עמותת טבע קלאב - מועדון המטפלים הישראלי

01/05/2025

https://www.facebook.com/share/p/1G35ZYkL2q/

מקרה אמיתי ומחכים מהקליניקה של המנהלת האקדמית של טבע קלאב , דבורי גתי יוסף.

יש לי מטופלת שלא מסתדרת עם אנשים.
היא מוצאת את עצמה שוב ושוב במריבות סוערות, "מתפוצצת" פעם על בן הזוג, פעם על הילדים, פעם על האמא, פעם על האחות...
בפגישה הראשונה לימדתי אותם מיומנות אחת בלבד - התמקדות (focusing).
ההנחיה היתה: בפעם הבאה שיש לך התנגשות עם מישהו, את מפסיקה להתעסק "בחוץ"- בארוע, באדם השני, ומעבירה את תשומת הלב פנימה. את מתבוננת עמוק אל תוך תחושות הגוף, ובודקת מה מתעורר בפנים בעקהות הארוע. ואחר כך כותבת במחברת מה גילית על עצמך.

לא עבר יום וקיבלתי טלפון מהמטופלת, ש"התפוצצה" בבוקר על הילדים.
היא כעסה עליהם מאד, צעקה עליהם, הענישה אותם, אחר כך עזבה אותם בהפגנתיות "תסתדרו לבד בלי אמא", הלכה לחדר השני, ואז נזכרה בהנחיה שלי להתמקדות.
היא נשמה, עצמה עיניים, והתבוננה פנימה לבדוק אילו תחושות עולות בה בעקבות המריבה עם הילדים. והנה מה שגילתה בתוכה |(ציטוט מדוייק מהשיחה וממה שכתבה במחברת):

"רציתי להגיד לך שכבר הבוקר עשיתי את זה. זה חזק חזק חזק, זה כלי מדהים. הבוקר עשיתי סשן עם עצמי.
ראיתי את הרגש שהוא דומיננטי מתחת לכל דברים. תחושת היאוש היא מאד דומיננטית. הרגשתי אותה בגוף, הרגשתי אותה בידיים, הרגשתי מחנק.
הרגשתי את הידיים כבדות, כמו חלישות גדולה, רפיון, יאוש נורא גדול.
ואז היה מקסים, כי הסכמתי להיות עם זה.
מה שעלה לי: אין כוח, יאוש מבני אדם, יאוש מכך שדברים יסתדרו כמו שאני מקווה. אני מיואשת מהרצון העצמי שלי.
יש לי משהו פנימי ילדי, לא מפותח, כשהמציאות לא מסתדרת לי כמו שאני רוצה, אני נכנסת לכעסים, וייאוש וזעם. כמו ילד שעכשיו רוצה את הסוכריה שלו, הוא לא מקבל אותה , אז הוא עושה טנטרום. שוכב על הרצפה ועושה בלגן.
פתאום ירד לי האסימון, ובגלל זה הפוקוסינג הזה מדהים, פתאום הבנתי שאחד מהשורשים הגדולים של הסבל שלי זה שהמציאות פשוט לא מסתדרת לי כמו שאני רוצה. כשאני עושה 1+1 ומקבלת 3, זה כאילו המציאות בגדה בי.
אם אני כנה , כל הקשרים שלי מבחינתי אנשים בגדו בי.
פתאום הבנתי שאני חיה מתוך יאוש, כי אני לא מקבלת את המציאות. וכשהמציאות קורית, אני לא מטפלת בה אלא נכנסת לטנטרום, וככה אני חושבת לשנות את המציאות, כמו ילד קטן שזורק את עצמו על הרצפה, כי ככה הוא יקבל את הסוכריה..."

עד כאן השיחה עם המטופלת.
תגידו, זה לא מדהים?
מטופלת לומדת לעשות התמקדות, לא עובר יום והיא עושה לראשונה בחייה (והיא מעל גיל 50) משהו אחר ממה שעשתה עד היום. עד היום "התפוצצה" על אנשים, עשתה דרמה, רבה, ונשארה בתחושה איומה של הרס וחורבן.
והנה היא עושה התמקדות, ומגיעה לבד לתובנות שלוקח לפעמים חודשים שלטיפול פסיכולוגי להגיע אליהם.
ובמקום תחושה של הרס וחורבן, היא מסיימת את הארוע בחמלה עצמית ובתחושת התפעמות על תובנות חדשות שגילתה על עצמה.

ולמה אני מספרת לכם את זה?
כי התמקדות זה life changer
ואני רוצה שגם לכם יהיה את הכלי הפשוט והעמוק הזה.
ושתוכלו ללמד את המטופלים לשנות גם את החיים שלהם,
ולהפוך את החיים למסע התפתחותי מפעים.
היום יש לנו הזדמנות ללמוד מאחת המורות הטובות: ד"ר שירה קליין
בקורס קצר (5 מפגשים) ולא יקר, למטפלים/ מאמנים בלבד.
כל הפרטים כאן: https://tevaclub.ravpage.co.il/focusing-course

היום זה יום העצמאות, ואין מתאים מלהזמין אתכם לפתח עצמאות תודעתית – להתחבר באופן אותנטי פנימה, לאמת שלנו, ולבחור את התגובה שלנו ממקום מודע, מכיל ונוכח.

שלכם,
דבורי גתי יוסף