מכללת ACTA

מכללת ACTA מכללת ACTA חרטה על דגלה להוביל את תחום לימודי ה-NLP והתפתחות האישית בישראל

מצאים בקמפוס הפקולטה לחקלאות ברחובות,
מרחק הליכה מתחנת הרכבת של רחובות ומול מכון ויצמן למדע.

הייתי פעם בועידה התשיעית וכנס S.M.B עם חבר קרוב שעם הזמן הפך להיותש שותף (כנס עסקים קטנים ובינוניים) שבתאכלס מעבר לאפשרו...
14/06/2023

הייתי פעם בועידה התשיעית וכנס S.M.B עם חבר קרוב שעם הזמן הפך להיותש שותף (כנס עסקים קטנים ובינוניים) שבתאכלס מעבר לאפשרות לצאת קצת משגרה ולהעביר את הזמן בכיף המהות של הדבר הזה הייתה נטוורקינג משמע יצירת קשרים.

למה אני חושב שזה מענייכם לכם את הזרת בכף רגל?

כי שם שמתי לב לקטע מעניין.

שימו רגע בצד את העסקים הבינוניים (לאלה שלא סגורים, גם עסק של מליון שקל בחודש נחשב לבינוני) ואת האירגונים. בואו נשים דגש על העסקים הקטנים והפרילנסרים שבהם האדם בעצם זה העסק.

כולנו יודעים שמעל 90% מהעסקים בארץ נסגרים בשנתיים הראשונות ועם הידיעה הזאת הם באים לוועידה שהמטרה שלה זה לייצר שיתופי פעולה ומה הם עושים?

נכון מאוד, שקועים בטלפון. או בבופה...

בן אדם אשכרה מגיע למצב שהוא מעדיף להיות בפלאפון מאשר להסתובב ולהכיר אנשים שההיכרות איתם ככל הנראה תכניס לו כסף לעסק.

אני לא אכנס איתכם לזה שהנייד שלנו זאת התמכרות וששימוש ברשתות חושף אותנו לאותו חומר כימי שמופרש אצל מכורים לאלכוהול וסמים כי...זה חופר.

מה אני כן אדגיש? שהנייד שלנו הוא כלי ולמדנו להשתמש בו יופי. אתם יודעים מה עוד כלי? התקשורת שלנו.

הרבה מהאנשים האלה לא היו זרוקים בנייד כי זה סופר מעניין. הרבה מהם היו בנייד כי הם כבר לא יודעים איך לתקשר זה עם זה. הם לא יודעים לגשת להגיד שלום, הם מפחדים, מתביישים וזה מביא אותם לפשיטת רגל.

אז אני רק רוצה להזכיר, שהתקשורת שלנו היא כלי ואנחנו יכולים בכיף ללמוד להשתמש בו או יותר נכון, להיזכר איך עושים את זה.

בואו ננסה, קצת, בשביל הספורט. אם אנחנו כבר בסביבה של אנשים, אולי נהיה איתם כי זה יכול להיות ממש נחמד וכיף.

בסוף מבחינתנו, היה אחלה כנס, יצרנו קשר עם מעל 15 שותפים פוטנציאלים לעבודה משותפת והכיבוד היה אשש.

באחת השיחות שלי עם חבר מהצבא, חזרנו לשיחה הנדושה והכל כך חוזרת על עצמה של הקשר ההדוק בין חברות לשירות קרבי.הוא אמר לי מש...
02/06/2023

באחת השיחות שלי עם חבר מהצבא, חזרנו לשיחה הנדושה והכל כך חוזרת על עצמה של הקשר ההדוק בין חברות לשירות קרבי.

הוא אמר לי משהו כמו,

- תשמע, כל מי שמדבר איתי על זה מצפה לשמוע "סיפור גבורה" על לחימה וסכנת חיים בשטחים והאמת היא...זה לא זה.

מאמנים אותנו להסתער קדימה,

מאמנים אותנו לא להפגין חולשה,

מאמנים אותנו להתקדם ויהי מה,

אנחנו סוג של "חייבים" להיות "גיבורים".

מה שקנה אותי זה מצבים שבהם אף אחד לא חייב שום דבר,
מצבים שבהם אף אחד לא רואה ואתה לא תקבל טפיחה על השחם.

שאלתי אותו, למה הכוונה?

הוא ענה לי בסיפור,

- אתה זוכר שהיינו בשבוע "פרט-צמד"

(כדי להמחיש למה השבוע הזה חרוט בזיכרון של כל מחזור נוב 07, שמשון, מדובר על שבוע הכי קר מאז קום המדינה וכל צה"ל קיבל פקודה לחזור מהשטח כי זה ממש מסוכן להתאמן בתנאים כאלה. משום מה הוחלט שלנו לא קר, מקסימום נעים)

אתה בטח זוכר איזה מתסכל זה לקום לשמירה ב2 בלילה, במיוחד כשאתה ישן על אדמה, אוהל סיירים וקר לך ברמות לא הגיוניות.

אז באחד הלילות בחור אחד שאז בקושי הכרתי ולא בטוח זכרתי את השם שלו העיר אותי לשמירה.

כשבאתי לקום הוא שם לב שהשתעלתי קצת ושאל אם אני חולה. באותו לילה באמת הייתי חולה וגם כנראה עם חום.

אמרתי לו "כן אחי בקטנה, אני כבר קם"

הוא הסתכל עליי ואמר לי "עזוב, לך לישון אני אשמור במקומך, תנוח"

וזאת ההגדרה שלי למונח "חברות בין לוחמים".

בהרצאה מרתקת ששמעתי, המרצה (Simon sinek) טוען שההבדל המהותי ברמת המנהיגות בין מנהלים טובים לפחות טובים זאת התחושה של הצו...
24/05/2023

בהרצאה מרתקת ששמעתי, המרצה (Simon sinek) טוען שההבדל המהותי ברמת המנהיגות בין מנהלים טובים לפחות טובים זאת התחושה של הצוות.

יש הבדל עצום בין אנשים שהמנהל שלהם מחפש אותם על טעויות למנהל שמחפש לדעת מה אפשר לעשות כדי לשפר את תחושת העובד.

תסכימו איתי שיש פער עצום בין,

"ראיתי שהתוצאות שלך ירדו! תתאפס על עצמך!"

לעומת

"ראיתי שהתוצאות שלך ירדו, הכל בסדר? איך אתה?"

ולראות את התנהלות המקום הזה מהצד מראה לי בלייב, כמה זה עובד וכמה זה נכון.

שימו לב לחיוך של אנשים שעובדים בחג, ימי עבודה מלאים בזמן שהחבר׳ה שלהם בחו"ל.

הייתי מצלם את כל השאר, הם פשוט דבוקים למסכים וטלפונים, זה כל מה שצלחתי לתפוס וגם זה בטעות.

אז אני אצטט את סיימון,

"מנהל טוב לא אחראי על הלקוחות של האירגון שלו, הוא אחראי על האנשים שאחראים על הלקוחות של האירגון"

אחלה יום :)

סיפור מעניין באחת ההרצאות ששמעתי...לפני כמה עשרות שנים, באנגליה, באחד מבתי הספר היוקרתיים ישבה לה באמצע הכיתה ילדה קטנה....
15/05/2023

סיפור מעניין באחת ההרצאות ששמעתי...

לפני כמה עשרות שנים, באנגליה, באחד מבתי הספר היוקרתיים ישבה לה באמצע הכיתה ילדה קטנה. אני לא סגור על הגיל אבל זה היה בתחילת בית הספר היסודי. הילדה ישבה וציירה ציור.

המורה ניגשה לילדה ושאלה אותה מה היא מציירת,

הילדה ענתה לה בלי לחשוב יותר מדי וכמעט בלי להרים את העיניים מהדף, "את אלוהים".

המורה המופתעת השיבה, "אבל אף אחד לא יודע איך אלוהים נראה"

הילדה לא חשבה פעמיים והשיבה, "הם ידעו עוד כמה דקות"

מעבר לזה שזה סיפור משעשע (לפחות אותי) למה החלטתי שאני מספר לכם אותו?

העניין הוא, שאחד הדברים הכי גרועים שקרו לנו בחיים זה שהפסקנו להיות ילדים.

תחשבו על זה רגע, כשהיינו קטנים הכל היה מותר והכל היה בסדר. בכל פעם שניסינו משהו וזה לא הלך טוב, כל מה שקיבלנו מהסביבה היה עידוד, שמחה ודחיפה לעוד ניסיון. ואז גדלנו...

פתאום, בשלב מסוים, אסור לנו לטעות יותר, אסור לנו לנסות, אסור לשמוח יותר מדי ולהביע רגש ובשלב מסוים החינוך שלנו התעוות והתחלנו להשקיע את כל כולנו ב-למצוא חן בעיני אחרים, לרצות את הסביבה ולהתאים את עצמנו לתבנית שמישהו אחר יצר.

- אל תצחק בקול רם מדי שלא יחשבו שאתה לא בסדר.
- אל תעשה קולות שלא יחשבו שאתה פגום.
- אל תשיר בפומבי שלא יצחקו עליך.
- אל תרקוד ליד אנשים כי זה מביך.
- אל תביע דעה שלא תצא טיפש.
- אל תעמוד על שלך כי זה לא מנומס.
- אל תחמיא לעצמך כי זה יהיר ומתנשא.

אני יכול להמשיך עוד שעות...

חשבתם פעם למה בעצם מה שהיה פעם חמוד, היום הפך למטומטם?

חשבתם פעם למה בעצם מה שהיה פעם יפה, היום הפך למביך?

חשבתם פעם למה בעצם מה שהיה פעם יצירתי, היום הפך לטיפשי?

אומרים שההבדל העיקרי בין ילד למבוגר אפשר להבין באופן שבו הם מגיבים לשלולית. כאשר אדם מבוגר הולך ברחוב ונתקל בשלולית, הוא יעבור אותה מהצד ולרוב יתרגז ויקלל.

כאשר ילד הולך ברחוב ורואה שלולית הוא מזנק פנימה בשמחה וצהלה.
ההבדל הוא בפילוסופיה ושמחת חיים.

בדרך להתבגרות, כשאנחנו כל כך מנסים להיצמד למוסכמות החברתיות ומשקיעים כל כך הרבה מאמץ ב"להיות בסדר" אנחנו לא מעט פעמים שוכחים את עצמנו, מבטלים את הדעות שלנו ואת היצירתיות שיש לכל אחד ואחד מאתנו.

ההבדל העיקרי בין ילד למבוגר שנתקלים בשלולית טמון בזה ששניהם כנראה בסופו של יום יגיעו ליעד שלהם וכנראה ששניהם יירטבו.

אחד ילך לישון עצבני וממורמר והשני לא יפסיק לחייך כל הדרך למיטה בדרך לשינה מתוקה וכיפית.

אני שואל דבר אחד,
מה כל כך נורא יקרה אם נחזור כולנו, לפחות מדי פעם, להיות קצת ילדים?

כשאני עובר משהו קשה ושלא יהיה ספק, כולנו עוברים. מה אני עושה?האם אני מתחיל לחפש אשמים מבחוץ? כי יש הרבה...המס יכול להיות...
29/04/2023

כשאני עובר משהו קשה ושלא יהיה ספק, כולנו עוברים. מה אני עושה?

האם אני מתחיל לחפש אשמים מבחוץ? כי יש הרבה...

המס יכול להיות נמוך יותר,

הפוליטיקאים יכולים להיות ישרים יותר,

החברה יכולה להיות יותר מתחשבת,

הסביבה יכולה להיות יותר מכילה,

התחבורה יכולה להיות יותר נגישה,

מחירי הדלק,

מחירי הדיור,

ומה נסגר בסוף עם הקוטג'?

אבל יש קטע...

אני לא היחיד שחי בתוך זה,

אני לא היחיד במאבק,

אני לא היחיד ש...

אז מה עם אלה שכן הצליחו?

מה עם אלה שלא נפרדו?

מה עם אלה שלא פשטו רגל?

מה עם אלה שלא חיים במינוס?

מה עם אלה שפשוט מחייכים ברוב הבקרים שלהם?

אולי הם מבינים ש...

המס יכול להיות גבוה יותר,

הפוליטיקאים יכולים להיות נוכלים יותר,

החברה יכולה להיות פחות מתחשבת,

הסביבה יכולה להיות פחות מכילה,

התחבורה יכולה להיות פחות נגישה,

מחירי הדלק גבוהים יותר,

מחירי הדיור גבוהים יותר, או לחלופין מחסור בדיור,

למרות שגם להם בטח לא ברור,

מה נסגר בסוף עם הקוטג'?

ואולי כל זה לא חשוב כי זה לא בידיים שלי והדבר היחיד שאני אשכרה שולט בו זה איך אני מגיב לכל זה ומה החלק שלי בלהפוך את החיים שלי לטיפה יותר כיפים.

מה מאפיין מנהיג?

מה מאפיין את האדם הזה שאנשים הולכים אחריו?

הוא ממשיך ללכת.

רחוק? יש מצב

מלחיץ? יש מצב

מפחיד? יש מצב

בודד? יש מצב

הוא עדיין פשוט ממשיך ללכת.

יצא לי לחשוב על זה ומסקרן אותי, אם בפורים אנחנו שמים מסכות או מורידים אותן.תשימו לב פעם, לא לדמות שאנחנו מתחפשים אליה אל...
22/04/2023

יצא לי לחשוב על זה ומסקרן אותי, אם בפורים אנחנו שמים מסכות או מורידים אותן.

תשימו לב פעם, לא לדמות שאנחנו מתחפשים אליה אלא לקונספט שלה.

מה עומד מאחורי הדמות הזאת?

איך אנחנו מרשים לעצמנו להתנהג בתחפושת?

ובאופן כללי,

איך אנחנו מתנהגים ביום כזה ש''הכל מותר''?

השאלה היותר מעניינת שיצא לי לחשוב עליה,

אם אנחנו מרגישים כל כך טוב ביום הזה, בלי קשר לגיל ולסטאטוס, מה בעצם מונע מאתנו לחיות ככה ביום יום?

נכון, ברור לי ואני לא מתיפייף, יש לנו את הפחדים, החששות, ההתנהלות והקונצנזוס החברתי וכן קצת מפחיד לחיות לגמרי כמו שהיינו רוצים מאה אחוז מהזמן וגם לי עצמי עם כל התהליך והשינויים שעברתי יש לא מעט פחדים, לא מעט חששות, לא מעט דברים שאני לא מרשה לעצמי אבל עדיין,

אני מאמין שגם אם לא הגעתי עדיין למאה אחוז, אלא רק לשלושים, או ארבעים, או חמישים או עשר, זה עדיין עדיף על כלום.

אני מאמין שבמבט לאחור, לנסות ולא תמיד להצליח עדיף בהרבה מלא לנסות בכלל ולהצטער שנתקענו בעבר.

חוץ מזה כולנו יודעים שאנחנו תמיד יכולים ללמוד מכישלון, אני מציע לא לשכוח שמחוסר תנועה אני לא יכולה להפיק כלום.

אני חושב שכולנו נסכים,
ששיעור קשה עדיף בהרבה מהקושי שבחרטה.

נקודה למחשבה :)

''החיים זה מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות''. - ג'ון לנוןהרבה פעמים אנחנו כל כך עסוקים בלתכנן תכניות, בלשבת ולנסות ...
14/04/2023

''החיים זה מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות''. - ג'ון לנון

הרבה פעמים אנחנו כל כך עסוקים בלתכנן תכניות, בלשבת ולנסות לחשב מה יקרה לנו בעתיד ללקוחות שאני יודע בדיוק מה עליי לעשות היום, כדי שהכל יהיה טוב מחר.

הרעיון כשלעצמו הוא שנוי במחלוקת, מכיוון שלא באמת יש לנו את היכולת לחזות את העתיד. אבל מעבר לזה, האם הדבר הזה שגורם לנו לתכנן תכניות כל הזמן ולעולם לא לעשות את הצעד, הוא לא "פחד"?

איך בעצם אני יכול לדעת אם הצד שאני רוצה לעשות הוא נכון, אם מעולם לא עשיתי את הצעד?

איך אדם יכול לדעת אם הוא נוהג טוב, אם מעולם לא ניגש לטסט והאם, הטעויות שהוא עשה בשיעור נהיגה, זה לא בדיוק מה שהפך אותו בסופו של דבר לנהג מספיק טוב כדי לצאת סוף סוף לכביש ולהמשיך לבד ולהשתפר בעצמו בצבע הרבה יותר מהיר להתלוות הרבה יותר גדולות?

אני לא מכיר דרך טובה יותר ללמוד מלטעות ולא מזמן שמעתי, ששאלו איש עסקים מאוד מצליח (המנכ''ל של עלי אקספרס) מה לדעתו הבעיה של היזמים הצעירים היום. הוא ענה, ''הם לא טועים מספיק''.

תהליך דומה לדעתי, קורה לנו בחיים ולא רק בעסקים.

אני חושב שעדיף לנסות ובמקרה הגרוע להתאכזב מאשר לחיות באכזבה על זה שלא ניסינו.

אחלה סופ״ש

נקודה מעניינת לגבי המונח ''פחד''אם ניזכר בכל החוויות הכי מאתגרות שלנו, אנחנו נשים לב לדבר מאוד מעוניין.הנקודה של ''מקסימ...
29/03/2023

נקודה מעניינת לגבי המונח ''פחד''

אם ניזכר בכל החוויות הכי מאתגרות שלנו, אנחנו נשים לב לדבר מאוד מעוניין.

הנקודה של ''מקסימום סכנה'' נמצאת בנקודה של '' מינימום פחד ''

שזה אומר?

המשמעות היא שהפחד מהחוויה, לרוב משתק אותנו, הרבה זמן לפני החוויה עצמה. משמע בכל אותם הרגעים, שאין לי בעצם ממה לפחד.

הרגע שבו אני כבר עושה את הפעולה, הרגע שבו באמת יש לי 'סכנה'' או דברים לחשוש מהם, זה בדיוק הרגע שאני כבר בתוך החוויה, בתוך האדרנלין ובעצם לא חווה שום פחד באשר הוא.

או במילים פשוטות, לרוב כשאני מפחד, אין לי באמת סיבה וכשיש לי כזאת, אני כבר מוצא את הדרך להמשיך הלאה ולהתגבר.

אז בפעם הבאה שאני מרגיש '' משותק '' מפחד, יש מקום לשאול את עצמי...האם כאן ועכשיו, יש סיבה לפחד? האם יש סיבה ממשית שבגללה אני לא מצליח להנות מהיום?

אתם תופתעו לגלות את התשובה...

שיהיה שבוע נפלא

יש רק דבר אחד יותר גרוע מלעבוד בעבודה שאנחנו לא אוהבים...מאז שאני מתעסק בליווי עסקים ויצא לי לעשות הדרכות באירגונים וחבר...
22/03/2023

יש רק דבר אחד יותר גרוע מלעבוד בעבודה שאנחנו לא אוהבים...

מאז שאני מתעסק בליווי עסקים ויצא לי לעשות הדרכות באירגונים וחברות, יש סוגיה שנתקלתי בה כבר כמה פעמים והחלטתי לעלות אותה.

מה קורה כשלארגון שלנו, למקום העבודה שלנו, לגוף הזה שכרגע, כאן ועכשיו משלם לנו משכורת, יש קשיים, בלתמ"ים או זעזועים למיניהם?

מה קורה כשדברים לא הולכים לפי התכנית?

הרי עסק, גדול ככל שיהיה או קטן ככל שיהיה זה גוף כשלעצמו. עסק זאת יישות נפרדת ומאוד דומה לבני אדם, היישות הזאת, מפעם לפעם חווה קשיים וזה לא משנה כרגע למה, זאת פשוט עובדה.

השאלה היא איך אנחנו מגיבים לקשיים האלה, בתור העובדים, בתור הצוות של העסק ולא משנה באיזה תפקיד?

אז נכון, אם לא טוב לנו, לקום ולעזוב או לעשות שינוי זאת אחלה אופציה והרבה פעמים מומלצת אבל...

השאלה היא מתי ואיך ולא פחות חשוב, למה.

האם דווקא כשקשה,

כשהעסק בתקופה בעייתית,

כשהבוס פתאום "פחות החמד",

כשיש שמועות על שינוי ההנהלה או אפילו מכירת העסק,

כשהספינה, זאת שנתנה לנו מחסה ואוכל, מתחילה לשקוע...
האם זה נכון לנטוש?

האם זה נכון להתעלם משאר חברי הצוות ולדאוג לעצמי?

האם זה הזמן "לזרוק" ולעשות פחות?

האם זה הזמן להגיד "למה לי להשקיע, גם ככה הדברים לא עובדים"?

האם לא עדיף, לסתום את הנזילה, להחזיר את הספינה לשיא ורק אז, כשהכל שטב טוב, אם עדיין רוצים לקום וללכת?

האם אני עדיין נותן מעצמי את ה100% כשיש בעיה בחברה? והשאלה היותר חשובה,

האם אני זוכר, שמצב הרוח שלי, התפוקה שלי, היחס שלי, משפיע באופן ישיר, על כל שאר חברי הצוות, שפעם, כשהכל היה טוב קראתי להם "חברים"

אני חושב שעסק שחווה בלתמ"ים, זה עסק שדווקא בתקופה הזאת, יכול לבדוק באופן מאוד מדויק את הלויאליות של העובדים שלו, ואנחנו, כעובדים, גם אם לא בא לנו להחזיר למקום ששם לנו אוכל על השולחן, בואו נחשוב על עצמנו כי אם בתקופה קשה, דווקא בתקופה קשה נתתי מעצמי יותר, תחשבו לאיזה בן אדם הפכתי להיות בתהליך הזה וכמה קל יותר, הרבה יותר יהיה לבן אדם הזה שהפכתי להיות, להגיע למטרות שלו בעתיד.

ג׳ים רון אמר פעם שכלל חשוב להצלחה זה תמיד לתת יותר ממה שמצפים ממך

אז אם כבר החלטנו להישאר, בואו ניתן יותר ממה שנתנו, אז, כשהכל היה טוב.
סתם, נדוקה למחשבה..

נקודה למחשבה...די מזמן, בתחילת הדרך, העברתי סדנה של 4 מפגשי NLP ללא עלות,  במתנ"ס רמת בגין.הסדנה היא חינמית לחלוטין וכל ...
15/03/2023

נקודה למחשבה...

די מזמן, בתחילת הדרך, העברתי סדנה של 4 מפגשי NLP ללא עלות, במתנ"ס רמת בגין.

הסדנה היא חינמית לחלוטין וכל מי שרוצה יכול להגיע ולקחת חלק. הכנסתי את הסדנה הזאת עם הרבה מחשבה והכנסתי חומרים שכמעט ואין אפשרות להיחשף אליהם בסדנאות חינמיות בטח שלא באותה תקופה.

שילבתי כלים פרטקטיים שכל אחד, יכול ליישם בכל זמן והיו לי לא מעט עדויות מהסדנה הקודמת, שהעברתי באותו המקום כמה חודשים לפני של אנשים שהחיים שלהם קיבלו תפנית משמעותית בעקבות החשיפה לתכנים האלה.

בדרך חזרה נשאלתי שאלה מעניינת...

"למה היו רק 38 אנשים?
זה חינם, זה טוב, המון אנשים היו רוצים ללמוד N.L.P, המון אנשים היו רוצים שינוי בחיים אז למה רק 38? למה לא 380? למה לא כל השכונה הגיע לפה?"

עכשיו יש כמה תשובות לשאלה הזאת אבל יש אחת מרכזית.

אנשים הרבה פעמים מפחדים להפנים, שהחיים שלהם נראים כמו שהם נראים, גם לטובה דרך אגב, כתוצאה ישירה מהפעולות שהם עשו וההחלטות שהם קיבלו.

הרבה פעמים מפחיד לחשוב שזה אשכרה בידיים שלנו ויש לנו אפשרות ויכולת להשפיע.

הרבה פעמים, יותר קל להאשים את הסביבה, את המיסים, את הפוליטיקה וגם את זה יצא לי לשמוע...את מזג האוויר בבעיות שלנו.

ברור לי שההפנמה הזאת לא פשוטה ולי לקח שנים להגיע אליה ואני לא אשקר, הדרך לא הייתה פשוטה והיא גם לא פשוטה היום.

השאלה היא האם זה שווה את זה? והתשובה היא כן. לפחות לדעתי.

כמה הזדמנויות כאלה יצא לכם לפספס בחיים שלכם? נקודה למחשבה :)

הייתי פעם בוועידה התשיעית וכנס S.M.B (עסקים קטנים ובינוניים) שבתאכלס מעבר לאפשרות לצאת קצת משגרה ולהעביר את הזמן בכיף המ...
15/03/2023

הייתי פעם בוועידה התשיעית וכנס S.M.B (עסקים קטנים ובינוניים) שבתאכלס מעבר לאפשרות לצאת קצת משגרה ולהעביר את הזמן בכיף המהות של הדבר הזה היא נטוורקינג משמע יצירת קשרים.

למה אני חושב שזה מענייכם לכם את הזרת בכף רגל?

כי שם שמתי לב לקטע מעניין.

שימו רגע בצד את העסקים הבינוניים (לאלה שלא סגורים, גם עסק של מליון שקל בחודש נחשב לבינוני) ואת האירגונים. בואו נשים דגש על העסקים הקטנים והפרילנסרים שהם בעצם זה העסק.

כולנו יודעים שמעל 90% מהעסקים בארץ נסגרים בשנתיים הראשונות ועם הידיעה הזאת הם באים לוועידה שהמטרה שלה זה לייצר שיתופי פעולה ומה הם עושים?

נכון מאוד, שקועים בטלפון!

בן אדם אשכרה מגיע למצב שהוא מעדיף להיות בפלאפון מאשר להסתובב ולהכיר אנשים שההיכרות איתם ככל הנראה תכניס לו כסף לעסק. אני לא אכנס איתכם לזה שהנייד שלנו זאת התמכרות וששימוש ברשתות חושף אותנו לאותו חומר כימי שמופרש אצל מכורים לאלכוהול וסמים כי...זה חופר.

מה אני כן אדגיש? שהנייד שלנו הוא כלי ולמדנו להשתמש בו יופי. אתם יודעים מה עוד כלי? התקשורת שלנו!

הרבה מהאנשים האלה לא היו זרוקים בנייד כי זה סופר מעניין. הרבה מהם היו בנייד כי הם כבר לא יודעים איך לתקשר זה עם זה. הם לא יודעים לגשת להגיד שלום, הם מפחדים, מתביישים וזה מביא אותם לפשיטת רגל.

אז אני רק רוצה להזכיר, שהתקשורת שלנו היא כלי ואנחנו יכולים בכיף ללמוד להשתמש בו או יותר נכון, להיזכר איך עושים את זה.

בואו ננסה, קצת, בשביל הספורט. אם אנחנו כבר בסביבה של אנשים, אולי נהיה איתם כי זה יכול להיות ממש נחמד וכיף

בסוף, היה אחלה כנס, יצרנו קשר עם מעל 15 שותפים פוטנציאלים לעבודה משותפת והכיבוד היה אשש.

בהרצאה מרתקת ששמעתי, המרצה (Simon sinek) טוען שההבדל המהותי ברמת המנהיגות בין מנהלים טובים לפחות טובים זאת התחושה של הצו...
02/03/2023

בהרצאה מרתקת ששמעתי, המרצה (Simon sinek) טוען שההבדל המהותי ברמת המנהיגות בין מנהלים טובים לפחות טובים זאת התחושה של הצוות.

יש הבדל עצום בין אנשים שהמנהל שלהם מחפש אותם על טעויות למנהל שמחפש לדעת מה אפשר לעשות כדי לשפר את תחושת העובד.

תסכימו איתי שיש פער עצום בין,

"ראיתי שהתוצאות שלך ירדו! תתאפס על עצמך!"

לעומת

"ראיתי שהתוצאות שלך ירדו, הכל בסדר? איך אתה?"

ולראות את התנהלות המקום הזה מהצד מראה לי בלייב, כמה זה עובד וכמה זה נכון.

שימו לב לחיוך של אנשים שעובדים בחג, ימי עבודה מלאים בזמן שהחבר׳ה שלהן בחו"ל.

הייתי מצלם את כל השאר, הם פשוט דבוקים למסכים וטלפונים, זה כל מה שצלחתי לתפוס וגם זה בטעות.

אז אני אצטט את סיימון,

"מנהל טוב לא אחראי על הלקוחות של האירגון שלו, הוא אחראי על האנשים שאחראים על הלקוחות של האירגון"

Address

הפקולטה לחקלאות
Rehovot

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מכללת ACTA posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share