31/08/2015
בקשות חוזרות לISF - מדחייה לזכייה:
בשלב זה של השנה, לאחר קבלת התשובות מהקרן הלאומית למדע ולקראת מועד ההגשה הקרוב, מתלבטים רבים מהמגישים שבקשותיהם נדחו אם להגיש שנית את הבקשה. במקרים רבים נתקלתי באי ודאות לגבי הזכאות להגשת בקשה חוזרת והכללים הנגועים לה. באופן טבעי, הדבר מעצים את הערפל סביב השיקולים שמאחורי ההחלטה. להלן מעט מידע שיוכל לסדר את התמונה עבור מתלבטים אלה ולסייע בקבלת ההחלטה.
1. האם אני זכאי/ת להגיש שוב את הבקשה? על פי כללי הקרן הלאומית למדע "ניתן להגיש בקשה שנדחתה ע"י הקרן בשלוש השנים האחרונות פעם אחת נוספת...אלא אם במכתב הדחייה צוין אחרת". כלומר – בניגוד לחלק מהקרנות האחרות, בהן הזכאות להגשת בקשה חוזרת מותנית בקבלת ציון מסוים על הבקשה שנדחתה, בISF ברירת המחדל הנה שניתן להגיש בקשה חוזרת אלא אם כן נכתב במפורש במכתב הדחייה שאין להגיש שנית.
אנא שימו לב גם למגבלותיה של זכאות זו – ניתן להגיש רק פעם אחת נוספת ורק בשלוש השנים שלאחר הבקשה המקורית.
2. האם כדאי להגיש שוב? בלא מעט מהמקרים, כן. מדובר בפרויקט שכבר התחלתם להכין אליו את הקרקע ולכתוב את הבקשה המתאימה. ייתכן שבסיבוב הקודם היו לבקשה חסרונות משמעותיים – אך בשלב זה, כבר יש ברשותכם משוב מועיל על מצבה של הבקשה וניתן להיעזר בו לצורך תיקונים. חבל לעצור את המאמץ לאחר ההשקעה הראשונית ולזנוח את המחקר. בהתחשב בכך ש100% מהבקשות החוזרות נדחו, כמובן, בסיבוב הראשון – שיעור הזכייה של בקשות חוזרות נראה מעודד ואין כל ודאות שיידחו שוב.
במקרים מסוימים המשוב מבהיר שעדיף להתחיל מאפס, כלומר לחשוב מחדש על כל העניין ולהתחיל פרויקט חדש. במצב כזה, עדיף להימנע מהגשת בקשה חוזרת. לעתים הדחייה נוגעת לאי התאמת הפרויקט לאכסניה: אם, למשל, הגשתם לISF בקשה העוסקת במחקר יישומי מובהק, הדבר נוגד את ייעודה של הקרן לתמוך במחקר בסיסי. חשוב לבחון האם ניתן לשנות את הפרויקט כך שיכלול תרומה משמעותית למדע הבסיסי, או שעדיף להפנות את הבקשה לגורם אחר, מתאים יותר.
במצבים מסוימים הועברה ביקורת על כך שהרקע שלכם כחוקרים אינו מתאים דווקא לתחום המחקר המדובר או לשיטות המחקר המוצעות. אחת הדרכים להתמודד עם הערה כזו היא צירוף חוקר נוסף, המכסה את נקודות התורפה שלכם (לכולנו יש כאלה, כמובן. כאן, כוונתי היא לנקודות תורפה ביחס להצעה הספציפית). אם מדובר בחוקר שאינו שייך למוסד מחקר ישראלי, הוא אינו יכול להיות שותף לבקשה אך ניתן לגייס ממנו מכתב המצהיר על כוונתו לשתף עמכם פעולה במסגרת מחקר זה.
3. מתי להגיש? הנטייה הטבעית היא לא לבזבז זמן ולהגיש מיד בשנה שלאחר מכן. חשוב להתייחס להיקף התיקונים הנדרשים: האם ראלי, בהתחשב בשאר עיסוקיכם המתוכננים, לסיים ולתקן את הבקשה בהתאם להערות שקיבלתם במהלך חודשי הקיץ הנותרים? לעתים, תהליך ממושך יותר יכול להיטיב עמכם. הדבר כמובן תלוי בהיקף התיקונים מחד, ומאידך – במשאבים ובזמן שיש בידיכן כדי לבצעם. כאן המקום להזכיר תופעה כללית, הנוגעת לא רק לבקשות חוזרות: לעתים מוגשות בקשות שעדיין אינן בשלות, ככל הנראה לאור מדיניות המוסדות האקדמיים המעודדת ולעתים אף לוחצת להגיש בקשות לקרנות מחקר חיצוניות. בעוד שהסיבות להגשה מוקדמת כזו ברורות – הגשת בקשה שעוד הבשילה תפגע לפגוע בסיכויי הזכייה ואף עלולה להותיר רושם שלילי על הקורא, שנתקל בבקשה שאינה משקפת את מלוא יכולותיכם כחוקרים. חשוב להעריך את העלות והתועלת שבהגשה מידית אל מול המתנה של שנה נוספת – אין לדילמה זו פתרון בית ספר וכל מקרה הוא, כמובן, לגופו.
4. האם חייבים לתקן את הבקשה בהתאם להערות? לא, אבל יצפו מכם להתייחס להערות במכתב ההגשה מחדש. מטבע הדברים, אם אתם חולקים על אחת או יותר מההערות תוכלו לנמק ולהסביר זאת במכתב. ככל שההגשה מקבלת צורה ברורה יותר של דבקות בכל מאפייני הבקשה המקורית תוך התנגדות למכלול ההערות וההצעות לתיקון שהוצעו, הדבר יביא את הועדה למצב בו עליה לבחור בין עמדתכם לבין עמדת הועדה ו/או הסוקרים הקודמים. ברבים מהמקרים, יהיה מדובר לא רק בביקורת של סוקר אחד ובמקרה שכן – נראה שהועדה שהתכנסה בשנה שעברה מצאה ערך בחוות דעתו, שכן הבקשה לא מומנה.
חשוב לומר: אין כל ודאות לגבי החלטת הועדה בסיבוב השני. עם זאת – אם עליי להעריך את הסיכויים שעמדתכם תתקבל, במצב שבו הבקשה מוגשת באופן זהה לזה שבו הוגשה בסיבוב הקודם כאשר ממול עומדות חוות דעת שליליות והחלטת ועדה המשקפת אותן, איני אופטימי. גם כאשר אתם מנמקים ומבהירים מדוע הערה מסוימת מתבססת על הבנה לא נכונה של דבריכם או על טעות של הסוקר, הפגנת גמישות במקומות אחרים יכולה לסייע. בהכנת בקשה שנדחתה להגשה חוזרת חשוב לעבור בקפידה על ההערות שקיבלתם, להתייחס לכל אחת מהן לגופה, לפרט ולהבהיר את המענה שגיבשתם בעקבות ההערות ובמקרה שאינכם מסכימים עם ביקורת שקיבלתם – לנמק את דבריכם באופן ברור ומכבד.
ככלל, מומלץ לפתוח את מכתב ההגשה מחדש בתודה לחברי הועדה ולסוקרים על הערותיהם המועילות. זאת, גם אם מאוחר יותר תחלקו על חלק מההערות. כמובן, לא שפתיח זה הוא שיבטיח לכם את הזכייה, אך חשוב להראות בכל דרך אפשרית שהתייחסתם במלוא הכבוד והיסודיות למשוב שקיבלתם ושהבקשה החדשה הנה תוצר של מאמץ זה.
5. מי סוקר את הבקשה החוזרת? כפי שמוזכר באתר הקרן הלאומית למדע, "הבקשה נשלחת לעתים גם לסוקרים הקודמים, אך לא בהכרח, הכל בהתאם להחלטת הוועדה המקצועית". לא כל סוקר קודם ייתפס בהכרח כמתאים לקריאת בקשה זו. המנגנונים הפועלים בקרן מודעים לחששות החוקרים בעניין והשאיפה, להבנתי, היא לפנות למי שסיפקו משוב תכליתי ומועיל ומסתמן שאם התיקונים ישכנעו אותם, ייתכן ודעתם תשתנה.
6. האם אני זכאי/ת לבקש שאנשים מסוימים לא יקראו את בקשתי? ראשית, כן. בכל בקשה – חוזרת ואינה חוזרת – תהיו זכאים לציין עד 2 חוקרים שאתם מבקשים שלא יסקרו את בקשתכם. ניתן גם לציין סוקרים אנונימיים מהבקשה המקורית על פי מספרם (כלומר, בעת ההגשה תוכלו לציין במערכת המקוונת שאתם מבקשים שסוקר מס' ... מבקשה מס' ... לא יסקור את הבקשה).
שימו לב: למרות שהנטייה בקרן היא לקבל בקשה זו ללא עוררין, לוועדה יש סמכות, כאשר היא מוצאת לנכון, שלא להתחשב בבקשה. אם, למשל, פסילת שני הסוקרים למעשה מנטרלת את החשובים שבחוקרי הנושא הספציפי בו עוסקת הבקשה, או שמהלך כזה חוסם את הסוקרים המקוריים היחידים שסיפקו משוב מועיל ותכליתי על הבקשה המקורית, ייתכן שהועדה תמצא לנכון שלא לקבל את הבקשה.
לסיכום: הגשת בקשה חוזרת כדאית במקרים רבים. רק במקרים מסוימים אינכם זכאים להגיש שנית. חשוב, עם זאת, להתפנות לתיקון יסודי ומקיף של הבקשה בהתאם למשוב שקיבלתם על הבקשה המקורית ולהקדיש לכך את הזמן הנדרש בטרם מגישים. היו ישירים, ברורים ומנומסים במכתב ההגשה המחודשת והבהירו היטב כיצד אתם מתמודדים עם ההערות השונות ומדוע.
