האקדמיה להורות

30/04/2018

הורים יקרים!
זה הזמן להתעניין בקורסים של "האקדמיה להורות"!
מוזמנות ומוזמנים להיכנס 👇😀

https://lp.vp4.me/8c3a,

  "האקדמיה להורות" פועלת תחת המכון לחקר הטיפוח בחינוך של האוניברסיטה העברית במטרה לסייע בידע על הורות, חינוך והתפתחות ילדיכם.   הצטרפו אלינו למסע לחיזוק תחושת...

26/04/2018

קצת תמונות מהפרויקט שלנו "חוויה משפחתית" במעון היום של "יוניטף" בדרום תל אביב ! 👇

17/04/2018

יום העצמאות זהו זמן מצוין לשוחח עם ילדינו על המושג 'עצמאות' ולהכניס אותו לביתנו! בגני הילדים ובבתי הספר למדו הילדים על מדינת ישראל, הקמתה ועצמאותה, ואנו בבית יכולים להעשיר את הלמידה על ידי חוויות אישיות של עצמאות!
לקראת החג נשוחח עם הילדים על המושג 'עצמאות': מה זה אומר להיות עצמאי? במה אנחנו עצמאיים? ובמה עדיין לא? נתחיל להשתמש במושג בחיי היומיום שלנו בבית: כאשר נראה שילדנו עושים משהו משהו בעצמם, נחזק אותם ונאמר: "אתה ממש עצמאי! עשית זאת בעצמך!". נחשוב יחד עם הילדים באילו דברים הם רוצים להיות עצמאיים ונבחר יחד איתם דבר או שניים שהם יתחילו לעשות בעצמם. אפשר להתבונן עם הילדים על תמונות מתקופת הינקות שלהם ולהשוות את מידת העצמאות שלהם אז והיום... וגם לספר סיפורים מצחיקים על התקופה בה אנו, ההורים, לא היינו כל כך עצמאיים כמו היום...
חג שמח!

13/04/2018

תקופה זו של השנה מעמידה אותנו, הורים לילדים צעירים, בפני דילמות לא פשוטות: אנו רוצים לשתף את ילדינו, להנחיל להם את מורשת העם שלנו ולספר להם את ההיסטוריה של עמנו ומדינתנו, ויחד עם זאת- אנו דואגים לשלומם הנפשי וחוששים להעביר להם מידע שעלול לערער את ביטחונם ולעורר בהם פחדים.
ימי הזיכרון אלו ימים עצובים ומורכבים לכולנו. ילדינו בוודאי חשים בכך שאלו ימים שונים ומשהו אחר מתרחש בהם. חשוב שלא נתעלם מנוכחות ילדינו בימים אלו, אלא נשוחח איתם באופן בו הם יהיו מסוגלים להכיל את הנושא ולהרגיש שותפים במידת האפשר.
סיפורים הם דרך מתאימה במיוחד על מנת להנגיש את הנושאים המורכבים הללו לילדים. סיפורים בעל פה או מתוך ספר יעוררו עניין וסקרנות אצל הילדים, בייחוד אם הסיפורים יסופרו מתוך נקודת מבט של ילד צעיר, כמוהם. חשוב שהמסר המרכזי בסיפור יהיה מסר של גבורה ותושייה, ניצחון החלשים על החזקים, הטובים על הרעים. בגיל הצעיר נחסוך מהילדים סיפורים קשים וטראגיים, ונתמקד במסר של תקומת העם היהודי וקיומה של מדינת ישראל. כך גם נחזק את תחושת השייכות של ילדינו למדינתנו ולעמנו, ונעמיק את תחושת הביטחון שלהם במציאות בה אנו חיים.
לאחר סיפור או שיח, ניתן לילדים לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם בציור, משחק או בכל דרך שיבחרו בה.

בהצלחה!

הכותבת בעלת תואר שני בייעוץ והדרכה לגיל הרך מהאוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בהדרכת צוותי חינוך.

