מדעי המחשב והנדסה - האוניברסיטה העברית

15/10/2026

כיצד יכולים בינה מלאכותית וחוקרים אנושיים להתקדם מעבר לחיפוש מילות מפתח סטנדרטי כדי למצוא השראה מדעית אמיתית מתוך מיליוני מאמרים?

בית הספר למדעי המחשב גאה להציג מחקר חדש מאת מעין שרון וד״ר תום הופ.
במאמרם - "RATIO: A Benchmark for Retrieval Across Typed Ideation Operations in Scientific Literature", הצוות מתמודד עם מגבלה מרכזית במנועי חיפוש אקדמיים קיימים, הממוקדים ברלוונטיות נושאית במקום בתפקיד הפונקציונלי שקטע טקסט ממלא ביצירת רעיונות חדשים. כדי לפתור זאת, הם פיתחו את RATIO - מדד (בנצ'מרק) המעריך אחזור ספרות על פני שלושה "מהלכי רעיונות" ספציפיים:

• מענה: אחזור פתרונות ישירים או גישות מתודולוגיות לבעיות מחקר שהוגדרו.

• הרחבה: התרחבות לעקרונות כלליים יותר ולניסוחים רחבים יותר.

• התמקדות: התמקדות במופעים קונקרטיים, דוגמאות בעלות שמות או מנגנונים ספציפיים.

מדד RATIO, שנבנה ממיליוני משפטים בטקסט מלא באמצעות פיקוח מבוסס סמני שיח (discourse-marker supervision) בשילוב אימות אנושי ושל מודלי שפה גדולים (LLM), מוכיח שכוונון עדין המותאם לפעולה ספציפית משפר משמעותית את ביצועי האחזור. בכך, הוא סולל את הדרך למערכות הסקה מתקדמות מבוססות ספרות המופעלות על ידי בינה מלאכותית.

ברכות למעין שרון ולד״ר תום הופ על תרומתם המשמעותית למדעי המחשב ולגילוי מדעי אוטומטי!

קישורים נוספים בתגובות 👇

15/10/2026

קצת ממה שהיה לנו אתמול במפגש הפתיחה של החוג החדש לבינה מלאכותית בבית הספר.
תודה לכל מי שלקח חלק אתמול במפגש. היה מרתק לשמוע את ההרצאה של ד"ר יוסי עדי, לראות את האולם מלא ולפגוש את הדור הבא של תחום הבינה המלאכותית. המון בהצלחה!!

Yossi Adi Stanovsky

14/10/2026

12/10/2026

08/10/2026

אם בינה מלאכותית יכולה ליצור ציור מרהיב בשניות, בשביל מה נדרשו כל שנות ההכשרה של האמן?
שאלות על בינה מלאכותית אינן רק טכניות - עלינו לשאול גם מה הטכנולוגיה עושה לבני האדם שמשתמשים בה. במאמר חדש שפורסם ב AI & Society פרופ' עמית צורן מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב טוען כי לאורך רוב ההיסטוריה, יצירת אמנות מורכבת דרשה מהיוצר להשתנות: שנים של אימון, התמודדות עם חומרים ולמידה מחדש של האופן שבו אנו רואים את העולם. הבינה המלאכותית היוצרת מפרקת את הקשר הזה - כעת היצירה יכולה להופיע ללא הצמיחה האישית שבעבר הולידה אותה.
יתרה מזו, ההשפעה של הבינה המלאכותית אינה נעצרת בלבד אצל היוצר, אלא משתרעת על התרבות כולה ועל אופן החוויה של הצופה. אמנות במהותה אינה מסתכמת בייצור אובייקטים, אלא מחוללת שינוי בתפיסה ובחוויה האנושית – הן אצל מי שיוצר אותה והן אצל מי שנחשף אליה. בעולם המוצף בתוצרים מיידיים בלחיצת כפתור, המאמר מזכיר לנו שהערך האמיתי של האמנות טמון ביכולתה לעורר מחשבה, להציע פרשנות חדשה ולהזמין אותנו להתמרות פנימיות ששום טכנולוגיה לא תוכל לחוות במקומנו.
לטענתו, אין זו תום היצירתיות, אלא העתקת המרכז שלה. יצירה יכולה להעביר מאדם לאדם הזמנה לשינוי, אך את השינוי עצמו כל אחד מאיתנו חייב לחוות בעצמו. השאלה המרכזית אינה עוד איך ליצור, אלא מה בכלל שווה ליצור.
ההצעה שלו: להתייחס לזמן ולמאמץ שהבינה המלאכותית חוסכת כאל "תקציב", ולהשקיע אותו בחוויה ממשית, גופנית ואנושית.
ברכות חמות לפרופ' עמית צורן על פרסום מאמר מרתק ומעורר מחשבה!

