25/05/2026
מוזמנים ומוזמנות לסמינר המחלקתי של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית.
הפעם נארח את סוציולוג ארגוני מהמסלול האקדמי המכללה למנהל, ידבר על ׳תרבות ארגון ומרחב במושב העובדים המתחדש׳, ועל איך ארגון ממשיך להתקיים גם ללא ״הארגון״, תחת הכותרת:
במקום מושבו: תרבות ארגון ומרחב במושב העובדים המתחדש
יום שני, ה- 1.6.26 בין השעות 12:30-14:00 בחדר הסמינרים של המחלקה (25312) בהר הצופים.
תקציר:
תרבות ארגון ומרחב במושב העובדים המתחדש בניגוד למרחבים כפריים ברחבי העולם שצמחו באופן אורגני, ההתיישבות העובדת בישראל, הוקמה על בסיס תפיסות מודרניות. צורות יישוב אלו עוצבו כ"ארגונים טוטאליים", במובן זה שביקשו להקיף את מלוא עולמו של הפרט ולגייסו למימוש חזון אוטופי. על אף שמושב העובדים מציג מודל מורכב, המבטא היברידיות בין ערכי הפרט לערכי הקולקטיב; למרות שהמושב הפך לצורת ההתיישבות הנפוצה בישראל והציג תמהיל דמוגרפי ואתני מגוון ועשיר, בניגוד לאחיו הבכור הקיבוץ, המושב נותר בשולי השיח החברתי והאקדמי.
על רקע התמורות הפוליטיות והכלכליות בחברה הישראלית, עברו המושבים והקיבוצים בדומה לארגונים קולקטיביים רבים תהליכי הפרטה שגררו שיח ציבורי ואקדמי. השיח התמקד בעיקר בקיבוצים ונסוב בעיקר סביב שאלות של אילו פרקטיקות ארגוניות שונו: האם חדר האוכל עדיין פעיל? או האם האגודה ממשיכה בשיווק משותף? וכו'. דרך מקרה הבוחן של מושב צין, מושב עובדים בערבה שהופרט בסוף המאה הקודמת, מחקר זה מציע קריאה חדשה של המציאות המושבית בת זמננו. באמצעות שילוב בין הגישה התיאורטית הקלאסית של ארווינג גופמן על "ארגונים טוטאליים", להמשגות עדכניות בתיאוריה ארגונית, כגון ״צורות ארגוניות חדשות״ המחקר מבקש לשאול האם וכיצד נשמרה ונוצרת התארגנות של חברי המושב גם לאחר פירוק הארגון הרשמי?
מניתוח תוכן של פרקטיקות העבודה במושב עשרים שנה לאחר ההפרטה ניתן ללמוד שלמרות שהתפקיד הארגוני של האגודה רוקן מתוכן, הרי שהעבודה, חיי החברה והקהילה במושב עדיין משמרים ומבטאים פרקטיקות וערכים קולקטיביים. לאמור מושב צין מציג צורת התארגנות חלקית המגלמת ״תרבות ארגונית בלי ארגון״.
ההסבר שנותן המחקר לממצאים הוא שבעוד שהארגון הטוטאלי נשען על שלושה מסדים (ארגוני, מרחבי וקהילתי), תהליך ההפרטה עסק בעיקר בשינוי המבנה הארגוני. ביישובים שבהם שני המסדים האחרים, המרחבי והחברתי, נותרו על תילם, נוצר הלכה למעשה תהליך של התארגנות. על סמך עבודת השדה, המחקר מציע המשגה תיאורטית חדשה: Work Ground – מרחב התחום בגבולות פיזיים וחברתיים, שבו ניתן להבין את פעולתם של הסוכנים החברתיים כעבודה משותפת, גם בהיעדר מסגרת ארגונית פורמלית. המשגה זו יכולה לשמש הן כמדד חדש להבחנה בין רמות שונות של הפרטה חברתית בקיבוצים ובמושבים, והן ככלי תיאורטי להבנת מרחבי עבודה משותפים עכשוויים דוגמת .WeWork
על המרצה:
ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג המשמש כדיקן הסטודנטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל. מחקריו מתמקדים בשני תחומי דעת מרכזיים: תמורות במרחב הכפרי בישראל וצורות התארגנות חדשות. מאמריו ראו אור בכתבי עת בינלאומיים ומובילים בתחומי הכפריות, הסוציולוגיה והניהול. ספרו ״במקום מושבו: סולידריות במושב העובדים המתחדש״ פורסם ב2023 בהוצאת יד טבנקין. כמו כן, שימש כעורך-אורח שותף של הגיליון המיוחד בכתב העת Israel Studies Review, שעסק בכיווני מחקר חדשים בחקר הקיבוצים והמושבים (מאי 2026).
לאור גישת הסוציולוגיה הציבורית, שניידר שוקד על הנגשת ידע מחקרי לטובת החברה. בין היתר הוא לקח חלק בעיצוב התוכן של תוכנית מנהלי הקהילות במושבים מטעם "מנהלת תקומה" בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ושימש כיועץ למועצה האזורית אשכול בסוגיות של צמיחה דמוגרפית במושבים לאחר האסון. אבי הוא בן זוגה של טל ואביהם של יותם, עומר וזהר.
Avi Shnider
