ורד רחמן אתגר ההורות

ורד רחמן אתגר ההורות יועצת אישית וזוגית, מדריכת הורים בוגרת מכון אדלר

תופעת ההתמוטטות אחרי הגן או בית הספר ולמה היא שכיחה במיוחד אצל ילדים מאותגרי קשב?הילד נכנס הביתה אחרי הגן או בית הספר, ו...
04/06/2026

תופעת ההתמוטטות אחרי הגן או בית הספר ולמה היא שכיחה במיוחד אצל ילדים מאותגרי קשב?

הילד נכנס הביתה אחרי הגן או בית הספר, ובתוך דקות הכול משתנה.
הוא בוכה, צועק, מתווכח, מתפרץ, נצמד אליכם או מסרב לשתף פעולה.
לפעמים הוא כועס על כולם, ולפעמים נראה שפשוט נגמרו לו הכוחות.

הורים רבים מופתעים כאשר באותו יום בדיוק הם מקבלים מהגננת או מהמורה דיווח שהילדם היה מקסים, השתתף, למד והתנהג נהדר.

התופעה הזו מוכרת בשם “התמוטטות אחרי המסגרת” (After School Restraint Collapse).
מדובר במצב שבו הילד מצליח להחזיק את עצמו לאורך שעות במסגרת, אך כשהוא מגיע למקום הבטוח שלו, כל המתח, העייפות והעומס שהצטברו במהלך היום פורצים החוצה.

הדבר שכיח אצל ילדים רבים, אך נפוץ במיוחד אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.

הסיבה לכך היא שהפרעת קשב אינה רק קושי להתרכז.
למעשה, מדובר באתגר מתמשך של ניהול עצמי.
הילד נדרש לאורך כל היום להפעיל מנגנוני בקרה, ויסות ושליטה עצמית באופן אינטנסיבי הרבה יותר מאשר בני גילו.

בזמן שהמורה מדברת הוא צריך להתאמץ כדי להקשיב למרות אינספור גירויים שמושכים את תשומת ליבו.
הוא צריך לזכור הוראות, להתארגן, להמתין לתורו, לשלוט בדחפים, להתמודד עם תסכולים חברתיים ולווסת רגשות.

הרבה מהמאמץ הזה אינו נראה כלפי חוץ.

ילדים רבים עם הפרעת קשב יושבים בכיתה ונראים רגועים, אבל בפנים הם עובדים קשה מאוד.
הם נאבקים להישאר מרוכזים, לא להגיב באימפולסיביות, לא להפריע, לא לשכוח ולא לאכזב.

אפשר לדמות זאת לילד שמחזיק שק כבד על גבו לאורך כל היום.
כל עוד הוא במסגרת הוא ממשיך ללכת. אבל כשהוא מגיע הביתה, הוא מוריד את השק ,ואז רואים כמה הוא היה כבד.

ההתפרקות יכולה להופיע כבכי, התקפי זעם, ויכוחים, רגישות מוגברת, עייפות קיצונית, הסתגרות, היצמדות להורה או סירוב לבצע משימות פשוטות.

חשוב להבין,
ברוב המקרים זו אינה מניפולציה, חוצפה או פינוק.
זו מערכת עצבים מותשת שמבקשת לפרוק עומס.

לכן השעות הראשונות אחרי החזרה הביתה הן לא הזמן האידיאלי לביקורת, דרישות, שיעורי בית או שיחות חינוכיות. הרבה יותר יעיל לאפשר לילד זמן נחיתה.
אוכל,
שתייה,
מנוחה,
תנועה,
חיבוק
וחיבור רגשי.

לפעמים הילד שצועק עלינו בבית הוא דווקא הילד שהתאמץ הכי הרבה במשך היום.

הבית הוא המקום שבו הוא מרגיש בטוח מספיק להוריד את המסכה, להפסיק להחזיק את עצמו ולבקש, בדרך שלו, עזרה ומנוחה.

ורד רחמן
יועצת אישית וזוגית
מדריכת הורים
מטפלת CBT
מאמנת אנשים מאותגרי קשב 050-944-9130
קליניקה בהוד השרון ובזום

02/06/2026

אביב גפן היקר,

הקשבתי וחשבתי הרבה על הדברים שאמרת בימים האחרונים על המקום של הילדים בחייך, ולא יכולתי שלא להגיב.

יש גברים שהאבהות מסדרת להם את החיים ברגע. הילדים נולדים, והכול נהיה ברור. סדר העדיפויות מתיישר, הזהות מתייצבת, והם יודעים בדיוק איפה הם עומדים.

אצלי זה היה אחרת.

לא כל גבר מקבל את האבהות בזרועות פתוחות. לא כי הוא אוהב פחות. לא כי הוא יהיה אבא פחות טוב. אלא כי לפעמים ההבנה שאתה כבר לא רק אתה שאתה בן זוג, אבא, מפרנס ודוגמה פוגשת מקומות עמוקים ומורכבים.

אני לא פרצתי בגיל 17 ולא הגעתי לגיל 40 כשאני יכול להישען אחורה ולהסתכל על החיים בתחושת מיצוי. להפך. סביב גיל 40 עשיתי ריסטארט. הקריירה, הזוגיות, ההורות, והמסע שלי כבן למהגרים שחיפש כל חייו זהות ושייכות הכול נפגש באותו זמן.

ואולי מה שהיה לי קשה להודות בו אז הוא שלא פחדתי מהילדים.

פחדתי מהמשמעות של הילדים.

פחדתי ממה שזה יעשה לזוגיות שלי. פחדתי מהוויתורים. פחדתי מהאפשרות שחלומות שעוד לא הגשמתי יצטרכו פתאום להתחלק עם אחריות חדשה. פחדתי לאבד חלקים ממי שהייתי. מהחופש. מהזהות שבניתי סביב המוזיקה והיצירה.

בדיעבד אני מבין שזה פחד שהרבה גברים נושאים איתם בשקט.

אנחנו מדברים הרבה על ההתרגשות שבלידה, ופחות על הטלטלה. פחות על העובדה שאפשר לאהוב את הילדים שלך בכל הלב, ובו בזמן לפחד מהאדם שאתה עומד להפוך להיות.

ופתאום הבנתי שאני כבר לא נער רוקנרול.

אני גבר. אבא לשני ילדים.

וזה לא היה רגע של הארה. זה היה תהליך. לפעמים יפה, לפעמים מטלטל, לפעמים כואב.

אני מבין אותך, אביב. באמת.

אבל אני חושב שצריך להיזהר מלהפוך חוויה אישית לאמת אוניברסלית.

יש גברים שהאבהות מסדרת להם את החיים ברגע. מתקנת את הילדות, את הנעורים, את מה שהיה חסר.

ויש גברים שהאבהות מפרקת להם את החיים קודם, כדי שיוכלו לבנות אותם מחדש.

כשאלוהים ברא את החושך, הוא ברא לנו ירח שיראו איך אנחנו פוחדים. 🌙

דודי

צילום:

לפעמים אחד התהליכים הכואבים ביותר בחיים הוא לא להכניס אנשים חדשים, אלא להסכים להרחיק אנשים שכבר נמצאים בהם שנים.גם אני ה...
02/06/2026

לפעמים אחד התהליכים הכואבים ביותר בחיים הוא לא להכניס אנשים חדשים, אלא להסכים להרחיק אנשים שכבר נמצאים בהם שנים.

גם אני הצלחתי להרחיק אנשים רעילים מחיי. זה לא קרה ביום אחד, וזה ממש לא היה קל. אלו לא תמיד אנשים זרים או כאלה שקל לזהות.
לפעמים אלו אנשים קרובים, אנשים שאהבנו, סמכנו עליהם, חלקנו איתם זיכרונות ותקופות חיים שלמות.

במשך שנים הסברתי, הצדיקתי, נתתי עוד הזדמנות ועוד הזדמנות,אבל עם הזמן למדתי להקשיב לא רק למה שאנשים אומרים, אלא גם למה שאני מרגישה לידם.
האם אני יוצאת מהמפגש מחוזקת או מרוקנת?
האם יש שם כבוד,
הדדיות ופרגון,
או ביקורת,
הקטנה,
מניפולציות
ותחושה שאני תמיד צריכה להצטמצם כדי שיהיה להם נוח?

ההכרה ברעילות היא רק השלב הראשון.
החלק הקשה באמת הוא להציב גבול.
לעיתים מגיעים אשמה, ספקות, פחד מבדידות ותחושה שאולי אנחנו מגזימים,אבל ככל שהתהליך מתקדם, מתחילים להרגיש משהו אחר , שקט.
יותר מקום לנשום,
יותר מקום להיות מי שאנחנו באמת.

להרחיק אדם רעיל אינו מעשה של שנאה.
ברוב המקרים זה מעשה של אהבה עצמית,זו ההבנה שהחיים קצרים מדי מכדי לבזבז אותם במערכות יחסים שפוגעות בנפש שלנו.

לא כל קשר צריך להישמר רק בגלל שהוא ותיק.
לפעמים הצמיחה שלנו מחייבת אותנו לשחרר אנשים שלא צומחים איתנו, ואפילו כאלה שמנסים למשוך אותנו לאחור.

זה תהליך.
תהליך של התפכחות, של אומץ ושל בחירה בעצמנו.

