Sociology & Anthropology HUJI סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

  • Home
  • Israel
  • Jerusalem
  • Sociology & Anthropology HUJI סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

Sociology & Anthropology HUJI סוציולוגיה ואנתרופולוגיה המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית מובילה בעולם המחקר בישראל ונמנית בין המחלקות המובילות בעולם ללימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

This is the link to our department website where you can find information about people, seminars, publications - and look at sylabi and winners of fellowships.

02/06/2026

הכנס האנתרופולוגי, האירוע הגדול של הקהילה האנתרופולוגית בישראל מתחיל מחר!

בימים רביעי-חמישי (3–4 ביוני) יתקיים הכנס השנתי ה־54 של האגודה האנתרופולוגית הישראלית, ונושאו- "שגרה ומשבר". וסטודנטים לתואר ראשון נכנסים בחינם!

לקראת הכנס, פרסמה האגודה סרטון על חלק מההרצאות והנושאים שהיו בכנס- מזמינים אתכם.ן לצפות!

תוכניית הכנס המלאה- בתגובות.

עוד שבוע- הרצאה שלישית ואחרונה לסמסטר במסגרת ״סוציולוגיה אקטואלית״: פרופ׳ מיכל פרנקל שתדבר על "מחשבות סוציולוגיות על בני...
01/06/2026

עוד שבוע- הרצאה שלישית ואחרונה לסמסטר במסגרת ״סוציולוגיה אקטואלית״: פרופ׳ מיכל פרנקל שתדבר על "מחשבות סוציולוגיות על בניה מחדש בימים של משבר".

מזמינים אתכם להצטרף להרצאה- פרטים מלאים בתמונה.

תהיה פיצה ושתייה קלה!

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית מזמינה אתכן ואתכם לכנס הדוקטורנטים והדוקטורנטיות תשפ״ו!זהו יום של מח...
31/05/2026

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית מזמינה אתכן ואתכם לכנס הדוקטורנטים והדוקטורנטיות תשפ״ו!

זהו יום של מחקר חדש, שאלות בוערות ושיחות על חברה, תרבות, פוליטיקה ומשבר מזוויות מקוריות ומעוררות מחשבה.

במהלך הכנס יציגו עבודותיהם: רוני אוהד, סיגל ספיר, פרל ניקול, יהודית מילצקי, עמרי טנקמן ואלכס בוצ׳בסקי — במגוון נושאים, בהם פרפורמנס בזמן מלחמה, מיניות במרחבי עבודה נשיים, חיים בחברה החרדית, גבריות בקרב נכי צה״ל, משבר ארגוני, מרחב והתיישבות בגדה המערבית ועוד.

הכנס יתקיים ביום שני, 15.6, ויכלול גם את טקס קיר הדוקטורנטיות והדוקטורנטים של המחלקה.

נשמח לראות אתכן ואתכם איתנו!

ברכות חמות ליורם בילו על קבלת אות מפעל חיים של האגודה האנתרופולוגית הישראלית!יורם הוא פרופ' אמריטוס מהמחלקה שלנו, חתן פר...
29/05/2026

ברכות חמות ליורם בילו על קבלת אות מפעל חיים של האגודה האנתרופולוגית הישראלית!
יורם הוא פרופ' אמריטוס מהמחלקה שלנו, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית למדעים ואחד האנתרופולוגים החשובים והבכירים בארץ.

הפרס יוענק במסגרת הכנס האנתרופולוגי שיתקיים בשבוע הבא, ביום רביעי 3.6.26 בשעה 13:00, בקריה האקדמית אונו.

ברכות חמות יורם ולעוד שנים של מחקר וסקרנות

ברכות לצליל טורם על אישור עבודת התזה שלה שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית יהודה גודמן!...
28/05/2026

ברכות לצליל טורם על אישור עבודת התזה שלה שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית יהודה גודמן! עבודת התזה בחנה כיצד קהילת בית מדרש מטעינה משמעות במרחב בו היא פועלת והופכת אותו למקום של התכנסות ופרקטיקה עבור חברי וחברות הקהילה.

צליל כתבה על עבודתה לבחברת האדם. מתוך הכתבה:

דמיינו שאתם נכנסים לבית מדרש, דתי לאומי או חרדי. מה אתם רואים? כנראה שורות של שולחנות פורמייקה, ספסלי עץ קשיחים, סטנדים וערימות ספרים מאובקות. אבל כשנכנסים לבית המדרש "דרך", בית מדרש פלורליסטי לצעירים דתיים וחילונים, התמונה משתנה לגמרי: ספות, כורסאות, שטיחים, עציצים ואפילו מטבחון עם מרק חם. כל הריהוט נאסף מיד שניה על ידי חברי וחברות הקהילה, שבחרו במכוון רהיטים מעץ כהה ובדים רכים. המקום מעניק תחושה של ביתיות לנכנסים בשעריו, ואם להיות ספציפית – משהו בין חדר עבודה של פרופסור לדירת שותפים ברחביה. כשנכנסתי לראשונה לבית המדרש הבנתי שהמרחב מנסה להעביר לי סיפור, סיפור שונה מבתי המדרש האורתודוכסיים אותם הכרתי בילדותי.

יש משהו ביתי, יש תחושה ביתית במרחב. אני חושב שחופש אינטלקטואלי וכזה תחושת ביתיות, זה הרבה פעמים דברים שבאים ביחד כאילו. יש איזה מקום חופשי, ואז זה גם מתבטא במרחב פיזי. כזה, זה לא מאוד מוקפד, אבל זה גם לא כאוטי ומבולגן ואי אפשר לעבוד, אלא יש איזה balance נחמד כזה (מתוך ראיון עם דוד (כל שמות המרואיניים בכתבה בדויים, חבר קהילה בבית מדרש "דרך").

במחקר שנעשה במסגרת עבודת התזה שלי בחנתי כיצד קהילת בית מדרש מטעינה משמעות במרחב בו היא פועלת והופכת אותו למקום של התכנסות ופרקטיקה עבור חברי וחברות הקהילה. כלומר, נקודת המוצא שלי היא שחלל בית המדרש עבר ועובר תהליך שהפך אותו מ"מרחב" ל"מקום" דרך הטענת משמעות ושייכות. ואל התהליך הזה בדיוק ביקשתי אני להיכנס.
אחד הממצאים שמצאתי הוא שהקהילה מנהלת "שיחה עם המרחב" כלומר הם עצמם מתייחסים אל מרחב בית המדרש כדבר חי ודינמי, וכשחקן נוסף בתוך המארג החברתי והלימודי בבית המדרש. דוגמה לכך הוא אחד מהרהיטים שהכי סקרנו אותי – ארונית ספרים שעמודיה עשויים מספרים. אביא את דבריו של ישי, אחד הלומדים בבית המדרש שסיפר לי על הרהיט:

"הייתה את בעיית כמות הספרים. יש ספרייה שהיא בעצם ערמה של אנציקלופדיות שמחזיקה מדפים שעליהם יש ספרים [...] אני זוכר שהגיעו לפה ספרים בהתחלה אני זוכר שגם אני ראיתי כמות ספרים והתלהבתי [...] ואמרתי טוב אבל אין פאקינג שום דבר לעשות יותר עם כאילו 4 סטים של אנציקלופדיה. אז הפתרון הוא ממקום פרקטי אבל התוצאה היא תוצאה שבכלל גורמת לי לחשוב מה בכלל עושים במקום הזה. כאילו הספרים הם מדפים. כאילו זה לא שאף אחד לא יפתח הספר הזה, אין איך לפתוח את הספר הזה! הספר הזה אפילו לא משנה איזה ספר זה. אם אתה בכלל רואה את השדרה יש לך מזל [...]. נראה לי שכבר הבינו שזה מכוער אבל אמרו טוב, שזה יהיה. שמישהו ישאל שאלות. שתבואי ותשאלי שאלה. או שזה יצחיק אותך כאילו זה שווה את זה, לדעתי."

ישי מתאר מצב מתגלגל שגורם לו לשאול שאלות על סידור החפצים במרחב אך ברובד העמוק יותר זה גורם לו לשאול שאלות על משמעותו של הטקסט בבית המדרש. עצם הבחירה להציב רהיט "פרובוקטיבי" במרחב בית המדרש, טומנת את ההזדמנות לשאול שאלות. ולדעתו זו המשמעות האמיתית של הפיכת הספרים לרהיבחברת האדם - אנתרופולוגיה בישראל ובעולםובות.

מה אפשר לעשות עם אנתרופולוגיה וסוציולוגיה מחוץ לאקדמיה, והאם היא רלוונטית לעולם שבחוץ? תלמידות ותלמידי המחלקה מוזמנים לש...
26/05/2026

מה אפשר לעשות עם אנתרופולוגיה וסוציולוגיה מחוץ לאקדמיה, והאם היא רלוונטית לעולם שבחוץ?

תלמידות ותלמידי המחלקה מוזמנים לשיעור מיוחד ופתוח במסגרת הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר ואנתרופולוגיה וסוציולוגיה ציבורית״ שמלמד ד״ר לירון שני, בו יתקיים פאנל פתוח בנושא סוציולוגיה שמחוץ ובתוך האקדמיה.

במפגש, בו יתארחו בוגרי המחלקה אשר נמצאים במקומות שונים במרחב הציבורי, הם יתארו כיצד הסוציולוגיה ואנתרופולוגיה משמשת אותם בעבודתן, כיצד הכלים שנרכשו בתואר רלוונטים (או לא) ולבסוף ישתפו בתובנות שלהם על לימודי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה והחיים בכלל.
יהיה גם זמן לשאלות ודיון עם המשתתפים.

האירוע יתקיים ביום שלישי, 2.6.23, בין השעות 14:30–16:00, חדר 23523.

באירוע ישתתפו: ד"ר ליאור חן, ימי בן דוד, מתן שחק ושאלתיאל סבן.

נשמח לראותכן.ם.
Lior Chen‎, Liron Shani

מוזמנים ומוזמנות לסמינר המחלקתי של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית.הפעם נארח את סוציולוג ארגוני מהמסלול האקדמי ה...
25/05/2026

מוזמנים ומוזמנות לסמינר המחלקתי של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית.

הפעם נארח את סוציולוג ארגוני מהמסלול האקדמי המכללה למנהל, ידבר על ׳תרבות ארגון ומרחב במושב העובדים המתחדש׳, ועל איך ארגון ממשיך להתקיים גם ללא ״הארגון״, תחת הכותרת:

במקום מושבו: תרבות ארגון ומרחב במושב העובדים המתחדש

יום שני, ה- 1.6.26 בין השעות 12:30-14:00 בחדר הסמינרים של המחלקה (25312) בהר הצופים.

תקציר:

תרבות ארגון ומרחב במושב העובדים המתחדש בניגוד למרחבים כפריים ברחבי העולם שצמחו באופן אורגני, ההתיישבות העובדת בישראל, הוקמה על בסיס תפיסות מודרניות. צורות יישוב אלו עוצבו כ"ארגונים טוטאליים", במובן זה שביקשו להקיף את מלוא עולמו של הפרט ולגייסו למימוש חזון אוטופי. על אף שמושב העובדים מציג מודל מורכב, המבטא היברידיות בין ערכי הפרט לערכי הקולקטיב; למרות שהמושב הפך לצורת ההתיישבות הנפוצה בישראל והציג תמהיל דמוגרפי ואתני מגוון ועשיר, בניגוד לאחיו הבכור הקיבוץ, המושב נותר בשולי השיח החברתי והאקדמי.

על רקע התמורות הפוליטיות והכלכליות בחברה הישראלית, עברו המושבים והקיבוצים בדומה לארגונים קולקטיביים רבים תהליכי הפרטה שגררו שיח ציבורי ואקדמי. השיח התמקד בעיקר בקיבוצים ונסוב בעיקר סביב שאלות של אילו פרקטיקות ארגוניות שונו: האם חדר האוכל עדיין פעיל? או האם האגודה ממשיכה בשיווק משותף? וכו'. דרך מקרה הבוחן של מושב צין, מושב עובדים בערבה שהופרט בסוף המאה הקודמת, מחקר זה מציע קריאה חדשה של המציאות המושבית בת זמננו. באמצעות שילוב בין הגישה התיאורטית הקלאסית של ארווינג גופמן על "ארגונים טוטאליים", להמשגות עדכניות בתיאוריה ארגונית, כגון ״צורות ארגוניות חדשות״ המחקר מבקש לשאול האם וכיצד נשמרה ונוצרת התארגנות של חברי המושב גם לאחר פירוק הארגון הרשמי?

מניתוח תוכן של פרקטיקות העבודה במושב עשרים שנה לאחר ההפרטה ניתן ללמוד שלמרות שהתפקיד הארגוני של האגודה רוקן מתוכן, הרי שהעבודה, חיי החברה והקהילה במושב עדיין משמרים ומבטאים פרקטיקות וערכים קולקטיביים. לאמור מושב צין מציג צורת התארגנות חלקית המגלמת ״תרבות ארגונית בלי ארגון״.