הורים, אנשי חינוך או טיפול- יש לכם שאלה או סוגיה שמעסיקה אתכם?
פנו אלינו בתגובה ונשמח לנסות ולספק לכם תשובה!

*הפוסט מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים*

18/03/2018

האם ישנם הבדלים בדרך בה ילדים גדלים בגרמניה ובדרך בה הם גדלים בישראל?
כתבה בynet, המתייחסת למחקרו של פרופ' גד יאיר, מנהל המכון לחקר הטיפוח בחינוך אשר תחתו פועלת "האקדמיה להורות".
👇

צייתנות מגיל אפס, טיולי הישרדות ביער בגיל שלוש, משמעת ברזל בגן הילדים ובעיקר קשיחות מנטאלית - בעיניים ישראליות, גידול ילדים בגרמניה הוא עולם אחר. איך זה נראה עבור ישר....

13/03/2018

בין נשיקות לנשיכות – כיצד ילדים לומדים להיות חברים? 👫

הורים רבים לפעוטות בגילאי שנתיים-שלוש שמחים מאוד לראות את ילדיהם שמתחילים ליצור קשרי חברות ולשחק במשחק משותף עם בני גילם. ולצד זאת, כאשר הורים נתקלים בגילויי תוקפנות של ילדיהם (או כלפי ילדיהם) כגון משיכות, דחיפות, נשיכות וכדומה- מתעוררות תחושות של חוסר אונים ודאגה אל מול התופעה.
בגילאים הצעירים ילדים אכן מתחילים לשחק יחד, ליצור אינטראקציות וליהנות הנאה משותפת. אך כדי להגיע לכך נדרשת למידה משמעותית! ילדים לומדים לשתף פעולה, להבין כוונות ורצונות אחד של השני, לפרש נכון התנהגויות שונות, להצטרף למשחק, לשמור על קשב משותף גם בתוך המולת גן השעשועים ועוד... משחק משותף הוא איננו משימה כה פשוטה כמו שנראה לנו, המבוגרים! וממש כשם שפעוט לומד ללכת ותוך כדי נופל וקם, גם פעוט שלומד להיות חבר- לפעמים קצת ידחוף, ימשוך ואולי ינשוך... תוקפנות זו היא חלק מהלמידה ממש! בגילאים צעירים אלו זוהי תופעה שכיחה שצפויה לחלוף... היא נובעת בדרך כלל מחוסר הבנה חברתית מספקת, מחוסר יכולת לווסת את עצמי, מרצון להיות ברור בהיעדר שפה מילולית מפותחת דיה...
ומה הפתרון? לעזור לילד ללמוד כיצד להיות חבר! להסביר במילים, בדוגמאות, במציאת פתרונות, בהרגעה... המבוגר הוא מודל עבור הילד בכל הקשור לתקשורת בסביבה! המבוגר יכול להיות מאמן מצוין בחדר הכושר החברתי בו מתאמן הילד הצעיר שלו... ככל שהמבוגר יתווך ויעזור לילדו להבין מצבים חברתיים ויעזור לו להתמודד איתם בדרך יעילה- כך ילדו ייטיב להבין את השפה החברתית ולהשתמש בה...

בהצלחה!

הכותבת בעלת תואר שני בייעוץ והדרכה לגיל הרך מהאוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בהדרכת צוותי חינוך.

הורים, אנשי חינוך או טיפול- יש לכם שאלה או סוגיה שמעסיקה אתכם?
פנו אלינו בתגובה ונשמח לנסות ולספק לכם תשובה!

*הפוסט מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים*

28/02/2018

חג פורים שמח לכל ההורים, הילדים והילדות! 🎉❤️🤡

27/02/2018

"חג פורים, חג פורים חג גדול לילדים...?!" 🤡🎉🤔

לקראת פורים כולנו מתכוננים, ובמיוחד מי שיש לו ילדים צעירים... בתחפושות משקיעים, אביזרים מתאימים ואת התמונות כבר מדמיינים... אבל מה קורה כאשר הילד שלנו לא רוצה לשתף פעולה עם כל הקרנבל? מה קורה כאשר הילדה מגלה רגשות שונים ממה שציפינו: פחד מתחפושות? חוסר חשק ללבוש אותן? כיצד עלינו להתייחס לכך?

