המחלקה לפסיכולוגיה - האוניברסיטה העברית

30/08/2026

גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת, וכולנו יודעים שסטרס הוא חלק בלתי נפרד ממנה. אבל למה מתבגרים מסוימים מצליחים להתמודד עם לחצים בצורה טובה, בעוד שאחרים מפתחים חרדה או דיכאון?

חשבו על בני נוער שאתם מכירים – האם תגובה שונה ללחץ היא רק עניין של "אופי"? מחקר חדש של הדוקטורנטית נעה ברגמן-ימיני, בהנחיית פרופ' רביד דורון מהאוניברסיטה הפתוחה ובשיתוף חוקרים נוספים, התפרסם בכתב העת Neurobiology of Disease ושופך אור על המנגנון המוחי שעומד מאחורי ההבדלים הללו.

במחקר, שנערך על מודל של עכברים מתבגרים, החוקרים גילו שהסוד טמון באיזון שבין שני אזורים במוח: האמיגדלה (שאחראית על עיבוד פחד ורגשות) וקליפת המוח הקדם-מצחית (ה-PFC, שאחראית על ויסות ושליטה). אצל אלו שהפגינו פגיעות לסטרס וחרדה, נצפה חוסר איזון מובהק בחלבונים שאחראים על גמישות מוחית (BDNF ו-TRKB) – ירידה משמעותית באזור השליטה, לצד עלייה באזור הפחד. לעומת זאת, אלו שהפגינו חוסן נפשי (Resilience) הצליחו לשמור על תיאום ואיזון בריא בין האזורים.

מדוע זה חשוב? הממצאים הללו מראים שהתגובה לסטרס בגיל ההתבגרות אינה אחידה, ויש לה חתימה ביולוגית ברורה. הבנת חוסר האיזון הספציפי הזה מאתגרת את התפיסה של "שיבוש מוחי כללי", ופותחת פתח חשוב לפיתוח התערבויות מוקדמות וטיפולים ממוקדים יותר עבור בני נוער הסובלים מהפרעות חרדה ומצב רוח.

למאמר המלא: https://doi.org/10.1016/j.nbd.2026.107586

Adolescence is a turbulent time, and stress is an inevitable part of it. But why do some teens handle stress with resilience, while others develop anxiety or depression?

Think about the teenagers you know—is a different reaction to stress really just a matter of "personality"? A new study by PhD candidate Noa Bregman-Yemini, supervised by Prof. Ravid Doron from the Open University of Israel in collaboration with other researchers, was published in the journal Neurobiology of Disease, shedding light on the brain mechanisms behind these individual differences.

Using an adolescent mouse model, the researchers discovered that the secret lies in the balance between two brain regions: the amygdala (responsible for processing fear and emotions) and the prefrontal cortex (PFC, responsible for regulation and control). In those vulnerable to stress and anxiety, there was a distinct imbalance in neurotrophic factors (proteins responsible for brain plasticity, like BDNF and TRKB)—a significant decrease in the control region alongside an increase in the fear region. In contrast, those who showed emotional resilience maintained a coordinated and healthy balance between these regions.

Why does this matter? These findings show that the response to stress during adolescence is not uniform; it has a clear, specific biological signature. Understanding this precise imbalance challenges the idea of "global brain dysfunction" and paves the way for developing early interventions and more targeted treatments for teenagers suffering from anxiety and mood disorders.

Link to the full paper: https://doi.org/10.1016/j.nbd.2026.107586

26/08/2026

המחלקה לפסיכולוגיה שמחה לבשר על הצטרפותה של ד"ר ראשה כרדוש כחברת סגל בכיר במחלקה החל משנת הלימודים הקרובה

המחקר של ד"ר כרדוש עוסק באופן שבו אנשים תופסים ומייצגים את העולם החברתי שסביבם, ובפערים השיטתיים שיכולים להיווצר בין המציאות החברתית לבין האופן שבו אנו רואים אותה. בפרט, היא חוקרת כיצד תהליכים קוגניטיביים בסיסיים, כגון קשב, זיכרון וציפיות, מעצבים את האופן שבו אנו מבינים סביבות ומבנים חברתיים. מחקריה בוחנים כיצד מגבלות והטיות בתהליכים אלה משפיעות על יכולתנו לזהות דפוסים חברתיים, להבין את החברה שבה אנו חיים ולגבש עמדות כלפי סוגיות חברתיות.

