10/06/2020
נחנקנו.
תקראו עד הסוף - ושתפו.
נכון, לא בחרנו במקצוע קל.
ידענו את זה מהרגע שבחרנו ללמוד עבודה סוציאלית.
אין שום דבר קל בלתמוך באנשים במשברי החיים שלהם.
אין שום דבר פשוט בלסייע לאישה נפגעת אלימות במשפחה לצאת מהבית שבו עלולים לרצוח אותה, או למשפחה המתמודדת עם מחלה קשה.
אין שום דבר שמח בלהיות הכתובת האחרונה של האנשים הכי מוחלשים בחברה שלנו.
אבל הגענו למצב בו זה לא אפשרי לעשות את העבודה שלנו.
הגענו למצב בו אין לנו אוויר.
אנחנו נחנקות.
אנחנו נחנקות כי כל עובד סוציאלית שאמורה לטפל ב-300 (!) משפחות לבד חיה במירוץ בו אי אפשר לנצח.
אנחנו נחנקות כי אנחנו מותקפות באלימות, באכזריות ובברוטליות - ואין מי שיגן עלינו.
אנחנו נחנקות כי אנחנו צריכות לסגור את החודש עם משכורות מבישות, שבקושי מאפשרות לקיים חיים ומשפחה, שלא לדבר על לחסוך.
ואז הגיעה הקורונה.
המשבר החברתי והכלכלי הכי גרוע שישראל ידעה - אולי אי פעם.
והתורים בלשכות האבטלה התארכו. וההודעות בטלפונים שלנו נערמו. והפניות אלינו התגברו והתגברו - והמחנק? הוא רק התגבר. כי במקום לחזק את השירותים החברתיים במשבר הקורונה, החליטו להפנות לנו עורף.
ואנחנו נחנקות.
אם לא נקבל הנשמה עכשיו - לא יישארו בישראל שירותים חברתיים.
לכן אנחנו יוצאים ויוצאות למאבק. לכן אנחנו הולכות להילחם, ולצעוק, ולא להפסיק עד שבממשלה יבינו מה חייבים לעשות: להבטיח הנשמה לשירותים החברתיים בישראל - עכשיו!
אנחנו חייבות כל אחד ואחת מכם. מי שמכיר עובדות ועובדים סוציאליים, מי שראה מקרוב את חיי היום יום שלנו ואת המאבק שלנו, ומי שמבינים שאי אפשר להמשיך ככה, וכל מי שאכפת לו מהשירותים החברתיים - בואו, תצטרפו עכשיו לקבוצה שלנו, וצרפו אליה את כל החברים והחברות שיבינו שחייבים הנשמה ועכשיו. אם נהיה עשרות אלפים ונצעק יחד, אנחנו נצליח להבטיח את ההנשמה שישראל כל כך צריכה:
https://www.facebook.com/groups/osyot/
אנחנו יוצאות לצעדה מתל אביב לירושלים, מה-21 ל-25 ביוני. פרטים מלאים בקרוב. הרשמו כאן לקבלת מידע:
https://form.jotform.com/201591875061052