ראשית- האכזבה שלנו, המבוגרים, מובנת! השקענו כל כך ואנחנו רוצים שילדינו ייהנו מכך. יחד עם זאת, חשוב שנזכור שיש ילדים שכל העניין פחות מתאים להם! יש ילדים שכל שינוי יכול ליצור אצלם תחושת דחק, פחד ואף חרדה. שינוי במראה החיצוני של המבוגרים סביבי (הורים או גננות מחופשות), אביזרים שנראים מאיימים (אפילו שלנו הם נראים די משעשעים...), לבישה והתארגנות עם בגדים ואביזרים בעלי צורות, מרקמים וגדלים שונים מהרגיל... כל אלה יכולים להוות גורם מפריע ומעיק עבור ילדים מסוימים.

כאשר נראה כי הילד שלנו מביע אי שביעות רצון מלבישת התחפושת או מהמתרחש בסביבתו, נזכור כי ייתכן והוא מוצף מדי, וזקוק לעזרתנו בשינויים הללו. נרגיע, נשדר מסר בטוח, לא נכריח להתחפש (על אף האכזבה...) ואפילו נוריד בעצמנו את התחפושת שאנו לובשים אם נראה כי היא יוצרת אצל ילדנו חוסר שקט... אולי כשיגדל- יצטרף לחגיגה בשמחה... עד אז- ניתן לו לחוות את פורים על פי העדפתו האישית...

פורים שמח! 🎉🤡👑🎊👯‍♂️

הכותבת בעלת תואר שני בייעוץ והדרכה לגיל הרך מהאוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בהדרכת צוותי חינוך.

הורים, אנשי חינוך או טיפול- יש לכם שאלה או סוגיה שמעסיקה אתכם?
פנו אלינו בתגובה ונשמח לנסות ולספק לכם תשובה!

*הפוסט מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים*

21/02/2018

בפעם הקודמת עסקנו בשאלה- האם הילד שלי בשל להיגמל מחיתול?
היום, אחרי שהחלטנו שאכן הגיע הזמן לצאת לדרך, נעסוק בשאלה- כיצד עושים זאת? 🤔
בתהליך הגמילה קיימים מספר שלבים מרכזיים:
שלב ההכנה: זהו השלב הבסיסי שמתחיל כבר עם לידת התינוק, כאשר אנו מכירים לתינוק את גופו ("עשית פיפי! בוא נחליף לך את החיתול...") ובהמשך מכירים לפעוט גם את סביבת השירותים, את הבגד שנקרא "תחתונים", מספרים סיפורים על הנושא ומדברים על כך לפי גילויי העניין של הילד- בשלב זה אנו "מכינים את הקרקע" לקראת התהליך שיתרחש יום אחד...

שלב האימון האינטנסיבי: כאשר החלטנו שאכן קיימת בשלות פיזיולוגית, קוגניטיבית
ורגשית- מתחילים! מורידים את החיתול במשך כל זמן הערות ומתאמנים! מומלץ לערוך שלב זה במשך יומיים-שלושה, בבית (בסופשבוע, חופשים...) וכאשר ההורים יכולים להיות נוכחים (פיזית ורגשית!)

שלב שכלול המיומנויות: שלב שאורכו משתנה מילד לילד (יכול להימשך ימים אחדים או שבועות ואף חודשים) ובו הילד כבר אינו מסתובב עם חיתול- בבית ומחוצה לו, אך צפויים "פספוסים" מדי פעם בפעם...

מספר דגשים חשובים:
חשוב מאוד לשתף בתהליך את הדמויות המטפלות בילד במסגרת החינוכית בה הוא נמצא, להכיר לילד את השירותים גם במעון/גן וליצור תהליך אחיד!
לשדר לילד שאנו סומכים עליו, שהוא מסוגל ויכול ללכת לשירותים כשהוא מרגיש צורך, ולא "להציק" לו בנושא יותר מדי ("בוא נלך לעשות פיפי... אתה צריך קקי?")...
לחזק את הילד על הרצון והניסיון להיות עצמאי, ולאו דווקא על התוצאה...

