Sagol School of Neuroscience TAU ביה"ס סגול למדעי המוח אונ’ ת"א

11/10/2026

בית הספר סגול למדעי המוח נפרד בכאב ובצער עמוק מגל גורפונג ז״ל, שהלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן.

גל היה בוגר תואר ראשון במסלול מדעי המחשב–פסיכולוגיה בבית הספר סגול למדעי המוח. הוא החל את דרכו המחקרית במעבדתו של פרופ׳ מארק שיין אידלסון, שם עבד בשיתוף עם נמרוד לברשטיין על פיתוח אלגוריתמים לחישוב כיווני מבט של בעלי חיים במהלך התנהגותם. עם תחילת לימודיו לתואר שני, עבד על פיתוח מערכת לחקר חישה מגנטית בצבים – פרויקט מאתגר שבמסגרתו בנה זירת ניסוי המאפשרת לבצע מניפולציות על השדה המגנטי.

גל היה אדם מוכשר, חכם, ייחודי, מלא תשוקה ומסור בכל ליבו לעשייה ולחברויות שבחייו. הדרך שבה חי את חייו ושילב בין המדע לאמנות הייתה מעוררת השראה עוד לפני מחלתו, ועל אחת כמה וכמה לנוכח האומץ והעוצמה שבהם התמודד עם המחלה.

לנצח נאהב ונתגעגע. 🕯️

Tel Aviv University | אוניברסיטת תל-אביב

29/09/2026

מחקר מבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב עומד במרכזה של כתבה חדשה ב״הארץ״, שבוחנת שאלה מרתקת: מה קורה למוח ולזהות שלנו בעקבות שירות צבאי אינטנסיבי? 🧠

במחקר אורך ייחודי עקבו החוקרים אחר צעירים עוד לפני גיוסם לצה״ל, במהלך השירות וגם לאחר השחרור. באמצעות סריקות fMRI הם בחנו את ה״קונקטום״ – דפוס הקישוריות בין אזורים שונים במוח, שהוא ייחודי במידה רבה לכל אדם.

הממצאים הראו כי במהלך השירות הצבאי, דפוסי הקישוריות של החיילים נעשו דומים יותר זה לזה. כלומר, לא שהמוח של כל אדם הפך פחות יציב, אלא שהדמיון המוחי בין חברי הקבוצה גדל.

המחקר הובל על ידי נגה יאיר, ובהשתתפות תם זלמנסון, פרופ׳ עידו תבור, פרופ׳ יאיר בר־חיים וחוקרים נוספים, ופורסם ב-Nature Communications.

הכתבה ב״הארץ״ מציגה גם ממצאים נוספים מהמעקב ארוך הטווח, הנוגעים ל-PTSD, גורמי סיכון וחוסן – ומעלה שאלה רחבה ומסקרנת: עד כמה החוויות והסביבה החברתית שבה אנחנו חיים יכולות לעצב את המוח ואת מי שאנחנו?

🔗 קישור לכתבה המלאה ב״הארץ״ – בתגובה הראשונה.

23/09/2026

World Alzheimer’s Day was yesterday, and a new masking technology could expand the potential of antibody-based therapies for diseases such as Alzheimer's and Parkinson’s.

Over the past few decades, antibody-based therapies have revolutionized modern medicine and are now widely used to treat cancer, autoimmune diseases, inflammatory disorders, and even infectious diseases. Despite their success, however, antibodies have a significant limitation: they struggle to pe*****te cells and are therefore largely limited to targeting molecules located on the cell surface or outside the cell. In addition, antibody-based drugs have difficulty crossing the blood-brain barrier, restricting their use in treating diseases such as Parkinson’s and Alzheimer’s.

Now, researchers at Tel Aviv University, together with colleagues, have developed a new technology that could overcome these barriers, enabling antibodies to reach the most important targets, those located inside the cell itself.

Read More: https://cftau.ca/can-antibodies-reach-inside-brain-cells/

Tel Aviv University | אוניברסיטת תל-אביב
Tel Aviv University - International School of Engineering
Sagol School of Neuroscience TAU ביה"ס סגול למדעי המוח אונ’ ת"א

16/09/2026

אי פעם הרגשתם שהמוח שלכם מחבר בין דברים שלא באמת קשורים זה לזה?

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications, הדוקטורנט עידו בן ארצי, בהנחייתו של פרופ׳ ניצן שחר ובשיתוף פרופ׳ רני מורן, פרופ׳ רועי לוריא וד״ר מעיין פרג, חקרו איך המוח מחליט למה בדיוק לתת קרדיט בעת למידה מחיזוקים.

המחקר מצא שכאשר אנשים מקבלים תגמול, הם עשויים לייחס את זה גם למאפיינים של הפעולה שלהם שהם יודעים במפורש שאינם רלוונטיים לתוצאה.

החוקרים הראו שגם כאשר לנבדקים היה ידע ברור לגבי מה משפיע על התגמול ומה לא, וגם כאשר הם קיבלו הוראות מפורשות להתעלם מהמידע הלא רלוונטי, תהליך הלמידה הזה עדיין התרחש.

כלומר, הידיעה שמשהו אינו קשור לתוצאה לא תמיד מספיקה כדי למנוע מהמוח ללמוד עליו.

הממצאים מצביעים על מנגנון בסיסי ואוטומטי של למידת ערך, ומעלים שאלות רחבות יותר לגבי האופן שבו אסוציאציות לא רלוונטיות נוצרות ומשפיעות על ההתנהגות שלנו.

למאמר המלא בתגובה הראשונה.

