בית המדרש הישראלי לרבנות, היברו יוניון קולג'

12/07/2018

שלשום הופיעו הרב נעמה קלמן, דיקנית הקולג', ובתה, הרבה ליאורה אזרחי-ורד, בתכנית "בדרכה", בנושא אמהות ובנות שבחרו לעסוק באותו מקצוע.

"בדרכה" הינה סדרה דוקומנטרית על פמיניזם והעצמה נשית, מבית היוצר של הטלוויזיה החינוכית.

להלן הקישור: https://youtu.be/_89EfGitQpc

נעמה וליאורה מופיעות החל מהדקה ה- 15.

צפייה מהנה!

06/05/2018

חברי ההנהלה ועובדי ההיברו יוניון קולג' בירושלים מודיעים בכאב גדול על מותו הטרגי של הרב ד"ר אהרן פנקין, הנשיא האהוב של ההיברו יוניון קולג', שנהרג ב-כ' באייר תשע"ח, 5 במאי 2018, בתאונת מטוס.

הרב פנקין היה הנשיא השנים-עשר של ההיברו יוניון קולג' ועמד בראש ארבעת הקמפוסים של המוסד: סינסינטי, ניו-יורק, לוס-אנג'לס וירושלים.

את חייו הקדיש למחקר, הוראה וחינוך, והיה לאחד ממנהיגי המופת של התנועה הרפורמית במשך שלושה עשורים. מחויבותו הנלהבת למדינת ישראל ולעם היהודי ניכרה בכל אחד מצומתי חייו. פעולותיו הרבות למען קידום הפלורליזם במדינת ישראל היו נס לרגליהם של רבני התנועה הרפורמית ומנהיגיה בארץ ובעולם.

איבדנו חבר ושותף, מנהיג ומורה דרך.

אנו משתתפים באבלם הכבד של אשתו ליסה, ילדיו אלי וסמנתה, הוריו בברלי ופיטר ואחותו, הרבה מלינדה פנקין. הלווייתו של הרב אהרן פנקין תיערך ביום שלישי, 8 במאי 2018, בארצות הברית.

מעמד תפילה לזכרו ייערך ביום שלישי, כ"ג באייר תשע"ח, 8 במאי 2018, בשעה 8:30 בבוקר בקמפוס ברח' המלך דוד 13 בירושלים.
הציבור מוזמן

12/12/2017

תלמידות ותלמידי בית המדרש יוצאים לרשות הרבים

22/11/2017

אנו שמחים לשתף אתכם בסרטון של תמונות מטקס ההסמכה 2017.
זו מזכרת מיוחדת מערב חגיגי ובלתי נשכח.

טקס הסמכה לרבנות ועצרת אקדמית - תשע"ז

31/08/2017

אנו שמחים ונרגשים להזמינכם/ן לתכנית 'זמן אלול' תשע"ז!

הסמינר יתקיים בין התאריכים 4.9.2017 - 19.9.2017 בימים ב' וג'

תכני הסמינר המגוונים נועדו לעזור לכל אחד ואחת מאיתנו למצוא את הדרך האישית שלנו להכין את הנשמה לקראת הימים הנוראים.
אנו מקווים שתמצאו בהם משמעות ועניין.

הרשמה לסמינר: https://docs.google.com/forms/d/1JLFs6OKPrzMUuZLbwdw0N1KjARAqkd-7NOj3P8S5d6Y/viewform?edit_requested=true

23/07/2017

בית המדרש הישראלי לרבנות והנהלת הקולג' משתתפים בצערם של חברנו אלחנן אדלר, מרצה ויועץ בבית המדרש, ומשפחתו על האסון הכבד שבו נהרג בנו, יונתן אריה אדלר ז"ל

להלן פרטי הלוויתו של יונתן אריה אדלר ז"ל:

ההלוויה תתקיים היום, יום ראשון, כ"ט בתמוז (23.7.17) בשעה 16:00 בהר המנוחות גבעת שאול, בית ההספדים האשכנזי.

יושבים שבעה בבית המשפחה ברחוב רב אשי 4, ירושלים
בין השעות: 08:30 - 14:00, 15:30 - 22:00

יהי זכרו ברוך.

01/01/2017

"במקורות השונים מתוארות סיבותיו של חנוכה באופן שונה.
חנוכת בית המקדש והמזבח, חידוש עבודת הקורבנות, סוכות מאוחר, חופש הפולחן הדתי, נס פח השמן או ניצחון צבאי. בעזרת השם ובלעדיה", כך כותבת הרבה ד"ר אלונה ליסיצה, מרצה בבית המדרש הישראלי לרבנות, רגע לפני שאנו נפרדים מחג החנוכה.

"אף מופלאה ביותר היא יכולתם של בני האדם להדליק נר כשאין מספיק שמן. בידיעה גמורה שאין מספיק ואולי עוד מעט שוב לא יהיה אור. בכל זאת להאיר כמה שאפשר וללא דיחוי. מיד ועם מה שיש. זהו הנס."

22/12/2016

טופס הרשמה ליום הפתוח בבית המדרש הישראלי לרבנות 16.1.2017
נשמח לפגוש אתכם!

ביום הפתוח תכירו את תלמידי ותלמידות בית המדרש, צוות בית המדרש וסגל המרצים ותקבלו מידע על תכנית הלימודים להכשרת רבות ורבנים, תנאי הקבלה והמלגות.

20/12/2016

"נולדתי וגדלתי בחצי-האי קרים, בן למשפחה מתבוללת שלא דיברו בה על הקשר ליהדות. בגיל 10 פעם ראשונה הצטרפתי לקבלת שבת בקהילה הרפורמית ומאז הלב שלי שם - במניינים ובתי הכנסת המעורבים, ביהדות שוויונית וללא מחיצות, בשאיפה המטורפת לתקן עולם", כך מספר על עצמו בנימין מיניץ, תלמיד שנה ג', בבית המדרש הישראלי לרבנות.

"מאז בר המצווה שלי ועד העליה לארץ הייתי שותף להנחיית קבלות השבת הקהילתיות בעיר שלי ולא פעם נאמר לי שדרך הרבנות - היא הדרך שלי. התייחסתי לאמירות האלה, איך להגיד, כמו שבן 13 אמור להתייחס לאמירות כאלה.
בגיל 15, כשנגמרו הספרים לקריאה בספריה של בית הכנסת, עליתי לארץ במסגרת תכנית נעל"ה ולמדתי בישיבה תיכונית לבנים בעפולה, בה גם נחשפתי לראשונה לחברה הישראלית של עיירות הפיתוח. במהלך השירות הצבאי בגדוד הקרקל המעורב, גיליתי עוד קצת.
אחרי הצבא התחלתי ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ומהר מאוד גיליתי שאנחנו ממש לא מתאימים זה לזו. בתוך כך עברתי ללימודי מחשבת ישראל ופתחתי עבור עצמי את העולם הקסום של מדעי היהדות. בו-זמנית הצטרפתי לקהילת "שירת הים כרמל" - קהילה רפורמית לדוברי רוסית בחיפה והתחלתי לגלות את הזהות והמוצא שלי אליהם התכחשתי כל השנים עד אז בארץ. ואז, כבר בשנה הראשונה שלי ללימודי מחשבת, מצאתי את עצמי ביום הפתוח של התכנית הישראלית לרבנות. אחרי שנה ניגשתי לתהליך הקבלה, ועוד שנה אחרי התחלתי את הלימודים.
לפני זמן מה שמעתי מרב אחד שאני מאוד מכבד שהסמכה לרבנות היא כמו קבלת רישיון נהיגה - הכל רק מתחיל. אז בעוד 5 שנים אני רואה את עצמי עדיין בתקופת "רב צעיר" - מנסה את דרכי, מקהיל קהילות, ובעיקר לומד הרבה."

20/12/2016

"נולדתי וגדלתי בחצי-האי קרים, בן למשפחה מתבוללת שלא דיברו בה על הקשר ליהדות. בגיל 10 פעם ראשונה הצטרפתי לקבלת שבת בקהילה הרפורמית ומאז הלב שלי שם - במניינים ובתי הכנסת המעורבים, ביהדות שוויונית וללא מחיצות, בשאיפה המטורפת לתקן עולם", כך מספר על עצמו בנימין מיניץ, תלמיד שנה ג', בבית המדרש הישראלי לרבנות.

"מאז בר המצווה שלי ועד העליה לארץ הייתי שותף להנחיית קבלות השבת הקהילתיות בעיר שלי ולא פעם נאמר לי שדרך הרבנות - היא הדרך שלי. התייחסתי לאמירות האלה, איך להגיד, כמו שבן 13 אמור להתייחס לאמירות כאלה.
בגיל 15, כשנגמרו הספרים לקריאה בספריה של בית הכנסת, עליתי לארץ במסגרת תכנית נעל"ה ולמדתי בישיבה תיכונית לבנים בעפולה, בה גם נחשפתי לראשונה לחברה הישראלית של עיירות הפיתוח. במהלך השירות הצבאי בגדוד הקרקל המעורב, גיליתי עוד קצת.
אחרי הצבא התחלתי ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ומהר מאוד גיליתי שאנחנו ממש לא מתאימים זה לזו. בתוך כך עברתי ללימודי מחשבת ישראל ופתחתי עבור עצמי את העולם הקסום של מדעי היהדות. בו-זמנית הצטרפתי לקהילת "שירת הים כרמל" - קהילה רפורמית לדוברי רוסית בחיפה והתחלתי לגלות את הזהות והמוצא שלי אליהם התכחשתי כל השנים עד אז בארץ. ואז, כבר בשנה הראשונה שלי ללימודי מחשבת, מצאתי את עצמי ביום הפתוח של התכנית הישראלית לרבנות. אחרי שנה ניגשתי לתהליך הקבלה, ועוד שנה אחרי התחלתי את הלימודים.
לפני זמן מה שמעתי מרב אחד שאני מאוד מכבד שהסמכה לרבנות היא כמו קבלת רישיון נהיגה - הכל רק מתחיל. אז בעוד 5 שנים אני רואה את עצמי עדיין בתקופת "רב צעיר" - מנסה את דרכי, מקהיל קהילות, ובעיקר לומד הרבה."

18/12/2016

עם פתיחת ההרשמה לשנה"ל תשע"ח בבית המדרש הישראלי לרבנות, ביקשנו מתלמידינו לספר קצת על עצמם והצגנו בפניהם שתי שאלות: למה לימודי רבנות, וכיצד הם רואים את עצמם בעוד 5 שנים

אלו תשובותיה של דבי שועה-חיים, תלמידת שנה ד' בבית המדרש

נולדתי, גדלתי ועודני מתגוררת בירושלים עם משפחתי- אלון האיש שלי ורוני בתנו. כשנולדתי, המשפחה שלי היתה אורתודוכסית, אחר כך הפכה לקונסרבטיבית והיום אני כאן- לומדת לרבנות רפורמית.

בצעירותי אני זוכרת שחשתי לא מעט פעמים צורך להתנצל על הזהות היהודית שלי שלא תאמה את זו של הסובבים אותי. הגעתי לקולג' כי רציתי להמשיך לתהות על מהותה של זהותי היהודית יחד עם חברות/ים ששואלים/ות שאלות דומות ונותנים תשובות שונות משלי. היום, אחרי שלוש שנים של לימודים בקולג' שבהן קיבלתי מהמורות/ים, הרבות המלוות, ההנהלה והחברות/ים לספסל הלימודים מרחב נשימה לשאלות ותשובות מגוונות, אני בטוחה יותר במקום אליו אני צועדת.

בעוד חמש שנים אני רואה עצמי משלבת בין הובלת קהילה מתפללת לבין המשך עבודתי כיום בתחום קידום מרחב ציבורי אשר בו מקום לריבוי גווני זהויות.

בתמונה: דבי שועה-חיים
צילום: יצחק הררי

15/12/2016

הרצאתה של הרבה פרופ' דליה מרקס, מרצה לליטורגיה בבית המדרש הישראלי לרבנות, לדובב שפתי ישנים: תפילת בני ארץ ישראל בסידורי ימינו, במסגרת הכנס לציון השלמת ההפטרות של ארץ ישראל, שהתקיים ב-8 בנובמבר 2016

הרצאתה של הרבה פרופ' דליה מרקס, לדובב שפתי ישנים: תפילת בני ארץ ישראל בסידורי ימינו, במסגרת הכנס לציון השלמת ההפטרות של ארץ ישראל, שהתקיים ב-8 בנובמבר 2016 ל...