The Department of Psychology is pleased to announce that Dr. Rasha Kardosh will be joining the department as a senior faculty member, starting in the upcoming academic year.

Dr. Kardosh’s research examines how people perceive and mentally represent the social world around them, and the systematic gaps that can emerge between social reality and how we see it. In particular, she studies how basic cognitive processes- such as attention, memory, and expectations- shape the ways in which we understand social environments and structures. Her research examines how limitations and biases in these processes affect our ability to recognize social patterns, understand the societies in which we live, and form attitudes toward social issues.

23/08/2026

עונה חדשה של "מחלקה פתוחה" כבר כאן

פודקאסט על פסיכולוגיה, חברה, מוח וכל מה שביניהם. בעונה החדשה פרופ' רן חסין וסטודנטיות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מארחים את החוקרות והחוקרים המובילים בתחום לשיחות על השאלות הכי מסקרנות שיש:

לפי הנתונים כ-16% אחוז מהאוכלוסייה – כלומר בערך אחד מכל חמישה – יחוו דיכאון בשלב כלשהו בחיים

בפרק הקרוב של "מחלקה פתוחה" ננסה להבין האם יש אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר להיכנס לסטטיסטיקה הזו; למה יותר נשים מאובחנות עם המחלה; והאם יכול להיות שהעתיד של הטיפול בדיכאון בכלל מסתתר באפליקציה בטלפון של כולנו
מוזמנים להאזין לפרופ' רן חסין ולסטודנטית שני סעדון מדברים על כך שדיכאון זו לא מילה גסה עם פרופ' נילי מור

אנדרואיד
https://open.spotify.com/episode/2BKWTQqyJyDYlEkcwhkita?si=b8bQ2kaPTuGj_hfZ8s754g
אפל
https://open.spotify.com/episode/2BKWTQqyJyDYlEkcwhkita?si=tTyXJm0KQdGMtCBIp00BFA

19/08/2026

WE ARE HIRING!

The Department of Psychology at The Hebrew University of Jerusalem, Israel has an open rank tenure-track faculty openings to the 2027-2028 academic year in the following programs:

* Full Time Tenure Track Faculty Position - Any Subfield in Psychology

* Mid Career/Senior Hire Tenure Track Faculty Positions - 2027-2028

We expect the position to begin in the academic year of 2027-2028. Opening the position is subject to budgetary considerations.

For information about the Department of Psychology at The Hebrew University, visit https://en.psychology.huji.ac.il/.

For further information about the position, contact Prof. Eran Halperin Chair of the Department of Psychology ([email protected]).

Applications should arrive by Sep 15, 2026

please apply here http://ttp.huji.ac.il

16/08/2026

ברכות לד"ר אמיר טל על זכייתו במלגת אלון

מלגת אלון היא תכנית יוקרתית מטעם הות"ת שנועדה לתמוך במדענים צעירים ומצטיינים. כ-25 מלגות מוענקות מידי שנה.

אמיר הוא חבר סגל משותף של המחלקה לפסיכולוגיה של החוג למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטה העברית ומוביל במחלקה את ההדגש בפסיכולוגיה חישובית לתלמידי הבוגר

12/08/2026

עונה חדשה של "מחלקה פתוחה" כבר כאן

פודקאסט על פסיכולוגיה, חברה, מוח וכל מה שביניהם. בעונה החדשה פרופ' רן חסין וסטודנטיות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מארחים את החוקרות והחוקרים המובילים בתחום לשיחות על השאלות הכי מסקרנות שיש:

כולנו אוהבים לחשוב שהזיכרון שלנו מתעד את החיים כמו מצלמה. אבל מה אם הוא בעצם הרבה יותר דומה לעורך סרטים?
בפרק הזה של "מחלקה פתוחה" ננסה להבין איך המוח מחליט אילו רגעים לשמור ואילו להשאיר בחוץ למה שני אנשים יכולים לזכור את אותו אירוע בצורה שונה לגמרי; והאם בכל פעם שאנחנו נזכרות במשהו אנחנו בעצם משנות אותו קצת.
מוזמנים להאזין לפרופ' רן חסין ולסטודנטית הדר שטאבור מדברים על השאלה מה אם הזיכרון שלנו לא אמין עם ד"ר איה בן יעקב

אנדרואיד

https://open.spotify.com/episode/7rkiqSBkknlno4bqCx9ijw?si=eSAzcMYTSDuiLQUnRDdxrQ

אפל
https://open.spotify.com/episode/7rkiqSBkknlno4bqCx9ijw?si=4seGnwH2TpqF6ZTVxduLDw

מחלקה פתוחה · Episode

09/08/2026

האם כתיבה על הפחדים העמוקים ביותר שלנו יכולה להפחית חרדה?

במחקר מבוקר אקראי של ד"ר אלעד זלוטניק מהמעבדה של פרופ' יונתן הפרט שפורסם לאחרונה נמצא כי ארבעה מפגשי כתיבה קצרים, שהועברו באופן מקוון, הובילו לירידה משמעותית בתסמיני חרדה, כאשר השיפור נמשך לפחות חודשיים לאחר סיום ההתערבות.

המחקר גם מספק תובנות חדשות לגבי כיצד טיפול בחשיפה פועל. הממצאים מצביעים על כך שהשיפור עשוי להתרחש באמצעות שני מסלולים משלימים: חיזוק היכולת לשאת מצוקה רגשית, ושינוי האופן שבו אנשים מגיבים לאיומים שהם חוששים מהם יותר מכל. הבנה טובה יותר של מנגנונים אלה עשויה לסייע בפיתוח טיפולים יעילים יותר.

לקריאת המאמר המלא https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/21677026261459024

Can writing about our deepest fears reduce anxiety?
A randomized controlled trial led by Dr. Elad Zlotnick from Prof., Jonathan Huppert's lab found that four brief online writing sessions led to meaningful reductions in anxiety symptoms, with benefits continuing for at least two months after treatment.
The study also provides new insights into how exposure works. The findings suggest that improvement may occur through two complementary pathways: increasing people's ability to tolerate emotional distress, and changing the way they respond to the threats they fear most. Better understanding these mechanisms may help improve future treatments.

See full article :https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/21677026261459024

05/08/2026

עונה חדשה של "מחלקה פתוחה" כבר כאן

פודקאסט על פסיכולוגיה, חברה, מוח וכל מה שביניהם. בעונה החדשה פרופ' רן חסין וסטודנטיות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מארחים את החוקרות והחוקרים המובילים בתחום לשיחות על השאלות הכי מסקרנות שיש:

בעולם שבו חברות תרופות משקיעות הון בפיתוח כדורים חדשים ומנסות לפתור כל כאב ותופעה רפואית, עולה שאלה מפתיעה: יכול להיות שהתשובה בכלל נמצאת בפלסבו? כן כן, אותן תקופות דמה שרין בהן אפילו גרם של חומר פעיל
בפרק זה של "מחלקה פתוחה ננסה להבין איך ניתוח שלא נעשה בו כלום הצליח להקל על אנשים עם כאבים אורתופדיים ולשפר תשמינים של פרקינסון; אם הדרך לשפר את המדדים שלנו היא פשוט לחשוב שאנחנו עושים יותר ספורט גם כשאנחנו לא; ולמה, עם כל זה, רופאים עדיין לא ממש רצים להשתמש ב"תרופות הקסם" האלה
מוזמנים להאזין לפרופ' רן חסין ולסטודנטית שקד שחר מדברים על השאלה יכול להיות שפלסבו הוא התרופה החזקה בעולם עם ד"ר רותם בוטויניק נצר

אנדרואיד
https://open.spotify.com/episode/6pEKLSvDUolGJ6Ngzrq2vl?si=MV0RsyrORaG_SseS1OgNHg
אפל
https://open.spotify.com/episode/6pEKLSvDUolGJ6Ngzrq2vl?si=fiUxv2-rTX6l5UmuSbn8zA

02/08/2026

ברכות לד"ר דבורה מרציאנו ולפרופ' שלמה ישראל על היכללותם ברשימת המורים/ות המצטיינים/ות של הפקולטה למדעי החברה לשנת תשפ"ה