14/09/2026

שיטה חדשה להחדרת נוגדנים לתאים עשויה להרחיב את אפשרויות הטיפול בפרקינסון 🧠

מחקר בהובלת פרופ׳ כריסטופר אלבי מאוניברסיטת קורנל, ויחד עם פרופ׳ בן מעוז ופרופ׳ אורי אשרי מאוניברסיטת תל אביב, ופרופ' אבי שרודר מהטכניון מציג טכנולוגיה המאפשרת להחדיר נוגדנים לתוך התאים, יעד שנחשב לאחד האתגרים הגדולים בתחום התרופות הביולוגיות.

השיטה מבוססת על "הסוואה" זמנית של הנוגדן באמצעות מולקולה סינתטית בשם SL4. כך ניתן לארוז אותו בתוך ננו־חלקיקים שומניים, בדומה לטכנולוגיה ששימשה בחיסוני ה־mRNA נגד קורונה. לאחר החדירה לתא, הנוגדן משתחרר וחוזר לפעילותו המקורית.

במודל מחקרי של מחלת פרקינסון הצליחו החוקרים להחדיר לתאי עצב נוגדן נגד החלבון אלפא־סינוקלאין. בעקבות הטיפול נצפתה ירידה משמעותית בכמות הצברים הפתולוגיים של החלבון, שהצטברותו במוח היא אחד המאפיינים המרכזיים של המחלה.

המחקר פורסם בכתב העת PNAS ונמצא עדיין בשלב הפרה־קליני.

הפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל-אביב
הפקולטה למדעי החיים אוניברסיטת ת"א - העמוד הרשמי
Sagol School of Neuroscience TAU ביה"ס סגול למדעי המוח אונ’ ת"א

10/09/2026

איך חוקרים וחוקרות במעבדה יודעים מה לחקור? איך הם בוחרים את ההיפותזה או מתכננים את הניסוי הכי רלוונטי לחולים במחלה שהם חוקרים? חוקרי וחוקרות מדע בסיסי מקדישים את חייהם למצוא תרופה או פתרון לחולים. החולים תמיד לנגד עיניהם, אך רובם מעולם לא פגשו אותם באמת והקשיבו להם.

מתוך השאלה הזו נולד מאמר דעה שפורסם לאחרונה בעיתון Nature Reviews Disease Primers. המאמר מבוסס על פרויקט שיזמה והובילה נעמה הררי-אוזן שסיימה לאחרונה תואר שני בבית הספר סגול למדעי המוח במעבדה של פרופ' בועז ברק באוניברסיטת תל אביב. במאמר זה החוקרים קוראים לשדה לאמץ גישה שונה מזו הרווחת כיום: שילוב ראיונות חצי־פתוחים של חוקרים עם חולים ומטפליהם, כבר בשלב מוקדם של המחקר הבסיסי.

המאמר טוען שכיום זרימת המידע היא חד־כיוונית - החוקרים מסבירים לחולים על המדע, אך המידע כמעט אף פעם לא זורם בכיוון ההפוך. הצעת המאמר היא "להפוך" את הכיוון: שהחולים והמשפחות יהפכו למקור ידע ישיר ומרכזי עבור החוקרים. הראיונות החצי־פתוחים, כלי מוכר מתחומים כמו ניהול מוצר בתעשיה, משמשים ככלי לאיסוף ידע חווייתי שאינו נגיש בערוצים הרגילים.

במסגרת פרויקט ייחודי זה, החוקרים והחוקרות יצאו לשטח ופגשו חולים ומשפחותיהם בבתים שלהם ובמעבדה, וכל זאת במטרה אחת: להקשיב ולהבין מקרוב מה הם הסימפטומים הכי בוערים והכואבים ביום־יום. את המידע הזה הם החזירו לשדה המחקרי, ובנוסף בנו מתודולוגיית עבודה שחוקרים אחרים יוכלו להשתמש בה כדי לפגוש חולים בעצמם.

הגישה נשענת על שנים של ניסיון של נעמה בהייטק בשיחות עם משתמשים, ויישומה בעולם האקדמי. עבור החולים, המשפחות והחוקרים שהשתתפו, המשמעות הייתה מעבר למילים - רובם חוו לראשונה פגישה שבה יכלו לדבר בחופשיות על המחלה והסימפטומים.

לינק למאמר המלא בתגובה הראשונה

02/09/2026

⁨ POV: עוד יום רגיל בבית ספר סגול למדעי המוח 🧠✨

רק שאין באמת דבר כזה “יום רגיל” אצלנו 😅
כי כשחוקרים את המוח— כל יום נראה קצת אחרת 🧠🔬⁩

30/08/2026

21/08/2026

Researchers at Tel Aviv University have presented new findings indicating that the experimental drug Davunetide may significantly slow the progression of progressive supranuclear palsy (PSP) in women, who exhibited a markedly different response to treatment than men. These results reinforce the need for sex-specific medicine in neurodegenerative diseases.

The new publication, led by Prof. Illana Gozes of the Sagol School of Neuroscience and the Gray Faculty of Medical and Health Sciences at TAU, used updated FDA-recommended outcome measures to reanalyze data from a 52-week international clinical trial involving more than 300 patients with PSP, a rare and fatal neurodegenerative disease caused by the abnormal accumulation of tau protein in the brain. There is currently no effective drug treatment for the disease.

Read more: https://cftau.ca/experimental-treatment-slows-fatal-brain-disease-in-women/



Tel Aviv University | אוניברסיטת תל-אביב
Sagol School of Neuroscience TAU ביה"ס סגול למדעי המוח אונ’ ת"א