בהצלחה! ❤️

הכותבת בעלת תואר שני בייעוץ והדרכה לגיל הרך מהאוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בהדרכת צוותי חינוך.

הורים, אנשי חינוך או טיפול- יש לכם שאלה או סוגיה שמעסיקה אתכם?
פנו אלינו בתגובה ונשמח לנסות ולספק לכם תשובה!

*הפוסט מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים*

11/02/2018

כיצד להציב לילדינו גבולות באופן יעיל?

כל הורה מתמודד מדי יום עם הצורך להגיד לילדיו "לא!" במצבים רבים ומגוונים...
הבעיה היא שלא תמיד ה"לא!" שלנו מתקבל בשמחה ובאהבה על ידי ילדינו ולעתים קרובות אנו נאלצים להתמודד עם התנגדויות, בכי, כעס ותסכול לנוכח ההגבלה שזה עתה הצבנו...
הנה שלושה כללי ברזל חשובים שיעזרו לכם להציב את הגבול באופן יעיל:

פשוט אמרו "לא!"- כאשר מציבים גבול יש לשדר מסר ברור, עקבי ושאינו משתמע לשתי פנים! חשוב להיות בטוחים בעצמכם (האם באמת יש צורך להגיד במקרה הזה "לא"?) ולשדר זאת בטון הדיבור, בשפת הגוף ובמעשה. לדוגמה: "לא מטפסים על השולחן!", "לא מרביצים!"...

השתתפות - אחרי שהעברנו מסר חד משמעי, נעביר לילד את התחושה שעל אף ההגבלה שאנו מטילים עליו כרגע- אנו רואים אותו, את רגשותיו ואת רצונותיו. נוכל להגיד: "אתה כל כך אוהב לטפס למקומות גבוהים, אתה ממש סקרן לראות מה יש שם...", "אני רואה שאתה כל כך כועס עכשיו!".

הדרכה ואימון – כעת, לאחר שהעברנו תחושת אמפתיה למקום הרגשי בו נמצא הילד, נעזור לו להתמודד עם התסכול שנוצר בעקבות ההגבלה. נציע לו חלופות, נדריך אותו או נחשוב יחד איתו כיצד להתמודד בפעם הבאה: "בוא נמצא מקום בו בטוח יותר לטפס...", "בפעם הבאה תבקש ממני לעזור לך...".

בהצלחה! ❤️

הכותבת בעלת תואר שני בייעוץ והדרכה לגיל הרך מהאוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בהדרכת צוותי חינוך.

הורים, אנשי חינוך או טיפול- יש לכם שאלה או סוגיה שמעסיקה אתכם?
פנו אלינו בתגובה ונשמח לנסות ולספק לכם תשובה!

*הפוסט מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים*

08/02/2018

איך נדע אם הגיע הזמן לגמול את הפעוט/ה שלנו מחיתולים...?🤔

הורים רבים מתלבטים וחשים מעט מבולבלים בכל הקשור להחלטה לגמול את ילדיהם מחיתולים. כיצד תוכלו לדעת שילדיכם מוכן ובשל לתהליך הגמילה? הנה כמה נקודות חשובות שיוכלו לעזור לכם להחליט האם הגיע הזמן, או שעדיף לחכות מעט...

מוכנות פיזיולוגית: כדי להיגמל ילדיכם צריך להיות בעל יכולת שליטה מסוימת בסוגרים. שליטה זאת ניתן לזהות על ידי יכולתו להתאפק (אפילו מספר מועט של דקות) או על ידי נטייתו לעשות את צרכיו (בחיתול) במקומות או בזמנים מסוימים (לדג'- בפינה מסוימת בבית).
בנוסף, על הילד להיות מסוגל לבצע פעילויות מוטוריות בסיסיות כגון: להוריד ולהרים את תחתוניו ומכנסיו, להתיישב ולקום לבד מהאסלה/ישבנון...

מוכנות קוגניטיבית: כאשר אתם מזהים שילדכם מבין ומסוגל לבטא במילים או בתנועות ידיים שמשהו מתרחש בגופו כאשר הוא עושה את צרכיו (להצביע על החיתול, להגיד 'פיפי' או 'קקי' או הברות שכוונתן למילים אלו) - תוכלו לדעת שהוא כבר מסוגל להבין את הקשר שבין התחושות הגופניות לבין הטלת הצרכים.

מוכנות רגשית: על מנת להיות בשל לתהליך הגמילה ילדכם צריך "להיות בעניין"! לגלות רצון לעשות את צרכיו בשירותים, להסכים להתאפק אם הוא מסוגל לכך, להקשיב בעניין לסיפורים על הנושא... כמו כן, חשוב לבדוק האם ילדיכם מסוגל לבקש עזרה כאשר הוא זקוק לה (גם בתחומים אחרים בשגרת היום יום)- שכן זוהי יכולת רגשית שתסייע לו רבות בתהליך הגמילה...

מוכנות הורית: גם את עצמכם כדאי לבדוק לפני תחילת התהליך! האם זהו הזמן המתאים מבחינתכם? האם זוהי תקופה שתאפשר פניות רגשית ופיזית מצדכם (לא צפויים שינויים בקרוב כגון לידה או מעבר דירה וכדומה...)

בהצלחה!❤️

כותבת בעלת תואר שני בייעוץ והדרכה לגיל הרך מהאוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בהדרכת צוותי חינוך.

הורים, אנשי חינוך או טיפול- יש לכם שאלה או סוגיה שמעסיקה אתכם?
פנו אלינו בתגובה ונשמח לנסות ולספק לכם תשובה!

*הפוסט מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים*

29/01/2018

כיצד ניתן לעזור לילד שנולד לו אח חדש?
לידת תינוק או תינוקת חדשים במשפחה מביאים איתם אושר רב אך גם מורכבות והתמודדות עם הילדים הבוגרים יותר שזה עתה הפכו לאחים גדולים... השינוי המתרחש בעת לידת תינוק חדש הוא משמעותי ומצריך מכל אחד במשפחה להתמקם מחדש בתוך המארג המשפחתי המתהווה. לא פעם נוכל לראות מצבים בהם האח הבוגר יפגין תסכול, כעס וקושי בתקופה שלפני הלידה (כן כן, גם לפני הלידה הילדים מרגישים את המתח שבאוויר!) ובחודשים שלאחריה. על מנת להתמודד עם הקשיים הללו באופן יעיל, כדאי לזכור:
1. הכילו את הרגשות של ילדיכם ותנו להם שם ותוקף: "אני רואה שאתה כועס עכשיו שאמא לא פנויה לשחק איתך", "אני יודעת שקשה לך", "אתה מקנא..."
2.גלו אמפתיה לרגשות הללו – ילדיכם אכן מתמודדים עם שינוי שאיננו קל! הם זקוקים לרגישותכם!
3. נסו לשתף את ילדיכם בטיפול בתינוק, במה שניתן (להביא חיתול, מוצץ, לסבן באמבטיה...) ובמידה והוא מעוניין בכך
4.דאגו שלילדכם יהיה גם זמן אישי עם אבא או אמא

והכי חשוב: זיכרו שאח חדש זוהי באמת מתנה נפלאה! שדרו לילדכם שאתם אוהבים אותו בכל עת, ושהאח החדש מכניס אהבה ושמחה נוספות למשפחה!
מזל טוב!

הכותבת בעלת תואר שני בייעוץ והדרכה לגיל הרך מהאוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בהדרכת צוותי חינוך.

הורים, אנשי חינוך או טיפול- יש לכם שאלה או סוגיה שמעסיקה אתכם?
פנו אלינו בתגובה ונשמח לנסות ולספק לכם תשובה!

*הפוסט מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים*