04/09/2024
כפי שכולכם יודעים, המרצים והמרצות שלנו הם חוקרים וחוקרות פעילים. קראו כאן על מחקרה החדש של ד''ר סופיה כץ. נמשיך לעדכן על המחקרים הנוספים של מרצות ומרצי החוג
כיצד תופס מרדכי מרטין בובר, הוגה דעות יהודי ממוצא אוסטרי, את הפילוסופיה הסינית, וכיצד השפיעה מחשבת סין על הגותו? השאלה הזאת עומדת במרכז מחקרה החדש של ד''ר סופיה כץ, מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה באקדמית תל-חי, וחוקרת של מחשבת סין.
המציאות המאתגרת שנחשפנו אליה בשנה האחרונה, הכאב האישי והלאומי, הפגישו רבים מאיתנו שוב ושוב עם שאלות על מהות החיים ועל מהות החוויה האנושית. כיצד להתמודד עם הסבל, עם אובדן החיים, עם החלומות שהתנפצו? כיצד להתעלות מעל הקשיים ולהישיר מבט אל העתיד?
אף על פי שהאתגרים העצומים האלה נראים לנו ייחודיים, ההיסטוריה האנושית רבת התהפוכות העמידה אנשי רוח בעולם בפני שאלות דומות בזמני משבר. כך בתחילת המאה העשרים, לאחר מלחמת העולם הראשונה, חיפשו אינטלקטואלים רבים אחר הסיבות למשבר העולמי. חלקם קשרו אותו להידרדרות בחיי הרוח בשנים שקדמו לפרוץ המלחמה. בובר, אחד האינטלקטואלים הבולטים באותה תקופה, סבר שלהתדרדרות בחיי הרוח יש קשר להתפתחות הטכנולוגית המואצת.
בספרו המפורסם "אני ואתה" (1923) טען בובר כי החידושים הטכנולוגיים, אף על פי שהם מוּנַעים מרצון טוב לשפר את חיי האדם, תורמים בסופו של דבר להתעצמות בלתי נשלטת של העולם החומרי, שפוגעת בקשר בין בני האדם, בין ה"אני" לבין ה"אתה".
בובר סבר שאחת הדרכים להחיות את הקשר הזה בקרב תושבי מערב אירופה היא ללמוד מתרבויות המזרח, שאליהן השתייכו להבנתו גם התרבות היהודית וגם התרבות הסינית. בובר הקדיש תשומת לב רבה הן לחקר החסידות והן לחקר הספרות והפילוסופיה הסינית, ובעיקר התמקד ביצירותיהם של הוגי דעות דאואיסטיים. הוא חשב, למשל, שתורת האי-עשייה הדאואיסטית יכולה לסייע ל"אדם המודרני הטיפוסי", שרואה את עצמו שולט בטבע ובהיסטוריה, להבין את הערך של אי-התערבות ושל "הישארות בתוך עצמך".
במאמר העתיד להתפרסם בקרוב בספר "מבטים עכשוויים - מחקר ושיח במלאת מאה שנים לספרו של מרדכי מרטין בובר 'אני ואתה'" (עורכים: רון מרגולין וחנה ויטלסון, הוצאת כרמל), חוקרת ד"ר כץ כיצד הבין בובר את המושגים "גורל" ו"חרות" במסורת היהודית ובמסורת הסינית.
קריאה קפדנית וניתוח כתביו של בובר מלמדים כי על פי תפיסתו המושגים "גורל" ו"חרות" קשורים זה בזה הן במסורת היהודית והן במסורת הסינית: רק אדם שהתעלה מעל השגרה המוּנַעת על ידי הרגלי השרידות, ושהתחבר אל מקור החיים (אלוהים במסורת היהודית והדאו במסורת הסינית), זוכה לחופש אמיתי, שמאפשר לו להשלים את ייעודו. בהתעלות מעל החיים שמטרתם שרידות בלבד ניכר ניצחון הרוח האנושית על העולם החומרי.
למידע נוסף על החוג ללימודי מזרח אסיה בקרו בקישור: https://www.telhai.ac.il//BA_לימודי_מזרח_אסיה
לימודי מזרח אסיה - המכללה האקדמית תל-חי