המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן

01/06/2026

בואו בהמוניכם/ן! הכניסה חופשית! פרטים על מיקום הכנס בקמפוס וכותרי הרצאות יימסרו בהמשך.

26/05/2026

מוזמנים לערב דיון לכבוד ספרו של החדש פיני איפרגן: המניפסט הקומוניסטי - פילוסופיה ומהפכה (הוצאת מאגנס)
יום שני | 15.06.26 | בשעה 18:00 | מכון ון ליר ובמקוון
הכניסה חופשית, בהרשמה מראש
מאז פרסומו של המניפסט הקומוניסטי ב־1848 הפך החיבור הקצר של מרקס ואנגלס לכוח מרכזי שהצית מהפכות, עורר פחד והתנגדות, והעמיק את הבנתנו את הכוחות הכלכליים שמעצבים את חיינו. מעבר להיותו מסמך פוליטי, זהו טקסט פילוסופי ומוסרי המבקש להבין את האדם בעולם משתנה של קפיטליזם ותשוקה לחדשנות, ומזמין אותנו לבחון מחדש מושגים כמו חירות, צדק וכוחם של רעיונות. הספר החדש של פיני איפרגן מציע מבוא חדש להבנת מקומו של המניפסט בהיסטוריה של הרעיונות, ומבקש להשיב לו את חיוניותו כהזמנה לחשוב על ההווה והעתיד של כולנו.

05/05/2026

מאמר דעה מעניין (ואקטואלי) של עודד חן, דוקטורנט במחלקה שלנו.

עודד כותב את עבודת הדוקטורט שלו אצל ד"ר אפרת רם-טיקטין. במחקרו, עודד עוסק בביקורת על עקרונות ההבחנה והמידתיות בתורת המלחמה הצודקת ובמשפט ההומניטרי הבינלאומי.

[Oded Hen is a PhD candidate in the Department of Philosophy at Bar-Ilan University. His research focuses on moral philosophy, particularly just war theory and the ethics of modern warfare. His wor…

26/04/2026

עשית תואר שני ובא לך לכתוב דוקטורט בפילוסופיה? כדאי לדבר איתנו ולהגיש מועמדות למלגת נשיא. המועד האחרון להגשה ב20.6

12/04/2026

פרופ' פיני איפרגן

09/04/2026

"את הילדים החיים, הבריאים והנורמליים שומה עלינו הרופאים להמית, בכדי לחלץ את כל הגטו מסכנת כיליון ואובדן. את השליחות המאוסה והנבזית הזאת אנחנו מוציאים אל הפועל..."
את המילים האלה כתב ד"ר אהרון פיק, רופא יהודי שפעל בגטו שאוולי בליטא. ב-5 בפברואר 1942, הגרמנים הודיעו שהחל מיום כלשהו באוגוסט של אותה שנה, לא יותרו לידות בגטו. העונש לאישה שתלד לאחר תאריך זה הוא הריגת כל משפחתה.
אך תינוקות המשיכו להיוולד בגטו, והרופאים היהודים עמדו בפני דילמה: האם להמית את הוולד כדי להציל את משפחתו ואנשים אחרים שסייעו ללידה?
נחשפתי לאחרונה לסיפור זה, אחד מני רבים, במסגרת קורס שאני מלמד בבר-אילן על אתיקה רפואית. התחום שבו עוסק הקורס נולד במידה רבה בעקבות השואה. לאחר מלחמת העולם השנייה, נחשפו כמה ממעללי הרופאים הנאציים, לרבות תפקידם המכריע בהשמדת היהודים והניסויים האכזריים באסירי מחנות הריכוז. בעקבות "משפט הרופאים" שהתקיים בנירנברג, נכתב קוד אתי למחקר בבני אדם, שהפך ברבות הימים לאמנת הלסינקי שמשמשת ועדות אתיקה עד ימינו.
השנה, אני בוחר להרהר לא ברשעותם של הרופאים הנאצים אלא דווקא במצוקתם ובגבורתם של הרופאים היהודים. אנחנו לא תמיד שומעים עליהם, על מאמציהם להציל אסירים דרך זיוף נתונים רפואיים, על הפרוצדורות המסובכות שהם ביצעו בתנאים כמעט בלתי אפשריים, ועל ניסיונותיהם לחבל בניסויים מדעיים אכזריים.
לעתים, הרופאים היהודים נחשפו לדילמות אתיות שאף רופא אינו נחשף אליהן בעבודתו הרגילה, כמו הדילמה שתוארה על-ידי ד"ר פיק. לעתים הם נחשפו לגרסאות קיצוניות ואכזריות של דילמות אתיות מוכרות יותר, כמו השאלה איזה מטופל יקבל משאבים רפואיים מוגבלים, ועד כמה להתאמץ להציל מטופל שימיו ספורים בין כך ובין כך.
ד"ר פיק מת בגטו שאוולי בשנת 1944. את מחברותיו הכתובות עברית החביא בנו, והן נמצאו לאחר המלחמה. אודות אותו יום שבו נמסרה ההודעה שאסור לנשים ללדת בגטו כתב ד"ר פיק: "היום שבו נמסרה לנציגינו הגזירה הזאת, המשפילה עד מדרגה של בהמות, צריך להישאר לזיכרון לדור ודור".
וכך, בזכות אקט גבורה נוסף, זה של כתיבת המחברות, מאפשר לנו ד"ר פיק לחשוב כעת על היום ההוא, כפי שביקש.

ד"ר נתנאל ליפשיץ, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן

06/04/2026

על פילוסופיה ועל AI

18/03/2026

הנכם מוזמנים לסמינר המחלקתי שיארח את פרופ' דוד אנוך (האוניברסיטה העברית)
בנושא: "פחות אחוזי טעות, יותר חפים מפשע מתים"

24.3.2026 | 14:00 | בזום

תקציר: הניחו שמערכות AI לזיהוי והפללת מטרות בלחימה מקיימות את התנאי הבא: לכל מטרה חשודה שנבדקת, המערכת מדויקת יותר מכל מנגנון אנושי, כך שהסיכוי לזיהוי שגוי נמוך יותר מתחת כל מערכת אנושית. המערכת גם יעילה הרבה יותר ממערכות אנושיות, כך שהיא מאפשרת לכוח הצבאי הרלבנטי לבדוק מספר גדול הרבה יותר של מטרות חשודות. במקרה כזה, הסיכוי לזיהוי שגוי בכל מקרה נמוך יותר בהשוואה לפרוצדורות בירור מסורתיות יותר, אבל המספר האבסולוטי של קורבנות של זיהוי שגוי יהיה גבוה הרבה יותר – פשוט משום שמספר הבדיקות יעלה. מקרים כאלה נראים כמקרים של חוסר קוהרנטיות בין הרמה הלוקאלית – בהחלטות קונקרטיות – והגלובאלית – של אסטרטגיה כללית. הניתוח שאציע למקרים אלה – באמצעות אנלוגיה לשימוש במערכות דומות במשפט הפלילי – יציל את הקוהרנטיות הלוקאלית-גלובאלית, באמצעות הטענה שנורמות לוקאליות לעתים קרובות תלויות ברמת אכיפה גלובאלית.

01/03/2026

סטודנטיות וסטודנטים יקרים,
בזמנים מורכבים כאלו, חשוב לנו להזכיר שאתם ואתן לא לבד! הקהילה האקדמית שלנו חזקה, תומכת, ויודעת לעטוף גם ברגעים הקשים.

כל מי שמרגיש צורך לדבר ולשתף בכל נושא, מוזמנים לפנות למרכז חמני״ה, מרכז החוסן של האוניברסיטה, בכל אחד מהאמצעים המפורטים בכתבה, ונשמח לעזור ככל יכולתנו

https://www.biu.ac.il/article/583617

08/02/2026

מה יכול להפוך את החיים שלנו למשמעותיים?
זו שאלה שאני מרבה לשאול את עצמי. משמעות היא לא אותו דבר כמו הנאה. בזמן שאני כותב מילים אלה, אני נהנה מכוס קפה, אבל הקפה לא יהפוך את חיי למשמעותיים יותר. משמעות היא אפילו לא אותו דבר כמו אושר. כשאני חושב על אנשים שחיו חיים משמעותיים, אני חושב, למשל, על ואן-גוך. הוא לא חי חיים מאושרים.
משמעות, יש לציין, היא לא כל מה שחשוב בחיים. חשוב ליהנות, חשוב להיות מאושרים, חשוב להיות בריאים. אבל משמעות היא אחד המרכיבים שהופך את החיים שלנו לטובים. אם יש לנו כל המרכיבים האחרים אבל אין לנו משמעות, אנחנו נרגיש שמשהו חסר.
אז מה זה הדבר החמקמק הזה שאנחנו קוראים לו משמעות? חשוב לשים לב איך אנחנו מנסחים את השאלה. כשאני שואל "מה משמעות החיים", השאלה מרגישה לי גדולה מדיי, בלתי אפשרית לפתרון. אבל כשאני שואל "מה יכול להוסיף משמעות לחיים שלי", יש לי התחלה של תשובה.
ויקטור פראנקל, בספרו "האדם מחפש משמעות", מציע שחיים הופכים למשמעותיים כשאנחנו נענים לאיזה קול שקורא לנו מבחוץ. העשייה המשמעותית כאילו מושכת אותנו אליה. זה קורה כשאנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לעשות משהו, שיש לנו אחריות מיוחדת, שזקוקים לנו, שאנחנו נחוצים כדי שמשהו טוב יקרה. זו ההרגשה שיש לאמן שמרגיש שהוא חייב לעסוק באמנות, להורה שמרגיש אחריות כלפי ילדיו (או לילד שמרגיש אחריות כלפי הוריו), לאדם שנאבק על מטרה שהוא מאמין בה, לפילוסוף שמחפש תשובות לשאלות היסודיות של החיים.
יום שבילינו בצפייה בסרטונים יכול להיות מהנה מאוד, אבל הרבה מאיתנו נרגיש שזה היה יום "מבוזבז". תחושת הבזבוז היא תחושה של ריק, של היעדר משמעות. אנו יכולים לחשוב על מגוון דברים שמאיימים על היכולת שלנו לחיות חיים משמעותיים. יש לי חשד שהבינה המלאכותית הולכת להוות איום נוסף ומאתגר במיוחד.

רוצים לשמוע עוד? ב-13.2, ביום הפתוח בבר-אילן, אדבר על בינה מלאכותית ועל משמעות החיים. אתם מוזמנים לבוא לבקר אותי בדוכן של המחלקה לפילוסופיה, ולהאזין להרצאה קצרה שאעביר בנושא בשעה 11:00.

ד"ר נתנאל ליפשיץ, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן