עיוני משפט - TAU Law Review

עיוני משפט - TAU Law Review Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from עיוני משפט - TAU Law Review, College & University, Tel Aviv.

"עיוני משפט" הוא כתב עת של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

כל הזכויות שמורות. הגישה למאמרים והשימוש בתכנים מותר לצרכים פדגוגים, אקדמיים ומחקריים בלבד. חל איסור על שימוש מסחרי בתכנים. עיוני משפט הוא כתב העת המוביל של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ואחד מכתבי העת האקדמיים החשובים בישראל. מאז פרסום הכרך הראשון בשנת תשל"א-1971, מהווה עיוני משפט פורום מרכזי לפרסום ולשיח מחקרי משפטי.
עיוני מ

שפט יוצא שלוש פעמים בשנה, ומכיל מאמרים מכל קצוות הקשת המשפטית, התיאורטית והפרקטית כאחד, פרי עטם של מגוון כותבים.
כתב העת נערך בעיקרו, משלב שיפוט המאמרים המוגשים ועד ההוצאה לדפוס, על ידי עורכים וחברי מערכת הבאים מקרב הסטודנטים המצטיינים של הפקולטה. כמו כן, עורך ראשי הנמנה על סגל הפקולטה מלווה את עבודת המערכת.
המאמרים המתפרסמים בכתב העת עוברים תהליך ייחודי של עריכה מהותית, יסודית ומעמיקה אשר מטרתו להבטיח את איכות כתב העת.
אנו שואפים לפרסם את המאמרים המשפטיים הטובים והחשובים ביותר הנכתבים בעברית, ורואים עצמנו מחויבים לקיומו של שיח משפטי חיוני, עדכני ואיכותי. תוצר המאמץ, כתב העת הערוך, משתלב בעולם האקדמיה, עולם הפרקטיקה ומוצא את ביטויו אף בפסיקת בתי המשפט.

אנו שמחים.ות לבשר על פרסום המאמר השני בכרך נ׳, במסגרת פרויקט מיוחד לציון פרישתה של הנשיאה (בדימוס) אסתר חיות מבית המשפט ...
31/05/2026

אנו שמחים.ות לבשר על פרסום המאמר השני בכרך נ׳, במסגרת פרויקט מיוחד לציון פרישתה של הנשיאה (בדימוס) אסתר חיות מבית המשפט העליון.

במסגרת הפרויקט התכנסו מחברים ומחברות לדיון במורשתה המשפטית של הנשיאה חיות, בפסיקותיה המרכזיות ובהשפעתה על המשפט הישראלי. הפרויקט כולל שמונה מאמרים, שכל אחד מהם בוחן מזווית אחרת את תרומתה של הנשיאה חיות ואת השאלות המשפטיות, החוקתיות והמוסדיות שפועלה מעורר.

המאמר השני שמתפרסם במסגרת הפרויקט הוא מאמרו של פרופ׳ אורי אהרונסון: ״מנתונים חוקתיים לחוקה שאיפתית: עיון ביקורתי בתאוריה החוקתית של הנשיאה אסתר חיות״.

במאמרו, אהרונסון בוחן את התאוריה החוקתית של הנשיאה חיות כפי שהיא משתקפת בשלושת פסקי הדין המכוננים שלה בנושא גבולות הסמכות המכוננת. המאמר ממקם פסיקה זו כחלק מהתפתחות המשפט החוקתי הישראלי וכפיתוח של דוקטרינת ה״נתונים החוקתיים״, תוך הכרה בחשיבות המהלך שהובילה הנשיאה חיות ברגע החוקתי שבו התרחש. לצד זאת, המאמר מציע ביקורת עקרונית ויישומית על הדוקטרינה, ובפרט על אימוץ הנוסחה ״יהודית ודמוקרטית״ כמבטאת את הנתונים החוקתיים של מדינת ישראל. על רקע ביקורת זו, המאמר בוחן אפשרות לאמץ גישה ״שאיפתית״ יותר לזהות החוקתית הישראלית – גישה היונקת מן המהלכים הדוקטרינריים של הנשיאה חיות, אך מבקשת להותיר להם רקמה פתוחה וגמישה יותר.

