המחלקה למדע המרחב באוניברסיטה העברית

21/10/2026

איך נראתה הארץ מלמעלה לפני יותר ממאה שנה?
בשנים 1916–1918, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, תועדו מהאוויר ערים, כפרים ונופי הארץ. היום, התצלומים האלה הם הרבה יותר ממסמך היסטורי — הם מקור עשיר למידע מרחבי, שמאפשר לנו להתבונן בנוף של אז ולהבין כיצד הוא השתנה לאורך הזמן.
בהרצאה "טיסה בשמי הארץ: 1916–1918", יואב אבניאון לוקח אותנו למסע בעקבות התצלומים האוויריים של התקופה — אל היישובים, הדרכים והמרחבים כפי שנראו לפני יותר ממאה שנה.
עבור מי שעוסק במדע המרחב, יש כאן חיבור ישיר לאחת השאלות המרכזיות בתחום: איך אפשר להשתמש במידע מרחבי כדי לקרוא את הנוף, לזהות תהליכי שינוי ולהבין את הקשר בין העבר למרחב שאנחנו מכירים היום?
מתצלומי האוויר ההיסטוריים ועד ל־GIS, חישה מרחוק ותצלומי לוויין בני זמננו — הטכנולוגיה השתנתה, אבל המבט המרחבי ממשיך לספק לנו דרך ייחודית לחקור מקום, זמן ושינוי.
🎥 מוזמנים לצפות בהרצאה המלאה:
טיסה בשמי הארץ 1916–1918 | יואב אבניאון
https://www.youtube.com/watch?v=zWiJzyfhFw0
#מדעהמרחב #גאוגרפיה #תצלומיאוויר #חישהמרחוק

להצטרפות לפעילותי:הצטרפות לקבוצת ההרצאותhttps://chat.whatsapp.com...

18/10/2026

מה קורה כשמחברים נתונים מרחביים, תלת־ממד, מידע בזמן אמת ו־AI — ומניחים את הכול על גלובוס אחד?
🌍 God’s Eye View הוא פרויקט קוד פתוח שמציג על גבי מודל תלת־ממדי של כדור הארץ שכבות של מידע ממקורות ציבוריים: תנועת מטוסים וכלי שיט, לוויינים, רעידות אדמה, מצלמות ציבוריות ועוד.
מעבר לממשק המרשים, הפרויקט ממחיש היטב רעיון שנמצא בלב מדע המרחב: היכולת לחבר בין מקורות מידע שונים, למקם אותם במרחב, לנתח את היחסים ביניהם ולהפוך כמויות גדולות של נתונים לתמונה מרחבית שאפשר לחקור ולהבין.
זה בדיוק המקום שבו GIS, חישה מרחוק, נתוני עתק, מידול תלת־ממדי ו־Spatial Intelligence נפגשים — וכיום גם עם כלי AI שמאפשרים לתקשר עם המידע ולחקור אותו בדרכים חדשות.
והוא גם מעלה שאלה מעניינת:
כשהעולם הופך למאגר הולך וגדל של נתונים מרחביים בזמן אמת — מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו, ואילו שאלות חדשות אנחנו צריכים לדעת לשאול?
🔗 מוזמנים להיכנס, להתנסות ולחקור את העולם מזווית קצת אחרת:
https://share.google/oqAMaARcy2mHcWoU3
#מדעהמרחב

A spy satellite simulator in your browser, except the data is real. Live open source spatial intelligence on a photorealistic 3D globe.

14/10/2026

Fieldwork in action! 🌱

Our PhD student, Yaeli Nevo, is currently in Kenya, exploring how time preferences and other social and economic factors shape smallholder farmers’ adaptation to climate change.
Working alongside a dedicated local research team (pictured), Yaeli reminds us that meaningful field research depends on local partnerships, knowledge, and collaboration.
The research is conducted as part of the People & Environment Research Group, under the supervision of Dr. Shira Bukchin-Peles.
Wishing Yaeli and the entire team a productive and rewarding fieldwork experience!
***************************************************