ההסבר שנותן המחקר לממצאים הוא שבעוד שהארגון הטוטאלי נשען על שלושה מסדים (ארגוני, מרחבי וקהילתי), תהליך ההפרטה עסק בעיקר בשינוי המבנה הארגוני. ביישובים שבהם שני המסדים האחרים, המרחבי והחברתי, נותרו על תילם, נוצר הלכה למעשה תהליך של התארגנות. על סמך עבודת השדה, המחקר מציע המשגה תיאורטית חדשה: Work Ground – מרחב התחום בגבולות פיזיים וחברתיים, שבו ניתן להבין את פעולתם של הסוכנים החברתיים כעבודה משותפת, גם בהיעדר מסגרת ארגונית פורמלית. המשגה זו יכולה לשמש הן כמדד חדש להבחנה בין רמות שונות של הפרטה חברתית בקיבוצים ובמושבים, והן ככלי תיאורטי להבנת מרחבי עבודה משותפים עכשוויים דוגמת .WeWork

על המרצה:

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג המשמש כדיקן הסטודנטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל. מחקריו מתמקדים בשני תחומי דעת מרכזיים: תמורות במרחב הכפרי בישראל וצורות התארגנות חדשות. מאמריו ראו אור בכתבי עת בינלאומיים ומובילים בתחומי הכפריות, הסוציולוגיה והניהול. ספרו ״במקום מושבו: סולידריות במושב העובדים המתחדש״ פורסם ב2023 בהוצאת יד טבנקין. כמו כן, שימש כעורך-אורח שותף של הגיליון המיוחד בכתב העת Israel Studies Review, שעסק בכיווני מחקר חדשים בחקר הקיבוצים והמושבים (מאי 2026).

לאור גישת הסוציולוגיה הציבורית, שניידר שוקד על הנגשת ידע מחקרי לטובת החברה. בין היתר הוא לקח חלק בעיצוב התוכן של תוכנית מנהלי הקהילות במושבים מטעם "מנהלת תקומה" בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ושימש כיועץ למועצה האזורית אשכול בסוגיות של צמיחה דמוגרפית במושבים לאחר האסון. אבי הוא בן זוגה של טל ואביהם של יותם, עומר וזהר.
Avi Shnider

מתי נולד ׳המרחב הכפרי׳ והאם בערבה החלו לגדל פאנלים סולריים?לכבוד שבועות - שני מאמרים של אנשי המחלקה פורסמו בגליון מיוחד ...
23/05/2026

מתי נולד ׳המרחב הכפרי׳ והאם בערבה החלו לגדל פאנלים סולריים?

לכבוד שבועות - שני מאמרים של אנשי המחלקה פורסמו בגליון מיוחד של Israel Studies Review שהוקדש למבט חדש על מושבים וקיבוצים.

המאמר הראשון נכתב על נעמה זוהר, דוקטורנטית במחלקה שלנו, ועוקב אחר התמורות בהגדרת המרחב החוץ-עירוני בישראל, מראשית הציונות ועד ימינו. המאמר Between the Last Plow and Border Committees, מראה כיצד בעבר אופיין מרחב זה כ"התיישבות עובדת" – בעיקר קיבוצים ומושבים שהוקמו על ידי תנועות מיישבות והתאפיינו באידיאולוגיה סוציאליסטית לצד דגש על עבודת אדמה. אך בשנות ה-80 של המאה ה-20 חווה המרחב משבר כלכלי, פוליטי ודמוגרפי משמעותי, והחל משנות ה-90 התרחב השימוש במונח "מרחב כפרי" – המקובל לתיאור מרחבים מקבילים בעולם.

דרך ניתוח טקסטים היסטוריים ועכשוויים לצד ראיונות חצי-מובנים עם שחקנים מרכזיים במרחב הכפרי בן ימינו, טוענת זוהר כי המעבר מ״התיישבות עובדת״ ל״מרחב כפרי״ אינו שינוי סמנטי בלבד, אלא שינוי תפיסתי עמוק בזהות המרחב והיושבים בו, המושפע במידה רבה מהאיום שחווה המרחב הכפרי מצד הערים ההולכות ומתפשטות על חשבונו. המאמר מראה כי לצד ה״נורמליזציה״ שעובר המרחב הכפרי בישראל, ההולך ומאבד את מאפייניו הייחודיים, בולטת המגמה של הישענות על הון סימבולי מן העבר.

המאמר השני נכתב על ידי ד״ר לירון שני (שגם מנחה את נעמה זוהר בדוקטורט שלה). מאמרו של שני Solar Peppers: Imagination and Infrastructure between Change and Adaptation in Desert Agriculture, מנתח את השינויים בחקלאות בערבה ואת המעבר ההדרגתי מחקלאות אינטנסיבית לייצור אנרגיה סולארית. באמצעות מחקר אתנוגרפי ארוך־טווח בערבה התיכונה, שני מראה שהחקלאות בערבה אינה רק פעילות כלכלית, אלא נסיון לשלוט ולשנות את המדבר, לצד פרויקט פוליטי ותרבותי שנועד ליישב את הגבול עם ירדן ולבסס שליטה ישראלית במרחב המדברי. שני משתמש במושג ׳דמיון חקלאי־סביבתי׳ (environmental–agricultural imagination) כדי לתאר את האמונה והחזון שאפשר ״להפריח את השממה״ ולהפוך את המדבר למרחב יצרני ומשגשג, ואת ה׳תשתיות חקלאיות׳ (agricultural infrastructures) אשר מאפשרות לממש את הדמיון ולעצב את הנוף אך גם את הזהות המקומית של חלוציות ושליטה בטבע.

שני מתאר במאמר את השפעת הגלובליזציה ושינוי האקלים על החקלאות המקומית, וכיצד מטפורת ה ״קזינו״ משמשת רבים לתיאור המצב בחקלאות, משום שהיא תלויה במחירים, במזג האוויר ובשווקים בינלאומיים. לעומת זאת, מטפורת ״הפנסיה״ משמשת לתיאור האנרגיה הסולארית, מאחר והיא נתפסת כמקור הכנסה יציב ובטוח יותר. דרך המעבר מפלפלים לפאנלים סולאריים, שני בוחן כיצד משתנים היחסים בין סביבה, תשתיות, כלכלה ופוליטיקה במדבר הישראלי, ומעלה שאלות חדשות לגבי עתיד הערבה: האם היא תמשיך להיות אזור חקלאי, או תהפוך בעיקר למרחב של ייצור אנרגיה?

ראו גם הרחבה על המאמר של שני שפורסם באתר בחברת האדם.

Liron Shani
Naama Zohar
Avi Shnider

מלחמה, זוועות, חברה: סוציולוגיה של שבר - כנס מיוחד של האגודה הסוציולוגית הישראלית שיתקיים ב־31.5.26 באוניברסיטת בן־גוריו...
21/05/2026

מלחמה, זוועות, חברה: סוציולוגיה של שבר - כנס מיוחד של האגודה הסוציולוגית הישראלית שיתקיים ב־31.5.26 באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

אנחנו מזמינים אתכן.ם להגיע ולהקשיב להרצאות בכנס, ביניהן כמה הרצאות מרתקות של חוקרות וחוקרים מהמחלקה שלנו, שיעסקו במלחמה, טראומה, תרבות, משפחה, מחאה ושייכות מזוויות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות מגוונות.

בין ההרצאות יהיו רצאות של חברי וחברות המחלקה שלנו:
עומרי טנקמן, אביטל סיקרון, תהילה גאדו ופרל ניקול-חסיד.

מחכות ומחכים לראותכן.ם שם!

קישור לתוכנית הכנס המלאה- בתגובות.

פרפורמנס בזמן מלחמה: מה קורה לזוגיות, למשפחה ולחיי היומיום תחת מציאות של טראומה מתמשכת? המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה...
19/05/2026

פרפורמנס בזמן מלחמה: מה קורה לזוגיות, למשפחה ולחיי היומיום תחת מציאות של טראומה מתמשכת?

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מזמינה אתכם למופע-שיח סביב ההצגה "חזיתות / جبهات", העוסקת בחיים האישיים והמשפחתיים בזמן מלחמה.

לאחר המופע יתקיים דיון בהשתתפות חוקרים וחוקרות מהתחומים של סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ולימודי פרפורמנס, שיבחן את הקשרים בין אמנות, חברה ובריאות נפשית בתקופות משבר.

25.5.26 | תיאטרון החניון, הר הצופים
10:15–12:30

נשמח לראותכם.ן!

Address

Mt. Scopus
Jerusalem
9190501

Opening Hours

Monday 08:30 - 18:00
Tuesday 08:30 - 18:00
Wednesday 08:30 - 18:00
Thursday 08:30 - 18:00
Sunday 08:30 - 18:00

Telephone

+97225883050

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Sociology & Anthropology HUJI סוציולוגיה ואנתרופולוגיה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The University

Send a message to Sociology & Anthropology HUJI סוציולוגיה ואנתרופולוגיה:

Share