20/05/2026
הלוואי והמסר שמועבר בפודקסט הזה יגיע לאזניים הנכונות שירצו לסייע ולתמוך במהלך משמעותי של העברת ידע מהאקדמיה אל השטח - ובעיקר לתכניות המנהיגות.
# # חלוצת המיינדפולנס בישראל מסמנת את המהפיכה הבאה - מגיבורים ל"זקני השבט"
חוקרת המוח פרופ' נאוה לויט בן נון, התארחה בפודקאסט Re:Israel של אוניברסיטת רייכמן וכלכליסט, ותיארה את החברה הישראלית כמצויה ב"משבר קוגניטיבי עמוק". הפתרון שלה: תוכנית לאומית לשדרוג מערכת ההפעלה המוחית של המנהיגות בישראל - מעבר מתודעת "גיבורים" לתודעת חוכמה (Wisdom) המסוגלת להכיל מורכבות.
בפרק חדש של פודקאסט Re:Israel, המשותף לאוניברסיטת רייכמן ולכלכליסט, התארחה פרופ' נאוה לויט בן-נון מי שנחשבת לאחת החלוצות בהובלת מהפכת המיינדפולנס והחוסן בישראל מאז שנת 2009.
פרופ' לויט בן נון, שהכניסה לשיח הישראלי תפיסות מבוססות מדע של אימון מוחי וחמלה, הרבה לפני שהפכו לכורח המציאות בקורונה ובמלחמה, מזהה כיום את האתגר הבא. בשיחה עם ד"ר יוסי מערבי, דיקן בי"ס אדלסון ליזמות, והסטודנטית גליה סמסון, היא קובעת כי מתחת לכל המשברים החברתיים, הפוליטיים והביטחוניים שאנו חווים, מסתתר משבר עמוק בהרבה - משבר קוגניטיבי.
# # # המשבר: מנסים לפתור בעיות מורכבות עם מערכת הפעלה מיושנת
"אנחנו מנסים לפתור בעיות מאוד מורכבות - מה שמכונה במדע 'Wicked Problems' - עם מערכת הפעלה קוגניטיבית, רגשית ותודעתית מאוד מיושנת", הסבירה לויט בן נון. "זה קצת כמו לנסות להריץ אלגוריתמים של בינה מלאכותית על מחשב עם שפת תכנות בסיסית".
לדבריה, מערכת ההפעלה האנושית היא גאונית, אך במצבי הישרדות וטראומה היא "נחטפת" על ידי "מנגנונים פרזיטיים", שמצמצמים את הקשב, את הגמישות המחשבתית ואת היכולת שלנו להחזיק פרדוקסים.
היא מצביעה על כך שהחברה הישראלית מצטיינת בפיתוח וטיפוח "גיבורים" (Heroes). "הגיבורים והגיבורות שלנו באמת מדהימים, ממוקדי מטרה ויודעים לפרק בעיות כדי להגיע ליעד", אמרה. "אבל חברה שאין לה אנשים שהם 'Wise Elders' (זקני השבט, או אנשים בעלי תודעת חוכמה) לא תוכל לשרוד. אנחנו צריכים אנשים שמסוגלים להשהות את הצורך לפתור בעיה מיד, לשאת מורכבות, לגשר בין שפות וקבוצות שונות, ולהישאר עם לב פתוח גם מול תסכול אדיר".
# # # הפתרון: שדרוג תודעתי דרך "פסיכו־טכנולוגיות"
הפתרון שלויט בן-נון מציעה הוא יוזמה רחבת היקף לייצור שדרוג של ממש בשדרת המנהיגות של ישראל - מפוליטיקאים, דרך מנהלים ועד לאנשי חינוך וצבא. היא קוראת לעבור מאימוני חוסן והרגעה בסיסיים, לשימוש ב"פסיכו־טכנולוגיות" מתקדמות - כלים של אימון קשב, ויסות רגשי, חשיבת מערכות ואפילו פילוסופיה מודרנית.
בדיוק כפי שהצליחה בעבר להפוך מושגים כמו "חוסן" ומיינדפולנס ("קשיבות") למיינסטרים, פרופ' לויט בן נון שואפת כעת להטמיע את המושג "תודעת חוכמה" (Wisdom). לדבריה, בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) עומדת לטלטל את שוק העבודה ולקחת על עצמה תפקידים רבים, היתרון האנושי הגדול ביותר יהיה בדיוק אותה היכולת לנהל סיטואציות מורכבות דרך תודעה מפותחת ורחבה.
# # # איך עושים את זה? מוסדות שלטון ותרבות ארגונית חדשה
כדי ליישם את הרעיון במהירות וביעילות, לויט בן נון משרטטת תוכנית פעולה מעשית: הקמת מרכז רב־אוניברסיטאי ואינטר-דיסציפלינרי שיציב יעד להכשיר את המנהיגות בישראל ל"תודעת חוכמה" בתוך 7 עד 10 שנים. המהלך, כפי שהיא מתארת אותו, מזכיר תנועת מלקחיים: מצד אחד, חינוך הציבור ותרגום הידע המדעי לשפת היומיום דרך ערוצי תקשורת ופודקאסטים, כדי לייצר דרישה צרכנית ואזרחית למנהיגים מהסוג החדש; ומצד שני, שילוב פדגוגיות חדשות בתוכניות מנהיגות ויזמות, והכשרת "סוכני שינוי" שיטמיעו את הכלים הללו בתוך ארגונים.
חלק מהשינוי, לדבריה, דורש פירוק של אמונות שגויות על ניהול ומנהיגות. "מה שקורה עכשיו הוא שהרבה פעמים מקבלי החלטות לא רואים בריבוי דעות סביב השולחן יתרון, אלא חיסרון שפוגע בחוסן. אבל זה בדיוק ההפך", הדגישה. "אם מנהיג באמת רוצה לפתור בעיה ולא רק לצבור כוח, הוא חייב סביבו מעגל של אנשים עם פרספקטיבות שונות כדי להתקרב למורכבות של המציאות".
# # # "תודעה שופעת דורשת גם מצפן מוסרי"
לקראת סיום השיחה, פרופסור לויט בן נון הוסיפה הערת אזהרה חשובה: כלים עוצמתיים לפיתוח התודעה מחייבים גם בסיס אתי של חמלה, אחרת הם עלולים לשמש ככלי נשק או כלי ניצול. היא הזכירה תופעות כמו "מק־מיינדפולנס" (McMindfulness) - שימוש תאגידי בטכניקות הרגעה רק כדי להפוך עובדים מותשים ל"עבדים טובים יותר", מבלי לפתור את הבעיות המערכתיות שיצרו את הלחץ מלכתחילה.
כשנשאלה מה נותן לה תקווה בתקופה הסוערת הזו, ניכר היה שהיא מתרגשת כשהחלה לדבר על הסטודנטים והסטודנטיות שלה באוניברסיטה. "Iני רואה פה אנשים צעירים שנחשפו לקושי, לטראומה ולדברים שאני לא ראיתי כל חיי. אבל במקום לשקוע, הלב והתודעה שלהם מחפשים תשובות. הם לא מחפשים 'מתחת לפנס', הם שואלים שאלות אקזיסטנציאליסטיות עמוקות ולא מוותרים על יצירתיות. הצעירים האלה, שאני קוראת להם ה'וייז אלדרס' (Wise Elders) שלנו, הם אמנם מיעוט, אבל המיעוט הזה יהיה הגיים־צ'יינג'ר של החברה הישראלית".