לקריאת המאמר >>
https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/n-1/%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%AA%3A-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA

אנו שמחים.ות ומתרגשים.ות לבשר על פרסום המאמר הראשון בכרך נ', במסגרת פרויקט מיוחד לציון פרישתה של הנשיאה (בדימוס) אסתר חי...
28/05/2026

אנו שמחים.ות ומתרגשים.ות לבשר על פרסום המאמר הראשון בכרך נ', במסגרת פרויקט מיוחד לציון פרישתה של הנשיאה (בדימוס) אסתר חיות מבית המשפט העליון. 🎉

במסגרת הפרויקט התכנסו מחברים ומחברות לדיון במורשתה המשפטית של הנשיאה חיות, בפסיקותיה המרכזיות ובהשפעתה על המשפט הישראלי. הפרויקט כולל שמונה מאמרים, שכל אחד מהם בוחן מזווית אחרת את תרומתה של הנשיאה חיות ואת השאלות המשפטיות, החוקתיות והמוסדיות שפועלה מעורר.

המאמר הראשון המתפרסם במסגרת הפרויקט הוא מאמרה של כבוד השופטת ברק־ארז, ״קשת הסעדים החוקתיים״.

המאמר בוחן את דיני הסעדים החוקתיים כפי שאלה התפתחו בפסיקתו של בית המשפט העליון, תוך התמקדות בהליכי ביקורת שיפוטית. זאת, בהמשך לתמורות שחלו בפסיקה שעסקה בדיני הסעדים המנהליים. המאמר מציג את הגיוון הקיים בתחום הסעדים החוקתיים, הכוללים כיום חלופות רבות יותר מאשר בעבר. בהמשך לכך, הוא מתייחס לטעמים העומדים ביסוד גיוון זה, על רקע אופייה של הביקורת השיפוטית החוקתית, הנמצאת ב"חיכוך" עם הממד הייצוגי של הדמוקרטיה. כמו כן, המאמר עומד על מאפייניהם של הסעדים השונים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.

לקריאת המאמר >>
https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/n-1/%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D

מאמר חדש בכרך מט(2)! 🔔 🎉 כלל מחפש רציונל: חידת הקשר הסיבתי בסעיף 12 לחוק החוזים | יהודה אדר ועומר סבן  על הוראת סעיף 12 ...
25/05/2026

מאמר חדש בכרך מט(2)! 🔔 🎉

כלל מחפש רציונל: חידת הקשר הסיבתי בסעיף 12 לחוק החוזים | יהודה אדר ועומר סבן

על הוראת סעיף 12 לחוק החוזים, שנחשבה בעת חקיקתה לחידוש מהפכני בדין הישראלי, נכתבו דברי פרשנות רבים. על יסודה נקבעו הלכות חשובות וניתנו מאות רבות של פסקי דין והחלטות. פוסקים ומלומדים עסקו, בין היתר, בשאלת התרופות האפשריות על הפרתה של החובה לנהוג בתום לב במשא ומתן. תחילה שלטה עמדה שלפיה מכוח סעיף 12 אפשר לפסוק "פיצוי שלילי" בלבד, המפצה את הנפגע על הנזק שנגרם לו עקב עצם ניהול המשא ומתן (ה"כלל הבסיסי"). ברבות הימים התבססה גישה מרחיבה יותר, שהפכה לְהלכה מחייבת, לפיה עקרון החבות החולש על השלב הטרום-חוזי הוא "עקרון ריפוי ההפרה", ומכוחו יהא לעיתים הנפגע זכאי להגנה על אינטרס הקיום שלו – בדמותן של תרופות, כגון צו לשכלול החוזה, צו להמשך ניהול המשא ומתן ופיצויי קיום על אובדן הערך שהנפגע היה זוכה בו אילו נכרת החוזה.

חרף הדיון הנרחב בסוגיית התרופות, שאלת הרציונל הניצב מאחורי הסדר החבות שקבע סעיף 12(ב) לחוק החוזים לא זכתה מעולם לדיון מעמיק, ככל הנראה על יסוד ההנחה שכלל החבות הבסיסי אינו מעורר קושי ושהצדקתו מובנת מאליה. המאמר מבקש לקרוא תיגר על הנחה זו, ומציע, לראשונה, מבט ביקורתי על הכלל הבסיסי. לב הטיעון הוא הקביעה שהזכות הגורפת לפיצוי על מכלול עלויות המשא ומתן אינה מתיישבת עם הדרישה הבסיסית לקשר סיבתי בין הפרת החיוב לבין הנזק בר-הפיצוי – דרישה יסודית בדיני הפיצויים. בהקשר זה חושף המאמר נקודת עיוורון משמעותית המאפיינת את הפסיקה העשירה ואת הספרות הנרחבת שעסקו בחבות הטרום-חוזית.

טענת המחברים היא שכלל החבות הבסיסי מתאפיין לכאורה בסתירה קשה, אנליטית ונורמטיבית, למבנה החבות המקובל ולעקרון ריפוי ההפרה, שהשתרש בפסיקה כעקרון החבות הטרום-חוזי. הגם שהמאמר מתמקד בחשיפתה של "חידת הקשר הסיבתי", לקראת סופו הוא מציע ראשית פתרון לחידה בדמות מבנה משפטי ייחודי, אשר בכוחו לספק הצדקה לכאורית ראשונית להסדר החבות הבסיסי שקבע סעיף 12(ב) לחוק החוזים.

לקריאת המאמר >>
https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/mt-2/yehuda-adar-%26-omer-saban

בוגרות ובוגרי "עיוני משפט" יקרים,פרופ' ישי בלנק, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, פרופ' קובי קסטיאל, העורך האחר...
26/04/2026

בוגרות ובוגרי "עיוני משפט" יקרים,

פרופ' ישי בלנק, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, פרופ' קובי קסטיאל, העורך האחראי, ומערכת כתב העת "עיוני משפט" שמחים ונרגשים להזמינכם לאירוע חגיגי לציון חגיגות 50 שנה לכתב העת "עיוני משפט".

האירוע יתקיים ב-29.6.2026, החל מהשעה 16:00, בפקולטה למשפטים. נשמח אם תשריינו את התאריך ותרשמו באמצעות הלינק המצורף:

https://forms.monday.com/forms/f72b7b152cff85b4fbaddb46293425d7?r=euc1

במסגרת אירועי היובל אנחנו מבצעים רישום של בוגרי עיוני משפט לדורותיהם. לכן, גם אם אינכם יכולים להגיע לאירוע, אבל מעוניינים להיכלל ברשימת התפוצה של בוגרי המערכת, נשמח אם תמלאו את טופס הרישום בלינק המצורף. בנוסף, אם יש לכם חברים או חברות בוגרי מערכת שאינם עוקבים אחרינו, נשמח אם תשתפו עמם את הקישור:

https://forms.monday.com/forms/f72b7b152cff85b4fbaddb46293425d7?r=euc1

מחכים ונרגשים לראותכם!
ישי בלנק, קובי קסטיאל ועורכי כרך נ' של מערכת עיוני משפט

פוסט חדש בפרויקט “תגוביות משפט" 📢 📚 אלו מציאות שלו – תקנת השוק במיטלטלין | אבי וינרוט ואריק מגידיש בפסק הדין שניתן לאחרו...
15/04/2026

פוסט חדש בפרויקט “תגוביות משפט" 📢 📚

אלו מציאות שלו – תקנת השוק במיטלטלין | אבי וינרוט ואריק מגידיש

בפסק הדין שניתן לאחרונה ע״א 8922/22 מכון ז'בוטינסקי בישראל נ' המלך דוד מכירות פומביות בע״מ, דן ביהמ"ש העליון במכתב בכתב ידו של יוסף טרומפלדור, שנעלם מהמכון והגיע לשוק המכירות הפומביות. ביהמ"ש קבע כי משעה שהמכתב נרכש במחיר הנופל בסדרי גודל משוויו האמיתי, לא התקיים תנאי התמורה הממשית ועל כן, תקנת השוק לא חלה.

ברשימה זו מבקרים המחברים את ההלכה שעוצבה בעניין כנען ושעניין מכון ז'בוטינסקי צועד בעקבותיה, וטוענים כי היא יוצרת "סיכון מוסרי כפול": מצד אחד, לבעלים אין תמריץ להשקיע בשמירה על נכסיו; מצד שני, לרוכש אין תמריץ לבדוק את מקור הנכס.

על רקע זה מציעים המחברים מודל חלופי של חובת תום לב אובייקטיבית דו־צדדית גם במיטלטלין: לצד חובת הבדיקה של הקונה, תוטל חובה גם על הבעלים המקורי לתעד, לשמור, לפקח ולפעול לאיתור הנכס. בהתאם, בעלים שהתרשל בשמירה על נכסיו עשוי להיות מנוע מלטעון נגד תחולת תקנת השוק.

הרשימה מציעה אפוא קריאה מחודשת של דיני תקנת השוק במיטלטלין ככזו שאינה מסתפקת בהכרעה בין זכויות, אלא מבקשת לעצב תמריצים ולהכווין התנהגות של כלל השחקנים בשוק.

לקריאה >>
https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/post/%D7%90%D7%9C%D7%95-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A2-%D7%90-8922-22-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%96-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A0-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA

פוסט חדש בפרויקט "תגוביות משפט" 📢 📚 בין החסם השיטתי לחסם ההסתברותי: ניתוח פסק דין קצ'ורה לאור אסטרטגיית ההכרעה המצומצמת ...
29/03/2026

פוסט חדש בפרויקט "תגוביות משפט" 📢 📚

בין החסם השיטתי לחסם ההסתברותי: ניתוח פסק דין קצ'ורה לאור אסטרטגיית ההכרעה המצומצמת בדיני הראיות | פרופ' דורון מנשה

כיצד בתי המשפט בוחנים ומכריעים בשאלת הספק הסביר? וכיצד ראוי שיבחנו טענות חפות?

פרשת זיכויו של אדוארד קצ'ורה מאשמת רצח בנסיבות מחמירות של הנערה ליטל יעל מלניק ז"ל, והרשעתו תחת זאת בגרימת מוות ברשלנות, הכתה גלים בציבור ובתקשורת. אך מעבר לכך, פרשה זו מהווה מקרה בוחן מרתק לשאלת יסוד במשפט הפלילי בדבר טיבו של "הספק הסביר" ואופן יישומו הלכה למעשה.

ברשימה זו, פרופ' דורון מנשה מציג כיצד בית המשפט בפרשת קצ'ורה יישם בפועל, הגם שבאופן מובלע, דוקטרינה שפיתח המחבר יחד עם ד"ר איל גרונר – "אסטרטגיית ההכרעה המצומצמת" ו"מתודולוגיית ארבעת החסמים" לבחינת ספק סביר.

מתודולוגיה זו נועדה להחליף את המושגים העמומים שבהם משתמשים כיום בתי המשפט כדי לדחות טענות חפות, כדוגמת "פלפול ריק" או "השערה בעלמא". השימוש במתודולוגיית ארבעת החסמים מעניק למלאכת השיפוט מסגרת אנליטית, המאפשרת לבחון טענות חפות באופן שיטתי, רציונלי, מנומק ובהיר יותר.

המחבר מראה כי נקודת ההכרעה שהובילה לזיכויו של קצ'ורה לא נשענה על ה"חסם ההסתברותי", כלומר, על השאלה אם ההסתברות לתרחיש החפות מזערית, אלא על ה"חסם השיטתי", שאלת מדיניות הבוחנת אם קבלת השערת החפות תאפשר אכיפה והרשעה במקרים דומים בעתיד.

על רקע זה, המאמר מציג קריאת כיוון מרתקת לבתי המשפט, לפיה הגיעה העת לאמץ את "מתודולוגיית ארבעת החסמים" במפורש.

Doron Menashe

לקריאה >>
https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/post/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA

פוסט חדש בפרויקט "תגוביות משפט" ברוח התקופה 📢 📚 מיהו אויב? ריגול בעידן הדיגיטלי | נועם קוזלובבעקבות מלחמת ה־7 באוקטובר נ...
17/03/2026

פוסט חדש בפרויקט "תגוביות משפט" ברוח התקופה 📢 📚

מיהו אויב? ריגול בעידן הדיגיטלי | נועם קוזלוב

בעקבות מלחמת ה־7 באוקטובר נחשפה בישראל שורה של פרשות ריגול שבהן אזרחים ישראלים גויסו דרך הרשתות החברתיות על-ידי גורמים עוינים. במקרים רבים, הסוכן המפעיל פועל מאחורי פרופיל אנונימי, עובדה המקשה על רשויות האכיפה להוכיח מי עומד מאחוריו והאם מדובר ב״אויב״ כהגדרתו בדין.

ברשימה זו דן המחבר בפס"ד בעניין פלונית, פרשת הריגול הראשונה שנידונה בביהמ"ש העליון לאחר פרוץ המלחמה, שבו הורשעה נאשמת בעבירות ריגול בעקבות קשר עם פרופיל אינטרנטי בשם “Rambod”, שלטענת המדינה פעל מטעם המודיעין האיראני. פס"ד התבסס בין היתר על חוות דעת של מומחה מודיעין, שקבע כי דפוס הפעולה של הפרופיל תואם שיטות פעולה מוכרות של ארגוני ביון איראניים.

הרשימה מצביעה על הקשיים שמעורר שימוש בראיה מסוג זה במשפט הפלילי, וטוענת כי הבעיה עמוקה יותר: דיני הריגול בישראל, שעוצבו בעיקרם בשנות החמישים, אינם מותאמים למציאות הדיגיטלית, שבה הקשר עם גורם עוין מתנהל לעיתים דרך זהויות בדויות ברשת.

על רקע זה מציע המחבר לשנות את מוקד האחריות הפלילית: במקום להתמקד בזיהוי האובייקטיבי של הגורם המפעיל, יש לבחון בעיקר את התנהגות הנאשם ואת תפיסתו הסובייקטיבית, למשל כאשר אדם פועל עבור מי שהוא סבור כי הוא גורם עוין לישראל. לצד זאת, הרשימה מציעה גם כיווני חקיקה שיתאימו את עבירות הריגול לעידן המרשתת והרשתות החברתיות.

Noam Kozlov

לקריאה >>
https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/post/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99

עוקבים ועוקבות יקרים, אנו מקווים ששלומכם/ן ושלום יקיריכם טוב בימים אלו, ושכולם בטוחים ובטוחות. בתקופה מורכבת זו, ובתקווה...
05/03/2026

עוקבים ועוקבות יקרים, אנו מקווים ששלומכם/ן ושלום יקיריכם טוב בימים אלו, ושכולם בטוחים ובטוחות. בתקופה מורכבת זו, ובתקווה להנעים מעט את זמנכם בעת השהות במרחבים המוגנים, אנו שמחים לבשר על פרסום מאמר נוסף בכרך מט(2). 📚 📢

על כללים והצדקות: הבעיה הקשה | עמרי גולדוין

המאמר מציג בעיה תיאורטית יסודית בתורת המשפט, שטרם נוסחה עד היום. הבעיה, שאותה המאמר מכנה "הבעיה הקשה" נוגעת לקשר בין כללים משפטיים לבין ההצדקות שבבסיס אותם כללים. "בעית הנתק" שזכתה לדיון מעמיק בספרות, מצביעה על כך שכללים נוצרים לשם מימוש ערכים או תכליות מסוימות, אך משעה שנוצרו הם מתנתקים מהצדקתם המקורית והופכים לטעם עצמאי לפעולה.

"הבעיה הקשה" כפי שהיא מנוסחת במאמר, היא בעיה עמוקה הרבה יותר, משום שהיא נוגעת לתלות ההדדית בין כללים שונים בפרקטיקה או בתחום משפטי מסוים. הבעיה הקשה נוצרת משום שכללים משפטיים פועלים בתוך רשת של יחסי גומלין, ושיפוט הנובע מאחד מהם עלול לסתור את ההצדקה של כלל קשור אחר ואף לחתור תחת תכליתו של התחום או הפרקטיקה המשפטיים שבהם הוא מתבצע. המאמר מצביע על הבעיות הנובעות מ"הבעיה הקשה" ומציע מודל הוליסטי לצורך התמודדות עם הבעיה, לעיצוב התוכן של כללים באופן המבוסס על מערכת מגבלות הדדיות.

לקריאה >>
https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/mt-2/omri-goldwin

פוסט חדש ואקטואלי בפרויקט "תגוביות משפט"! 📣 📚 סגירת גלי צה״ל בחקיקה – היקום הגולם על יוצרו? | אסף הראל75 שנה לאחר הקמת ג...
03/02/2026

פוסט חדש ואקטואלי בפרויקט "תגוביות משפט"! 📣 📚

סגירת גלי צה״ל בחקיקה – היקום הגולם על יוצרו? | אסף הראל

75 שנה לאחר הקמת גלי צה״ל החליטה ממשלת ישראל על סגירת התחנה, החלטה שהתגלגלה במהירות לבירור בפני בג״ץ. העתירה תוקפת את ההחלטה במישור הסמכות, ההליך ושיקול הדעת המנהלי, אך ברשימתו הראל מתמקד בשאלה אחת עקרונית: האם הממשלה רשאית לסגור את גלי צה״ל בהחלטת ממשלה, או שמא הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות חקיקה של הכנסת? נקודת המוצא לדיון היא דוקטרינת כלל ההסדרים הראשוניים, שלפיה הכרעות הרות גורל, הפוגעות בזכויות אדם ונטועות במחלוקת ציבורית עמוקה, צריכות להתקבל בידי הרשות המחוקקת ולא המבצעת.

על בסיס ניתוח מעמדה המשפטי-היסטורי של התחנה, ובהקבלה לפרשת הפטור מגיוס לבחורי ישיבות, הראל מציב פרדוקס בעמדת היועצת המשפטית לממשלה: אם סגירת גלי צה״ל היא הסדר ראשוני המחייב חקיקה ראשית, האם אין בכך כדי ללמד שגם עצם קיומה של התחנה, בהיותה הסדר ראשוני, מחייבת עיגון מפורש בחקיקה ראשית? הרשימה מראה כיצד אימוץ עמדת היועצת עלול להוביל, באופן אנומלי, דווקא לתוצאה שהממשלה מבקשת, סגירת התחנה בפועל, גם ללא חקיקה.

Assaf Harel

לקריאה>>
https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/post/%D7%A1%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%94-%D7%9C-%D7%91%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95

פוסט חדש בפרויקט ״תגוביות משפט"! 📣 📚 הרהורים על בית המשפט העליון בעידן של ״מעקפים פרוצדורליים״ | יופי תירושספרו החלוצי ש...
20/01/2026

פוסט חדש בפרויקט ״תגוביות משפט"! 📣 📚

הרהורים על בית המשפט העליון בעידן של ״מעקפים פרוצדורליים״ | יופי תירוש

ספרו החלוצי של מני מאוטנר, "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים", הציע מסגרת חשיבה חדשה על בית המשפט העליון ועל אופני ההנמקה המשפטית שלו מקום המדינה ועד לשנות ה-90. ברשימה זו, מציעה תירוש אפיון עדכני לדרך ההנמקה של בית המשפט העליון בעשור האחרון: עלייתם של "המעקפים הפרוצדורליים". הרשימה משרטטת את סוגי המעקפים הפרוצדורליים שבהם עושה בית המשפט העליון שימוש, ומנתחת כיצד הם מאפשרים לו להימנע מהכרעות ערכיות בסוגיות ליבתיות הנוגעות לשלטון החוק, תוך הישענות על נימוקים פרוצדורליים.

על בסיס דיון מעמיק בהליכים משפטיים עכשוויים, הרשימה מצביעה על הסכנות וההשלכות האפשריות של דרך הנמקה חדשה זו, על הציבור, על השיח המשפטי ועל השחקנים השונים בשדה הפוליטי-משפטי. לבסוף, מציעה הרשימה דרכי התמודדות אפשריות עם הבעיה, ומדגישה את החשיבות שבעמידה נחושה על עקרונות ליברליים בסיסיים ועל שמירה על זכויות.

Yofi Tirosh

לקריאה >>
https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/post/%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D

Address

Tel Aviv
69978

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עיוני משפט - TAU Law Review posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share