28/05/2026
'כשהמבחנים הופכים להרסניים'
עבור תלמידים רבים, מבחנים הם לא פחות מעינוי נפשי ורגשי.
מה בעצם הופך מבחן למלחיץ כל כך?
הפחד שהוא מעורר בתלמיד.
ככל שרמת הפחד של התלמיד בזמן המבחן גבוהה יותר, כך הביצועים שלו יהיו פחות טובים. זהו עניין מוכח ומתועד היטב: בני אדם נוטים להתרחק ולהימנע מדברים שמפחידים אותם. האם ראיתם פעם מישהו שנתקל בעכביש או בנחש ולא נס על נפשו?
אם תלמיד היה בורח פיזית מהכיתה בכל פעם שהמורה מחלקת מבחן, הוא כנראה היה מוצא את עצמו במהירות במשרד המנהל. לכן, הוא בוחר באופציה היחידה שנותרת לו: לברוח במחשבותיו ופשוט להתנתק מהמתרחש.
האם יש למבחנים היבטים שליליים נוספים?
בהחלט. בייחוד כאשר משתמשים בהם כדי למדוד ולהשוות את הישגי התלמידים אלו מול אלו.
למדידה ולהערכה יש כמובן תפקיד חשוב, אך החינוך ביסודו אינו עוסק בהשוואות או בעימות תלמידים זה מול זה. מטרת החינוך היא למידה והקניית דרכים חדשות וטובות יותר לעשיית דברים. הוא מעולם לא נועד להיות ספורט תחרותי.
תלמידים צריכים להתחרות אך ורק מול עצמם. המצב האופטימלי הוא שתלמיד יציב לעצמו יעדים אישיים וישאף להשיגם, כשעיניו נשואות תמיד לשיפור יכולותיו שלו ככל שהוא מתקרב אל המטרה.
מהי, אם כן, המטרה של מרבית המבחנים כיום?
רובם נועדו פשוט לבדוק אם התלמיד הצליח לשנן את המידע שהמורה העביר בצורה טובה מספיק כדי "להקיא" אותו בחזרה על דף הבחינה. במקרים כאלה, הציון של התלמיד משקף בעיקר את יכולת הזיכרון והשינון שלו ולא את הבנתו.
אם הוא עונה נכון על 90% מהשאלות ומעלה, הוא מוגדר מיד כ"חכם". לעומת זאת, אם הוא מקבל פחות מ-70%, הוא מתויג לעיתים קרובות כ"חלש" או "מתקשה".
האם זה אומר שעלינו להכריז על מרד ולשחרר את התלמידים לחלוטין מכבלי המבחנים? לא בדיוק.
אם נפתח מילון מילים נרדפות ונבדוק את המילה "מבחן", נגלה שהמשמעויות שלה הרבה פחות מאיימות. אנחנו נמצא שם מילים כמו "בחינה", "ניסוי", "חקירה", "בדיקה", "ניתוח" ו"הערכה". האם אתם מרגישים בנימת העזרה והתועלת שמסתתרת במילים הללו?
כאשר מבחן משמש ככלי להערכה אישית של תלמיד, כדי לוודא שהוא מקבל את חומרי הלמידה המתאימים בדיוק לרמתו, מושג "מבחן" מקבל משמעות חדשה וחיובית לחלוטין.
מאת קרלין מקורמיק
תורגם ע"י גדי בן לביא