ורד רחמן
יועצת אישית, זוגית ומשפחתית
מדריכת הורים
ומטפלת CBT
מאמנת אנשים מאותגרי קשב
050-944-9130
קליניקה בהוד השרון ובזום

יש משהו מטלטל במחשבה הזו. בזמן שהעובר גדל ברחם, חלק מהתאים שלו נשארים בגוף האם שנים רבות ולעיתים אפילו עשרות שנים. המדע ...
02/06/2026

יש משהו מטלטל במחשבה הזו. בזמן שהעובר גדל ברחם, חלק מהתאים שלו נשארים בגוף האם שנים רבות ולעיתים אפילו עשרות שנים.

המדע קורא לזה “מיקרוכימריזם עוברי”,אבל מעבר לביולוגיה, זה מזכיר לנו אמת עמוקה על קשרים אנושיים, אנשים משמעותיים משאירים בנו חותם.

גם בעולם ההתקשרות אנחנו רואים את אותו עיקרון.
הקשרים הראשונים שלנו עם ההורים, המטפלים והדמויות המשמעותיות בחיינו ממשיכים לחיות בתוכנו הרבה אחרי שהרגעים עצמם חלפו.
הם הופכים להיות חלק מהאופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו, את האחרים ואת העולם.

אדם שגדל עם התקשרות בטוחה נושא בתוכו קול פנימי שאומר: “אני ראוי לאהבה, ואפשר לסמוך על אנשים”.
אדם שגדל עם התקשרות חרדתית עלול לשאת בתוכו פחד תמידי מנטישה.
אדם עם התקשרות נמנעת לומד להסתמך בעיקר על עצמו ומתקשה להישען על אחרים. ואדם עם התקשרות לא מאורגנת נושא לעיתים בתוכו בלבול בין הרצון בקרבה לבין הפחד ממנה.

במובן מסוים, כולנו מורכבים מהאנשים שפגשנו בדרך,לא רק מהתאים שלהם, אלא מהמילים שאמרו לנו, מהחיבוקים שנתנו או לא נתנו, מהביטחון שהעניקו או מהפצעים שהשאירו.
הם ממשיכים לחיות בתוכנו דרך דפוסי החשיבה, הרגשות וההתנהגויות שלנו.

הבשורה הטובה היא שגם אם קיבלנו בתחילת הדרך התקשרות פצועה, המוח והנפש שלנו מסוגלים להשתנות.
קשרים בריאים, זוגיות מיטיבה, חברות עמוקה וטיפול רגשי יכולים ליצור חוויות מתקנות ולבנות בתוכנו דפוסי התקשרות בטוחים יותר.

כי בדיוק כפי שחלק מהתאים של ילד נשארים בגוף אמו לכל החיים, גם חלקים מהאנשים שאהבו אותנו או פגעו בנו נשארים איתנו, השאלה היא האם נמשיך לפעול מתוך הפצעים הישנים, או שניצור בתוכנו מקום גם לחוויות חדשות ומרפאות.

ורד רחמן
יועצת אישית, זוגית ומשפחתית
מטפלת CBT
ומדריכת הורים
קליניקה בהוד השרון ובזום
050-944-9130

הורות היא לא משוואה של ביטול עצמי או הקרבה מוחלטת. לשים את הילדים במרכז זה חשוב, אבל לא על חשבון עצמנו. הורה מאוזן הוא כ...
29/05/2026

הורות
היא לא משוואה של ביטול עצמי או הקרבה מוחלטת. לשים את הילדים במרכז זה חשוב, אבל לא על חשבון עצמנו.

הורה מאוזן הוא כזה שדואג לעצמו ולרווחתו, ובאותו זמן גם נמצא שם בשביל ילדיו.

כשההורה נותן לעצמו מקום, הוא גם מלמד את ילדיו לדאוג לעצמם, להכיר בערכם ולחיות מתוך איזון.
הורות בריאה היא הורות שבה כולם ,ההורה והילדים ,גדלים יחד.

הרבה פעמים, אנשים פועלים מתוך חוויות הילדות שלהם, מנסים לפצות על חוסרים שחוו.

לעיתים, זה מתבטא בכך שהורה נותן הכול לילדיו, אפילו על חשבון עצמו.
אבל חשוב להבין שזה לא איזון. הורה שמבטל את עצמו כדי לתת הכול לילדים יתקשה להיות מודל לחיים בריאים.
הורות מאוזנת היא כזו שבה כולם מקבלים מקום ,@גם הילדים וגם ההורים.

ורד רחמן
יועצת אישית וזוגית | מדריכת הורים | מאמנת ומטפלת בשיטת CBT
קליניקה בהוד השרון ובזום 📞 050-9449130

אלימות בבית הספר היא לא רק “בעיה של ילדים אלימים”.היא סימפטום של חברה עייפה, לחוצה, מוצפת רגשית ולעיתים גם מנותקת.כשאנחנ...
26/05/2026

אלימות בבית הספר היא לא רק “בעיה של ילדים אלימים”.
היא סימפטום של חברה עייפה, לחוצה, מוצפת רגשית ולעיתים גם מנותקת.

כשאנחנו רואים ילד מקלל, דוחף, משפיל או מאיים, קל מאוד להסתכל רק על ההתנהגות.
אבל טיפול אמיתי מתחיל כששואלים:
מה הילד הזה לא מצליח להגיד בדרך אחרת?

הרבה ילדים היום חיים במתח תמידי.
הם חשופים לעומס גירויים, למסכים, להשוואות בלתי פוסקות, ללחצים חברתיים, לחוסר שינה, לקושי בוויסות רגשי ולפעמים גם לבדידות גדולה בתוך עולם מאוד “מחובר”.

יש ילדים שלא למדו להתמודד עם תסכול.
יש ילדים שלא יודעים לשאת דחייה.
יש ילדים שכל הערך העצמי שלהם תלוי במה שחושבים עליהם.
ויש ילדים שבבית שלהם הכוח מדבר חזק יותר מהרגש.

ואז בית הספר הופך לזירת פריקה.

לפעמים האלימות גלויה:
מכות, דחיפות, איומים.

ולפעמים היא שקטה הרבה יותר:
חרם, לעג, הקלטות, שיימינג, התעלמות, קבוצות וואטסאפ אכזריות, מבטים שמקטינים ילד עד שהוא מתחיל להאמין שהוא באמת לא שווה.

והפגיעות האלה נחרטות עמוק.

ילד שחווה השפלה מתמשכת עלול להתחיל לפחד לדבר בכיתה.
ילדה שעוברת חרם יכולה לפתח חרדה חברתית.
ילדים שחיים בפחד מתמיד מאבדים בהדרגה את תחושת הביטחון בעולם.

לפעמים זה גם משפיע על הגוף:
כאבי בטן, כאבי ראש, ירידה בלימודים, התפרצויות זעם, הסתגרות או הימנעות מבית הספר.

אבל כדי למנוע אלימות, לא מספיק להגיד לילדים:
“תהיו נחמדים”.

צריך ללמד אותם איך.

צריך ללמד ילדים לזהות רגשות לפני שהם מתפוצצים.
ללמד אותם להגיד:
“נפגעתי”
“נעלבתי”
“אני מקנא”
“אני מרגיש דחוי”
במקום להפוך את הכאב לתוקפנות.

צריך ללמד אותם להתמודד עם תסכול בלי לפרק את מי שמולם.

וכאן נכנסת החשיבות של מיומנויות חברתיות ורגשיות.

ילד שמפתח מודעות עצמית יודע לזהות מה קורה בתוכו.
ילד שמפתח אמפתיה מסוגל לראות גם את הכאב של האחר.
ילד שמרגיש שייך פחות צריך להוכיח כוח דרך פחד.

גם להורים יש תפקיד עצום.

לא רק לשאול:
“איך היה בבית הספר?”

אלא לשאול:
עם מי ישבת?
היה רגע שפגעו בך?
פגעת במישהו?
הרגשת לבד?
מה היה לך קשה היום?

ילדים צריכים לדעת שיש להם מקום בטוח לדבר בו בלי שיבטלו אותם ובלי שיגידו להם מיד:
“תתעלם”.

וגם הצוותים החינוכיים צריכים תמיכה אמיתית.

מורה שחוק, מוצף וחסר כלים מתקשה להכיל כיתה טעונה.
מערכת שרק דורשת הישגים בלי להתייחס לעולם הרגשי של הילדים תמשיך לייצר התפרצויות.

בית ספר צריך להיות מקום שמלמד לא רק מתמטיקה ואנגלית, אלא גם:
תקשורת
ויסות רגשי
פתרון קונפליקטים
יכולת הקשבה
גבולות בריאים
וכבוד אנושי.

כי ילד שמרגיש שרואים אותו באמת פחות צריך לצעוק כדי לקבל מקום.

המאבק באלימות לא מתחיל בענישה.
הוא מתחיל ביצירת קשר.

ורד רחמן
יועצת אישית וזוגית
מדריכת הורים
מאמנת
ומטפלת CBT
מומחית להפרעות קשב וזוגיות מאותגרת קשב
קליניקה בהוד השרון ודרך הזום
0509449130

20/05/2026
הם הלב שלנו הילדים שלנו ❤️❤️❤️
20/05/2026

הם הלב שלנו
הילדים שלנו
❤️❤️❤️

Address

Hod Hasharon

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00
Friday 09:00 - 17:00
Sunday 09:00 - 17:00

Telephone

+972509449130

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ורד רחמן אתגר ההורות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The University

Send a message to ורד רחמן אתגר ההורות:

Share