13/03/2018
בין נשיקות לנשיכות – כיצד ילדים לומדים להיות חברים? 👫
הורים רבים לפעוטות בגילאי שנתיים-שלוש שמחים מאוד לראות את ילדיהם שמתחילים ליצור קשרי חברות ולשחק במשחק משותף עם בני גילם. ולצד זאת, כאשר הורים נתקלים בגילויי תוקפנות של ילדיהם (או כלפי ילדיהם) כגון משיכות, דחיפות, נשיכות וכדומה- מתעוררות תחושות של חוסר אונים ודאגה אל מול התופעה.
בגילאים הצעירים ילדים אכן מתחילים לשחק יחד, ליצור אינטראקציות וליהנות הנאה משותפת. אך כדי להגיע לכך נדרשת למידה משמעותית! ילדים לומדים לשתף פעולה, להבין כוונות ורצונות אחד של השני, לפרש נכון התנהגויות שונות, להצטרף למשחק, לשמור על קשב משותף גם בתוך המולת גן השעשועים ועוד... משחק משותף הוא איננו משימה כה פשוטה כמו שנראה לנו, המבוגרים! וממש כשם שפעוט לומד ללכת ותוך כדי נופל וקם, גם פעוט שלומד להיות חבר- לפעמים קצת ידחוף, ימשוך ואולי ינשוך... תוקפנות זו היא חלק מהלמידה ממש! בגילאים צעירים אלו זוהי תופעה שכיחה שצפויה לחלוף... היא נובעת בדרך כלל מחוסר הבנה חברתית מספקת, מחוסר יכולת לווסת את עצמי, מרצון להיות ברור בהיעדר שפה מילולית מפותחת דיה...
ומה הפתרון? לעזור לילד ללמוד כיצד להיות חבר! להסביר במילים, בדוגמאות, במציאת פתרונות, בהרגעה... המבוגר הוא מודל עבור הילד בכל הקשור לתקשורת בסביבה! המבוגר יכול להיות מאמן מצוין בחדר הכושר החברתי בו מתאמן הילד הצעיר שלו... ככל שהמבוגר יתווך ויעזור לילדו להבין מצבים חברתיים ויעזור לו להתמודד איתם בדרך יעילה- כך ילדו ייטיב להבין את השפה החברתית ולהשתמש בה...
בהצלחה!
הכותבת בעלת תואר שני בייעוץ והדרכה לגיל הרך מהאוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בהדרכת צוותי חינוך.
הורים, אנשי חינוך או טיפול- יש לכם שאלה או סוגיה שמעסיקה אתכם?
פנו אלינו בתגובה ונשמח לנסות ולספק לכם תשובה!
*הפוסט מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים*