19/06/2019
תודה רבה לכל המרצים והסטודנטים שהגיעו לערב טד,
אין ספק שהיה מעניין ויעיל מאד!
לטובת אלו שלא הצליחו להגיע או אלו שנותרו עדיין קצת מבולבלים,
מצורף מטה סיכום קצר של כלל ההרצאות.
קריאה מהנה והמון בהצלחה בבחינות הקרובות, סומכים עליכם :)
1. המגמה הקלינית- פרופ' רבקה תובל משיח:
סיפור מקרה לדוגמה- אנחנו נתעניין למה שני אנשים יגיבו אחרת לאותו אירוע טראומטי. ביחידה הקלינית נרצה לאבחן ממה האדם סובל, ונרצה להציע לו פיתרון לבעיה ממנה הוא סובל- איזה סוג טיפול נציע. כקלינאים נשים לב גם לסביבה של האדם בעל המצוקה. חלק מהמאמץ הקליני הוא גם במחקר כדי להרחיב את הכלים הטיפוליים. בתכנית יש דגש רב על הכשרה מעשית (פרקטיקום גם בקליניקה וגם בחוץ). הם רוצים מהסטודנטים סקרנות לגבי מחקר ולגבי טיפול.
2. המגמה השיקומית- פרופ' אורי רסובסקי:
כל המטפלים עושים את אותו הדבר בפועל. נוקטים בגישה הרב מערכתית (דינמי, cbt) כדי לאפשר לאדם שנפגע לצאת ולהתחיל להשתקם. חושבים על טיפול כמשהו שקורה גם בתוך הקליניקה אבל גם מחוץ לה, יש דגש בלימוד על הקשר בין מוח לפסיכולוגיה. קורסים לדוגמה: תורת הראיון הטיפולי, פרקטיקום טיפולי, cbt. קורסים אבחוניים- אבחון אינטליגנציה וכישורים, פסיכופתולוגיה, אבחון נוירופסיכולוגי. קורסים ייחודיים למגמה- שיקום לילדים, שיקום פסיכיאטרי. פרקטיקום בשדה- בית לוינשטיין, תל השומר, זה דינמי ומשתנה כל שנה. בשנה א' הפרקטיקום משותף לכולם, בשנה ב' ממשיכים בcbt ובמקביל יוצאים לבתי החולים השונים. הדרישה היא גם להתנסות בקליניקה וגם בבתי החולים.
דרישות: מתא"ם 110, ממוצע 90, המלצות, קורות חיים וראיון קבלה.
התואר מאפשר רישום כחוק בפנקס הפסיכולוגים. מבחינת מקומות להתמחות- צריך פסיכולוג מדריך שההכשרה שלו מקבילה לשלך (קליני ידריך קליני). ההתמחות כוללת שנתיים במשרה מלאה או 4 שנים בחצי משרה (תלוי בתקנים או במלגות).
3. המגמה הארגונית- פרופ' יאיר ברזון:
פסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה ארגונית הם תחומים שונים לגמרי. ארגונית- יישום עקרונות פסיכולוגיים לעולם העבודה- עד כמה אנשים מסתדרים אחד עם השני והינם אפקטיביים בעבודה.
התכנית נמשכת שנתיים. זו מגמה עם בסיס מחקרי חזק. לומדים גם חברתית וגם ארגונית. מקבלים בעיקר על סמך המתא"ם והתואר, משתמשים הרבה בהמלצות, רוצים לראות את תחומי העניין בקורות החיים. הוא ממליץ לבדוק את החוקרים במגמה ולבדוק אם התחומים שלהם דומים לתחומי העניין שלנו לפני שנגיש מועמדות.
הרבה מאוד מהעבודה היא עם מנהלים בכירים ועם אנשים מקבוצות.
פסיכולוג בניגוד למנהל משאבי אנוש מסתכל מהצד ומנתח, בוחן תופעות. הפסיכולוג גם יודע למדוד הכי טוב, בניגוד למנהל.
4. מנהל עסקים- ד"ר דקלה פרץ:
התחום הניהולי הוא תחום התנהגותי וגם המחקר הולך בתחום הזה- התנהגות הצרכן, קבלת החלטות... מושגים רבים בעולם הזה לקוחים מהעולם הפסיכולוגי ומיישמים אותם במנהל העסקים. בשונה מארגונית פה מדובר על ניהול בצורה ישירה, לא אדם זר חיצוני שמגיע להסתכל על הדברים ולייעץ ולייעל את המערכת אלא המנהל בפועל. המנהל ינסה להבין את התנהגות הצרכן. מסלול: שנתיים לימודי ערב יומיים בשבוע (רוב הסטודנטים כבר עובדים כמנהלים). יש אחרי שנה א' חלוקה להתמחויות. כישורי המחקר מפסיכולוגיה נדרשים. אין מתא"ם, יש סוג של פסיכומטרי באנגלית שמצטיינים פטורים ממנו.
5. תרפיה- גב' תהילה עמר:
מטפלת באומנות במחלקה הפסיכיאטרית במעייני הישועה. זה מקצוע טיפולי קליני. התפקיד כולל טיפולים פרטניים (תיאום- טיפול תרפויטי, סל שיקוים, ביטוח לאומי, דיור, קשר עם המשפחה) וקבוצות. טיפול באומנות נקרא גם טיפול בהבעה וביצירה. עבודה עם ילדים, מבוגרים, זוגות, בבתי הספר. תנאי קבלה: ממוצע 85, תואר ראשון בפסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, חנ"מ, עבודה סוציאלית. 600 שעות אומנות כלשהי, דרמה, מחול.. (למשל ללכת לחוג דרמה). כדי להתקבל אפשר 300 שעות מינימום ולהשלים עוד 300 שעות במהלך התואר. המקצוע פרה-רפואי, עוד לא מעוגן בחוק. יש לציין כי ההכשרה של קלינאים הרבה יותר מעמיקה ומבחינת שכר פסיכולוגים מרוויחים יותר...
6. פסיכולוגיה התפתחותית- גב' רונית שוסל:
ציר מרכזי הוא יחסי הורים וילדים, אינטראקציה, השפעות. אינטראקציות בין הילד לסביבתו. הטיפול הוא פרטני, קבוצתי, דיאדי, טריאדי. עובדים עם מגוון כלי אבחון. יש הרבה עבודה במכונים להתפתחות הילד, מחפשים עובדים ויש ביקוש. עבודה רב צוותית. לומדים את הילד ובונים לו תכנית התערבות בהתאם לפרופיל שלו. מנסים להבין איך הוא עובד בתוך קשרים ואיך אפשר להשתמש בקשרים בסביבה שלו כדי לקדם אותו. עבודה על: טיפול, אבחון, מחקר. התחום מבוסס מחקרית ומתפתח כל הזמן. הפסיכולוג מעודכן בחזית המחקר. עובדים עם ילדים בערך עד גיל 9, ככל הנראה בהמשך ישנו את רף הגיל לגבוה יותר. לומדים את זה בבן גוריון, חיפה, תל חי, אקדמית..
7. קרימינולוגיה קלינית- ד"ר יעל אידיסיס:
מדובר בטיפול בעבריינים, אוכלוסיות סיכון ונפגעי עבירה, קורבנות. כחלק מהתפקיד יש הערכת מסוכנות, המלצות לוועדות משפט, שיחות תרפויטיות. זהו תחום יחסית חדש, הוקם בארץ וניתן ללמוד אותו רק בבר אילן, כיום עובדים בתחום 400 קלינאים שהוכשרו והם רשומים בפנקס המטפלים.
8. פסיכולוגיה חינוכית- ד"ר מרים אלפסי:
פסיכולוג חינוכי בדכ עובד עם אוכלוסייה של "ילדים נורמליים", כמו הפרעות התנהגות, הפרעות רגשיות, ילדים שחווים משבר וכן הלאה. האוכלוסייה הפתלוגית הארד קור מפנים בדכ לפסיכולוג קליני ילד. הפסיכולוג החינוכי עובד בבתי ספר, עובר בין בתי הספר, עושה הדרכות הורים ומורים בהתאם לצורך, גם אבחון ותצפיות. בעקרון בעיקר הזמן שלה היא סיפרה על מקרה שהיה של ילדה שהייתה ילדה מאוד שקטה בכיתה ולא עשתה כלום מבחינה לימודית, ושאחרי התצפיות שלה והבירורים היא גילתה ילדה חכמה בטירוף שבסהכ יש לה דיסלקסיה ודיסגרפיה. כולם היו בהלם חשבו שהיא לא משהו ביכולות שלה. וההבדל בין זה לייעוץ חינוכי הוא שייעוץ חינוכי זה פנים מערכתי, בתוך בית הספר חלק מהסגל. ואילו פסיכולוג חינוכי זה רב מערכתי, כלומר לא מכיר כל תלמיד בבית ספר אלא ספיציפית אלו שנקרא לגביהם ועובר בין מוסדות שונים.
תודה רבה לטלי הימלשטיין, בר גרדוס וחן דחבש על סיכום ההרצאות 😊
