הפקולטה להנדסה אוניברסיטת בר-אילן Faculty of Engineering, Bar-Ilan

  • Home
  • Israel
  • Ramat Gan
  • הפקולטה להנדסה אוניברסיטת בר-אילן Faculty of Engineering, Bar-Ilan
Call Directions Website

הפקולטה להנדסה אוניברסיטת בר-אילן  Faculty of Engineering, Bar-Ilan הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין של אוניברסיטת בר-אילן
להצטיין היום. להוביל מחר. http://engineering.biu.ac.il/

לימודי הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מחשבים והנדסת תעשייה ומערכות מידע הם חוד החנית של הלימודים האקדמיים הטכנולוגיים. הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן מכשירה מהנדסים ומדענים בעלי ידע רחב ועדכני, על מנת שישתלבו בהצלחה בתעשיות הטכנולוגיות המתקדמות בתחומים מגוונים ובאקדמיה. הלימודים בפקולטה מכינים את הסטודנטים לעולם המחר ומקנים להם כרטיס כניסה למקומות העבודה הטובים ביותר, בדרגות השכר הגבוהות במשק.
הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר- אילן נמצאת בחזית המדע, במחקר וביישום טכנולוגיות עילית, והיא מתעדכנת ללא הרף בחידושים האחרונים. חברי הסגל הם בוגרי אוניברסיטאות יוקרתיות בארץ ובעולם, בעלי מוניטין, ובהם חוקרים בעלי שם עולמי שזכו בפרסים בינלאומיים.
הסגל צעיר, מיומן ודינמי ועוסק במחקר ובפיתוח אתגר עתידי.
הלימודים בפקולטה מתקיימים בקומפלקס חדש ומפואר, המאובזר בציוד חדיש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. לרשות הסטודנטים עומדות מעבדות מצוידות להפליא, בהן המעבדה לסופר רזולוציה ודימות, מעבדת הרובוטיקה, מעבדת VLSI Design Lab, והמעבדה לעיבוד דיבור - היחידה מסוגה בישראל ומהבודדות בעולם. הספרייה האלקטרונית בפקולטה מעודכנת במיטב הספרים, הפרסומים וכתבי העת היוקרתיים בעולם.
בנוסף ללימודים המאתגרים הסטודנטים נהנים מהווי קמפוס ומחיי חברה תוססים. זוכים גם ליחס אישי ולאוזן קשבת מסגל הפקולטה.
להערכת סיכויי קבלה לתואר ראשון-
https://dory.os.biu.ac.il/EnrollmentChances/pages/index.jsp

פתחנו השבוע את שנת הלימודים בפקולטה להנדסהמתרגשים לשבור שיא של סטודנטים שמתחילים את שנה א' בפקולטה, מעל 500 סטודנטים!ביו...
14/10/2026

פתחנו השבוע את שנת הלימודים בפקולטה להנדסה
מתרגשים לשבור שיא של סטודנטים שמתחילים את שנה א' בפקולטה, מעל 500 סטודנטים!
ביום ראשון נערך טקס פתיחת השנה שבו הסטודנטים הכירו את סגל הפקולטה, מעטפת העזרה האקדמית ואחד את השני.
סטודנטים וסטודנטיות- ברוכים הבאים
מאחלים לכם שנת לימודים אקדמית נהדרת ופוריה!

צילום: יוני רייף

בפודקאסט "מניחות את הדעת - כלים ותובנות מעולמות הטק" מארחת קורל כהן זולקוב מדי שבוע נשים מעולמות ההייטק, הטכנולוגיה והיז...
29/09/2026

בפודקאסט "מניחות את הדעת - כלים ותובנות מעולמות הטק" מארחת קורל כהן זולקוב מדי שבוע נשים מעולמות ההייטק, הטכנולוגיה והיזמות. קורל, בוגרת תואר שני בהצטיינות בהנדסת חשמל בפקולטה, מתגוררת בימים אלו בקליפורניה, שם לומד בעלה לדוקטורט. אולם ב-15.10.26 היא תגיע לתל אביב, לכבוד הכנס הראשון של הפודקאסט: ערב של הרצאות ושיחות עומק עם בכירות ובכירים בהייטק הישראלי - מובילות ומובילי AI בתאגידים ובאקדמיה, מנכ"ליות חברות דיפ-טק, אנג'לים ומובילי קרנות הון סיכון.

הכנס אורגן בשיתוף IEEE Israel, והפקולטה להנדסה של בר-אילן מעניקה לו חסות, לצד החברות Microsoft ו-Applied Materials. את הרצאת הפתיחה תיתן חברת סגל הפקולטה, ד"ר יולי שביט. אורחי הכנס ידברו, בין השאר, על האופן בו הבינה המלאכותית משפיעה על המוצר, על עבודתם ועבודת הדרגים השונים בחברה, ועל הדרך שבה שינתה הבינה המלאכותית את אופן קבלת ההחלטות לבחינת השקעה בחברה.

את הכנס ארגנה קורל ביחד עם מירה חרמוני - מנהלת קבוצה אלגו ו-AI ב-Applied Material, בעלת תואר שני מחקרי בבינה מלאכותית, מנהלת הבוטקאמפ קמא-טק. מירה וקורל החלו לשתף פעולה במסגרת פורום הנשים WPDN ב-Applied Materials, שם הקימו יוזמה שסייעה לעובדות (בעיקר) ולעובדים לבצע תואר מתקדם מחקרי במסגרת מקום העבודה, לפתיחת דלתות לתפקידי מחקר ופיתוח וכן לניהול בכיר.

הכנס יערך במתחם Microsoft Reactor בתל-אביב, ביום חמישי, 15.10.26, בשעות 21:30-16:30. הכניסה חופשית, אך מותנית בהרשמה מראש ובאישור המארגנות. מעוניינות ומעוניינים להגיע? מלאו את טופס ההרשמה, וציינו שהגעתם דרך הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן. https://forms.gle/J16AKb5LUgg4EC4o8

למידע נוסף: https://www.linkedin.com/feed/update/urn:li:activity:7503109225305264128/

ננו-גבישים קולואידליים - חלקיקים זעירים מוליכים למחצה, המסונתזים בתמיסה - מוערכים בדרך כלל דווקא בזכות שלמותם. כימאים מש...
25/09/2026

ננו-גבישים קולואידליים - חלקיקים זעירים מוליכים למחצה, המסונתזים בתמיסה - מוערכים בדרך כלל דווקא בזכות שלמותם. כימאים משכללים כבר עשרות שנים את שיטות הסינתזה שלהם כדי לקבל גבישים חסרי פגם בעלי יעילות מקסימלית, שגודלם בלבד קובע את צבע האור שהם פולטים וצורתם קובעת תכונות אופטיות כמו קיטוב.

המחקר של ד"ר יוסי פנפיל, חבר סגל חדש בפקולטה וזוכה במענק בראשית מטעם הקרן הלאומית למדע, עושה בדיוק ההפך. במקום לשאוף לשלמות, המעבדה שלו מחליפה בכוונה אטום בודד בסריג הננו-גביש בזיהום שנבחר בקפידה, ויוצרת "מרכז צבע" - פגם נקודתי הפולט וקולט אור באורכי גל מסוימים ומעניק לגביש תכונות קוונטיות. "אני רוצה לייצר תכונות שנשמעות כמו מדע בדיוני, והדרך להגיע לזה היא דרך פגמים", מסביר ד"ר פנפיל.

מרכיב מרכזי במחקר הוא איתור השילובים הנכונים בין הפגם לחומר המארח, כך שהספין של הפגם ישמר מצב סופרפוזיציה קוונטית (קיום בו-זמני בשני מצבים) לאורך זמן ארוך - ואף בטמפרטורת החדר, בלי הצורך במערכות הקירור הקריוגניות הענקיות הנדרשות היום למחשבים קוונטיים כמו זה של גוגל. אותם מרכזי צבע משמשים גם כמקורות פוטונים בודדים להצפנה קוונטית, וגם כחיישנים קוונטיים רגישים לשדות מגנטיים ברזולוציה ננומטרית, לשימושים כמו ניווט ללא GPS והדמייה מעבר ליכולתם של גלאים קלאסיים.

