אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים

  • Home
  • Israel
  • Jerusalem
  • אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים

אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים כוללים אוספי צמחים, חסרי חוליות, רכיכות, דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות, יונקים ועוד

אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים כוללים אוספי צמחים, חסרי חוליות, רכיכות, דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות, יונקים, ארכאוזואולוגיה ופלאוביולוגיה.

כאן נציג חדשות ומידע מעניין מהאוספים השונים, מאמרים, תמונות וכמובן פרסומים על אירועים קרובים באוספים.

נשמח לראותכם לוקחים חלק פעיל בדף ובפעילויות! כולכם מוזמנים!..

מחרתיים זה קורה!חמישי באוספים של חודש יוני, ביום חמישי 04 ביוני 2026, בשעה 15:00בנושא - סיור קסמים באוסף המינרלים והסלעי...
02/06/2026

מחרתיים זה קורה!
חמישי באוספים של חודש יוני, ביום חמישי 04 ביוני 2026, בשעה 15:00
בנושא - סיור קסמים באוסף המינרלים והסלעים
במהלך המפגש נצפה בניסויים מפתיעים ונכיר ביחד מינרלים וסלעים מגניבים. איזה סלע צף על המים ולמה? איזה מינרל מזיז את מחט המצפן? דרך איזה מינרל אפשר לראות כפול? הצטרפו אלינו למסע מרתק שהתחיל לפני מיליוני שנים בכדור הארץ וממשיך עד היום.
בהדרכת גב' נעם מזרחי, תלמידה לתואר מוסמך אחראית על אוסף המינרלים. משך הפעילות: כשעה.

מספר המקומות בפעילות מוגבל - אנא הירשמו מראש בקישור:
https://forms.gle/rW9pjRDvwQQ2M8vu6
הפעילות מתאימה לילדים מגיל 8 (בליווי מבוגר) וכמובן למבוגרים.
להתראות בחמישי באוספים!
צוות אוספי הטבע הלאומיים

השבוע זה קורה!חמישי באוספים של חודש יוני, ביום חמישי 04 ביוני 2026, בשעה 15:00בנושא - סיור קסמים באוסף המינרלים והסלעיםב...
31/05/2026

השבוע זה קורה!
חמישי באוספים של חודש יוני, ביום חמישי 04 ביוני 2026, בשעה 15:00
בנושא - סיור קסמים באוסף המינרלים והסלעים
במהלך המפגש נצפה בניסויים מפתיעים ונכיר ביחד מינרלים וסלעים מגניבים. איזה סלע צף על המים ולמה? איזה מינרל מזיז את מחט המצפן? דרך איזה מינרל אפשר לראות כפול? הצטרפו אלינו למסע מרתק שהתחיל לפני מיליוני שנים בכדור הארץ וממשיך עד היום.
בהדרכת גב' נעם מזרחי, תלמידה לתואר מוסמך אחראית על אוסף המינרלים. משך הפעילות: כשעה.

מספר המקומות בפעילות מוגבל - אנא הירשמו מראש בקישור:
https://forms.gle/rW9pjRDvwQQ2M8vu6
הפעילות מתאימה לילדים מגיל 8 (בליווי מבוגר) וכמובן למבוגרים.
להתראות בחמישי באוספים!
צוות אוספי הטבע הלאומיים

בשבוע הבא זה קורה!חמישי באוספים של חודש יוני, ביום חמישי 04 ביוני 2026, בשעה 15:00בנושא - סיור קסמים באוסף המינרלים והסל...
29/05/2026

בשבוע הבא זה קורה!
חמישי באוספים של חודש יוני, ביום חמישי 04 ביוני 2026, בשעה 15:00
בנושא - סיור קסמים באוסף המינרלים והסלעים
במהלך המפגש נצפה בניסויים מפתיעים ונכיר ביחד מינרלים וסלעים מגניבים. איזה סלע צף על המים ולמה? איזה מינרל מזיז את מחט המצפן? דרך איזה מינרל אפשר לראות כפול? הצטרפו אלינו למסע מרתק שהתחיל לפני מיליוני שנים בכדור הארץ וממשיך עד היום.
בהדרכת גב' נעם מזרחי, תלמידה לתואר מוסמך אחראית על אוסף המינרלים. משך הפעילות: כשעה.

מספר המקומות בפעילות מוגבל - אנא הירשמו מראש בקישור:
https://forms.gle/rW9pjRDvwQQ2M8vu6

הפעילות מתאימה לילדים מגיל 8 (בליווי מבוגר) וכמובן למבוגרים.
להתראות בחמישי באוספים!
צוות אוספי הטבע הלאומיים

ריקודי המעגלים הקטלניים של האיזופודים...בגילוי ראשון מסוגו בעולם, חוקרים תיעדו אלפי טחביות (איזופודים) מסוג כדרוריתיים ש...
21/05/2026

ריקודי המעגלים הקטלניים של האיזופודים...

בגילוי ראשון מסוגו בעולם, חוקרים תיעדו אלפי טחביות (איזופודים) מסוג כדרוריתיים שנטשו את חייהם הבודדים כדי להצטרף למעגלים המוניים ומסונכרנים, שנגרמו בעקבות תאורת רחוב מלאכותית, אך עלולים להוביל למותם. באמצעות ניסויים בגאומטריות שונות של אור, חשף צוות המחקר כיצד אלומות אנכיות של אור לבן "חוטפות" בטעות את האינסטינקטים הטבעיים של היצורים הללו, ולוכדות אותם בצעדה מעגלית מהפנטת אך מסוכנת. התופעה המרשימה הזו מדגישה את ההשלכות הסמויות והבלתי מכוונות של זיהום אור מעשה ידי אדם על חייהם הסודיים של בעלי חיים השוכנים על הקרקע.
מחקר חדש בהובלת הדוקטורנט עידן שיזף ובהנחיית פרופ’ אריאל צ’יפמן מהמכון למדעי החיים (ואוצר אוסף חסרי החוליות) באוניברסיטה העברית, תיעד לראשונה תופעת התנהגות שלא נצפתה עד כה: אלפי איזופודים יבשתיים היוצרים תהלוכות מעגליות עצומות ומסונכרנות. נראה כי התנהגות זו היא תוצאה בלתי מכוונת של תאורה מלאכותית בלילה.
המחקר, שפורסם בכתב העת Ecology and Evolution , בוחן כיצד היצורים הזעירים הללו, שהם קרובי משפחה יבשתיים של סרטנים וחסילונים, ומוכרים גם כ"אורי כדורי", נוטשים את אורח חייהם הבודד באזורים מוגנים כדי להצטרף ל"מערבולות" מסתחררות שיכולות לכלול יותר מ־5,000 פרטים בקבוצה אחת.

גילוי מקרי ברמת הגולן
ההתנהגות הובאה לראשונה לידיעת המדענים על ידי חובב הטבע אביתר איצקוביץ’, שהבחין בהמונים המסתחררים בלילות קיץ ברמת הגולן. המחקר התמקד במין שנקרא Armadillo sordidus , שכמו רוב האיזופודים חי מתחת לאבנים ובפסולת לחה כדי להימנע מהתייבשות.
אף שכדרוריות ידועות בכך שהן מתקבצות יחד כדי לשמור על לחות, תנועה מתואמת בהיקף כזה כמעט שלא תועדה בעבר. המחקר גם הרחיב את תחום התפוצה הידוע של המין; בעוד שבעבר היה מוכר רק מדרום סוריה ומרמת הגולן, זהו התיעוד הראשון שלו גם בעמק יזרעאל.

בדיקת "מלכודת האור"
כדי להבין מה מניע את ההתנהגות החריגה, בדק הצוות מספר גורמים סביבתיים, בהם שדות מגנטיים וסוגי אור שונים.
• מגנטיות: מאחר שלרמת הגולן יש תכונות מגנטיות ייחודיות, הצוות הציב מגנטים חזקים סמוך לאיזופודים כדי לבדוק אם הדבר משבש את מסלולם. האיזופודים לא הגיבו והמשיכו בצעדתם המעגלית.
• אור אולטרה־סגול: ניסויים בפנסי UV משכו רק חלק קטן מהאוכלוסייה ולא הצליחו לעורר תנועה מעגלית.
• אור לבן: גורם זה התגלה כ"אקדח המעשן". כאשר מנורה לבנה הוצבה בניצב לקרקע, היא גרמה באופן עקבי לתנועה המעגלית ההמונית.
החוקרים גילו כי גאומטריית האור היא המפתח לתופעה. אלומת אור אנכית יוצרת על הקרקע "גבול" מעגלי של תאורה. האיזופודים נמשכים אל האור ומתחילים ללכת לאורך שפת האזור המואר. כאשר צפיפות האוכלוסייה מגיעה לסף מסוים, התנועות האישיות הופכות למערבולת קולקטיבית ומתמשכת.
עידן שיזף מסביר כי: "בעוד שתנועה קולקטיבית נפוצה בממלכת החי, לראות אותה בצורה הזו אצל איזופודים היה בלתי צפוי לחלוטין. נראה כי הגאומטריה של העולם המודרני שלנו, ובמיוחד מעגלי האור שיוצרים פנסי הרחוב, מתקשרת עם האינסטינקטים הטבעיים של היצורים הללו ויוצרת תופעה מתהווה מהפנטת, אך אולי גם מזיקה."

המחיר של תאורה מלאכותית
למרות המראה המהפנט, ייתכן שמדובר ב"מלכודת" שנגרמת מפעילות אנושית. החוקרים ציינו כי יחס הזוויגים, רובם נקבות שרבות מהן נושאות ביציות, מרמז שלא מדובר בטקס חיזור. במקום זאת, נראה שמדובר בשיבוש של האינסטינקטים הטבעיים שלהם עקב תאורה מלאכותית בלילה.
לתופעה זאת עלולה להיות השלכות קטלניות. באחת התצפיות נראה נדל טורף טחבית שכזאת. בכך שהוא מושך את היצורים ממחסותיהם הטבעיים ולוכד אותם בלולאה, זיהום אור עשוי להפוך אותם למטרות קלות לטורפים ולבזבז את האנרגיה הדרושה להם להישרדות.
המחקר מדגים כיצד גם שינויים קטנים בסביבה שלנו, כמו התקנת פנס רחוב, יכולים לשנות באופן יסודי דפוסי התנהגות עתיקים של הדיירים הקטנים ביותר בעולם הטבע.

קישור למחקר: https://doi.org/10.1002/ece3.73487

קישור לידיעה באתר המדע phys.org:
https://phys.org/news/2026-05-streetlights-trigger-bizarre-death-spirals.html

"הפיצוץ הקאמברי" - כנראה לא מה שחשבנו...מאמר חדש של פרופ’ אריאל צ'יפמן מהמכון למדעי החיים, ואוצר אוסף חסרי החוליות באוספ...
17/05/2026

"הפיצוץ הקאמברי" - כנראה לא מה שחשבנו...

מאמר חדש של פרופ’ אריאל צ'יפמן מהמכון למדעי החיים, ואוצר אוסף חסרי החוליות באוספי הטבע הלאומיים, באוניברסיטה העברית בירושלים מציע הסבר מפתיע לאחת השאלות הגדולות באבולוציה: כיצד הופיעו בבת אחת מגוון עצום של בעלי חיים לפני כ-500 מיליון שנה. במקום "התפרצות" פתאומית, המחקר מציע כי מדובר בתהליך הדרגתי – שבו התפתחות המוח מילאה תפקיד מרכזי.
התקופה המכונה "הפיצוץ הקמברי" נחשבת לאחד האירועים הדרמטיים בתולדות החיים על פני כדור הארץ. במהלך תקופה זו הופיעו במהירות יחסית רוב קבוצות בעלי החיים המוכרות לנו כיום. במשך שנים רבות ניסו מדענים להסביר מה גרם לעלייה המהירה הזו במגוון ובמורכבות של יצורים חיים.
המחקר החדש מציע זווית ראייה שונה: לא אירוע אחד דרמטי, אלא שרשרת של שינויים שהתרחשו בהדרגה. לפי צ'יפמן, ככל שהסביבה האקולוגית נעשתה מורכבת יותר – עם יותר טורפים, תחרות ואינטראקציות בין מינים – כך נדרשו בעלי החיים לפתח יכולות טובות יותר לעבד מידע.
כאן נכנס המוח לתמונה.
במחקר מציג פרופ' צ'יפמן את "השערת המוח-תחילה": תחילה התפתחו מערכות עצבים מורכבות יותר, במיוחד המוח. בעלי חיים שנדרשו להגיב לסביבה משתנה – לזהות טורפים, למצוא מזון ולהתמצא במרחב – פיתחו יכולות חישה ועיבוד מידע מתקדמות יותר, כמו מערכות הראייה והעצבים.
בהמשך, אותם מנגנונים גנטיים שאפשרו את התפתחות המוח שימשו גם להתפתחות איברים אחרים. כלומר, הכלים הביולוגיים שנוצרו עבור המוח “גוייסו” כדי לבנות מערכות מורכבות נוספות בגוף, כמו מערכת עיכול מפותחת, שרירים מתקדמים ואיברי חישה מגוונים.
התוצאה הייתה עלייה כללית במורכבות הגוף – מה שאפשר לבעלי החיים להתאים את עצמם למגוון רחב יותר של סביבות ונישות אקולוגיות. וכאשר יש יותר דרכים לחיות ולהתפרנס, גם מספר המינים גדל.
מעניין לציין שהתהליך הזה לא התרחש בכל בעלי החיים באותה מידה. הוא בלט במיוחד בקבוצות כמו פרוקי-רגליים (למשל חרקים וסרטנים), רכיכות ותולעים טבעתיות (למשל שלשולים) – שהן גם הקבוצות העשירות ביותר במינים כיום.
"במקום לחשוב על ‘פיצוץ’ אחד, אנחנו צריכים לראות סדרה של שלבים הקשורים זה בזה," מסביר פרופ’ צ'יפמן. "העלייה במורכבות המוח אפשרה לבעלי חיים להתמודד עם עולם מורכב יותר – וזה פתח את הדלת לעלייה גדולה במגוון החיים".
המחקר גם מדגיש כי מורכבות אינה תמיד יתרון. ישנם בעלי חיים רבים שהצליחו מאוד דווקא עם גוף פשוט יחסית. לכן, התפתחות מורכבות תלויה בצרכים הספציפיים של הסביבה.
לסיכום, המחקר מציע שינוי מחשבתי: במקום לחפש "גורם אחד" לפיצוץ הקמברי, יש לראות בו תהליך מתמשך שבו שינויים אקולוגיים הובילו להתפתחות מוחית – שבתורה אפשרה את מגוון החיים שאנו מכירים היום. ממצאים עתידיים, במיוחד מתחום הגנטיקה, יסייעו לבחון את ההשערה ולבדוק האם אכן המוח היה הזרז המרכזי למהפכה האבולוציונית הגדולה הזו.
המחקר שכותרתו " An Increase in Animal Diversity was Facilitated by Ecologically-Driven Brain Complexity Throughout the Cambrian" התפרסם בכתב העת BioEssays וזמין בקישור: https://doi.org/10.1002/bies.70136

אפשר להאזין לפרופ' צ'יפמן משוחח על כך בתכנית "שלושה שיודעים" של תאגיד השידור: https://share.ifat.com/item?encID=Kqa0PdukbWjxlNTagM27KQxEqualsXxEqualsX&itemType=radio

אפשר לקרוא על כך באתר חדשות המדע Neuroscience News:
https://neurosciencenews.com/cambrian-explosion-brain-first-hypothesis-evolution-30660/

לפני כשבוע וחצי, התפרסם במגזין "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" מאמר מאת דרור פויר, עם השתלשלות הסאגה של צבי השיטים (Gazella...
17/05/2026

לפני כשבוע וחצי, התפרסם במגזין "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" מאמר מאת דרור פויר, עם השתלשלות הסאגה של צבי השיטים (Gazella acaciae), עליו מנסים להגן מפני סכנת הכחדה כבר כמה עשורים...
בין השאר מצוטטים שם פרופ' דרור הבלנה, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים (שבין תפקידיו, הוא גם האוצר של אוסף היונקים ושל אוסף הזוחלים והדו-חיים אצלנו באוספי הטבע הלאומיים), ופרופ' גילה כחילה בר-גל, מנהלת אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית.
מוזמנים לקרוא כאן:
https://share.ifat.com/item?encID=qv9m1ABhzEx_SLA_FJ6FLapYSwxEqualsXxEqualsX&itemType=clip&rel=father
מובא גם כתמונות
(C) כל הזכויות שמורות ל"ידיעות אחרונות"

(English followed by Hebrew version)Postdoctoral fellowships at the National Natural History Collections,The Hebrew Univ...
10/05/2026

(English followed by Hebrew version)

Postdoctoral fellowships at the National Natural History Collections,
The Hebrew University of Jerusalem

The National Natural History Collections of the Hebrew University (NNHC-HUJ) offer outstanding scientists an annual postdoctoral fellowship to specialize in collection-based research. The scholarship will be awarded with the support of the Israeli Academy of Sciences and the Council for Higher Education.
NNHC-HUJ collections include historical, geological, and biological material collected over the last 200 years (http://nnhc.huji.ac.il).
NNHC-HUJ offers a rich and unique infrastructure for diversified research in various fields of knowledge, such as taxonomy, ecology, evolution, agriculture, medicine, environmental sciences, earth sciences, nature conservation, biogeography, archeology, paleontology, and history. Recently, the global environmental crisis and its implications on biodiversity have raised awareness of the importance of natural history collections as a tool for understanding changes in species diversity over time and space. Hence, natural history collections, worldwide and especially in Israel, are of central importance as a tool for monitoring the global state of the biodiversity crisis and in developing a policy of nature conservation and biodiversity.

Criteria:
* Applicant has achieved a Ph.D. level within the last six years, or will submit the thesis within 6 months of application.
* The proposed research must be novel in its field and the applicant must demonstrate a proven ability to perform the research.
* The proposed research must promote the collections and research within the collections (collections-based research).
* Preference will be given to specialization in taxonomy, demonstrated expertise on a specific taxonomic group or proposals including application or development of methods significantly promoting collections-based research.
* Grants will be awarded annually up to three years in total.

Submissions should include:
* Curriculum vitae
* Scientific research proposal (up to 5 pages including references)
* Cover letter detailing the applicant's scientific biography and future scientific goals (up to 1 page)
* Reference letter from Ph.D. supervisor or other academic staff familiar with the Ph.D. thesis
* Reference letter from scientific authority in future hosting collection

Applications may be submitted either in Hebrew or in English
Applicant must contact Prof. Gila Kahila Bar-Gal, Head of NNHC-HUJ [email protected], no later than Tuesday, June 30th, 2026. Please write in the email subject: application for a post-doc at NNHC.

מלגות בתר-דוקטורט באוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית

אוספי הטבע הלאומיים מציעים לחוקרים מצטיינים ממגוון תחומי ידע מלגת בתר-דוקטורט שנתית לצורך התמחות
במחקר מבוסס-אוספים. המלגה תינתן בתמיכתן של האקדמיה הישראלית למדעים והועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה
אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים כוללים אוספים היסטוריים, גאולוגיים וביולוגים המכילים פריטים שנאספו במאתיים השנים האחרונות. אוספי הטבע הלאומיים מהווים תשתית עשירה וייחודית למחקרים בתחומי ידע שונים ומגוונים, בין התחומים הללו ניתן למנות: טקסונומיה, אקולוגיה, אבולוציה, חקלאות, רפואה, מדעי הסביבה, מדעי כדור הארץ, שמירת הטבע, ביו-גאוגרפיה, ארכיאולוגיה, פליאונטולוגיה, והיסטוריה
בשנים האחרונות, המשבר הסביבתי הגלובלי והשלכותיו על צמצום המגוון הביולוגי, העלה למודעות את חשיבותם של אוספי הטבע ככלי להבנת השינויים במגוון המינים על פני זמן ומרחב. לפיכך, יש לאוספי טבע, בעולם ובארץ
חשיבות מרכזית ככלי להתמודדות עם מצב החירום העולמי ובפיתוח מדיניות שמירת טבע ומגוון ביולוגי

תנאי קבלה
המועמד/ת בעל/ת תואר דוקטור (Ph.D.), ולא מעבר לשש שנים מעת קבלת התואר או המועמד/ת מתעתד להגיש את עבודת הדוקטורט עד שישה חודשים מיום הגשת המועמדות

על המחקר המוצע להיות חדשני בתחומו ועל המועמד/ת להראות יכולת גבוהה לביצוע המחקר

על עבודת המחקר המוצעת של המועמד/ת לעשות שימוש באוספים באופן שיתרום תרומה משמעותית לקידום האוספים והמחקר בהם

יתרון יינתן למועמדים שתחום המחקר שלהם הוא טקסונומי; למועמדים בעלי מומחיות מוכרת בקבוצה טקסונומית מסוימת; או למועמדים המבקשים ליישם או לפתח שיטות שיכולות לקדם משמעותית את המחקר באוספים.