ההצטיינות נקבעת לפי משובי ההוראה אותם מילאו הסטודנטים והסטודנטיות.
קבוצת המורים/ות המצטיינים/ות נבחרה בקפידה על פי מספר קריטריונים ביניהם הוראה של לפחות שלושה קורסים וקבלת ממוצע ציונים הגבוה ביותר בשביעות הרצון הכללית מהמורה

גאים בכם

29/07/2026

אנחנו נוטים לחשוב שכשמישהו קרוב אלינו עצוב או מוטרד, המטרה הברורה מאליה היא לנסות "להרים" אותו ולגרום לו להרגיש טוב יותר. אבל האם הרצון הזה הוא באמת אוניברסלי? מחקר חדש מגלה שהדרך שבה אנחנו תומכים ברגשות של אחרים תלויה במידה רבה בתרבות שבה גדלנו.

חשבו על הפעם האחרונה שראיתם חבר במצוקה. האם מיד ניסיתם להצחיק אותו או להסיח את דעתו מהכאב? אולי בתרבויות מסוימות, הכאב הזה נתפס דווקא כדבר חשוב? מחקר חדש של הדוקטורנטית שיר גינוסר-יערי בהנחיית פרופ' מאיה תמיר בשיתוף חוקרים מגרמניה, ארה"ב ומדינות נוספות, התפרסם בכתב העת היוקרתי PNAS. המחקר בוחן כיצד הבדלים בין תרבויות אינדיבידואליסטיות לקולקטיביסטיות מעצבים את המוטיבציה שלנו לווסת רגשות של אחרים.

במהלך המחקר, שכלל אלפי משתתפים מ-17 מדינות שונות, נמצא כי בתרבויות אינדיבידואליות (כמו בארה"ב או במערב אירופה), לאנשים יש מוטיבציה גבוהה משמעותית להפחית רגשות לא נעימים אצל אחרים. לעומת זאת, בתרבויות קולקטיביסטיות (כמו במזרח אסיה), רגשות לא נעימים נתפסים לעיתים כבעלי ערך "אינסטרומנטלי" – כלומר, הם נחשבים ככלים מועילים לצמיחה אישית, לחיזוק קשרים חברתיים או לשמירה על הרמוניה, ולכן המוטיבציה להעלים אותם מיד נמוכה יותר.

מדוע זה חשוב? הממצאים מאתגרים את ההנחה המערבית שיש "דרך נכונה" אחת לתת תמיכה רגשית. הבנת המנגנונים הללו חיונית לא רק לפסיכולוגיה תיאורטית, אלא גם לשיפור טיפולים נפשיים בסביבה רב-תרבותית ולחיזוק קשרים בינאישיים בחברה גלובלית.

למאמר המלא: https://doi.org/10.1073/pnas.2533994123

We tend to think that when someone close to us is sad or distressed, the obvious goal is to try to "cheer them up" and make them feel better. But is this desire truly universal? A new study reveals that the way we support the emotions of others depends heavily on the culture in which we were raised.

Think about the last time you saw a friend in distress. Did you immediately try to make them laugh or distract them from their pain? In some cultures, that pain might actually be perceived as something important. A new study by PhD candidate Shira Ginosar-Yaari, supervised by Prof. Maya Tamir, in collaboration with researchers from Germany, the USA, and other countries, was published in the prestigious journal PNAS. The research examines how differences between individualist and collectivist cultures shape our motivation to regulate the emotions of others.

The study, which involved thousands of participants from 17 different countries, found that in individualist cultures (such as in the USA or Western Europe), people have a significantly higher motivation to decrease unpleasant emotions in others. In contrast, in collectivist cultures (such as in East Asia), unpleasant emotions are often seen as having "instrumental" value—meaning they are considered useful tools for personal growth, strengthening social bonds, or maintaining harmony. Consequently, the motivation to eliminate them immediately is lower.

Why does this matter? These findings challenge the Western assumption that there is only one "right way" to provide emotional support. Understanding these mechanisms is essential not only for theoretical psychology but also for improving mental health treatments in multicultural environments and strengthening interpersonal relationships in a global society.

Link to the full paper: https://doi.org/10.1073/pnas.2533994123