ד"ש מהשטח! 🌱

יעלי נבו, דוקטורנטית שנמצאת בימים אלה בקניה, חוקרת כיצד העדפות זמן (Time Preferences) וגורמים חברתיים וכלכליים משפיעים על הסתגלותם של חקלאים קטנים לשינויי האקלים.
יעלי עובדת בשיתוף פעולה עם צוות מחקר מקומי (בתמונה), ומזכירה לנו שמחקר שטח משמעותי נשען על שותפויות מקומיות, ידע ושיתוף פעולה.
המחקר נערך במסגרת המעבדה לאדם וחברה, בהנחיית ד"ר שירה בוקצ'ין-פלס.
מאחלים ליעלי ולכל הצוות המשך עבודת שטח פורייה ומוצלחת!
Sheldon Lavin Center for Safe, Secure and Sustainable Food Systems Shira Bukchin Peles הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית | Faculty of Social Sciences HUJI

11/10/2026

מסילות רכבת שמייצרות אנרגיה?
לאחר פיילוט מוצלח בשווייץ, איטליה בוחנת את האפשרות לשלב פאנלים סולאריים בין פסי הרכבת – מהלך שממחיש כיצד תשתיות תחבורה יכולות להפוך גם לתשתיות לייצור אנרגיה מתחדשת.
עבור חוקרי גאוגרפיה ומדע המרחב, זהו הרבה יותר מפתרון הנדסי. זהו מפגש בין תכנון מרחבי, תחבורה, אנרגיה, קיימות, מדיניות ציבורית וטכנולוגיות גיאו־מרחביות. שאלות כמו היכן נכון למקם תשתיות, כיצד לנתח את הפוטנציאל הסולארי, ומה השפעתן על הסביבה והמרחב – הן בדיוק מסוג האתגרים שנמצאים בלב המחקר וההוראה של מדע המרחב.
במחלקה למדע המרחב באוניברסיטה העברית אנחנו חוקרים כיצד חדשנות, נתונים ותכנון מרחבי מסייעים לעצב את הערים, הנופים ומערכות התשתית של העתיד.
לכתבה:

Solar railways could soon become commonplace in Europe, following a successful trial in Switzerland.

07/10/2026

בטור שפורסם ב"מעריב", פרופ' מוטי זוהר מבוגרי המחלקה למדע המרחב באוניברסיטה העברית, עוסק בעתידה של הגאוגרפיה בישראל ומעלה שאלה חשובה במיוחד בעידן של GIS, נתוני עתק ובינה מלאכותית: האם הכלים הטכנולוגיים מסייעים לנו להבין את המרחב — או לעיתים תופסים את מקומה של שאלת המחקר?
זו בדיוק אחת מנקודות המוצא של לימודי **מדע המרחב**: לא רק לדעת לנתח נתונים ולמפות תופעות, אלא להבין את התהליכים האנושיים, הסביבתיים והחברתיים שמעצבים את המרחב שבו אנו חיים.
מוזמנים לקרוא את הטור המלא 👇

הבעיה, אם כן, אינה דווקא ההתקדמות הטכנולוגית של הגאוגרפיה, אלא החלפתה של שאלת המחקר בטכניקה והתמקדות בניתוח ולא בהכרח בהבנה

30/09/2026

נחל שחזר לזרום בזכות מים מותפלים הוא הרבה יותר מסיפור סביבתי מרתק. הוא דוגמה לאופן שבו תכנון מרחבי, ניהול משאבי מים, שינויי אקלים, הנדסה ואקולוגיה נפגשים כדי לפתור אתגרים אמיתיים.
פרויקט הזרמת המים לנחל צלמון ולכנרת ממחיש כיצד חשיבה מרחבית יכולה לשנות נוף, לשקם מערכות טבעיות ולהבטיח ביטחון מים לדורות הבאים.
זה בדיוק מה שלומדים במדע המרחב – להבין את הקשרים בין האדם, הסביבה והטכנולוגיה, ולפתח פתרונות לאתגרים המורכבים של המאה ה־21.
📖 לקריאת הכתבה:

עשרים שנה אחרי שהתייבש, נחל צלמון שוצף מים בזכות 'המוביל ההפוך', שמזרים דרכו מי ים שהותפלו אל הכינרת | הדרך ממחלף צלמון לחוף גינוסר מלאה בבריכות שכשוך ומטיילים נפעמים,...

27/09/2026

איך אפשר להבין טוב יותר את הדרך שבה אנשים חווים את המרחב ומתנהגים בו?

שמחים לשתף כי פרופ׳ נעם שובל מהמחלקה למדע המרחב ישתתף בכנס מקוון של כתב העת *Annals of Tourism Research*, שיעסוק בחיבור המסקרן בין **חקר התיירות למדעי המוח**.

הכנס יציג כיצד שיטות מחקר מתקדמות מאפשרות לבחון חוויות, רגשות, קשב והתנהגות של תיירים – ולהעמיק את ההבנה שלנו לגבי הקשר שבין אנשים, תנועה ומרחב.

📅 5 באוקטובר 2026 | אונליין
להרשמה: https://www.linkedin.com/posts/annals-of-tourism-research_annalsoftourismresearch-tourismresearch-neuroscience-activity-7505596468980785152-aQ7Q?utm_source=share&utm_medium=member_desktop&rcm=ACoAAASGNAMBQjKMvfl3JqzfR9nYlqQQufLVbmk

#מדעהמרחב #תיירות #התנהגותמרחבית

🧠 ATR Webinar | Neuroscience in Tourism: Current Insights and Future Directions How can neuroscience methods help us better understand tourist experiences, emotions, attention, and behavior? Join Annals of Tourism Research for a 90-minute webinar featuring Marcel Bastiaansen, Noam Shoval, Mimi Li...

23/09/2026

🚆 מה קורה כשאותה רכבת קיימת — אבל הנתונים עליה מספרים סיפור אחר?
הסיפור של רכבת ישראל ו־Better Rail מעלה סוגיות שנמצאות בלב מדע המרחב: איכות ואמינות של נתונים, Open Data, מערכות מידע בזמן אמת והאופן שבו מידע משפיע על הדרך שבה אנחנו מתכננים ומתנהלים במרחב.
מעבר למחלוקת עצמה, מפתחי Better Rail פרסמו גם בדיקה שמצביעה על פערים בין נתוני GTFS/SIRI של משרד התחבורה לבין נתוני רכבת ישראל — וממחישה עד כמה איכות הנתונים היא קריטית למערכות תחבורה חכמות ולשירותים מבוססי מיקום.
🔗 לכתבה ב־Geektime:
https://share.google/IwbXyvFwPrkCng0aD
הבדיקה המלאה של פערי הנתונים:
https://better-rail.co.il/gtfs-siri-issues

זה לא דבר חדש שמפתחים (והיום, בעזרת ה-Vibe Coding, כבר כולם) מנסים לשדרג את חיי היומיום שלנו, ובעיקר התחב”צ, עם אפליקציות ושירותים שונים ולא רשמיים. אבל

16/09/2026

כמה גדולה אפריקה באמת? תלוי גם במפה שבה מסתכלים.

האו״ם קיבל החלטה המעודדת מעבר מהיטל Mercator, שפותח במאה ה־16 לצורכי ניווט, למפות המבוססות על **Equal Earth** – היטל המשמר בצורה מדויקת יותר את היחסים בין שטחי היבשות. במפת Mercator, למשל, גרינלנד ואפריקה נראות כמעט באותו גודל, אף ששטחה של אפריקה גדול פי 14.

עבורנו במדע המרחב, זה הרבה יותר מדיון קרטוגרפי. זו המחשה מצוינת לכך שהדרך שבה אנחנו ממפים, מנתחים ומציגים מידע מרחבי, משפיעה על האופן שבו אנחנו תופסים את העולם – ולעיתים גם על תפיסות חברתיות, כלכליות וגיאופוליטיות.

זה בדיוק סוג השאלות שנמצאות בלב לימודי מדע המרחב: לא רק מה נמצא איפה, אלא גם איך מייצגים מרחב, אילו החלטות עומדות מאחורי הייצוג – ומה המשמעות שלהן.

מומלץ לקרוא 👇

Togo-sponsored resolution called to phase out traditional map that depicts continent as similar size to Greenland