משך התמיכה במועמד/ת יהיה על בסיס שנתי, ולא יעלה על שלוש שנים

מסמכים שיש להגיש

קורות חיים

הצעת מחקר מדעית, עד חמישה עמודים כולל ביבליוגרפיה

Cover letter
מכתב מלווה המפרט את הביוגרפיה המדעית ואת כוונות המחקר העתידיות, עד עמוד

מכתב המלצה מהמנחה לדוקטורט, או מחבר סגל אקדמי המכיר את עבודת הדוקטורט

מכתב המלצה מהסמכות המדעית באוסף המארח

*ניתן להגיש את הבקשה בשפה העברית או האנגלית
על המועמד/ת לשלוח את המסמכים לפרופ' גילה כחילה בר-גל, מנהלת האוספים [email protected]
לא יאוחר מיום שלישי , 30 ביוני 2026. יש לציין בכותרת: הגשת מועמדות לפוסט-דוקטורט באוספים

30/04/2026

לקראת הביובליץ של גן החיות התנ"כי בשבוע הבא 8-7 במאי 2026...

ובינתיים עלו לאוויר: תכנית מלאה וקישורים להרשמה באתר המרשתת של גן החיות
https://tickets.jerusalemzoo.org.il/seller/jerusalem-zoo

תזכורת + תכנית וקישור להרשמה (בהמשך הטקסט):בשבוע הבא, בלי נדר, נקיים זו הפעם השנייה ארוע ביובליץ בגן החיות התנ"כי, לכבוד...
30/04/2026

תזכורת + תכנית וקישור להרשמה (בהמשך הטקסט):
בשבוע הבא, בלי נדר, נקיים זו הפעם השנייה ארוע ביובליץ בגן החיות התנ"כי, לכבוד פיני (פיניה) אמתי ז''ל.
ביום חמישי 7/5 מהצהריים עד הערב, וביום שישי 8/5 מהבוקר עד הצהריים.
פרטים מלאים, תכנית מפורטת וקישורים להרשמה לסיורים עלו הבוקר לאתר המרשתת של גן החיות:
https://tickets.jerusalemzoo.org.il/seller/jerusalem-zoo

נרגשים יחד עם גן החיות התנ"כי
להתראות בביובליץ!

יזכור 🕯️כמדי שנה, נזכור בעשבייה את הנופלים במלחמות ישראל.בעשבייה יש לנו תזכורת כמעט יום-יומית דרך גליונות הצמחים שנאספו ...
21/04/2026

יזכור 🕯️
כמדי שנה, נזכור בעשבייה את הנופלים במלחמות ישראל.
בעשבייה יש לנו תזכורת כמעט יום-יומית דרך גליונות הצמחים שנאספו על ידי מיטב הנוער והחוקרים שראו את היופי שבטבע גם בימי מלחמה וסער, ואספו ועשבבו צמחים לטובת המדע והדורות הבאים.
לכבוד הבוטנאים שהניחו את היסודות למדע הבוטניקה בארץ ונפלו על משמרתם, אנו מעלים לרשת את כל גליונות המין דם המכבים האדום שמופקדים בעשבייה:
https://bit.ly/gbif_helichrysum
בתמונה איסוף של דם המכבים ע"י גרשון מושיוב משנת 1935, לצד מפת התפוצה של האיסופים השונים.

לזכרם:
- גרשון מושיוף (מושיוב), נפל בקרית ענבים, 1936
- טוביה קושניר, נפל בשיירת הל"ה, 1948
- יצחק הלוי, נפל בשיירת ל"ה, 1948
- גדעון הלוי, נפל בסיני, 1973

🕯️ תהא נשמתם צרורה בצרור החיים

Address

קמפוס ספרא (גבעת רם)
Jerusalem
9190401

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The University

Send a message to אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים:

Share