Amit Raphael Zoran
קישור למאמר המלא בתגובות

07/10/2026

זוכרים וכואבים 🕯️

27/09/2026

האוניברסיטה העברית בירושלים אבלה על פטירתו של הסופר והמשורר- יהודה אטלס מן הקולות האהובים והמשפיעים בספרות הילדים העברית, שהלך לעולמו.

אטלס היה אמור לקבל תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה ביוני 2027.

ביצירתו הייחודית ידע אטלס לדבר אל ילדים בגובה העיניים, בהומור, ברגישות ובכנות, ולהותיר חותם עמוק על דורות של קוראים בישראל.

מאז ספרו המהפכני "והילד הזה הוא אני", תרמה יצירתו הענפה של אטלס – עשרות ספרים ומאות פרסומים בעיתונות ובכתבי העת – להשמעת קול ילדי בדרך שלא נשמעה עד אז; לצמצום המרחק בין המבע הספרותי לבין החיים עצמם; ולהגמשת העברית הכתובה, תוך קירובה אל השפה מדוברת.

לצד הערך האמנותי והתרבותי המובהק השמור למכלול יצירתו של יהודה אטלס, לכתיבתו היה ערך טיפולי המרפא את הנפש.
ספריו המאוחרים, בהם "ילדים של אף אחד"; שראה אור בהוצאת מכון חרוב באוניברסיטה העברית, המקדם את זכותם של ילדים לחיים ללא אלימות ו"דמעות של ילדים" , נתנו פתחון פה לקולות של ילדים משולי החברה.
עבור הילדים הללו, הקריאה בשיריו של האיש החכם והכואב הזה היתה הפעם הראשונה בהכרח שבו מצאו את בני דמותם בספר.

פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית ספד לגדול אנשי הרוח והתרבות וציין כי: "יהודה אטלס, שהיה אמור לקבל תואר ד"ר לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית ביוני 2027, הצליח לשמר את המסורת המפוארת שפיתח ביאליק ושהמשיכו לוין קיפניס, לאה גולדברג ונתן אלתרמן- מסורת של הפגשת הילדים־הקוראים עם העולם באמצעות השירה – השער הגדול אל החשיבה המטאפורית־המופשטת, אל הדיוק הדק־שבדק, אל אמת־העולם".

יהיה זכרו ברוך

17/09/2026

צעד ענק בחזית ה-AI!
עיתון TheMarker מדווח כי ד״ר יוסי עדי, חוקר לשעבר במטא וחבר סגל בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, הקים מעבדת בינה מלאכותית חדשה בשם Aire לצד שני שותפים מצרפת.
עבודתו המחקרית של ד"ר עדי מתמקדת בפיתוח ובניתוח של אלגוריתמים ללמידת מכונה ולמידה עמוקה עבור יישומי דיבור ושפה.
המעבדה, שפועלת כעת מתחת לרדאר, נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת השלמת סבב גיוס אדיר של מאות מיליוני דולרים - בהובלת משקיעות ענק כמו קרןGeneral Catalyst.
מאחלים לד"ר יוסי המון בהצלחה בדרך החדשה, ומחכים לראות את הפריצות הדרך הבאות של המעבדה!
Yossi Adi TheMarker
למידע נוסף:

מעבדת AI חדשה בשם Aire הוקמה בידי יוסי עדי, עד לאחרונה חוקר במרכז הפיתוח של מטא בתל אביב, לצד שני שותפים צרפתים ■ המעבדה עדיין פועלת מתחת לרדאר ונמצאת בשלבים מתקדמים לקר...