01/11/2020
4 טכניקות מהירות להפוך לומדים לפעילים בכיתה או בזום:
טכניקות של למידה פעילה (generative learning) משפרות את איכותה, כי הן גורמות ללומדים ליצוק משמעות בתוכן הלימודי, לחבר תוכן חדש לישן ולזכור הרבה יותר.
אצלנו במתודיקה אנחנו קוראים לזה למידה דבורנית.
מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר בחן את האפקטיביות של טכניקות אלו.
זו הזדמנות להתמקד ב-4 פעולות פשוטות שיכולות לעשות את ההבדל בין למידה שנגמרת ללמידה שנשארת, גם בכיתה וגם בזום:
1. 🐝 ציורים ומפות:
מפות למידה מאפשרות ללומדים לתאר באופן גראפי את היחסים וההיררכיה שבין התפיסות והידע שנלמדו.
הן גורמות לנו לעגן טוב יותר את החיבור בין ידע מוקדם לידע חדש.
פעילות כזו יכולה להתבצע בסוף תהליך למידה או בזמן תהליך הלמידה באמצעות "דפי פיגומים" שמחלקים ללומדים עם חלקים של התוכן והרבה מקום ריק למילוי של תוכן חדש שנלמד.
מחקרים שמשווים בין למידה הכוללת שימוש במפות לעומת למידה פסיבית (הקשבה להרצאה) מראים הבדל ברור בזיכרון של הלומדים שהשתמשו בטכניקה זו.
על מפות למידה ודפי פיגומים כבר כתבנו בעבר, ובתגובות לפוסט הזה אנו מפנים גם אליהם למי שרוצה להבין לעומק את הטכניקה.
2. 🐝 הסבר עצמי:
כתיבה של הסבר עצמי מעודדת את הלומד להרחיב את המידע החדש שרכש, ולעבד כך את הדמיון והשוני לעומת ידע קודם שהיה לו.
פעולת הסבר עצמי גורמת ללומדים לנמק לעצמם מה התחדש אצלם בראש ואיפה הם עדין חשים בפער.
גם כאן, מחקרים שבחנו את אפקטיביות הטכניקה הוכיחו שהוא תורמת לזיכרון של הלומד, אך אין אחידות בתוצאות המחקרים וחלקם לא הצליחו להוכיח זאת בטווח הרחוק, כך שיתכן שזו טכניקה שמסייעת לבניית הידע בזמן תהליך הלמידה ולא בהכרח מבטיחה ישירות זיכרון לטווח רחוק.
3. 🐝 תחזיות והשערות:
בטכניקה הזו הלומדים נדרשים לנחש, לחזות או לשער את התוצאה של סוגיה מסוימת שאותה עומדים ללמוד.
בקשה מלומדים לחזות קדימה גם גורמת לעיבוד משמעותי של ידע קודם לידע (משוער) עתידי וגם מציתה את הסקרנות של הלומד.
אם התחזית היתה שגויה, היא גורמת ללומדים להיות מופתעים.
הן סקרנות והן הפתעה נחשבים לגורמים רגשיים שמעלים את תשומת הלב ומחזקים את הלמידה.
גם על הטכניקה הזו כתבנו בעבר, ומומלץ להעמיק עוד בקישורים נוספים שהשארנו בתגובות לפוסט הזה.
מפגש למידה אפקטיבי יכול להיפתח, כדבר של שגרה, עם בקשה להשערות ותחזיות של הלומדים לגבי התוכן ורק לאחר מכן תחל הנחיית והקניית התוכן עצמו.
4. 🐝 שאלות ותשובות:
בקשה מהלומדים לכתוב שאלות על התוכן, או להשיב לשאלות שקיבלו, הן טכניקות מצוינות כי הן מאפשרות ללומדים להעריך את עצמם ואת הפערים הלימודיים שלהם באופן מיטבי.
הלומדים יכולים להכין לעצמם שאלות, או להכין לעמיתים שלהם שאלות (מה שהופך את המשימה למעניינת וחברתית יותר).
מי שאחראי על תהליך הלמידה יכול גם הוא ללמוד הרבה מאיכות השאלות לגבי איכות ההבנה של התוכן הלימודי.
שימוש בטכניקה הזו נחשב גם לכזה שמחזק את יכולות הלומדים ללמוד טוב יותר במצבים והקשרים אחרים כי יש בו אימון אישי של מרכיבים מטה-קוגניטיביים, בהם אנחנו מנהלים את הלמידה של עצמנו ומתבוננים עליה מלמעלה.
מחקרים שבוחנים את הטכניקה הזו על קבוצות לומדים בגילאים שונים, מגלה אפקטיביות ברורה אצל מבוגרים, סטודנטים ונוער, אבל אפקטיביות נמוכה יותר אצל ילדים קטנים.
לעומת זאת, הטכניקה של מענה לשאלות שהמנחה הכין ללומדים אפקטיביות תמיד ובכל גיל.
הקישור למאמר המלא בתגובה הראשונה.
בתגובה השניה קישור לאינסטוש של מתודיקה לכל מי שרוצה לקבל את התמונות שלנו ישר לסטורי.
ובתגובה השלישית קישור לטיקטוק שלנו לכל מי שרוצה גם לרקוד איתנו 💃