"ההשלכות הגאופוליטיות של המחשוב הקוונטי עשויות להיות משמעותיות אף יותר מהמרוץ לחלל של המאה הקודמת. זו לא רק היכולת לפרוץ הצפנות - זו היכולת לפתור בעיות שאנחנו פשוט לא יכולים לפתור היום, מגילוי חומרים חדשים ועד חיפוש תרופות למחלות", אומר ד"ר פנפיל. "כל מהפכת מחשוב מתחילה מפריצת דרך בחומרים. למחשוב הקלאסי היה סיליקון. אנחנו עדיין מחפשים את המקבילה שלו בטכנולוגיה הקוונטית - וזה בדיוק מה שהמעבדה שלי מנסה למצוא".

מענק בראשית היוקרתי הוא יוזמה לאומית רחבת היקף שנועדה לעודד השבה וקליטה של חוקרים צעירים מצטיינים המצטרפים לסגל האקדמי באוניברסיטאות המחקר בישראל לאחר ביצוע פוסט-דוקטורט בחו"ל. המענק מוענק לכ-15 חוקרים וחוקרות בשנה, ומבטיח מעטפת מימון למשך חמש שנים הכוללת מענקי מחקר נדיבים, תקציבי הקמת מעבדה וציוד, ומענק קליטה אישי. ד"ר פנפיל הוא אחד מארבעה חוקרים של בר-אילן שזכו השנה במענק.

קהילות הפקולטה להנדסה היקרות,לקראת השנה החדשה, אנו מאחלים שנה של עשייה, בריאות והצלחות.השנה שחלפה הייתה שנה של הישגים מח...
10/09/2026

קהילות הפקולטה להנדסה היקרות,

לקראת השנה החדשה, אנו מאחלים שנה של עשייה, בריאות והצלחות.

השנה שחלפה הייתה שנה של הישגים מחקריים משמעותיים, לצד התחדשות והרחבה של תוכניות הלימוד שלנו, כל זאת יחד עם אתגרים וקשיים במדינה. תודה גדולה לסגל האקדמי, לסגל המנהלי לסטודנטים והסטודנטיות, שבזכות המחויבות, הסקרנות והעבודה הקשה שלכם אנחנו ממשיכים להתפתח ולהתקדם.

אנו מאחלים לכולנו שנה של שקט וריכוז ללמידה, למחקר וליצירה, שנה שבה נוכל להמשיך ולחשוב על אתגרי המחר, ולשאול כיצד אנחנו יכולים להיות אלה שמעצבים אותם.

ובעידן של AI ושינויים טכנולוגיים מהירים, אנו מחויבים להמשיך להיות סקרנים, יצירתיים ואמיצים, לאמץ את ה- AI בחכמה ולחבר בין מחקר פורץ דרך וחינוך מצוין ועדכני.

הפקולטה התברכה באנשים מעולים - אתן ואתם!

אנו מאחלים לכולם שנה טובה, שנה של שלום.

פרופ' אורית שפי
דיקנית הפקולטה להנדסה
אוניברסיטת בר-אילן

החיישן שמפתח פרופ' יוסף שור מהפקולטה להנדסה בבר-אילן, שזיכה אותו במענק ISF, ממיר באופן ישיר זרם או מתח דיפרנציאלי לאות ב...
30/08/2026

החיישן שמפתח פרופ' יוסף שור מהפקולטה להנדסה בבר-אילן, שזיכה אותו במענק ISF, ממיר באופן ישיר זרם או מתח דיפרנציאלי לאות בתחום התדר. הוא מספק פתרון דחוס, מהיר ובעל צריכת הספק נמוכה לחישת זרם על שבב בודד במעבדים מתקדמים.

הדרישה לביצועים חישוביים ממשיכה לעלות באופן עקבי, אבל המעגלים המשולבים(ICs) הקיימים סובלים ממגבלות הספק וטמפרטורה ומתקשים לעמוד בדרישות. בכדי לנהל את ההספק בצורה יעילה, משתמשים מעבדים מודרניים במספר מתחמי הספק (Power Domains), אשר כל אחד מהם דורש חישה מדויקת של הזרם לצורך ניהול הספק יעיל. קיימות מספר טכניקות לחישת זרם – כגון חיישני Shunt, חיישני Hall-effect וחיישניFluxgate - אולם אף אחת מהן לא טובה מספיק לשילוב בקנה מידה של עשרות או מאות מתחמים בתוך שבב בודד: הן גדולות מדי, איטיות מדי או צורכות הספק רב מדי. חיישנים מבוססי מתנד טבעתי דיגיטלי (RO) נחקרו בעבר, אך הם מציגים אי-ליניאריות חזקה, כמו גם תלות גבוהה בטמפרטורה ובמתח האספקה, מה שהופך אותם לפחות מדויקים.

מחקרו של פרופ' יוסף שור, שזיכה אותו במענק ISF מטעם הקרן הלאומית למדעים, מציע גישה חדשנית מיסודה: חיישן זרם המבוסס על מתנד מבוקר-זרם דיפרנציאלי (CCO), הממיר באופן ישיר זרם או מתח דיפרנציאלי לאות בתחום התדר. "בניגוד לחיישנים קלאסיים, ה-CCO עצמו משמש הן כמגבר והן כממיר מאנלוג לתדר, ומספק פתרון דחוס, מהיר ובעל צריכת הספק נמוכה, המתאים לחישת זרם בדרגות מיתוג הספק (Power-gate) במעבדים מתקדמים", מסביר פרופ' שור.

החיישן המוצע מכוון לדיוק של יותר מ-0.2%, זמן המרה של פחות מ-2 מיקרו-שניות(µs) , צריכת הספק של פחות מ-20 מיקרו-ואט(µW) , ושטח הקטן מ-0.01 מילימטר מרובע(mm²) , תוך הצגת ביצועים העולים באופן משמעותי על ההתקנים המתקדמים ביותר הקיימים כיום בשוק. פיתוח החיישן יכלול גם טכניקות מעגליות חדשניות לתיקון אי-ליניאריות, פיצוי טמפרטורה, ודחיית אות משותף(Common-mode rejection) , כולל חיתוך הטיות (Bias trimming), מתנדים משוכפלים (Replica oscillators) וייצוב קוטביות (Chopper stabilization). "סימולציות ראשוניות של מימוש בטכנולוגיית 65 ננומטר מציגות ליניאריות מצוינת, טווח דינמי של 60 דציבל (dB) ושינויים הנובעים מטמפרטורה וממתח אספקה הקטנים מ-0.02% בעת שימוש בפיצוי באמצעות מתנד משוכפל", אומר פרופ' שור.

פרויקט זה יכונן סיווג חדש של מגברים אנלוגיים המבוססים על CCO דיפרנציאלי, ויאפשר חישת זרם מפורטת וחסכונית באנרגיה עבור מעבדים רב-מתחמיים, מעבדים גרפיים ומאיצי בינה מלאכותית. אספקת פתרון חישה דחוס, זול ובעל צריכת הספק נמוכה עבור ארכיטקטורות ניהול הספק יקדם גם את התעשייה, ובעתיד ניתן יהיה להשתמש בו גם ליישומם כגון ניטור ביו-רפואי, מערכות רשת חשמל חכמה ומעגלים לאיסוף אנרגיה (Energy-harvesting).

מחקר של ד"ר יתיר סעדיה מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן זיכה אותו במענק ISF מטעם הקרן הלאומית למדע. משפחת החומרים סטר...
25/08/2026

מחקר של ד"ר יתיר סעדיה מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן זיכה אותו במענק ISF מטעם הקרן הלאומית למדע.

משפחת החומרים סטרונציום טיטנאט (Sr-Ti-O) משמשים במגוון רחב של יישומים: אופטיקה, חומרים דיאלקטרים, פיצול מים למימן וחמצן, קבלים, פילטרים בטווח המיקרוגל והתמרת אנרגיה בתאי דלק וחומרים תרמואלקטריים. נסיונות לפתח, לשנות או ליעל חומרים מסוג זה מתבססים בעיקר על החלפה של האטומים של Sr ו-Ti באטומי מתכת שונים, מכיוון שהאתרים שלהם קלים יותר להחלפה בשיטות ייצור סטנדרטיות. אולם ביצוע של שינויים משמעותיים באניון (חמצן) יכולים לפתוח חלון למגוון רחב של חומרים חדשים עם תכונות משופרות ולא צפוייות במגוון יישומים.

המחקר של ד"ר יתיר סעדיה בנושא מתמקד במציאת אוקסיפלואורידים במערכת Sr-Ti-O-F והתכונות היוניות-אלקטרוניות ליישומים תרמואלקטריים ומוליכים יוניים. "במסגרת המחקר נחקור מספר שיטות ייצור ייחודיות, במטרה לייצב פלואור (F) בתוך המבנים של Sr-Ti-O, לזהות את רמת המסיסות שלו, לייצב פאזות חדשות וללמוד את קצבי הדיפוזיה והתגובה במערכת", מסביר ד"ר סעדיה. "בנוסף, נחקור את היציבות, המוליכות החשמלית, המוליכות היונית והמוליכות החשמלית של פאזות אלו, על מנת לאתר את היישומים הכי רלוונטיים לחומרים אלו ולהכיר את המגבלות שלהם. חשוב לציין כי השיטות בהם נשתמש יוכלו בעתיד לחקור מגוון גדול של חומרים מסוגים דומים כגון La-Ti-O-F או Ca-Ti-O-F ועוד".

בנוסף, זכה ד"ר סעדיה במענק ציוד, למטרת הקמת מעבדה למדידות תכונות טרנספורט בטמפרטורה וריכוז חמצן חלקי נשלטים. "במקרים רבים יציאה מתנאי שיווי המשקל של חומרים מסוג זה לא יאפשרו לקבל את המבנים הייחודיים שאנחנו מחפשים", מסביר ד"ר סעדיה. "המעבדה תאפשר לנו למצוא עבור החומרים הללו תנאים מדויקים לסינטזה ומדידה".

מולקולות RNA לא-מקודד (non-coding RNA) אינן מקודדות לחלבונים, אך ממלאות תפקידים חשובים בתהליכים ביולוגיים ובהתפתחות של מ...
23/08/2026

מולקולות RNA לא-מקודד (non-coding RNA) אינן מקודדות לחלבונים, אך ממלאות תפקידים חשובים בתהליכים ביולוגיים ובהתפתחות של מחלות שונות, ובהן סרטן. שינויים ברמות של מולקולות אלה עשויים לשמש כסמנים ביולוגיים לאבחון ולמעקב אחר מחלות. אחד האתגרים הגדולים באבחון ובמחקר ביולוגי הוא היכולת לזהות ולכמת אותן כאשר הן נמצאות בגוף בכמויות זעירות מאוד. חלק מהמולקולות האלה נמצאות ברוק ובפלזמה בריכוזים נמוכים במיוחד, ובמצבים כאלה גם שיטות מקובלות המבוססות על PCR עלולות להתקשות בכימות רגיש ואמין שלהן.

פרופ' עמוס דניאלי מהפקולטה להנדסה בבר-אילן מפתח שיטה שתאפשר לזהות מולקולות RNA בגוף גם בריכוזים זעירים. במסגרת המחקר, שזיכה אותו במענק ISF מטעם הקרן הלאומית למדע, משלב פרופ' דניאלי בדיקות PCR עם טכנולוגיית Optical Modulation Biosensing (OMB) שפיתח במעבדה. "השיטה מרכזת את המולקולות המסומנות באזור קטן בעזרת חלקיקים מגנטיים ובמקביל מסננת את רעשי הרקע האופטיים, וכך מאפשרת לזהות אותות חלשים הרבה יותר", הוא מסביר. "מטרת המחקר היא להבין אילו גורמים קובעים את הרגישות של השיטה ולפתח עקרונות שיאפשרו בעתיד למדוד מגוון רחב של מולקולות RNA בדגימות מורכבות כמו רוק ופלזמה".

בנוסף למענק האישי, זכה פרופ' דניאלי במענק ציוד אמצע הדרך, שיאפשר לו להפוך חלק גדול מתהליך המדידה לאוטומטי. המרכיבים המרכזיים יהיו רובוט להכנת דגימות ומערכת OMB אוטומטית ורב-ערוצית, שתוכל לבצע מדידות על מספר גדול של דגימות בפלטות של 96 באריות. "הרובוט יבצע באופן אוטומטי פעולות כמו פיפטציה, ערבוב והוספת חומרים, ואילו מערכת ה-OMB תבצע את המדידה האופטית ללא צורך בכיוון ידני של כל דגימה", הוא מפרט.

בנוסף, ישמש המענק לרכישת ציוד תומך לבנייה ולהפעלה של המערכת. "האוטומציה חשובה במיוחד כאשר עובדים עם מאות דגימות ובריכוזים נמוכים מאוד, משום שאפילו הבדלים קטנים בהכנת הדגימה עלולים להשפיע על התוצאה. המערכת החדשה תאפשר לנו לבצע את המחקרים בצורה מהירה יותר, מדויקת יותר ואחידה יותר, ובהמשך תוכל לשמש גם מחקרים נוספים בתחום האבחון הביולוגי".

על מנת שמדינת ישראל תוכל להישאר שחקנית מובילה במהפכת ה-AI שחווה העולם בשנים האחרונות, עולה צורך דחוף בחוות שרתים, שיעניק...
18/08/2026

על מנת שמדינת ישראל תוכל להישאר שחקנית מובילה במהפכת ה-AI שחווה העולם בשנים האחרונות, עולה צורך דחוף בחוות שרתים, שיעניקו כוח ותשתית לבינה המלאכותית. עשרות חוות נמצאות בשלבי תכנון ובנייה ברחבי הארץ, ומספר מפורסמים נרתמו לטובת בנושא, ובהם הזמר עומר אדם. אלא שיש מספר בעיות בדרך למימוש החזון הטכנולוגי הזה, ואלה פורטו בכתבתו של איתי שיקמן במדור Tech מן בכאן 11.
אחת הבעיות שתוארה בכתבה היא כמות השבבים שצורכות חוות השרתים הללו – שבבים שנלקחים בין השאר מתעשיות המחשבים, הטלפונים החכמים והרכב, ושגורמים לעליות מחירים ולמחסור. בנושא זה התראיין לכתבה ד"ר לאוניד יביץ, ראש מגמת לתכן חומרה ושבבים בתוכנית להנדסת מחשבים של הפקולטה. "בהחלט קיים מחסור וקיימים תורים מאוד ארוכים לשבבים עתירי יכולת" אמר בכתבה ד"ר יביץ, והוסיף: "בשנה האחרונה התווסף מחסור נוסף – מחסור בזיכרונות. יש המון ביקוש, ויכולת אספקה מוגבלת מאוד".
צפו בכתבה המלאה של כאן 11:
https://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2026/07/20/14704321.mp4

Address

אוניברסיטת בר אילן
Ramat Gan
52900

Opening Hours

Monday 08:00 - 17:00
Tuesday 08:00 - 17:00
Wednesday 08:00 - 17:00
Thursday 08:00 - 17:00
Sunday 08:00 - 17:00

Telephone

+97235317733

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when הפקולטה להנדסה אוניברסיטת בר-אילן Faculty of Engineering, Bar-Ilan posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share