגש בזום ב-20.8
50% הנחה בדמי ההרשמה לנרשמים ביום זה!
הירשמו עכשיו >>https://bit.ly/4q9c6HO

10/08/2026

גם בגיל הזהב ממשיכים לגלות את הים 🌊🦈
במסגרת מיזם "טעימות אקדמיות" של אוניברסיטת חיפה, יצא לאחרונה ד"ר זיו צמח שמיר, מנהל תחום ניטור ארוך טווח ב תחנת מוריס קאהן לחקר הים - Morris Kahn Marine Research Station בבית הספר למדעי הים, למפגש מיוחד עם קהל הגיל השלישי בחיפה.
בהרצאה עסקו המשתתפים במצבו של הים התיכון – מהשינויים העוברים על המערכת הימית, דרך עולמם המרתק של כרישים, דולפינים, מדוזות ודגים מהגרים, ועד לאתגרים ולהזדמנויות העומדים בפנינו בשמירה על הים.
הים התיכון הוא מערכת אקולוגית עשירה ודינמית, והיכרות עם התהליכים המתרחשים בו היא צעד חשוב בהבנתו ובשמירה עליו – בכל גיל.
תודה לזיו על הנגשת המדע ועל החיבור החשוב בין האקדמיה לקהילה.

Ziv Zemah Shamir

06/08/2026

🌊 אחרי שיטפון במדבר ליד אילת, המים זורמים אל הים ונעלמים בתוך שעות.
אבל מתברר שמישהו כן זוכר שהם היו שם.
יצור ימי זעיר, בגודל של גרגר חול, שחי בקרקעית הים.
מחקר חדש בהובלת פרופ' בברלי גודמן-צ'רנוב מבית הספר למדעי הים, ובשיתוף חוקרים מישראל ומאוסטרליה, הראה שלאחר שיטפונות באזור מפרץ אילת, יצור ימי זעיר בשם Operculina ammonoides משנה את ההרכב הכימי של הקונכייה שלו.
והעדות הזו לא נעלמת כשהשיטפון חולף. היא נשמרת בקונכייה במשך חודשים.
המשמעות היא שהקונכיות הזעירות הללו יכולות לשמש מעין ארכיון טבעי של אירועי גשם ושיטפונות, גם באזורים שבהם כמעט אין תיעוד היסטורי של מזג האוויר. כך אפשר ללמוד כיצד השתנה האקלים לאורך השנים.
המחקר פורסם בכתב העת Chemical Geology.
ברכות לצוות המחקר! 👏

Beverly Goodman
Marine Geoarcheology & Micropaleontology Laboratory Haifa University

04/08/2026

🎉 ברכות לפרופ' רגינה כצמן ולפרופ' בוריס כצנלסון על זכייתם במענק מחקר משותף של הקרן הלאומית למדע (ISF) והקרן הגרמנית למדע (DFG).
המענק יתמוך במחקרם בנושא הדינמיקה של בועות מתאן במשקעים ימיים – תחום בעל חשיבות להבנת תהליכים גיאולוגיים, סביבתיים ואקלימיים.
שיתוף הפעולה במסגרת התוכנית המשותפת ISF-DFG מחזק את המחקר הבינלאומי ומקדם שותפויות מדעיות בין חוקרים בישראל ובגרמניה.
גאים בהישג המרשים ומאחלים הצלחה רבה בהמשך המחקר! 🌊👏

Regina Katsman